הפקולטה לרפואה

קורס הייעוץ הרפואי נפרס על פני 10 מפגשים של 4 שעות, פעמיים בשבוע ותוך חודש מקנה לכם את הידע, הכלים והמיומנויות להשתלב בתעשיית הפארמה במחלקה הרפואית. חברות התרופות כבר מצפות לפגוש את הבוגרות ובוגרי הקורס והדובדבן שבקצפת – בוגרי הקורס שימצאו עבודה דרך פארמה אקדמי, יוכלו לקבל מחברת התרופות החזר חלקי (עד 50%) של שכר הלימוד.

הקורס הקרוב ייפתח בדצמבר 2022 ויסתיים בינואר 2023. יתקיים בשעות אחר הצהריים, באזור המרכז.

פארמה אקדמי ישראל תשמח להעניק הטבה בגובה 5% משכר הלימוד לבוגרות ובוגרי העברית הנרשמים לקורס יעוץ רפואי. 
ההטבה בתוקף עד ל-31.01.23. ט.ל.ח.

לפרטים נוספים:
אתר האינטרנט >>>
דף הלינקדאין >>>
דך הפייסבוק >>>
ווטסאפ: 052-3178007
מייל: info@pharma-academy.co.il      

במשרדי החברה בנס ציונה הוקמה מעבדה בניהולו של טכנולוג המזון מאור דהן, שמשתמש במכשור חדיש כדי לבחון את פוטנציאל הטעם של האיזולט. "אנחנו לא רוצים לייצר לקהל הרחב, אלא להראות לחברות מזון מה אפשר לעשות עם זה", הסביר דהן. ומסתבר שאפשר לעשות לא מעט. בצלחת חד-פעמית מתכלה הגיש דהן, למשל, תבשיל בולונז טעים להפליא. "מבחינה תזונתית, זה זהה לאכילת בשר", אמר דהן. "רק בלי הכולסטרול ובלי השומן הרווי ובלי האנטיביוטיקה". "ובלי הנזק לסביבה!" הוסיף רייפן. המרקם והטעם אכן כמעט זהים לבשר, ולדברי דהן בולונז החומוס אינו מכיל חומרי טעם וצבע או מספרי E למיניהם שיש בתחליפי בשר רבים אחרים.

ארוחת החומוס המפתיעה נמשכה עם גבינה צהובה ("עם הרבה פחות מייצבים בהשוואה לתחליפי גבינה אחרים"), דגני בוקר מחומוס ("בדגנים רגילים אין כמעט כלום, כאן יש 20% חלבון"), חלב חומוס שמוקצף נהדר לקפה ואחלה גלידת חומוס. רק בדבר אחד ChikP לא נוגעת – בחומוס ממש. "אנחנו עושים מזון לספורטאים וגם ממרחים עם הרבה חלבון", אמר רייפן, "אבל לא חומוס כממרח. את זה נשאיר לאבו חסן".

לכתבה המלאה >>>

מתוך 11 הזוכות והזוכים - 7 הם בוגרי האוניברסיטה העברית!

• פרופ' אלישבע באומגרטן, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על תולדות יהודי אשכנז מסוף המאה ה-13 עד לתחילת המאה ה-15
• פרופ' חגי ברגמן, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על הקשר בין הפרעות שינה לבין מחלות ניורולוגיות כגון פרקינסון
• פרופ' גלעד הרן, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר לפיתוח כלים למחקר המצב האנרגטי של חלבונים
• פרופ' דן יקיר, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר על השפעות המערכות האקולוגיות באפריקה על האקלים
• פרופ' אריאל כנפו-נעם, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על ההתפתחות ההתנהגותית של ילדים
• פרופ' טובה מילוא, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר בתחום הביג-דאטה
• פרופ' מאיר שחר, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר בתחום הדת והסביבה בסין

הזוכות והזוכים הנוספים:

• פרופ' אילן מרק, הטכניון: לקידום מחקר בתחום ה"כיראליות" הכימי.
• פרופ' רותם שורק, מכון ויצמן למדע: למחקר בתחום מערכות החיסון של בקטריות נגד וירוסים.
• פרופ' עמוס תנאי, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר בתחום התבגרות הדם.
• פרופ' קרן אברהם, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר לטיפול בחרשות.

ברכותינו!

