check
הבוגרים שלנו | ארגון בוגרי העברית

הבוגרים שלנו

Omer Zerahia

עומר זרחיה

Omer Zerahia

גר בתל אביב. בוגר תואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (פכ"מ) מהאוניברסיטה העברית ובעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. את העסק הראשון שלו הקים עומר כשהיה בן 24. שלוש שנים מאוחר יותר, הקים את העסק השני שלו - חברת WI:PARTY, שיזמה בישראל את קונספט "מסיבות האוזניות". עומר שימש כמנכ"ל החברה, והוביל את מכירתה מספר שנים מאוחר יותר. בשנת 2017 החל עומר את דרכו בתחום חדש – קנאביס רפואי – והשתלב בחברת קנדוק, אחת מ-8 החברות היחידות בישראל דאז בתחום הקנאביס הרפואי, והוביל את הפיכתה מחברה פרטית לחברה ציבורית (INCR.TLV). עומר כיהן כסגן נשיא בכיר בחברה והוביל את פעילותה העסקית בארץ ובעיקר בעולם. עומר משמש כיועץ וכדירקטור במספר חברות, בין היתר בחברת סומוטו הציבורית (SMTO.TLV), שבשנת 2020 מכרה את פעילותה בתחום הפרסום המקוון והתמזגה עם חברה בתחום האנרגיות המתחדשות ובחברת SaverOne, שבשנת 2020 לקחה את פעילותה בתחום תעשיית הרכב והנפיקה אותה בבורסה בתל אביב (SAVR.TLV). במקביל לעסקיו, בשנת 2012 החל עומר את דרכו כמרצה בכיר באקדמיה בקורסים שונים במערכות מידע ובמנהל עסקים. בשנת 2020 היה מראשוני המרצים בתואר הראשון עם התמחות בקנאביס רפואי, באקדמית עמק יזרעאל.

קרא עוד

ציטוטים:

...מדליק אותי לראות דברים נוצרים יש מאין. העשייה, היצירה, להבין אופרציות וכמובן את היופי והאסתטיקה שמסתתרת מאחורי הכל...

...אני מאמין גדול בעשייה מתמדת ובאינטרדיסציפלינריות. השילוב הרב-תחומי מאפשר לייצר צמיחה בכל תחום שהוא...

...פכ"מ בעברית – היה תואר שגרם לי לאהוב את עצם הלמידה. זה היה תואר מושלם... ממליץ בחום!...

...במרוצת השנים לא מעט אנשים שאלו אותי מה ללמוד. חד-משמעית – פילוסופיה. גם אם תלמדו משהו אחר – תוסיפו פילוסופיה...

...יש לי בעיה עם המונח "הערצה". יש הרבה דברים שאני מעריך אבל אני לא חושב שיש משהו בעולם שאני מעריץ...

...אני אוהב לרוץ במקביל, על דברים שונים, זה מחייה אותי, מחדד אותי...

קראו פחות
Yaron Kanner

ירון קנר

Yaron Kanner
נולד בשנת 1968 בחולון. נשוי, אב לשתי בנות. מתגורר במודיעין. גדל במשפחה דתית, אביו נולד באוסטריה ואימו מתוניס. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ובישיבה הגבוהה "עטרת כהנים" בירושלים. שירת ביחידת המסתערבים שמשון שפעלה ברצועת עזה, יחידה מקבילה לדובדבן שפעלה ביהודה ושומרון. בעל תואר ראשון במשפטים ממכללת רמת גן ותואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית, בה שימש גם עורך משנה של כתב העת "משפטים". כעת נמצא לקראת סיום לימודי דוקטורט באוניברסיטת אדם מיצקביץ' בפוזנן שבפולין במחלקה לסוציולוגיה. במסגרת מחקרו הוא בוחן כלים לקידום חברה סובלנית. במשך כעשור עבד כעיתונאי במוסף 7-ימים של ידיעות אחרונות, שם פרסם כתבות תחקיר בנושאים חברתיים שעוררו תהודה רבה. בין השאר חדר לארגון אי"ל לפני רצח רבין ושהה במחיצת יגאל עמיר ואבישי רביב. במסגרת כתבה אחרת אושפז בכפייה בבית החולים לחולי נפש אברבנאל ובכך הצביע על כשלים בהליך האשפוז הכפוי בישראל. במקביל לעבודתו בידיעות אחרונות שימש כתב ומגיש ב"קול ישראל", בעיקר ברשת ב', והיה הכתב הראשון שפרץ לשידור ודיווח מהכיכר על רצח יצחק רבין.

קרא עוד
לאחר התמחות בפרקליטות היה, במשך כשנתיים, בעל משרד עורכי דין בתל אביב ולאחר מכן שימש מנהל המחלקה המשפטית של עמותת "טבקה" המסייעת ליוצאי אתיופיה והוביל מאבקים משפטיים נגד גזענות ואפליה של בני העדה. בנוסף, שימש מנכ"ל תחנת הרדיו החרדית ספרדית "קול ברמה". היה מנכ"ל "פנים - איגוד ארגוני יהדות ישראלית", המאגד כשישים ארגונים המקדמים יהדות מתונה וחברתית (עלמא, קולות, אלול, מכון הרטמן ועוד).

בשנת 2015 הקים את מרכז הינם ומאז עומד בראשו. הארגון, שזכה בפרס האחדות מידי נשיא המדינה, מקדם סובלנות חברתית באמצעות תוכניות המפגישות אנשים מזהויות שונות להיכרות משמעותית. לארגון בית מדרש לסובלנות בכפר אבו גוש, שבו מבקרים אלפי לומדים בכל שנה להיכרות סביב ודרך הלימוד. קנר מלמד במכללה למנהל קורסים באתיקה ומדיניות ציבורית לתלמידי שנה ג' בחינוך, וממשיך לשרת כקצין במילואים בתפקיד תובע צבאי בתיקים ביטחוניים.

ציטוטים:

...לימודי משפטים נוגעים בהמון תחומים בחיים. לא הייתי בטוח שאני ארצה לעסוק בעריכת דין, בשבילי הלימודים היו פלטפורמה להרבה דברים אחרים...

...כששבעתי מלהיות עיתונאי החלטתי לחזור למשפטים...

...לעיתונאות התגלגלתי במקרה, זה לא היה החלום שלי, פשוט אחד הדברים שנראו לי מעניינים. חבר אחד במילואים הכיר ביני לבין העורכת בידיעות אחרונות וכך התחלתי לכתוב למוסף 7 ימים כעיתונאי חוקר...

