חדשות

חברת Hewlett Packard Enterprise רוכשת את חברת זרטו הישראלית תמורת 374 מיליון דולר במזומן, כך הודיעה החברה. חברת זרטו עוסקת בתחום של ניהול והגנה על נתוני ענן מפני תוכנות כופר, מתקפות סייבר והשבתות לא מתוכננות.

השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג', בוגר האוניברסיטה העברית, החליט למנות את רוני אלון למנכ"לית המשרד. המינוי אושר על ידי נציבות שירות המדינה ויובא לאישור הממשלה. אלון היא בעלת תואר ראשון בתכנית פכ"מ (כלכלה, מדע והמדינה ופילוסופיה) של האוניברסיטה העברית אותו סיימה בהצטיינות, ונמצאת במהלך לימודיה לתואר שני בלימודי המזרח התיכון בן זמננו במסגרת התוכנית לבכירים של אוניברסיטת תל אביב.

פלטפורמת NURTURE Precision Infant Care של חברת MYOR משתמשת בנתונים שונים של ילודים כבסיס לכלי חיזוי אלרגיה מדויק ביותר. לטענת החברה, טכנולוגיה זו, בשילוב עם תכנית הטיפול המונעת והמקיפה מבוססת ענן של NURTURE, מאפשרת למטפלים ולאנשי מקצוע בתחום הבריאות לסייע בהפגת נטל האלרגיות בילדים.

אחד ממייסדי החברה הוא ד"ר מיכאל ברנדוויין, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בהצטיינות יתרה וחתן פרסים שונים, כולל פרס החדשנות ע"ש קיי, פרס הצטיינות של חברת יישום במחקר וחדשנות חקלאית, פרס מיכאלי למצוינות אקדמית ואחרים.

שרת התחבורה מרב מיכאלי בחרה במיכל פרנק לתפקיד מנכ"לית המשרד. פרנק כיהנה עד לאחרונה כמנכ"לית הקרן לידידות ולפני כן כמנכ"לית ג'וינט-חמ"ע (חבר מדינות עצמאיות).
בעבר פרנק כיהנה כסמנכ"לית פנים, תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה בתקופת ממשלת נתניהו השנייה והשלישית, תחת מנכ"ל המשרד דאז הראל לוקר. לפני כן כיהנה פרנק כראש האגף לתיאום, מעקב ובקרה במשרד ראש הממשלה, תחת המנכ"ל אייל גבאי, גם הוא בוגר האוניברסיטה העברית. היא תחליף בתפקיד את עופר מלכה, שמונה על ידי השרה לשעבר מירי רגב. המינוי דורש את אישור הממשלה.

מיכל עורכת דין בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים, שניהם בהצטיינות, מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

ברכותינו!

תכנית WISER (בעבר נקראה IFM), שואפת להגדיל את מספר הנשים הישראליות אשר יצליחו לסיים את ההכשרה הפוסט-דוקטורט שלהן ויתקדמו לתפקידים מובילים באקדמיה או בתעשייה. אנו מאמינות שמנטורית או מנטור מנוסה יכולים לתרום רבות בשלב קריטי זה של הקריירה.

מטרתנו היא לחבר בין נשים פוסט-דוקטורט ישראליות מכל התחומים האקדמיים לבין מדענים וחוקרים בכירים ישראלים מכל האוניברסיטאות בישראל שישמשו כמדריכים בתקופת הפוסט-דוקטורט. מערכת יחסים בלתי פורמלית זו תעודד ותנחה את הפוסט-דוקטורנטיות בתקופה מאתגרת זו בחו"ל.

תרופה חדשנית שנשאפת דרך האף עשויה לשקם נכים שגופם שותק עקב טראומה קשה בעמוד השדרה. במחקר מהפכני שמתנהל בהובלת מומחים מהטכניון וחברת ההזנק "נורקסון ביולוג'יק" הצליחו המדענים "להעמיד על הרגליים" חולדות שחוט השדרה שלהן נותק לחלוטין, באמצעות טיפול לא פולשני: "הסנפת" תרופה שהביאה לצמיחה מחדש של העצבים בחוט השדרה, כך שהן חזרו ללכת.

הפיתוח הוא בשורה של ממש, אם יתברר שהתרופה תועיל גם לבני אדם שעמוד השדרה שלהם נפגע בפיגוע, בתאונה או בקרב. התרופה מבוססת על הנדסת רקמות ועל טכנולוגיית RNA, המוכרת בין השאר מחיסוני הקורונה של פייזר. כאן, במקום להעניק חיסון מגונן, המולקולה גורמת לגוף "לתקן את עצמו".