למקור >>>

המחקר הנוכחי, שהתפרסם בכתב העת המדעי Proceedings of the National Academy of Sciences והתבצע בשיתוף פעולה של האוניברסיטה העברית עם המחלקה למדעי המוח שבאוניברסיטת בראון שבארה"ב, התבסס על מחקרי עבר בחיות שמצאו כי ישנם חלקים במוחם של בעלי חיים, הרגישים לעוצמת האור בסביבה. המחקרים חשפו כי ישנה רשת עצבית בקליפת המוח, שמעבר של אור דרכו משפיע על מצב הרוח. הפעלה מוגברת של הרשת העצבית הובילה לדיכאון, ולעומת זאת, השתקה של הרשת העצבית הגנה על החיות מפני דיכאון.

במחקר הנוכחי, החוקרים בחנו האם קיימת רשת עצבית דומה בקרב בני אדם, והאם גם בקרבם הפעילות העצבית בקליפת המוח מושפעת מעוצמת האור בסביבה. לשם כך, השתמשו ד"ר סבח וצוות החוקרים בשיטה המכונה "דימות תפקודית" (fMRI), המודדת את זרימת הדם במוח ומשמשת כמדד לפעילות עצבית. עשרים מתנדבים השתתפו בניסוי שבמהלכו הם הוכנסו לסורק fMRI אשר מדד את פעילות המוח שלהם בתגובה לתאורה בעוצמות אור שונות. החוקרים גילו 26 אזורי מוח שונים שהפעילות העצבית בהם עלתה או ירדה ככל שעוצמת התאורה השתנתה. המחקר גילה כי חשיפה לאור דיכאה את הפעילות העצבית במוח.

ד"ר סבח מוסיף כי "להפתעתנו, השפעת האור על הפעילות העצבית הייתה ארוכת טווח והפעילות העצבית באזורים אלו נשארה נמוכה אפילו לאחר שהאור כבה. כלומר, גם חשיפה קצרה לאור יכולה להשפיע על הפעילות בקליפת המוח הקדמית". ד"ר סבח סיכם את המחקר וטען כי החשיפה לאור משפיעה על בני האדם באופן דומה להשפעתם של תרופות נוגדות דיכאון, "ידוע שהפעילות העצבית באזורים אלו בקליפת המוח הקדמית, שנמצאו רגישים לאור, גבוהה יותר בבני אדם הסובלים מדיכאון. לעומת זאת, מתן תרופות נוגדות דיכאון והתאוששות מדיכאון מוביל לירידה בפעילות העצבית. לכן, בדומה להשפעה של נוגדי דיכאון, גם אור מדכא את הפעילות העצבית באזורי מוח אלו".

לכתבה המלאה >>>

פרופ' רונית סצ'י־פאינרו - ביה"ס לרוקחות
רבקה פרידמן פלדמן, הפקולטה למשפטים
ליאת בן ארי, הפקולטה למשפטים
לילי בן עמי, הפקולטה למדעי הרוח
מרים אדלסון, הפקולטה למדעי הטבע
אסנת לבציון-קורח, הפקולטה לרפואה
תמר אלרם, הפקולטה לרפואה
סמדר ברבר צדיק, הפקולטה למדעי החברה
דפנה ליאל, הפקולטה למדעי החברה
טניה כהן עוזיאלי, הפקולטה למדעי הרוח
מירב כהן, הפקולטה למדעי החברה
אורית פרקש-הכהן, הפקולטה למשפטים
אורלי מרקמן, הפקולטה למשפטים
יפעת תומר ירושלמי, הפקולטה למשפטים
תמר יסעור, הפקולטה למדעי החברה
תמר זנדברג, הפקולטה למדעי החברה

לדירוג המלא >>>

הפיתוח המרכזי של המעבדה הייחודית שבה פועלים החוקרים לובוצקי דור ושמר, הוא איפיון תאי DNA מתאימים שמתו בדם וזיהוי הרקמה ממנה הגיעו. פיתוח זה הוביל את החוקרים לזיהוי דנ"א של תאים מתים שהגיעו מהמוח ומעידים על נזק מוחי. כך למשל גילו שניתן בבדיקת דם לזהות גידול סרטני גרורתי במוח. כעת מסתמנת פריצת דרך נוספת בתחום עם ממצאי מחקר ייחודי שהובילו לאחרונה החוקרים. במסגרת המחקר, שהתפרסם בכתב העת המדעי eLife, נבדקו עשרות מטופלים, 29 מתוכם עם התקף פסיכוטי ראשון. זמן קצר לאחר שהחל ההתקף נלקחו מהם דגימות דם. דגימות הדם הושוו ל-31 דגימות מנבדקים בריאים ללא מחלה פסיכיאטרית והממצאים הקליניים נאספו ונותחו.

