check
חדשות בוגרי העברית | ארגון בוגרי העברית

חדשות בוגרי העברית

Asper Prize 2023

יש לך את הסטארט-אפ החם של 2023?

22 פברואר, 2023


פרס אספר זו תחרות סטארט-אפים הנערכת השנה בפעם השנייה ומתקיימת באוניברסיטה העברית בירושלים. התחרות חוגגת סטארט-אפים המשתמשים בטכנולוגיות חדשניות במטרה ליצור אימפקט חיובי בקנה מידה עולמי.

התחרות פתוחה לסטארט-אפים צעירים אשר נוסדו החל משנת 2019 וקשורים לאוניברסיטה העברית (צוות המייסדים חייב לכלול לפחות בוגרת או בוגר, חוקר או חוקרת, סטודנטית או סטודנט, איש או אשת סגל של האוניברסיטה), או סטארט-אפים המבוססים על טכנולוגיה שפותחה באוניברסיטה.

לסטארט-אפים הזוכים בתחרות יוענק פרס אספר על סך 100,000 ש"ח והטייטל "The Hebrew University Rising Startup of the Year".

קרא עוד

כחלק מהתחרות, המתחרים המובילים ייפגשו עם משקיעים ובכירים בתעשייה מהארץ ומהעולם, ויציגו באירוע חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית במהלך חודש יוני 2023.

אז אם יש לך סטארט-אפ מנצח - מזמינים ללמוד את הפרטים ולהגיש את מועמדתך >>>

קראו פחות
51st Israeli Ecology Conference - Submit summaries

קול קורא להגשת תקצירים לוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה

5 פברואר, 2023


הוועידה השנתית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה מציגה את חזית המחקר הסביבתי בפוסטרים ובהרצאות. במסגרתה יוצגו מחקרים אקדמיים (מטעם אוניברסיטאות, מכללות, ומכוני מחקר) לצד פעילויות של רשויות לאומיות ומקומיות ושל ארגוני סביבה וחברה. הוועידה תתמקד במחקרים בסיסיים ויישומיים בכל תחומי הסביבה בישראל, ומחקרים בעלי רלוונטיות למדיניות סביבתית מקומית.

הוועידה תתנהל בשלושה מסלולים עיקריים:

  • מדעי הסביבה 
  • מדעי החברה והרוח 
  • אקולוגיה ושמירת טבע
קרא עוד

נשמח לקבל הצעות לתקצירים להצגה כהרצאה או כפוסטר בנושאים כגון:

  • משבר האקלים – השפעות, היערכות, הפחתת פליטות גזי חממה ואיפוסם
  • מגוון מינים ומינים פולשים 
  • אתגרים בשמירת הטבע 
  • חקלאות וסביבה המערכת האקולוגית – תפקוד ושירותים 
  • ניהול משאבי טבע 
  • אקולוגיה מיקרוביאלית 
  • יער וייעור
  • אנרגיה – אנרגיה מתחדשת ואגירת אנרגיה 
  • זיהום סביבתי – מים, אוויר, קרקע
  • טכנולוגיות סביבתיות 
  • חינוך סביבתי 
  • בריאות וסביבה 
  • קיימות עירונית
  • מדיניות, כלכלת סביבה ומשפט סביבתי 
  • תכנון ובנייה 
  • תחבורה בת קיימה
  • פסולת 
  • צריכה בת קיימה והתנהגות צרכנים 
  • כלכלה מעגלית 
  • אקטיביזם סביבתי

וועדת ההיגוי תבחר את התקצירים האיכותיים ביותר בהתאם לחשיבות העבודה, התאמה לנושאי הוועידה וכן מקוריות, חדשנות ואיכות התוצאות המוצגות. הרשימה הסופית של המושבים וההרצאות תיקבע על-ידי הוועדה המארגנת.

הגשת תקצירים
שימו לב: ההשתתפות בוועידה (כולל הרצאה והצגת פוסטר) כרוכה בתשלום.
תאריך הגשה סופי: 12.2.2023

הגשת התקצירים (בעברית בלבד) תתבצע באמצעות טופס מקוון בלבד >>>

למידע נוסף ולשליחת הצעות למושבים ניתן mailto:conference@isees.org.il

לאתר הוועידה >>>

קראו פחות
ERC Horizon Europe Grants 2023

מענק יוקרתי מהאיחוד האירופי לבוגרות ובוגרי העברית

1 פברואר, 2023


מענקי מועצת המחקר האירופית (ERC), העומדים על כ-2 מיליון אירו לכל מחקר, הינם מענקים יוקרתיים ותחרותיים שניתנים במסגרת תכנית Horizon Europe של האיחוד האירופי, לחוקרים וחוקרות פורצי דרך. הזוכים נבחרים מבין אלפים בכל רחבי אירופה בזכות הצעות המחקר החדשניות שלהם. בסך הכול יקבלו את המענק 321 חוקרות וחוקרים מ-37 מדינות, רובם מהאיחוד האירופי, מתוך 2,222 הצעות שהוגשו. את המענקים קיבלו 52 חוקרים מגרמניה, 32 מאיטליה, 31 מצרפת ו-31 מבריטניה. בישראל במענקים זכו 24 חוקרות וחוקרים כששמונה מתוכם הם בוגרים ובוגרות של האוניברסיטה העברית!

קרא עוד


להלן הרשימה:

פרופ' איל בן-צבי, מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה של העברית
במעבדתו של פרופ' בן צבי, נחקרת ההתפתחות העוברית של מחסומי המוח, מפותחות שיטות חדשניות לחקר מחסום הדם-מוח. הפרויקט יאפשר לגלות כיצד מתאפשרת כניסה אסורה של תאי מערכת החיסון למוח ויצירת נזק מוחי במחלות אוטו-אימוניות כמו זאבת וטרשת נפוצה.

פרופ' ענבל גושן, ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח של העברית
במעבדתה של פרופ' גושן, חוקרים מה עומד בבסיס המעבר מזיכרון עדכני למרוחק, וכיצד פעילות עצבית משפיעה על ההתנהגות.

פרופ' יעקוב חנא, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית של המכון ויצמן למדע
הפרויקט עוסק בהבנת המנגנונים שמעורבים ביכולת העצמית המרהיבה של תאי גזע עובריים להפוך למודל מלאכותי של עוברים הגדלים מחוץ לרחם ללא שימוש בזרע וביצית. הבנה זו תוביל לשיפור איכות ויעילות המודל העובר המלאכותי שפותח במעבדתו של פרופ' יעקוב חנא.

פרופ' מיטל לנדאו מהפקולטה לביולוגיה של הטכניון
חוקרת עמילואידים - סיבים חלבוניים המעורבים במחלות זיהומיות אך עשויים גם לסייע בטיפול במחלות אלה. במחקר הנוכחי היא תחקור את תפקידם של עמילואידים במחלות זיהומיות כמו גם במחלות נוירודגנרטיביות.

פרופ' לימור לנדסמן, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב
פרופ' לנדסמן, מהמחלקה לביולוגיה תאית והתפתחותית, חוקרת את תפקוד תאי הבטא, תאים המפרישים את ההורמון אינסולין, החשוב לבקרת רמת הסוכר בדם, ופגיעה בהם מובילה לסוכרת.

פרופ' טלי קריסטל מהחוג לסוציולוגיה של אוניברסיטת חיפה
פרופ' קריסטל קיבלה את המענק על מחקר בנושא התפלגות ההכנסות במקום העבודה - תפקידם של יחסי הכח, קונפליקט ופשרה.

פרופ' נטע רגב-רוצקי, מהמחלקה למדעים ביומולקולריים של המכון ויצמן למדע
המחקר של פרופ' נטע רגב-רוצקי עוסק בשאלת התקשורת הבין-תאית של הטפילים: זיהוי ובידוד של מולקולות תקשורת חדשות יתרמו בפענוח שאלות חשובות שעד היום נשארו בגדר תעלומה ויעזרו להבין את מחזור החיים המורכב כל כך של טפיל המלריה בתוך גוף האדם.

ד״ר שילה רוזנווסר, מהפקולטה לחקלאות של העברית
ד"ר רוזנווסר מקבל את המענק על מחקרו בתחום שיפור הפרודוקטיביות של היבול. קבוצת המחקר שלו בוחנת כיצד אותות הקשורים לתנאי הסביבה מתורגמים לשינוי במצב החיזור הסלולרי, מוחשים על ידי חיישני חיזור, ומשודרים למסלולים ביולוגיים כדי לשמור על הומאוסטזיס על ידי תיאום פעילויות סלולריות.

גאווה אמיתית!
ברכותינו גם ליתר החוקרות והחוקרים המכובדים!

  • ד"ר יניב אלקובי
  • פרופ' נדב אמדורסקי
  • פרופ' גל בנימיני
  • פרופ' ניר בר-גיל
  • פרופ' אמנון בר שיר
  • ד"ר גרהם דה-רויטר
  • ד"ר רוני דהן
  • ד"ר יובל הרט
  • ד"ר אריקה וייס
  • פרופ' ניר יוסף
  • פרופ' מירי ימיני
  • ד"ר עמנואל ננטה
  • פרופ' אסיה רולס
  • פרופ' תום שינברג
  • פרופ' הילה שמיר
  • פרופ' אבי שרודר
קראו פחות
Gil Pacht - VP of Urban Development at Nativ

גיל פכט - סמנכ"ל התחדשות עירונית בקבוצת נתיב

30 ינואר, 2023


גיל פכט, נשוי, בן 39 וגר בגבעתיים, בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני בהצטיינות במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בהצטיינות במנהל עסקים התמחות בנדלן באוניברסיטת תל אביב. פכט מייסד שותף של ארגון בוגרי משפטים של העברית. בנוסף הינו מייסד שותף ויו"ר של התכנית "משחקים לעתיד" במשרד החינוך. בעבר כיהן כסמנכ"ל התחדשות עירונית בחברת גרין גרופ ולפני כן הקים וניהל במשך 3 שנים את מחלקת ההתחדשות העירונית בעיריית רמלה

במסגרת תפקידו כסמנכ"ל התחדשות עירונית וייזום בקבוצת נתיב, צפוי פכט להיות אחראי על המשך הובלת מחלקת ההתחדשות העירונית של הקבוצה. לחברה מחלקה ענפה המקדמת את תחום ההתחדשות העירונית בארץ אשר הוציאה פרויקטים רבים לפועל במספר יישובים.

קרא עוד

ברכותינו!

קראו פחות
Judiciary Reform Statement

הצהרת ור"ה לגבי השינויים המשפטיים

23 ינואר, 2023


פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית ופרופ' תמיר שפר, רקטור האוניברסיטה העברית, בהודעה משותפת יחד עם הנשיאים והרקטורים של אוניברסיטאות המחקר בישראל:  

אנו, הנשיאים והרקטורים של אוניברסיטאות המחקר בישראל מביעים דאגה עמוקה מן הפילוג והקיטוב בחברה הישראלית ומתהליכים שעלולים להביא לפגיעה של ממש בחוסנה הלאומי וביציבותה של מדינת ישראל. אנו קוראים לממשלה ולכנסת לשמור על ערכי היסוד של מגילת העצמאות, ובפרט לשמור על זכויותיהם של מיעוטים, ועל כבודו של אדם באשר הוא. 

כמי שאמונים על המחקר ועל החינוך של דורות העתיד של מדינת ישראל, אנו מתריעים כי הרפורמה המצטיירת במערכת המשפט עלולה להביא לפגיעה אנושה באקדמיה הישראלית. זו עלולה להתבטא בבריחת מוחות ובכך שחברי סגל יהססו להצטרף לשורותינו; שסטודנטים, תלמידי מחקר, בתר-דוקטורנטים ועמיתים בינלאומיים לא יגיעו לארץ; שתוגבל הגישה שלנו לקרנות מחקר בינלאומיות; שתעשיות זרות ימשכו ידיהן משיתוף פעולה עם האקדמיה הישראלית; ושנודר מקהילת המחקר והחינוך הבינלאומית. לכל אלו צפויה להיות השפעה מרחיקת לכת וארוכת טווח על ביטחונה, משקה וחוסנה החברתי של מדינת ישראל.