פרס ע"ש מיכאל ברונו נוסד בשנת 1999 לזכרו של פרופסור מיכאל ברונו, לאחר מותו בטרם עת בשנת 1996. פרופסור ברונו כיהן כנגיד בנק ישראל בין השנים 1986 - 1991, חתן פרס ישראל לכלכלה והיה יו"ר הוועדה של פרס רוטשילד. הפרס היוקרתי הזה מוענק מדי שנה לשלושה חוקרים צעירים ישראלים מצטיינים המסמלים לא רק את הצטיינותם בתחום מסוים אלא גם חוקרים בעלי יכולת ההנהגה שיש בה כדי להשפיע על החיים האקדמיים בישראל, מעבר לתחומי המחקר הספציפיים שלהם.

פוריות בנשים יורדת במהירות עם העלייה בגיל, ולמעשה רוב הביציות אצל רוב הנשים מעל גיל ארבעים אינן יכולות להביא ללידת תינוק בריא. תופעה זו של ירידה דרסטית בפוריות האישה אינה ייחודית לאדם, וקיימת גם במגוון בעלי חיים. כיום אין דרך לשפר איכות של ביציות אנושיות, אלא רק לבחור את העוברים המוצלחים יותר למטרות רבייה.

במחקר חדש שבוצע על ידי ד"ר יונתן צור, ד"ר חנה אשש (בוגרי האוניברסיטה העברית) ותלמידת המוסמך רני פאלק מהאוניברסיטה העברית ופורסם בכתב העת Aging Cell, נבחנו האפקטים השונים של ההזדקנות על יצירת ביציות בתולעי סי אלגנס, אורגניזם מקובל בהזדקנות ופוריות. החוקרים בדקו, באמצעות שיטות מיקרוסקופיות ופונקציונליות שונות, כיצד משתנה הרקמה של תאי מין לאורך ההזדקנות. החוקרים מצאו שיש תהליכים שממשיכים בצורה נורמלית בהיווצרות ביציות לאורך כל שלבי ההזדקנות, אך יש כאלו שמשתנים. כל התהליכים שהשתנו, היו דומים למצב של תולעים צעירות בהן יש בעיה באות התאי "מאפ קינאז". האות התאי הוא מעין מתג שמדליק ומכבה פעולות שונות בתא בהתאם לסיטואציה בו הוא נמצא. במחקר הנוכחי התגלה כי הדינמיקה של אות זה שונה בתולעים מבוגרות וזקנות מאשר בצעירות.

המרכז האקדמי לב בשיתוף האוניברסיטה העברית, מציעים מסלול חדש לרוקחות בו לומדים חצי מהתואר בתנאי המרכז האקדמי לב ואת החצי האחרון והתואר מטעם האוניברסיטה העברית: שנתיים במכון לב, שנה וחצי באוניברסיטה. מנהל בית הספר לרוקחות, פרופ' אבי דומב (בוגר האוניברסיטה העברית), שהתמנה לאחרונה למדען הראשי של משרד המדע הוא מספר על המסלול החדש בין שני המוסדות האקדמיים: "יש רק שני בתי ספר לרוקחות בארץ, המכשירים סטודנטים לתואר ראשון ברוקחות ורישיון לעסוק ברוקחות מטעם משרד הבריאות. רצינו לשלב גם את הציבור הדתי, החרדי והחרדי-לאומי בתוך המסגרת הזו של לימוד מקצוע הרוקחות ומכיוון שיש לנו מגבלות באוניברסיטה על לימודים נפרדים, הדרך הייתה לפצל את המסלול: בשנתיים הראשונות לומדים במרכז האקדמי לב את לימודי הבסיס של מקצוע הרוקחות – קורסים במדעים, כמו-כימיה, פיזיקה ומתמטיקה, וקורסי יסוד ברפואה – אנטומיה, פיזיולוגיה ומיקרו-ביולוגיה, ואז הם מגיעים לשנה השלישית והרביעית, שם הם לומדים בכיתה הרגילה באוניברסיטה העברית, את לימודי הרוקחות, כולל - מעבדות ברוקחות, פרמקולוגיה, תרופות ותכשירים ומדעי הרוקחות. אוסיף, חשוב שיהיו רוקחים מהמגזר הדתי והחרדי, כי יש מקומות בהם חשוב שהרוקח יהיה קרוב לחוג של הלקוחות, בשביל שיוכלו לשאול שאלות ולקבל תשובות מאדם שמכיר את האופי והשפה הפנימית שלהם."