"כשהשווינו בין בדיקות הדם של המטופלים שסבלו מהתקף פסיכוטי ובין הדגימות של בריאים באותם הגילאים ראינו עלייה דרמטית ומובהקת סטטיסטית ברמות הדנ"א ממקור מוחי אצל המטופלים עם ההתקף לעומת אלו הבריאים. זו הפעם הראשונה שנמצא קשר בין ממצא פסיכוטי לבדיקת דם", מסביר ד"ר לובוצקי. בגופנו למעלה ממאתיים סוגי תאים שונים וכאשר תאים אלו מתים הם משחררים מקטעי דנ"א חופשי לזרם הדם. על ידי "ביופסיה נוזלית", כלומר בדיקת דם ואנליזה ייחודית אנו יכולים לגלות מידע רב על מקור התאים שמתו. מחקרים קודמים אמנם הראו כי בחולי סכיזופרניה ניתן לראות בסריקות MRI שינוי בנפח המוח, ממצא המעיד על אובדן של רקמת מוח, אך עד כה מעולם לא היה ידוע אם בזמן התקף פסיכוטי מתרחש נזק מוחי וישנה תמותה של תאי מוח. במחקר זה עלה בידנו להתחקות אחר נזק לתאי מוח המתרחש בתחילת ההתקף הפסיכוטי. לגילוי זה פוטנציאל אדיר לאיתור ולניטור מחלות מוחיות נוספות.

למאמר המלא >>>
צילום: יונתן זינדל

הצוות של ברנהולץ כבר ערך בהצלחה ניסוי על עכברים ואף הגיע לתוצאות מבטיחות בניסויים וטרינריים שנועדו לכלבים. באחד מהניסויים, כלב בן 14 שסבל מכאבים, דלקת מפרקים ניוונית וגידול באשכים, קיבל משכך כאבים מבוסס CBD. הכלב היה במעקב באמצעות חיישן פעילות, בדיקות דם ומעקב על ידי בעליו. שבוע לאחר שקיבל את הזריקה, הכלב הראה שיפור בניידות שלו ורמת כאב מופחתת. בדיקות דם שנעשו הראו את הימצאותו של החומר הפעיל בפלסמה של הכלב במשך 28 ימים לאחר הזריקה.

פרופסור ברנהולץ שיתף כי הצעד הבא עבור הצוות שלו הוא להגדיל משמעותית את הייצור ולעבור לניסויים קליניים נוספים ולמסחור. ברנהולץ סיים את לימודי הדוקטורט בביוכימיה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים ב-1971 כשהיה בן 30. עשר שנים לאחר מכן קיבל תואר פרופ' מן המניין, והוא חבר סגל מ-1968.

למקור >>>
צילום: דוד סלם

עמותת רופאים לזכויות אדם הוקמה לפני מעל 30 שנה ומאז פועלת להגנה על הזכות לבריאות של אוכלוסיות מוחלשות החיות במדינת ישראל או בשטחים שבשליטתה, ביניהן פליטים, מבקשי מקלט ועובדים זרים, כלואים בבתי הכלא, פלסטינים ותושבי ישראל. העמותה מפעילה מרפאה פתוחה המיועדת לחסרי מעמד במשרדיה ביפו וכן מרפאה ניידת הפועלת בגדה המערבית וברצועת עזה.

פרופ' רפי ולדן, נשיא עמותת רופאים לזכויות אדם (ובוגר העברית בעצמו): "הבחירה בגיא לתפקיד הייתה טבעית, לנוכח הניסיון העשיר והמגוון שלו בפעילות אקטיביסטית וציבורית בתחום זכויות האדם בארץ ובחו"ל ולנוכח הרקע האקדמי שלו. אלה מצטרפים לתרומתו המוכחת לעמותה בשנים האחרונות כחבר ועד מנהל. אני משוכנע שכל אלה יסייעו לו להצעיד את העמותה בהצלחה אל מול האתגרים הפוליטיים בשנים הקרובות ולפעול להבטחת הזכות לבריאות של אוכלוסיות מוחלשות החיות בישראל ותחת שליטתה. בהזדמנות זו, אני מבקש להודות למנכ"ל היוצא רן גולדשטיין על שמונה שנות ניהול מוצלחות, שביססו את רופאים לזכויות אדם כארגון משפיע על סדר היום הפוליטי והציבורי בישראל ובעולם".

