הקריפטו סבל בחודשים האחרונים ממחיקות כבדות בשווי, אבל הטכנולוגיה שמאחוריו חיה ובועטת. דוגמה לכך היא חברת סטארקוור (StarkWare) מנתניה שמודיעה כעת על גיוס של 100 מיליון דולר לפי שווי של 8 מיליארד דולר – מה שהופך אותה לאחת מחברות הטק הפרטיות הגדולות בישראל. סטארקוור היא חברת תשתית שמפתחת מעין פרוטוקול דחיסה בקריפטו שמאפשר לבצע הרבה יותר פעולות על הרשת בשנייה ולהוריד משמעותית את עמלת הגז של התשתית. עמלת הגז היא עמלה שמגלמת את כוח החישוב הנדרש לפעולה בתשתית בלוקצ'יין ומייקרת את העסקאות. בז'רגון של הקריפטו פתרון מהסוג הזה מכונה Layer 2, היינו, רשת שמבצעת דחיסה לפני שהיא מגיעה אל התשתית ברמה הבסיסית יותר, במקרה הזה – אתריום.
לקוחות החברה הן בורסות גדולות של קריפטו ו-NFT, כשש כאלו משתמשות במוצר כדי להוריד עלויות תפעול ולהציע מחירים יותר נוחים ללקוחות. רק בנובמבר האחרון סטארקוור גייסה לפי שווי של 2 מיליארד דולר, כלומר צמחה בערך במיליארד דולר שווי כל חודש מאז. אבל בשונה מרוב מוחלט של חברות הטק – סטארקוור ריווחית. את סטארקוור הקימו בשנת 2018 היזמים אורי קולודני (מנכ"ל) אלי בן-ששון (נשיא) ומיכאל ריאבצב שכבר אינו מחזיק תפקיד בחברה. אורי ואלי, שניהם, בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים.
"המתמטיקה מאחורי החברה הייתה תיאורטית לגמרי כשבן-ששון ושותפיו פרסמו אותה לראשונה כך שכמעט אף אחד לא טרח לקרוא אותה", כותבת החברה בכנות. "ואז הבלוקצ'יין הומצא ולפתע קריפטוגרפיית STARK פותרת את הבעיה הגדולה בעולם הבלוקצ'יין, היכולת לעשות סקייל לשימוש המוני".
היכולת המוגבלת של תשתית הקריפטו להעביר טרנזקציות היא בעיה מוכרת וכואבת בענף. ברשת אתריום, למשל, ההגבלה היא 15 פעולות בשנייה. לשם השוואה, חברת ויזה סולקת 1,700 עסקות בשנייה. סטארקוור טוענת כי היא יכולה לבצע 20 אלף פעולות בשניה. בהודעה לעיתונות כותבת החברה כי בשנתיים האחרונות עברו (למעשה – חושבו) באמצעות המערכת של החברה חצי טריליון דולר של טרנזקציות.
לסטארקוור שני מוצרים, הראשון מכונה StarkEx והוא מאפשר תקשורת חוזית בין החברה לבורסות שחפצות בטכנולוגיה. השני מכונה StarkNet והוא מוצר בתשלום אבל פתוח לשימוש לכל מפתח שחפץ לעשות שימוש בטכנולוגיית הדחיסה הזו עבור יישומיו. "הסיבה שלא כולנו משתמשים ביישומי קריפטו היא שתשתית הבלוקצ'יין איטית להכאיב והעמלות בשמיים, בשל העומס הזה", מסר קולודני. "StarkNet תאפשר את פיתוח יישומי הקריפטו של המחר כולל המעבר ל-Web3, רשת מבוססת בלוקצ'יין שעשויה להיות גדולה מהאינטרנט".
למקור >>>
צילום: נטלי שור