חברת אינוביד (Innovid), המפתחת מערכת פרסום בווידאו, הודיעה על מיזוג עם חברת ספאק של קרן ION הישראלית. אינוביד גייסה לפי שווי פעילות של 1.1 מיליארד דולר. אינוביד הוקמה ב-2008 על ידי צביקה נטר, טל חלוזין וצחי זגדון (בוגר האוניברסיטה העברית). הסטארט-אפ פיתח טכנולוגיה המאפשרת למפרסמים להזרים פרסומות וידאו דרך האינטרנט למכשירים והתקנים שונים (טלוויזיות חכמות, קונסולות משחק וכו'). דרך כך ניתן לנהל את מערך הפרסום של המכשירים האלה ולהשתמש בכלי ניתוח מידע וכלים עיצוביים. המערכת יודעת גם להתעצב לפי העדפות פרסונליות, למשל לפי אזור מגורים.

בעבר ציינו בחברה כי בין לקוחותיה נמנות חברות לוריאל, דיסני, טויוטה, מקדונלד'ס ועוד. במהלך השנים גייסה החברה 95 מיליון דולר, והמשקיעים שלה כוללים את גולדמן זאקס, חברת סיסקו, ואת קרנות וינטג', סקויה, Ibex ועוד. החברה מעסיקה 370 עובדים, מתוכם 85 בישראל.

חברה המבוססת על טכנולוגיה שפותחה באוניברסיטה העברית פיתחה כעת סדרת פטנטים שתאפשר שימוש רחב בתרופות מסוימות שהיו לא יעילות במיוחד או לא בטוחות לשימוש. פרופ' ניסים גרתי, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, שהקים את חברת Lyotropic Delivery Systems (LDS) עוד בשנת 2013, אמר ל"ג'רוזלם פוסט" כי חברתו חתמה לאחרונה על כמה חוזים גלובליים חדשים ומערכות אספקת חומרים אקטיביים שאותן פיתח נבחנות כעת בסדרת ניסויים פרה-קליניים וקליניים. הוא מצפה שיהיה לפחות תוסף ביו-אקטיבי אחד שמאושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) תוך שנתיים או שלוש.

לראשונה, עבודה מחקרית נרחבת מנסה לענות על השאלה: האם מתן קנאביס רפואי לילדים הסובלים מבעיות בריאותיות קשות יעיל ובטוח? סקירת מחקרים (מטא-אנליזה) ראשונה מסוגה שבדקה את הבטיחות והיעילות של קנאביס רפואי בילדים מצביעה על קשר בין שימוש במיצוי קנבידיול (CBD), אחד ממרכיבי צמח הקנאביס, לבין הפחתה של מספר ההתקפים האפילפטיים בילדים עם אפילפסיה קשה. מצד שני, התגלה כי שימוש ברכיב זה מלווה בתופעות של דיכוי התיאבון. 

המחקר נערך בהובלתו של פרופ' אילן מתוק, ראש מעבדה במכון למדעי התרופה בבית הספר לרוקחות שבפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים ומרכז דיוויד  ר. בלום בבית הספר לרוקחות, יחד עם הדוקטורנט ניר טרבס, שניהם בוגרי האוניברסיטה, והוא שופך אור חדש על היעילות והבטיחות של קנאביס רפואי בטיפול בילדים. "זהו מחקר מטא-אנליזה ראשון מסוגו, העושה שימוש בכלים כמותיים ומתמקד בטיפול בקנאביס באוכלוסיית הילדים, וכולל התוויות רפואיות שונות שהיו חסרות עד כה בעיקר לקהילת הרופאים", מדגיש פרופ' מתוק ונותן כדוגמה את הטיפול באפילפסיה ובבחילות והקאות על רקע כימותרפיה: "מצאנו שהייתה ירידה ממוצעת של 11 אירועים  של בחילות והקאות בקרב ילדים, בתקופת שני מחזורי כימותרפיה שנבדקו".

חברת הסטארט-אפ HAILO, שמפתחת שבבי בינה מלאכותית ליישומי קצה, משלימה גיוס של מעל ל-100 מיליון דולר שבוצע לפי שווי חברה של כמיליארד דולר. זהו סבב הגיוס השלישי של היילו, שהושקה ב-2017 על ידי יוצאי יחידות הטכנולוגיה בחיל המודיעין - הדר צייטלין ואור דנון, שניהם בוגרי תכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית ואבי באום, יוצא טכניון. בסבבים הקודמים גייסה החברה כ-88 מיליון דולר.

היילו, עברה לאחרונה לשלב הייצור ההמוני של שבב הבינה המלאכותית אותו פיתחה עם ארכיטקטורה ייחודית. השבב קרוי Hailo-8 ומציע ביצועים של מעבד-על, אך עם שבריר מצריכת הכוח של שבבים מקובלים של בינה מלאכותית. השבב מאפשר להריץ ולהאיץ על מכשירי קצה דוגמת כלי רכב, מוצרי צריכה חשמליים, מצלמות חכמות ועוד, אפליקציות של למידת מכונה שעד כה היה צורך בשרתים "כבדים" כדי להריץ אותן.