צילום: יחצ
מקור >>>

המחקר מצא שעודף סוכר מוביל להפרשה מוגברת של חומרי קנאביס אנדוגניים בתאי האבובית המקורבת בכליה, מה שמגביר את פעילות מערכת תצמיד החלבונים mTORC1. מצב כזה מגביר את כניסת הסוכרים לתוך הכליה, אשר פוגעים בתפקודה התקין. צוות המחקר טוען כי חסימה או הורדה של הקולטן הקנבינואידי או של משאבת הגלוקוז בתאי האבובית בכליה יכול למנוע באופן משמעותי את התפתחות המחלה. עם זאת, בחולים שאינם סוכרתיים הקולטן שומר על מאזן חלבונים וחומצות אמינו בתאים באמצעות בקרה הדוקה. ד"ר הינדן מדגיש כי חסימת הקולטן הקנבינואידי או משאבת הגלוקוז שנבדקו היא בעלת פוטנציאל בקרב חולי סוכרת לצורך טיפול יעיל במחלת הכליה הסוכרתית. בקרב חולים שאינם סוכרתיים, יש להיזהר משימוש בחסמים לקולטן הזה, אשר עלולים להוביל להתדרדרות בפעילות הכלייתית. נכון להיום, תרופות החוסמות את הקולטן הקנבינואידי נמצאות בשלבי פיתוח קליני בבני אדם "ובזכות המחקר הנוכחי, נוכל להתאים את הטיפול הרפואי לכל חולה, סוכרתי ולא סוכרתי, ובכך למנוע את התפתחות המחלה ואת הנזק שהיא גורמת", מסכם ד"ר הינדן.

למקור >>>

במהלך השנים לא מעט בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית זכו במלגות מטעם קרן אייסף: 

• ד"ר יצחק ביטון, מומחה בעל שם עולמי בקרדיולוגיה והפרעות קצב, בוגר תואר ד"ר ברפואה
• פרופ' שלהבת עטר-שוורץ, בוגרת שלושה תארים (ראשון, שני ודוקטורט) מהביה"ס לעבודה סוציאלית
• פרופ' מאיר בוזגלו, בוגר תואר ראשון ושני במתמטיקה ודוקטורט במדעי הרוח
• פרופ' יפעת ביטון, בוגרת שלושה תארים (ראשון, שני ודוקטורט) במשפטים
• פרופ' אסנת עקירב, דוקטורט במדע המדינה

..ועוד רבים ורבות אחרים!

לתמונות מהאירוע >>>
להגשת מועמדות למלגה >>>
למידע כללי על הקרן >>>

פרופ' משולם הוא המדען הראשון שבודד את החומר הפסיכואקטיבי בקנביס – THC (הטטרה-הידרוקנבינול) – וקבע את מבנהו וכן את מבנה החומר העיקרי הנוסף, הקנבידיול. שני החומרים משמשים כיום בתרופות בשם סאטיבקס ואפידיולקס. מחקריו הרבים של פרופ' משולם ותגליותיו החלוציות סיפקו אופק טיפולי במגוון רחב של מחלות ומצבים פתולוגיים, ובכך שיפרו את רווחת האנושות. בין השאר הובילו מחקריו לפיתוח טיפולים חדשניים בכאב, באפילפסיה ובטרשת נפוצה.

פרופ' משולם הודה לנשיא הטכניון ולוועדה שבחרה את הזוכים בפרס הארווי ואמר כי "בסופו של דבר, הפרס הוא הוקרה לקבוצת המחקר שלי. הגילויים שלנו, הנוגעים להשפעת מולקולות קנביס על מערכת העצבים ההיקפית והמרכזית, הובילו לשורה של מחקרים ברחבי העולם, ואני מאמין שמחקרים אלה יובילו לפיתוח טיפולים במגוון רחב של מחלות."

ברכותינו!

למקור >>>
צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון