check
חוקרות מהאוניברסיטה העברית ישגרו תאי סרטן וננו-תרופה נגד סרטן לחלל | ארגון בוגרי העברית

חוקרות מהאוניברסיטה העברית ישגרו תאי סרטן וננו-תרופה נגד סרטן לחלל

20 דצמבר, 2021
Space Pharma - Lab on a Chip

Space Pharma - Lab on a Chip
האם בעתיד נייצר תרופות נגד סרטן בחלל, על מנת להפוך אותן למדויקות יותר בהשפעתן על תאים סרטניים? ביום שלישי, 21.12, בשעה 12:06 לשעון ישראל, ישוגר ניסוי חלוצי שינסה לענות על השאלה הזאת. משימת האספקה שתשוגר לתחנת החלל הבינלאומית על גבי משגר מסוג פאלקון 9 של חברת ספייס אקס תכלול בין השאר גם מעבדה חכמה של חברת ספייספארמה הישראלית, שתישא תאי סרטן וננו-תרופה חלוצית בשם דוקסיל, שפותחה באוניברסיטה העברית והיא הננו-תרופה הראשונה שזכתה לאישור ה-FDA. מטרת הניסוי תהיה לבדוק לראשונה כיצד מתנהגים במיקרו כבידה סרטן והתרופה נגדו.

"מדובר בניסוי רב-תחומי שנתמך על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ועל ידי האוניברסיטה העברית", מסבירה פרופ' שרה אייל מבית הספר לרוקחות בעברית, שנמצאת עתה בקייפ קנוורל שבפלורידה, לצורך ההכנות האחרונות לשיגור. "כשאנחנו מדברים על ננו-חלקיקים שנושאים תרופות צריך להבין שהיחס בין ננו-חלקיקים לכדורגל הוא כיחס שבין כדורגל לכדור הארץ. מדובר בחלקיקים נושאי תרופה זעירים להפליא, שמונעים פיזור שלה ללב ופגיעה מסכנת-חיים בו, ומשפרים את ההגעה של התרופה לתאים הסרטניים. מטרת הניסוי שלנו היא כפולה: לבדוק מה קורה לננו-תרופה בחלל ולבדוק מה קורה לתאים הסרטניים בתנאי מיקרו-כבידה".

דוקסיל היא תרופה ליפוזומית, כלומר תרופה שהחומר הפעיל בה עטוף בקרום שומני שיודע להתחבר לקרום השומני שעוטף את תאי המטרה. מאחר שהתכונות הפיזיות והכימיות של קרום התרופה ושל קרום התא הסרטני משתנים בתנאי מיקרו-כבידה, החוקרים רוצים לראות אם התרופה תחדור טוב יותר לתאי הסרטן בחלל. "מעניין אותנו לגלות אם ואיך ישתנו תכונות התאים הסרטניים ותכונות הליפוזומים שלנו בחלל", אומרת פרופ' אייל. "אנחנו רוצים לדעת האם קליטת החלקיקים לתאים תשתנה, האם קצב השחרור של החומר הפעיל ישתנה, האם תכונות המעטפת ישתנו והאם התרופה שבתוכה תהיה בכלל מוגנת כפי שהיא מוגנת כאן, בכדור הארץ. כשהמערכת תחזור לקרקע, פרופ' עופרה בני תאפיין את התכונות של התאים הסרטניים ופרופ' טל בורשטיין-כהן תחתוך אותם ותצלם במיקרוסקופ. כאמור, גם את התרופה נחקור: הליפוזומים, שהתקבלו מפרופ' יחזקאל ברנהולץ, יועברו למעבדה של פרופ' אורי רביב, שיצלם אותם ברנטגן ויבדוק האם הגרעין שמכיל את התרופה השתנה – ואילו אני אבדוק אם החומר הפעיל בתרופה נותר יציב".

למעט ד"ר עפרה בני, בוגרת הטכניון, כל צוות החוקרים הם בוגרים האוניברסיטה העברית.

לכתבה המלאה >>>
צילום: SpacePharma