אנו קוראים לממשלה ולכנסת להימנע משינוי חוקתי מהיר ללא שיח פרלמנטרי וציבורי כן ומשמעותי על הנושאים השנויים במחלוקת ועל השפעתם על הביטחון, על הכלכלה ועל החברה בישראל. אנו מתריעים מפני הליך בלתי מבוקר וקוראים ליישם  שינויים, אם יוחלט לבצעם, בהדרגה ובשלבים כדי להבטיח תוצאות בשלות שיטיבו עם מדינת ישראל ואזרחיה.   

להצהרה המלאה >>>

Yeasts, Proteins and Machine Learning

שמרים, חלבונים ולמידת מכונה

18 ינואר, 2023


עבודת מחקר של תלמידי המחקר ביאן משאהרה ושיר ארמוני ופרופ' תומר רביד מן המחלקה לכימיה ביולוגית במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית התפרסמה בשני כתבי עת חשובים: Nature Communications ו-Journal of Molecular Biology

במחקר מיפו החוקרים נוכחות רצפי חלבון הגורמים לפירוקו הנקראים "דגרונים" בחלבונים שונים בתא השמר וגילו אוסף של תכונות ייחודיות ושמורות אבולוציונית של דגרונים המעורבים בבקרת איכות תאית. דגרונים אלה מצויים בליבת החלבון והם כנראה נחשפים כאשר החלבון מאבד את המבנה התלת מימדי הנכון שלו עקב שינויים בתנאי הסביבה או עקב תהליכים פנימיים כגון הזדקנות התאים. במחקר עתידי ינסו החוקרים לפענח את מנגנון חשיפת הדגרון, שהוא השלב קובע הקצב של תהליך פירוק החלבון.

קרא עוד


מלבד התרומה החשובה להבנת מנגנוני פירוק חלבונים בחלבוני השמר, מאפשר האלגוריתם שפיתחו בעזרת למידת מכונה למפות דגרונים בכל חלבון הנמצא בתאים אאוקריוטיים על סמך הרצף שלו. חידוש זה יאפשר לחוקרים להבין מנגנוני פירוק של חלבונים שונים המעורבים בהתפתחות מחלות ובכך יתאפשר פיתוחן של שיטות חדשות לזירוז או עיכוב של פירוק חלבונים לצרכי ריפוי - תחום פרמקולוגי הצובר תאוצה בשנים האחרונות. 

ביאן משאהרה - בוגרת תואר ראשון במדעי הכימיה והביולוגיה ותואר שני במדעים ביו-רפואיים במגמת ביוכימיה, מטבוליזם ואנדוקרינולוגיה, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים
שיר ארמוני - בוגר תואר ראשון במתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' תומר רביד - בוגר תואר ראשון בביולגיה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני בביוכימיה ודוקטורט בביוכימיה קלינית מאוניברסיטת תל אביב

לכתבות המלאות:
Nature Communications
Journal of Molecular Biology

קראו פחות
The Good Food Institute Israel is Hiring

רוצה להתחבר לעולם החלבונים האלטרנטיביים?

18 ינואר, 2023


חברינו הטובים בארגון The Good Food Institute Israel מחפשים אנשים מבריקים שרוצים להצטרף לצוות המדהים שלהם שעוזר לשנות את העולם לטובה כבר היום!

כרגע ישנן שלוש משרות חדשות: מנהלת או מנהל אסטרטגיה, מנהל או מנהלת מדע וטכנולוגיה ועוזרת או עוזר למנכ"ל.

זוהי ההזדמנות להצטרף לארגון המקדם את תחום הפודטק ותעשיית החלבונים האלטרנטיביים בישראל ובעולם.

לכל הפרטים >>>

Intellectual Property and Business Development Course

הטבה ייחודית - קורס פיתוח עסקי והשאת ערך של קניין רוחני

17 ינואר, 2023


מתגברת המגמה העולמית של הכרה בחשיבות הקניין הרוחני, ככלי עסקי מרכזי וכמפתח ליצירת ערך ושמירה על יתרון תחרותי. קורס ייחודי: "פיתוח עסקי והשאת ערך של קניין רוחני" - פותח כמענה מקצועי לסוגיות מגוונות אשר עולות בהקשר לטיפול בקניין הרוחני, במישורים העסקיים והמעשיים של מימוש והשאת ערך הקניין הרוחני לטובת האסטרטגיה העסקית של החברה.

בין הנושאים הנידונים בקורס:
> כיצד הופכים ידע או המצאה ליתרון תחרותי ועסקי?
> כיצד לבחור אסטרטגיות הגנה על רעיון?
> מה ההבדל בין פטנט, לסימן מסחרי לסוד מסחרי?
> מהם ההסכמים המשפטיים המלווים תהליך מסחור IP?
> אילו סוגיות מפתח עולות במסגרת המו"מ המסחרי?

קרא עוד

להמלצות בוגרות ובוגרי הקורס >>>

הקורס מתקיים בקמפוס רחובות, במסגרת המדור ללימודי חוץ, עם מיטב המרצים המובילים בתחום.
מועד פתיחה: 19.04.2023 

** בוגרות ובוגרי העברית זכאים ל-10% הנחה במסירת קוד: ALUIP בהרשמה**

להרשמה ישירה ופרטים בדף הקורס >>>

קראו פחות
Solar Energy for the Garden of Eden

מהפכה בתחום האנרגיה הסולארית

17 ינואר, 2023


הפרופסור שהמציא את עגבניית השרי ממציא לנו עוד פטנטים, והפעם הוא רותם את הידע שלו בגידולים חקלאיים למאמץ העולמי לעבור לחשמל ירוק. המיזם שכבר מתבשל בהצלחה במעבדה שלו הוא פאנל זכוכית דק בציפוי אדום שיתאפשר למקם מעל שטחים חקלאיים נרחבים ביותר, בלי לגרוע מתפוקת החקלאים. ומי שתל את הרעיון הזה בראשו של פרופ' חיים רבינוביץ'? איש צעיר שהרכיב משקפי שמש מבריקים וחלף על פניו ברחוב. "הסתכלתי על האיש הזה ואמרתי לעצמי: רגע, הוא משתמש בחלק מהאור כדי לראות, והחלק האחר חוזר לסביבה והולך לאיבוד, כמו שהצמח צריך רק עשירית מכמות האור כדי לייצר פוטוסינתזה. למה שלא ננצל את האור האבוד הזה כדי לייצר חשמל?", סיפר רבינוביץ' ל"כלכליסט".

קרא עוד

רבינוביץ', פרופסור מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית (ובוגר שלה), שיתף ברעיון שלו את פרופ' ליעוז אתגר מהמכון לכימיה באוניברסיטה, ויחד הם פיתחו אב־טיפוס של תא סולארי חדשני, שנועד לכיסוי מלא של שטחים חקלאיים (חממות, מטעים, שדות) ומקווי מים, באופן שיאפשר ייצור חשמל בלי לפגוע באור המגיע לגידולי החממות, ובלי לגזול שטחים פתוחים. לפי החוקרים, הפיתוח, שיעילותו הוכחה טכנולוגית במעבדה, יפחית את עלות האנרגיה לקוט"ש בישראל ב־75%, ובמקביל יקטין את הוצאות החקלאים ויגדיל את הכנסותיהם, וכמובן – יסייע למדינה להשיג את יעדי המעבר לאנרגיה מתחדשת. 

התא הסולארי שפיתחו השניים מבוסס על גביש פרובסקייט המיוצר בתהליך פשוט וקל יחסית מחומרים זולים וזמינים בשיטה הדומה להדפסת נייר, בניגוד לתאים הסולאריים שבהם נעשה היום שימוש ברחבי העולם, הדורשים כרייה של מתכות יקרות והליך ייצור מורכב. "אנחנו לא משתמשים בסיליקון", הם מסבירים, "המצע העיקרי הוא זכוכית וחומרים זולים יותר. מפחיתים את עלות ייצור הפאנלים בחצי, ואין צורך במפעלי ענק. אפשר לייצר בצורה מקומית פשוטה יותר. זאת זכוכית דקה עם ציפוי אדום שמצמידים לחלון, אפשר לחבר אותה ישירות לגריד. בתוך כשלוש שנים נוכל להתקין את הפאנלים שלנו בחממות ראשונות". 

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות
Israeli Alumni Community Manager in London

אנחנו מחפשים מנהלת או מנהל קהילת בוגרות ובוגרים ישראליים באנגליה!

8 ינואר, 2023


כחלק מהמאמצים המתמשכים של הידידים הבריטיים של האוניברסיטה העברית (BFHU), ארגון הבוגרים הישראלי והאגף לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, לחבר מחדש ולחזק את קהילת בוגרי האוניברסיטה הישראלים דוברי עברית ברחבי העולם, אנו מחפשים מנהלת או מנהל קהילת בוגרי העברית בלונדון, אנגליה.

מדובר בחצי משרה בכפיפות לראש תחום ישראל ולראש מדור בוגרים בישראל, בתיאום מלא עם הנהלת BFHU. אחריותך תכלול פיתוח, עיצוב, תכנון ויישום של תא בוגרים מקומי וקהילה, תוכניות ופעילויות מעורבות לטיפוח וחיזוק הקשר בין האוניברסיטה לבוגריה, בדגש על בוגרות ובוגרים מובילים. אחריות על הנעה למעורבות בוגרים, איסוף נתונים ומערכות ניהול מידע וכן הפקה של אירועי בוגרים בלונדון. ניהול פעילות הבוגרים בתיאום שוטף עם ה-BFHU, לרבות הגדרת יעדים משותפים לטווח קצר וארוך ושיתוף משאבים ארגוניים.

קרא עוד

נשמע לך? נשמח לשמוע על כך! יש לך חבר או חברה שיכולים להתאים - נשמח אם יקבלו קישור למשרה! את כל הפרטים רכזנו ב-PDF:

פרטים בעברית >>>
פרטים באנגלית >>>

קראו פחות
Economic Attache Course - Ministry of Economy - 2023

הנבחרת הכלכלית של ישראל בעולם

4 ינואר, 2023


מינהל סחר חוץ פותח לך דלת לעבודה הכי טובה בעולם! זו ההזדמנות שלך להצטרף לנבחרת הכלכלית של ישראל בעולם הנספחות והנספחים הכלכליים המכהנים כדיפלומטים ומייצגים את ישראל ב-44 מוקדי פעילות עסקית וכלכלית דוגמת ארגון הסחר העולמי (ה-WTO) וה-OECD. במסגרת תפקידם, עוסקים הנספחות והנספחים הכלכליים בקידום האינטרסים של כלכלת ישראל והחברות העסקיות במשק באמצעות קידום היצוא הישראלי לשוקי יעד, משיכת השקעות זרות לישראל, קידום הסכמי סחר בין-לאומיים עם מדינות וגושי סחר וטיפול בחסמי סחר ורגולציה.

קרא עוד

יש לך תואר ראשון? רוצה להמריא לקריירה בין-לאומית? לסייע לחברות ישראליות לפרוץ לשווקים חדשים? להיחשף לעולם המוסדות הפיננסיים ושיתופי הפעולה הגלובליים? לייצג את ישראל, חדשנותה ומובילותה הטכנולוגית בפורומים וכנסים בין-לאומיים? מינהל סחר חוץ פותח עבורך דלת לקריירה בין-לאומית ומזמין להצטרף לקורס צוערים הצפוי להיפתח בספטמבר 2023!

לפרטים והגשת מועמדות >>>

קראו פחות
Mina Seligman - Lenovo Israel CMO

מינה סליגמן - מנהלת שיווק ואסטרטגיה של לנובו ישראל

4 ינואר, 2023


לנובו ישראל הודיעה על מינויה של מינה סליגמן לתפקיד מנהלת שיווק ואסטרטגיה של החברה. במסגרת תפקידה תוביל סליגמן את השיווק, הדיגיטל, האסטרטגיה והתקשורת של החברה בכל תחומי הפעילות, המוצרים, המותגים והפלטפורמות שלה בארץ, במגזר העסקי והפרטי ובעולמות הגיימינג וכן מול מגוון השותפים והמפיצים, לרבות פעילויות קו-מרקטינג עם השותפות האסטרטגיות של לנובו, ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט ואינטל
 
בעבר, שימשה סליגמן כראש מערך השיווק התאגידי בלאומי קארד, שם הובילה את תחומי השיווק והדיגיטל של כלל מוצרי החברה במעבר והמיתוג מחדש למקס, שימשה כסמנכ"לית השיווק והאסטרטגיה של גלובס, ו-CMO בחברת סייבר רדיפלו.

