בביתן קטן בתל אביב, קבוצת פרופסורים עובדת על ההמצאה שתשנה את העולם, מתמטיקאים, פיזיקאים ומומחים למדעי המחשב עובדים על המצאה שמתיימרת לטלטל את מערכות חיינו לפחות כמו האינטרנט — מערכת הפעלה למחשב קוונטי.
המחשב הקוונטי יכול להימצא בכמה מצבים בעת ובעונה אחת (לא רק 0 או 1 כמו המחשב שאנחנו מכירים) ולכן יכול תיאורטית לחשב דברים שכיום אי־אפשר לחשב בזמן סביר. מחשב קוונטי יוכל לסייע בפיתוחים מתחום הכימיה, הפיננסים, הפיסיקה והאקלים. קחו לדוגמה את תחום הלוגיסטיקה. בעיה קלאסית במתמטיקה מכונה "הסוכן הנוסע" (Travelling Salesman Problem). מהו המסלול הקצר ביותר לסוכן שנוסע בין 14 ערים? מחשב רגיל יכול לחשב את זה ב–100 שניות. אבל אם נגדיל את מספר הערים, מספר האפשרויות יגדל באופן מעריכי. לדוגמה, אם נבחר 16 ערים, למחשב ייקח שנתיים להגיע לפתרון, ואם נעלה ל–20 ערים — 193 אלף שנה. מחשב קוונטי יכול "להימצא" בכל הצירופים במקביל, ולכן יכול תיאורטית לפתור בעיה כזו בזמן קצר. דוגמה מדוברת נוספת היא סימולציה של תהליך כימי מרובה מרכיבים.
הדגש הוא על המילה "תיאוריה", כי כרגע זה רחוק מאוד. ב–2019 השלים מחשב קוונטי של גוגל ב–200 שניות משימה שמחשב־על ישלים ב–10,000 שנה, אך זה היה חישוב שאין לו שימוש מעשי ישיר. באותה שנה הדגימה יבמ 2019 יכולת הערכה לגבי עלייה או ירידה של תיק מניות באמצעות מחשב קוונטי.
"אנחנו נמצאים בשלב שמכונה NISQNoisy intermediate-scale quantum, השלב הרועש של המחשוב הקוונטי, שבו לא יכולים עדיין לפתור בעיות אמיתיות של האנושות", מסביר ד"ר אסיף סיני, מנכ"ל של החברה שייסד את החברה יחד עם פרופ' דורית אהרונוב ונתנאל לינדנר (היחיד ביניהם שאינו בוגר האוניברסיטה העברית). ב"רועש" הכוונה היא שקשה מאוד לדמות לאורך זמן את המצב הקוונטי הנדרש לחישוב. יש לכך פתרונות חישוביים, אבל הם נמצאים בעיקר במאמרים אקדמיים — בתיאוריה. "צריך להקיף את המחשב הקוונטי בעוד שכבות אלגוריתמיקה", מסביר סיני, "כדי שהמחשב יהיה שימושי".