...לא צריך לפחד מטעויות בבחירת תחום הלימודים, זה לא שחרצת את גורלך. אפשר ללמוד משהו אחד ולעסוק במשהו אחר לגמרי. צריכים פרופורציות. השאלה הגדולה זה מה הייעוד שלך. רבים לא מצליחים למצוא את התשובה הנכונה לשאלה הזו אבל לרובם יש כיוון ולשם צריכים ללכת...

...אני אוהב משימות. פרויקטים חדשים סוחפים אותי...

...היתרון של עיתונאי חוקר הוא שבניגוד למגישי חדשות הנגררים אחר האירועים השוטפים הוא יכול לבחור נושא ולהתמקד בו. אני התעניינתי בקבוצות מוחלשות, באלימות נגד נשים, בחיילים הסובלים מהתעללות...

...אין לי עניין בעצם הניהול של ארגון גדול. יש לי עניין בהשפעה הרחבה שיכולה להיות לו, ביחוד בנושאים חברתיים...

...אם אתה רוצה באמת לדעת משהו אתה צריך להיות חלק ממנו. לראות את הכל במו עיניך, להתנסות. כשרציתי לדעת מה קורה בתוך מוסד לחולי נפש התאשפזתי למשך ארבעה ימים באברבנאל...

...חדרתי לארגון של יגאל אמיר, הייתי ממש חבר שם, כחודשיים לפני רצח רבין. ניסיתי להבין עד כמה הארגון באמת מסוכן והאם יש אפשרות לרצח פוליטי. למעשה, חיפשתי את יגאל עמיר בלי שידעתי את שמו. הוא הקדים אותי, לצערי...

...הייתי הכתב הראשון שדיווח על רצח רבין וגם חיברתי בין ארגון איל לבין יגאל עמיר. הבנתי מיד שאני מכיר איתו...

... עיתונות חוקרת חשובה מאוד בחברה דמוקרטית, אבל מאלצת את העיתונאי לעסוק בחלקים השליליים של החיים. אני רציתי לעסוק גם במשהו טוב, ביצירה חיובית...

...מבין כל המידות, אני אוהב מאוד את המידה "עין טובה". זו גישה כוללת לחיים – אנשים בעלי עין טובה רואים טוב, מדברים טוב, עושים טוב...

...אני מאוד אוהב את ש"י עגנון, הוא היה חבר טוב של סבתא שלי שנספתה בשואה. אני אוהב את הרוח הנשקפת מהסיפורים שלו, את ההומור הדק, את הרגש שזה מעורר בי. הוא ללא ספק אחד מגדולי הסופרים של העם היהודי...

...בעמותת "טבקה" עסקנו גם בתביעות משפטיות במקרים של אפליה וגזענות כנגד בני העדה האתיופית וסיוע משפטי למי שאינם יכולים לשכור עורך דין. כמנהל המחלקה המשפטית ניסיתי להוביל מהלכים בעלי השפעה - תביעות קבוצתיות, עתירות לבג"צ ועוד...

...כשאני שומע את הביטוי "ברוך השם", במיוחד מאנשים שאני בספק רב אם הם בכלל מאמינים באלוהים, העממיות של הביטוי והעובדה שהוא מחבר בין אנשים, כבר מחממת את הלב...

...כשהקמתי את "הינם" – זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת עסקתי במה שאני רוצה לעשות. כשאתה עובד בארגון שלא אתה הקמת, גם אם מטרותיו חשובות וקרובות אלייך, זה שונה. כשאתה מקים ארגון משלך – אתה יכול להתמקד במה שבאמת חשוב לך, במה שבוער בך...

...כשאני שומע שלילה גורפת של אדם או מגזר אני תוהה עד כמה השולל באמת מכיר את מה ששלל. לרוב השלילה מתבססת על פחדים, ואלו כמעט תמיד נולדים מבורות...

...לדעתי הקיטוב החברתי, השנאה בין המחנות והשבטים היא הסוגיה החשובה ביותר היום בחברה הישראלית. לא מספיק ארגונים עוסקים בזה, אנחנו מדברים על סדר כוח של פלוגה כשאנחנו צריכים  כאן כמה אוגדות...

...משמעות השם "הינם" – הנה הם כאן. חרדים, חילונים, ערבים, יוצאי אתיופיה, מתנחלים. הם חיים כאן, בארץ הזאת, אז בואו נכיר אותם. אם רוצים לקדם סובלנות חברתית אמתית, חשוב קודם להכיר את הזהויות השונות שמהן מורכבת החברה הישראלית...

...ישנם ארגונים נוספים העוסקים בתחום שיכוך הקיטוב וקידום חברה משותפת. חלקם מנסים למצוא פתרונות לקונפליקטים בין הקבוצות השונות בחברה. טוב משותף, מכנה משותף. זה חשוב, כמובן, אבל לא פחות חשוב ליצור בסיס של סובלנות חברתית, ואז גם הפתרונות יותר אפקטיביים. במקום המרדף הבלתי פוסק אחר מכנה משותף, צריך ללמוד לחיות בהעדרו. הרי תמיד נהיה חברה רבת זהויות ורבת מחלוקות. לא צריך לפחד מכך. מחלוקת זה לא דבר רע. מחלוקת זו תנועה, זה חיים. הגמרא מלאה מחלוקות. מה שצריך זה לדעת איך לחלוק בכבוד ובלי שנאה. ליצור אווירה בריאה, יחס אמפטי ואנושי כלפי האחר...

...מספרים, מסמכים ודברים טכניים מוציאים את ההנאה מהעולם ואותי מדעתי...

...הבעיה הגדולה בחברה הישראלית היא בורות. בורות מעוררת פחדים מהלא נודע. "אני לא מכיר אותו אבל שמעתי עליו דברים נוראיים"...

...אני אוהב לשיר ואולי אלמד לנגן על פסנתר. זה כלי שיכול לרגש אותי עד דמעות...

...בחרתי ללמוד סוציולוגיה לתואר שלישי כי רציתי לבחון כלים מדעיים לקידום חברה סובלנית. תחושת הבטן, שאיתה עבדנו עד עכשיו טובה וחשובה אבל בסוף אתה חייב לבסס את מה שאתה עושה ברמה המחקרית..

...אין לנו אג'נדה מגזרית, פוליטית או דתית מלבד קידום סובלנות. אנחנו עיוורי צבעים וזהויות ומחברים את כולם עם כולם...

...אנחנו לא מאמינים במפגשים קצרים כמקדמי סובלנות. כל המסלולים ב"הינם" עניינם היכרות משמעותית, תהליכית, עמוקה עם האחר ותמיד בסביבתו שלו...

...אם תכיר אדם לעומק, על כל רבדיו, בשלב מסוים תפסיק לראות את החרדי, הערבי או המתנחל ותראה מולך אדם. כשזה קורה זה כמו נס. ואז, גם אם אתה חולק עליו או שאורח חייך שונה מאוד משלו, אתה כבר לא תשנא אותו. זה כל הרעיון של "הינם". לנטרל את השנאה מהמחלוקות בחברה...

...אנשים אוהבים להגיד "אתה טועה ולא מבין עד כמה שאתה טועה". אני מאוד מאמין בצניעות בוויכוחים. גם אם אדם חושב אחרת ממך זה לא בהכרח אומר שהוא טועה...

...אחד הפרויקטים הראשונים שלנו היה "אחי ישראלי". צעירים אחרי צבא, ממגוון זהויות, גרים ביחד בקומונה במשך ארבעה חודשים, כל חודש במגזר אחר – חודש בכפר ערבי, חודש בהתנחלות, חודש בקהילה חרדית וחודש בשכונה של יוצאי אתיופיה. הם באים בלי מטרות. לא כתיירים שרוצים ליהנות, לא כמשלחת אנתרופולוגית שבאה לחקור את "התרבות של הילידים" ובטח לא כמי שבאים להציל את הקהילה. באים פשוט להיות עם אנשים שונים מאתנו ולהכיר אותם דרך חיי היום יום...

... נחשפתי בצבא למספיק ריגושים וסכנות בשביל חיים שלמים. אין לי צורך בריגושים נוספים...

...פיתחנו קורס מסע לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית. קורס אקדמי לכל דבר, המקנה נקודות זכות, אך מלבד הרצאות המבוא והסיכום זה קורס שמתנהל כולו מחוץ לקמפוס, תוך כדי נדודים בין קהילות שונות. וכך, במקום לשמוע הרצאה על האישה בחברה הערבית אתה יושב בביתה של אישה ערביה, אוכל עם משפחתה ארוחת ערב ולומד מקרוב על עולמה...

...בקורסים שלנו משתתפים גם צעירים מתיכונים, גם בכירים ממשרדי ממשלה, גם אנשים מבוגרים...

...המרכז באבו גוש, עיקר פעילותו הוא בית המדרש לסובלנות. גם הוא, כמו הארגון כולו, חסר זהות ושייכות מגזרית. גם הלומדים וגם המלמדים הם בעלי זהויות שונות, וכולם מרגישים שזה ביתם. "מקום של אף אחד הוא מקום של כולם". אף אחד לא אורח. זה מייצר אווירת שוויון שחשובה אם רוצים שאנשים יכירו סביב ודאך הלימוד המשותף...

...לימודי משפטים מעוררים אותך למחשבה מוסרית, פילוסופית, מה נכון, מה ראוי. הם  מעלים שאלות. מאוד אהבתי את המשפט העברי ועד היום אני עוסק בהשוואת המשפטי העברי למשפט המודרני...

...לירושלים יש נשמה יתרה וגם האוניברסיטה העברית הממוקמת בירושלים מרגישה את הנשמה הזו. אתה לא רק בא ללמוד אלא גם לפגוש המון אנשים מגוונים ומעניינים. גם חרדים, גם ערבים, גם חילוניים...

...כל מה שיפה ואסטטי מעורר בי רגש...

...נהגתי להיכנס לפקולטה למשפטים דרך הגן הבוטני. זו דרך מעט ארוכה יותר אבל שווה את זה. אתה עובר דרך גן יפה, מגיע לבניין הפקולטה המיוחד, עובר ליד הספרייה עם פסל הרמב"ם בכניסה, נכנס לאודיטוריום. הייתה שם אווירה מיוחדת, זה הרגיש עבורי כמו שבת תמידית...

...בעיניי, אני בר מזל בכך שאני מסוגל ליהנות מהמון תחומים שאין ביניהם קשר. מוזיקה, ספרות, נגרות, גננות. לא מזמן סיימתי לבנות גינה ארכיאולוגית אצלנו במרכז. לדעתי אדם שתחומי העניין והעשייה שלו מגוונים - נהנה יותר מהחיים...

...לא יכול להיות שאין סיכוי. אם יש רצון מוצאים את הדרך...

...עובדים על פרויקט חדש בבית מדרש - "סעודת ראד חודש". זה מפגש בין שבעה אנשים שונים לחלוטין הנפגשים לדיון מעמיק בנושא מסוים. החלק המעניין הוא שאסור לספר שאתה הולך לדיון הזה ואסור לספר מה נאמר במסגרת הדיון. אנחנו לא רוצים להפוך את השיחות האלו לאירוע תקשורתי אלא לעורר שיח אמתי בין אנשים בכירים שיחושו סוף סוף משוחררים מכבלי המגזר או התפקיד שאליו הם כבולים ויקיימו דיון אמתי. זו מעין מעבדת ניסוי חברתית שבוחנת האם אפשר לקיים דיון עמוק, בלי סיסמאות וקלישאות, אם מוציאים מהמשחק השפעות חיצוניות לדיון כמו שיקולי תדמית או מחויבות מגזרית...

...הייתי רוצה לדעת לבשל כמו אשתי. למזלי ידעתי עם מי להתחתן...

...מושב אדרת בעמק האלה. שם הזמן עוצר מלכת...

...תהיו בני אדם, כל השאר כבר יבוא לבד...

 



 

קרדיט צילום: נורית יעקובס ינון

קראו פחות
Tirsit Legesse Bishaw

טרסיט לגסה בישאו

Tirsit Legesse Bishaw
נשואה ואם לשלושה ילדים. גרה בנווה אילן. נולדה באדיס אבבה וגדלה שם עד גיל 11. עלתה בשנת 1990. למדה בתיכון בחדרה, סיימה את לימודיה התיכוניים במגמה ביולוגית. שירתה בצבא במודיעין חיל האוויר. בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני בקרימינולוגיה, שניהם מהאוניברסיטה העברית. התמחותה בלימודי התואר השני הייתה בנושא נוער בכלל ונוער עולה בפרט, ובמסגרת הלימודים עבדה שנה בבית סוהר איילון כחלק מתכנית לגיוס והכשרת מפקדי אגפים. אחרי הלימודים באוניברסיטה הרחיבה את השכלתה בקורס לכישורי הנחייה של משרד החינוך ובקורס מנהלים מטעם "עולים ביחד" וחברת ארנסט אנד יאנג. ניסיונה התעסוקתי כולל שורת תפקידים במשרד החינוך, במנהל לחינוך התיישבותי, כאשת קשר בין הורים, חניכים וצוותי כפרי נוער בסיכון, כמנחה רכזי הדרכה וצוותי הדרכה בפנימיות. בשנים 2010-2014 עבדה בעמותת "אריאלה" לקידום מצוינות של תלמידים וסטודנטים יוצאי אתיופיה, תחילה כרכזת תכנית קבוצתית ותכנית פרטנית ובהמשך כמנהלת חינוכית. בחמש שנים האחרונות טרסיט מלאה מספר תפקידים ב"עולים ביחד". כיום היא בתפקיד של סמנכ"לית תוכן ושותפויות וכן מנהלת את רשת הבוגרים. לצד עבודתה היא מקדישה זמן כבר שנים לא מעטות לפעילות התנדבותית: במסגרת פרויקט פר"ח בתקופת לימודיה, במקלט לנשים מוכות, במרכז יום לקשישים ובעמותת על"ם למען נוער במצוקה. טרסיט בוגרת תכנית גוונים של פדרציית סן פרנסיסקו.

קרא עוד

ציטוטים:

...אני מנסה להקנות לילדי את הערכים שקרובים לליבי – אחריות ומעורבות חברתית לצד פיתוח אישי ומקצועי..

...בקהילת יוצאי אתיופיה תמיד דיברו על עליה לירושלים. לא לישראל אלא לירושלים. כנראה שזה טבוע גם בי ולכן תמיד רציתי ללמוד דווקא בירושלים...

...כשהתחלתי ללמוד לתואר ראשון מאוד התלבטתי. מאוד נמשכתי לתחום הקרימינולוגיה אך בזמני לא היו לימודי קרימינולוגיה לתואר ראשון, רק לשני. בסופו של דבר בחרתי במדעי המדינה אבל ידעתי שאני אמשיך ללימודי תואר שני. רציתי לעבוד עם נוער בכלל ונוער בסיכון בפרט כך שהתואר הראשון היה יותר אמצעי הגעה לשני. גם אם היה מאוד מעניין ומקיף...

...לא כל אחד צריך להיות מנהיג...

...עשיתי שנה התמחות בכלא, במהלך הלימודים. שנה לא פשוטה שגרמה לי להבין סופית ששב"ס זה לא בשבילי, צריכים אופי מסוים כדי לעבוד שם. ההתמחות שלי הייתה נוער ונוער בסיכון וקשה מאוד ליישם את התיאוריות האלו על מבוגרים. באותה תקופה גם החלטתי שאני מעדיפה לעבוד בעמותות וארגונים חברתיים...

...חזון הארגון "עולים ביחד" זה שינוי תפיסות ועמדות בחברה הישראלית כלפי ישראלים ממוצא אתיופי. אנחנו עובדים עם שני צידי המטבע: מצד אחד עובדים עם קהילת יוצאי אתיופיה ומצד שני עם "החברה הישראלית הכללית"...

...תופים – זה משוחרר ולא מקובע, פשוט כיף...

 ...בתפקידי הנוכחי אני צריכה ללמוד את השטח, להבין את המגמות ואת ההתפתחויות בקהילת יוצאי אתיופיה וגם בתחום החינוך, אקדמיה ותעסוקה (תחומים בהם הארגון עוסק), כדי להביא את התוכן הכי רלוונטי ולא בהכרח תוכן אקדמי או מחקרי אלא משהו מעניין ועדכני היום...

...לאחר 5 שנים במשרד החינוך החלטתי שהגיע הזמן לשינוי ורציתי להתמקד באוכלוסיית יוצאי אתיופיה. תהיתי מה המקום שלי בחברה ובאיזו חברה אני רוצה לגדל את הילדים שלי ואיך אני הופכת להיות חלק משמעותי ומשפיע בשינוי שנחוץ לחברה ישראלית..

...כשהתקבלה ההחלטה למזג את "אריאלה" ל"עולים ביחד" תפקידי היה להעביר את הקיים מ"אריאלה" ולהטמיע ב"עולים ביחד"...

...אני לא עשויה מחומר של מורים. אני טובה בללמוד וגרועה בללמד...

...נורא אהבתי ללמוד באוניברסיטה העברית. הלימודים, החברים שפגשתי במהלך הלימודים. גם אם לפעמים הייתה הרגשה של ניתוק כלשהו. זו אוניברסיטה מאוד יוקרתית ששמה דגש על הישגיות מה שגורם לפעמים להרגיש כמספר ת.ז. וגיליון ציונים. עם זאת, עדיין, אם אני אלך לעשות דוקטורט – זה בטוח יהיה בעברית...

...אני לא יודעת איך הסתדרתי ללא GPS בעבר...

...למדתי המון במהלך התארים שעשיתי וגם במהלך עבודתי במשרד החינוך, אבל הכל משתנה עם הזמן, הכל דינמי, כך שצריכים כל הזמן להמשיך ללמוד ולהתעדכן אבל הבסיס חשוב מאוד, הוא זה שמאפשר להמשיך ללמוד כל יום...

...קרימינולוגיה זה לא רק פרופיילינג או חקירות או זיהוי פלילי. זה גם עיסוק במניעה, בשיקום וחזרה לחברה, בטח של בני נוער בסיכון! ישנם קורסים ממוקדים גם על הגירה הקשר לפשיעה..

...היום אולי הייתי בוחרת במגמה חינוכית-חברתית במקום מדעי המדינה אבל בהחלט לא הייתי מוותרת על קרימינולוגיה...

...כמובן שהעולם הולך יותר לכיוון הטכנולוגי, אבל אני תמיד אומרת שצריכים ללכת אחרי החלום. נושאים חברתיים וחינוכיים חשובים לא פחות, אם לא יותר מטכנולוגיה. היום שוק התעסוקה הולך למגמות של עיסוק ביותר מתחום אחד במקביל וגם לכיוון של שילוב בין העולם החברתי לעולם העסקי והטכנולוגי...

...אני אמפטית, קל לי לייצר אינטראקציה עם אנשים...

...אימא שלי אסירת ציון. היא נכלאה לשנתיים בגלל הפעילות שלה למען עלייתם של ייהודי אתיופיה לישראל והקריבה המון למען הקהילה. אישה חזקה ומדהימה. רק בזכותה אני בארץ וגם את כל הערכים קיבלתי ממנה. היא לא ויתרה על דבר – לא על קריירה (למדה סיעוד, הייתה מיילדת ועבדה בתכנון משפחה), לא אחריות חברתית וכמובן שלא על משפחה – הביאה לעולם 8 ילדים וגידלה אותם למופת...

...מה שחסר לי זה ארון שמקפל בגדים...

...שמחה ושוויון הזדמנויות...
 





 צילום: דור פזואלו
קראו פחות
Shir Peri Lichtig - DevRel

שיר פרי ליכטיג

Shir Peri Lichtig - DevRel
נשואה לישראל, אם ליובל בן חצי שנה. גדלה במודיעין ושם למדה בתיכון עירוני א'. שירתה כמדריכת לוחמים ביחידת מורן. בעלת תואר ראשון במדע המדינה ולימודים רומאניים ולטינו אמריקאים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. בתור סטודנטית החלה לעבוד במשרד המדע והטכנולוגיה. ב-2016 הצטרפה לארגון She Codes המכשיר נשים לתכנות בהייטק, שם התקדמה להיות בתור סמנכ"לית תפעול ובין היתר הובילה את המיזם המשותף של הארגון עם ממשלת ישראל בהיקף 20 מיליון ש״ח. ב-2018 נבחרה לייצג את ישראל במשלחת מטעם מחלקת המדינה האמריקאית (IVLP) של 50 נשים מ-50 מדינות המובילות בתחומי המדע והטכנולוגיה. ב-2018 ייסדה בשיתוף עם בועז זינימן, שרון זיסמן, אביטל צובלי וג'רמי הס את הקהילת ה-DevRel הישראלית. בשנת 2019 הייתה שותפה לייסוד קהילת Qubit – הקהילה הישראלית לשיתוף ידע בתחום המחשבים הקוואנטיים. חברה בארגון Woman2Woman – ארגון לקידום נשים. משנת 2018 עובדת בחברת Soluto בתפקיד Developer Relations.

קרא עוד

במסגרת שיתוף פעולה עם ארגון בוגרי העברית, שיר התראיינה לאחרונה לפודקאסט "מה בתפקיד", לו שותפה גם בוגרת העברית אביגיל לוין, מנהלת שיווק ואקוסיסטם בסמסונג נקסט, בעלת תואר ראשון בתכנית משולבת במשפטים ולימודי האסלאם ומזרח התיכון ותואר שני במנהל עסקים.
לפרטים בתחתית העמוד >>>



ציטוטים:

...הייתי רוצה שנשים יפתחו את עצמן בתחומים עם שכר גבוה כי לדעתי זה חלק מאוד חשוב לקידום נשים...

...הסיבה שלמדתי את מדעי המדינה היא שתמיד רציתי לעסוק במשהו שיש לו משמעות בעולם...

...האוניברסיטה ממש פתחה לי את הראש, קיבלתי המון מהלימודים. חוץ מההשכלה עצמה, למדתי להיות ביקורתית, לחקור ולהעמיק...

...הכי חשוב לי להיות עם המשפחה, לא ממש משנה איפה זה יהיה...

... באוניברסיטה התחלתי לגלות דברים שלא ידעתי על עצמי. הקמנו "תא ירושלמיות", תא סטודנטיות שפעיל עד היום, תא לקידום נשים. גיליתי שאני יודעת לארגן דברים ולהוביל...

כשעבדתי במשרד המדע מאוד התעניינתי בטכנולוגיה. התחום הזה היה מאוד רחוק ממני...

... נתקלתי בארגון קטן She Codes ארגון ללא מטרות רווח שהמטרה שלו להכשיר נשים להיות מתכנתות בהיי-טק, וביקשתי להצטרף. לקחתי קורסים ולמדתי לבד לתכנת. התנדבתי בארגון, העברתי הרצאות ופתאום ביקשו ממני להיות סמנכ"לית של הארגון. הייתי אז העובדת היחידה של הארגון שקיבלה שכר, והיום למעלה מ-20 עובדות בארגון בשכר...

...כשאני רוצה להתרכז אני שמה ג'אז קובני עם המון אלתורים. זה בא מצד אבא שלי ז״ל, שהיה נגן חצוצרה...

...אישה מעוררת השראה היא סבתא שלי, שעלתה ממצרים וכל חייה עבדה מאוד קשה בשביל להעניק לילדים השכלה ורווחה שהיא לא זכתה להם. היא נפטרה מזמן, ועדיין בכל אירוע משפחתי חוזרת על עצמו משפט שמגיע מאנשים שונים על סבתא שלי: ״סבתא שלך הייתה קודם כל חברה״ ומבחינתי זה מדהים שכל כך הרבה אנשים הרגישו קרובים אליה והיא השפיעה עליהם...

... ממש פרחתי בתקופתי ב-She Codes. היה לנו מיזם משותף עם הממשלה, עם מימון בסך 20 מיליוני שקלים, שאני הובלתי. במסגרת הפרויקט פתחנו סניפים של הארגון לנשים חרדיות, דרוזיות, ערביות. בתקופה ההיא הארגון מאוד גדל, מכמה סניפים בודדים הגענו לעשרות. מדי שבוע הגיעו כאלפיים נשים ללמוד את המקצועות...

...אני אוהבת לעבוד בצורה מאומצת כדי להשיג את הדברים החשובים...

...ב-She Codes הבנתי שיש שני דברים שאני מאוד-מאוד אוהבת – טכנולוגיה וקהילות ובזה אני רוצה לעסוק וכדי אני אוכל לעסוק בו ברמה גבוהה אני ממש צריכה להיכנס לתחום וללמוד אותו מבפנים, בחברות עסקיות אמיתיות ולא בעמותות. החלטתי לעשות את המעבר להיי-טק. לא ידעתי שמה שאני מחפשת זה מקצוע חדש לחלוטין שנקרא DevRel – פיתוחי קשרי מפתחים...

...אני אוהבת לעבוד עם אנשים חיוביים, שחושבים שהכל אפשרי ורק צריכים למצוא את הדרך הנכונה...

...Developer Relations זה תחום יחסית חדש שקיים רק מספר שנים. אין בו הכשרות שאפשר ללכת וללמוד משהו. בנוסף, גם החברות שמעסיקות מומחים בפיתוח יחסי מפתחים, לא תמיד יודעות מה לדרוש מאותו מומחה ולאן הן רוצות להגיע...

...יהיה בסדר, זה צמד מילים שתמיד מרמז על משהו שכנראה לא יהיה בסדר...

...DevRel – זה אדם שתפקידו לקשר בין המפתחים שעובדים על המוצר והקוד לבין אנשים חיצוניים בתחום הטכנולוגיה. האנשים בתפקיד יכולים להיות די רחוקים מהטכנולוגיה עצמה אבל חייבים להיות עם יכולת ארגונית מאוד גדולה. הם לא בהכרח צריכים לדעת לתכנת אבל חייבים להבין מה קורה בתעשייה ולדעת באיזה כלים טכנולוגיים אנשים משתמשים...

...שיתפנו פעולה עם החברות הכי גדולות במשק, בזמן שהייתי ב-She Codes. עם גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק, אינטל, IBM וכו'. באותו זמן הגישו את מועמדותי לייצג את ישראל בוועידה בארה"ב שנקראת IVLP -Women in STEM (נשים בתחומי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). בסך הכל נבחרו 50 נשים מכל העולם, אחת מכל מדינה, ולי יצא להיות שליחת ישראל. זה היה כבוד גדול, וגם יש לי חברות-אחיות בכל העולם ממדינות מגוונות כולל כאלו שלא חלמתי שאכיר מבורקינה פאסו, פיג׳י, סורינאם ועוד ...

...הייתי רוצה לדעת כמה שיותר שפות כדי לתקשר עם יותר אנשים. אני משקיעה בזה המון שעות ואני די טובה בזה אבל אין לי את הכישרון לשפות שיש לאנשים אחרים...

...אני יודעת לרתום אנשים. אנשי צוות, תורמים, אנשים חיצוניים, אני יודעת לגרום להם להאמין במטרה המשותפת ולהשקיע בה...

...יזמתי וארגנתי אירוע לכבוד יום האישה, עבור נערות בכיתה ט' כדי לעניין אותן בלימודי מדעי המחשב. באירוע שהיה הבאנו 250 נערות מראשון לציון, שרובן כלל לא חשבו על מסלול טכנולוגי ובעקבות האירוע שעשינו – 80% מהן החליטו ללמוד מדעי המחשב. זה נתון מדהים ולדעתי חשוב להסללה שלהן בשנים הבאות...

...אני מתכננת לאורך כל הקריירה שלי להמשיך ולקדם נשים בקריירה שלהן...

...נורא קשה לי לראות כאב של אחרים, לא הייתי מסוגלת להיות רופאה לדעתי...

...האוניברסיטה העברית עיצבה אותי כבן אדם – היוזמת שאני, הבן האדם החברתי שאני – הכל התגבש שם. הרגשתי כמו ילדה בחנות ממתקים...

...אני בעד לשאוף למצוינות אבל דברים לא מושלמים, צריכים לדעת לקבל את זה. גם לא כל דבר חייב להיות מושלם...

...אני לא למדתי מחשבים כי אפילו לא הייתי מודעת לזה בתיכון. נשים אחרות לא מגיעות לתחום כי לפעמים חושבות דברים שכלל לא קשורים לעולם האמיתי. למשל - שלהיות מתכנתת זה לוותר על המשפחה, לעבוד שעות מטורפות, שצריכים להיות גאונים במתמטיקה או אנשים מסוג מסוים. אלו שאלות ששאלו אותי נערות מכיתה ט', שלא האמנתי שמגיל כה צעיר מוטמעות תפיסות שהן שגויות בעיניי לגבי נשים מתכנתות בהייטק...

...אני מאוד מאמינה במודל לחיקוי. ברגע שנערות צעירות פגשו נשים שנראות כמוהן, מגניבות כמוהן, עם משפחה וילדים ותפקיד בכיר בעולם ההיי-טק – זה שינה להן את כל התפישה. הצלחנו להפוך את תחום התכנות למשהו שמגניבות עושות...

...כל אחת ואחד צריך לראות מה בכלל קיים בעולם ולהתנסות בכמה שיותר דברים שונים כדי להבין לאיזה כיוון ללכת...

...אין מה להשוות בין תואר ראשון לתואר שני. לתואר שני אין חוויה סטודנטיאלית. את החוויה מקבלים בתואר הראשון...

...פסנתר זה מאוד יפה. גם עוזר לי להרדים את הבן שלי – אני שמה מוזיקת פסנתר נעימה והוא נרדם...

...אנשים שהכרתי בזמן הלימודים בעברית, שאמנם היו בעבר הלא כל כך רחוק, אלה אנשים שהיום נמצאים בתפקידים מאוד בכירים ומאוד משמעותיים. פתאום יש ראש עיר שלמד איתי, אנשים בעמדות מפתח בארגונים שונים. זה מדהים לראות כמה התקדמו חבריי לספסל הלימודים...

...בכל תחום בחיים אני שואפת להרמוניה. לא תמיד מצליחה אבל בהחלט מנסה...

...אני לרגע לא מצטערת על הבחירה שלי בתחום הלימודים. היום הייתי הולכת ללמוד מקצוע יותר טכנולוגי אבל לא הייתי מוותרת על מדעי המדינה. בעולם שלנו רקע טכנולוגי זה תמיד טוב, אבל בסופו של דבר המסלול שבחרתי הביא אותי למקום בו אני נמצאת היום...

...תקופת הקורונה הראתה לכולם כמה חסרה לנו טלפורטציה...

...הלכתי ללמוד מנהל עסקים כי היה לי חסר ידע בכלכלה ומספר כלים נוספים שהרגשתי שאני זקוקה להם כדי להתקדם...

...בחיים לא אפסיק ליזום...

 

 



 

 

שיר התראיינה לפודקאסט "מה בתפקיד", לו שותפה גם בוגרת העברית אביגיל לוין, מנהלת שיווק ואקוסיסטם בסמסונג נקסט, בעלת תואר ראשון בתכנית משולבת במשפטים ולימודי האסלאם ומזרח התיכון ותואר שני במנהל עסקים. 
בפודקאסט שיר סיפרה על תפקיד ה-DevRel (קשרי מפתחים) והדרך המעניינת שעשתה כדי להגיע לתפקיד זה, לצד הקהילה המתפתחת בארץ בתחום. 
במסגרת שיתוף הפעולה של ארגון הבוגרים עם הפודקאסט, אנו שמחים להציג לכם את את הפרק בו התראיינה שיר, בואו להאזין >>>

לקבוצת הפייסבוק הרשמית של פודקאסט "מה בתפקיד"
 

 

קראו פחות
VP R&D Orcam - Dr. Yonatan Wexler

ד"ר יונתן וכסלר - סגן נשיא מחקר ופיתוח של OrCam

VP RD Orcam - Dr. Yonatan Wexler

נולד ב-1971 בירושלים. נשוי לניקול ואב לשני ילדים. בוגר תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית ודוקטורט מאוניברסיטת מרילנד בארה"ב. את הפוסט-דוקטורט שלו עשה באוניברסיטת אוקספורד ובמכון ויצמן למדע. בשנת 2006 עבר מעולם האקדמיה לעולם העסקי והצטרף לחברת מיקרוספוט בתור איש מחקר. בשנת 2010 הצטרף אל פרופ' אמנון שעשוע, שאותו הכיר עוד לפני, וזיו אבירם להקמת מיזם חדש – אורקם בו משמש כסגן נשיא מחקר ופיתוח.

קרא עוד

 

על החברה

אורקם נוסדה בשנת 2010 על ידי פרופסור אמנון שעשוע וזיו אבירם במטרה לרתום את הטכנולוגיות המתקדמות בעולם כדי לפתח מוצרי עזר מבוססי בינה מלאכותית.

המכשיר המתקדם ביותר של החברה הוא OrCam MyEye 2 - מכשיר עזר מהפכני המסייע לעיוורים ולקויי ראייה. ה-OrCam MyEye 2 הינו מכשיר אלחוטי וקומפקטי שכולל מצלמה זעירה וחכמה, המתלבש בקלות על כל סוגי המסגרות למשקפיים באמצעות מחבר מגנטי. בסיוע הבינה המלאכותית ובהוראת המשתמש, המכשיר מסוגל לזהות טקסט מודפס או דיגיטלי מכל משטח ולהקריאו באוזנו של המשתמש, לזהות פרצופים, מוצרים, שטרות כסף, צבעים ועוד. כל זאת, בזמן אמת וללא צורך בחיבור לאינטרנט. המכשיר האינטואיטיבי מופעל באמצעות מחוות ידיים בסיסיות, והוא עוצב ותוכנן לשימוש בכל הגילאים ובכל הרמות של לקויות הראייה.

כיום אורקם מונה כ-310 עובדים בארץ ובעולם. משרדיה הראשיים ממוקמים בירושלים ומשרדים נוספים באנגליה, ארה"ב, וגרמניה.

על השילוב

> את לימודיי באוניברסיטה התחלתי מלימודי מתמטיקה, את מדעי המחשב הוספתי מאוחר יותר. לתכנת למדתי עוד בתיכון, הספקתי גם למכור תוכנה בתור תיכוניסט וחשבתי שמדעי המחשב לא יעזרו לי במיוחד. במתמטיקה ראיתי הרבה יותר שאלות מעניינות ודברים שהיו נראים לי קסומים. נמשכתי מאוד לתחום עיבוד תמונה. היו לכך שתי סיבות – הראשונה היא דווקא אומנותית, תמיד נמשכתי לאומנות ויזואלית. הסיבה השנייה כי זה נראה לי נושא מלהיב עם המון בעיות פתוחות. זה היה מאוד שונה ממדעי המחשב שעסוקים בדברים פנימיים של המחשב. עם זאת, כשהייתה לי את האפשרות להוסיף תואר במדעי המחשב בשנה השלישית – מיד הוספתי אותו מכיוון שהיו קורסים מאוד מעניינים. בתור ילד שרק סיים תיכון אתה לא מודע למלוא הדברים הקיימים, ככל שהתקדמתי יותר בלימודים שלי – מצאתי יותר ויותר דברים מרתקים. לאחר סיום התואר הראשון ראיתי שיש המון דברים נוספים שאני עוד לא יודע לפתור, לכן המשכתי לדוקטורט באוניברסיטת מרילנד. המוסדות שונים זה מזה וגם חוויית הלימודים משתנה ככל שאתה מתקדם יותר. הסביבה האקדמית נותנת לך מוטיבציה כי אתה מוקף באנשים משכילים ומדהימים שפותחים בפניך עולמות חדשים. זה נותן קפיצה מחשבתית והרבה כלים לעתיד.

> היה לי מזל שמצאתי את התחום שגם מעניין אותי ואני גם טוב בו. תחום שלא בהכרח חשבתי עליו. אני עדיין סקרן מה עוד אפשר לעשות, עוד לא התחלתי להתעייף. החיבור בין התעשייה לבין האקדמיה זה חיבור שאני מאוד נהנה ממנו. בימינו מאוד נפוץ לשנות את תחום הלימוד אחרי שנה-שנתיים וזה בסדר גמור. עד שאתה לא מגיע לעולם האקדמיה – אתה לא ממש יודע מה מעניין אותך באמת, במה אתה טוב ומה אחרים רוצים שתעשה. בכל מקרה חשוב שהתחום שלך יעניין אותך ותהנה ממה שאתה עושה.

> תמיד אהבתי דברים שעובדים, לבדוק פתרונות מול המציאות. כשסיימתי את התואר, מצאתי שההתפתחויות המעניינות היו באקדמיה ולא בתעשייה.  עלו שם שאלות מעניינות בתחומים רחבים אבל התשובות עדיין לא היו ברמה מספיק טובה לתעשייה. לכן היה מוקדם מדי לעבור לתחום המעשי. עם התקדמותי בלימודים והתקדמות טכנולוגית בעולם הדברים השתנו. מכיוון שאני בן אדם מאוד פרקטי – כשראיתי את ההזדמנות לעבור לעשייה מוחשית – עשיתי זאת. הצטרפתי לקבוצת מחקר במיקרוסופט שעסקה בבעיות זיהוי דמויות וסמלים בתמונות. כלומר המשכתי לעסוק במחקר ולפרסם אבל עם השלכות שימושיות. לדוגמה, פיצחנו אלגוריתם שידע למצוא ולזהות כתב על גבי דברים שונים, בין אם זה כתב על הקיר או שלט או דף עם טקסט. בעזרתו הצלחנו לעבור על מאות מיליוני תמונות ולזהות מה כתוב שם. זו הייתה בעיה שנבעה מצורך של מוצר ודרשה פתרון מחקרי באמצעות חשיבה אקדמית מחוץ לקופסה.

> אורקם הוקמה כשהייתה תחושה שאנחנו נמצאים בנקודה בזמן שאנחנו נוכל ליצור מוצרים חדשים שיכולים לעזור לאנשים. מוצרים לבישים שישמשו כעוזרים אישיים.  בני אדם הם יצורים מדהימים, עם הרבה יכולות. עדיין יש דברים שאנחנו פחות טובים בהם ונשמח לעזרה. למשל חשבון. כל מחשבון יעיל ומדויק פי כמה וכמה מבן אדם רגיל. הרעיון של ליצור דברים שעוזרים לאנשים – מדליק אותי. זה מה שאנחנו עושים באורקם – אנחנו בונים כלים שנותנים יכולות משופרות לאנשים ביום-יום. יש אוכלוסיות עם קשיים מסוימים. למשל, עוורים וכבדי ראיה מתקשים בדברים מסוימים כמו קריאה וניווט ולכן התחלנו בזה. כיום אנחנו גם בונים מכשירים לכבדי שמיעה. אלה מכשירים המאפשרים לאותם אנשים למצות את הפוטנציאל שלהם. יש הרבה דברים נוספים שאנחנו מתכוונים להגיע אליהם ולבנות אותם.

> אורקם לא חברה סטרטאפ טיפוסית. ברוב המקרים חברות עוטפות יכולת טכנית לטובת צורך בשוק. עיקר העבודה הוא המעטפת וההתאמה. באורקם אנחנו ממציאים טכנולוגיה חדשה לטובת יצירת שוק חדש.   החלק של החדשנות גדול בהרבה מהנורמה. אנחנו לא רק מייצרים משהו אלא עושים גם את כל עבודת המחקר העומדת מאחורי כל מוצר. התפקיד שלי דורש ניהול של הרבה מאוד אנשים מאוד מוכשרים בתחומים שלהם. את הפיתוח אנחנו מתחילים מהרעיון איך לעזור ולמי לעזור, ממשיכים לאלגוריתמיקה ולחומרה שיכולה להריץ את האלגוריתם ועד לממשק המשתמש והמוצר הפיזי עצמו. היום, המוצרים שלנו, זמינים ב-25 שפות ביותר מ-50 מדינות ומיוצרים בקו ייצור של ממש פה בארץ. כל התהליך הזה דורש המון מומחים – אלגוריתמיקה, תורת הלמידה, הנדסת תוכנה, ראיה ממוחשבת, זיהוי שפה, עיבוד שפה טבעית, אופטיקה, אקוסטיקה, פלסטיקה, עיצוב וגם אנשי מכירות. זה תהליך אדיר והצלחנו לעבור משלב הרעיון – לבנות מכשיר לכבדי ראיה – ועד לשלב המוצר בתוך 3 שנים בסך הכל.  

> עוד מעט אנו נשיק מוצר חדש המיועד לכבדי שמיעה. תארו לעצמכם מצב בו אתם יושבים במסעדה, כשנחזור לשבת במסעדות, ומולכם יושב אדם אחר אותו אתם רוצים לשמוע אך מתקשים לעשות זאת בגלל הרעשים מסביב. כשאנחנו מקשיבים למישהו אנחנו נעזרים גם בחוש השמיעה וגם קוראים את השפתיים של אותו בן אדם, גם אם לא מבחינים בכך. אנחנו שומעים יותר טוב כשמסתכלים על השפתיים. המוח יודע כיצד לשלב את המידע כדי לעזור לנו להבין. בנינו מכשיר שיודע לסנן את כל הרעשים מסביב, כולל קולות של אנשים אחרים, ולהדגיש רק את קולו של האדם עליו אתם מסתכלים באמצעות שילוב של טכנולוגיות זיהוי שפה וקולות דיבור וגם קריאת שפתיים. זה מאפשר לשבת בחדר רועש ובעזרת המכשיר שלנו לשמוע את הבן אדם הספציפי, ללא כל הרעשים מסביב. זה שונה בהרבה ממכשיר שמיעה רגיל שמגביר את כל הרעידות באוויר ומעביר לאוזניים. המכשיר שלנו מאפשר לאנשים עם ליקויי שמיעה לשמוע אנשים אחרים כאילו היו יושבים בחדר שקט ומדברים אחד על אחד. זה מגניב, זה מכשיר שמיעה שקורא שפתיים, דבר שלא היה מעולם.

> הטכנולוגיה שלנו היא אומנם יקרה אבל בהשוואה לפתרונות אחרים – דווקא זולה יותר. מה גם שזה מאפשר דברים שהלקוחות שלנו לא יכלו לעשות קודם. בהרבה מקומות המכשירים שלנו מכוסים על ידי ביטוחים. כמובן שכשמייצרים טכנולוגיה כה חדשנית – הכיסויים הרגילים לא מספיקים אחרינו. הרגולציה דורשת עדכון כדי לשלב פתרונות שלא היו קיימים קודם לכן.. מכשירי שמיעה, ברוב המדינות, כבר מכוסים על ידי הביטוח. מכשירי ראיה – לא היו לפני כמה שנים. היו כלי עזר אחרים – מקל, כלב ראיה. לא היה משהו מתוחכם שיכול לעשות הרבה יותר. כמובן שזה יבוא. אנשים מגיעים לגיל 40-50, הם בשיא הקריירה שלהם ופתאום העיניים מתחילות להתקלקל. הם השקיעו בעצמם, החברה השקיעה בהם, שווה לכולם שהם יוכלו להמשיך לתפקד. הטכנולוגיה שלנו עוזרת גם לילדים ומאפשרת להם להתפתח לצד ילדים אחרים ללא ליקויי ראיה. יש לנו לפחות שני אנשים שכבר סיימו את התואר השני שלהם למרות שהם בקושי יכולים לראות. בחורה מ-MIT לקראת סיום הדוקטורט שלה. זה מדהים, לראות שהכלים שיצרנו עוזרים לאותם אנשים להפיק את מלוא היכולת שלהם.  הילדים שלי כבר נולדו לעולם שבו קיימים המכשירים שלנו, משהו שהיה לגמרי מדע בדיוני בילדותי. בגיל 4 הילד שלי כבר "קרא" באושר ספרים למרות שהתפתחותית עדיין לא היה מסוגל להבין את הסימנים על הדף. זה מקסים לראות שהם מקבלים את זה כמובן מאליו.

> האתגר הכי גדול שלנו הוא שהטכנולוגיה שאנחנו מייצרים תהיה אמינה כמה שיותר. זה יחסית קל להגיע ל-70% אמינות. יותר קשה להגיע ל-80% אמינות. לעשות את הקפיצה מ-97% ל-99% אמינות – זה מאתגר ביותר. כדי שבן אדם עיוור יסמוך על כלי, הכלי הזה חייב להיות אמין. על זה אנחנו עובדים מדי יום ומשפרים את הטכנולוגיה שלנו כדי שתמשיך להשתפר ותהיה יותר ויותר אמינה. יתרה מכך – אנחנו אמנם עובדים על דברים מאוד מתוחכמים שחייבים להיות "ארוזים" בצורה פשוטה ונגישה כדי שכל אחד יוכל להשתמש בהם. בין אם מדובר במישהו בן 100 או בן 6. חלק מהאתגרים שלנו עוד לא פגשנו כי אנחנו עובדים על טכנולוגיה כל כך מתקדמת. חלק – הצלחנו לפתור. למשל – בעיית "מסיבת הקוקטייל", הצורך להפריד בין קולות של שני אנשים שנמצאים בסביבה רועשת. זו בעיה שהוגדרה כחסרת פתרון במשך עשרות שנים ואנחנו פתרנו אותה באמצעות המכשיר שקורא שפתיים והבאנו מוצר לשוק.

> התחלנו עם כבדי ראיה, המשכנו עם כבדי שמיעה, ואנחנו מתקדמים בבניית התשתיות שיאפשרו יכולות מדהימות נוספות. הסלוגן שלנו הוא Empowering People ויש עוד הרבה לעשות. זו משימה אינסופית. אנחנו ממציאים ובונים כלים לקראתה. ישנן המון שאלות מאד מעניינות בעולם ואני סקרן לדעת על כמה מהן אוכל לענות.

קראו פחות