קרא עוד

 
סליגמן היא בוגרת תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ומנהל עסקים ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית וכן קיבלה מלגת הצטיינות מהאוניברסיטה העברית ללימודים בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת יורק בקנדה.

ברכותינו!

קראו פחות
BABots – small Biological Animal roBots

בּבּוֹטיִם – רובוטים המבוססים על יצורים ביולוגיים זעירים

3 ינואר, 2023


פרוייקט הבּבּוֹטיִם יוצא לדרך! הפרויקט מוקדש ליצירת רובוטים המבוססים על יצורים זעירים כמו תולעים או חרקים, המתוכנתים לבצע משימות שימושיות בסביבות ביולוגיות מורכבות, בתוך הקרקע, על גבי צמחים ואפילו בתוך הגוף שלנו. פרוייקט הבבוטים, הממומן על ידי מועצת החדשנות של אירופה, ינוהל על ידי מאגד בין-לאומי של מומחים בנוירוביולוגיה, ביולוגיה סינתטית, התנהגות בעלי חיים, רובוטיקה ואתיקה יחד עם חברה מסחרית מתחום האגרוטק.

כצעד ראשון בפיתוח הטכנולוגיה, מאגד הבבוטים יתמקד בתולעת סי אלגנס, שאורכה 1 מ״מ בלבד, ועריכת שינויים גנטיים במערכת העצבים שלה שיגרמו לתולעים לפעול כקבוצה, שמטרתה לזהות ולחסל חיידקים מעוררי מחלה. על מנת להבטיח בטיחות מירבית, יוצוידו תולעי הבבוט במערכת הכלה ביולוגית רב-שכבתית, שתשלוט באופן הדוק על פעולותיה והתפשטותה. במקביל, תוקם מערכת רגולטורית לפיתוח ושימוש בבבוטים, שתאפשר יישומים עתידיים.

קרא עוד

בתור בחינה ראשונית של הטכנולוגיה, יבדקו החוקרים את התנהגות הבבוטים בסביבה של חקלאות אנכית, שתאפשר מעקב אחרי השתלבות התולעים וביצועיהן בתוך מערכת אקולוגית מבודדת. החזון של המומחים המעורבים -ליצור בבוטים שישתלבו בעתיד במגוון רב של תחומים, כולל גידולי שדה, שמירה על הסביבה ואולי גם רפואה.

חברי מאגד הבבוטים הינם: אליו טוצ׳י מאוניברסיטת נמור שבבלגיה, איתי רבינוביץ׳ חוקר ובוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, ויטו טריאני ממועצת המחקר הלאומית האיטלקית, יאן קוזאן וסרינה דינג ממכון מקס פלאנק לחקר התנהגות בעלי חיים שבגרמניה, מוניקה שולץ ממכון מקס פלאנק לחקר הנוירוביולוגיה של ההתנהגות, גרמניה, מתי האירי מאוניברסיטת אאלטו שבפינלנד, וקרלו זאנלה מחברת זרו האיטלקית לחקלאות אנכית.

למידע נוסף >>>

קראו פחות
115 Million NIS for Quantum Computing Consortium

115 מיליון שקל יושקעו במאגד טכנולוגי-מדעי לקידום טכנולוגיות קוונטיות

2 ינואר, 2023


115 מיליון שקל יושקעו על ידי המדינה במאגד טכנולוגי-מדעי באופיו שאמור לקדם במקביל שתי טכנולוגיות קוונטיות - יונים לכודים ומוליכי על - ולבדוק מי מהן טובה יותר.

המאגד הטכנולוגי - הוא יוזמה מחקרית שבה רשות החדשנות מעודדת אקדמיה מצד אחד וחברות מן הצד השני לשבת ביחד ולפתח פתרונות. הצדדים מגישים לרשות החדשנות יעד ותוכנית עבודה, ורשות החדשנות ממנת 65% מהפרויקט מתקציבה, לפי אבני דרך של הפיתוח. המטרה בפרויקט הזה היא שבעוד כשלוש שנים יהיה מחשב קוונטי כחול לבן מלא פועל בישראל באחת מהטכנולוגיות לפחות.

הפיתוח הטכנולוגי ייתמך על ידי קבוצות אקדמיות מובילות ממגוון גופי מחקר: האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן, אוניברסיטת בר אילן, הטכניון ובית החולים סורוקה. תוצרי המאגד עתידים לכלול הדגמות טכנולוגיות מערכתיות של מערכות מחשוב קוונטי ברמה של עשרות קיוביטים, שעל פי רשות החדשנות "יסייעו לקדם את התעשיות הישראליות אל השורה הראשונה בחזית המדעית והטכנולוגית".  לצורך הקמת המאגד חברו חמש חברות טכנולוגיה ישראליות: חטיבת אלתא של התעשייה האווירית, רפאל, קוונטום ארט, קלאסיק וקדמה.

קרא עוד

"המטרה לשבת סביב שולחן אחד ולהתחיל לבנות ליבה קוונטית", מסר אביב זאבי, סמנכ"ל ומנהל חטיבת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות, "המאגד כולל חברות מתחום הליבה הקוונטית, בשיתוף אלתא ו-IQM, יכולות בתחום תיקון השגיאות, שבזה תעסוק חברת קדמה, וחברת קלאסיק תעסוק בהנגשה לאלגוריתמיקה. בשונה מתוכנית מעבדת הקוונטום, המטרה בפרויקט הזה היא פיתוח ידע ולא לתת שירות לתעשייה".

קדמה מסרה שהיא "גאה להיות חלק מהפרוייקט של רשות החדשנות לבניית מחשב קוונטי כחול לבן ולפתח את מערכת ההפעלה הייחודיות הכוללת את תוכנות להבנת ותיקון השגיאות. מערכת הפעלה זו תאפשר למחשבים אלו יכולות עיליות על פני מחשבים הקיימים בעולם".

רוב המייסדים של חברות הקוונטום השותפות במאגד - בוגרי האוניברסיטה העברית. 
רועי עוזרי ועמית בן קיש - קוונטום ארט
פרופ' דורית אהרונוב וד"ר אסיף סיני - קדמה
אמיר נוה, ד"ר יהודה נוה וניר מינרבי - קלאסיק

קראו פחות
Ofir Azriel - CEO Of Astroscale

אופיר עזריאל - מנכ"ל אסטרוסקייל ישראל

29 דצמבר, 2022


אופיר עזריאל מונה למנכ"ל חברת אסטרוסקייל ישראל, מובילת השוק בשירות לוויינים וקיימות מסלולית ארוכת טווח. הוא יחליף את אריה הלזבנד שהודיע על פרישתו וישמש מעתה כיועץ בכיר לחברה העולמית.

עזריאל בוגר תוכנית "תלפיות" של האוניברסיטה העברית, בעל ניסיון של 20 שנה בתעשיית החלל הישראלי. בשבע השנים האחרונות מילא את תפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות וסגן נשיא להנדסה, במסגרת אסטרוסקייל ישראל ובגלגולה הקודם כאפקטיב ספייס, טרם נרכשה על ידי אסטרוסקייל העולמית. הוא ליווה את הלזבנד במהלך תהליכי הרכישה והמיזוג של החברה ופעל יחד עימו לבניית מעבדה לתכנון מכני, ייצור והרכבה של מערכות חלל תקניות ומעבדה רובוטית לראיה ממוחשבת. התוצרים הסופיים של שני המתקנים החדשים ישולבו בלווייני השירות של אסטרוסקייל, המתוכננים להאריך חיים של לוויני תקשורת.

קרא עוד

אסטרוסקייל היא החברה היחידה בעולם כיום המתמקדת בלעדית באספקת שירותים בחלל הן במסלול לווייני נמוך והן במסלול גיאוסינכרוני. החברה מפתחת פתרונות לוויינים במגוון גדלים שישמשו למגוון משימות בחלל, דוגמת הארכת חיי לוויינים, סילוק פסולת חלל ושינוי מיקום לוויינים בעודם במסלולם בחלל. בסיס החברה ממוקם ביפן עם נוכחות בארה"ב, בריטניה, סינגפור וישראל.

ברכותינו!
למקור >>>

קראו פחות