פרופ' נעם ניסן נולד בשנת 1961 ברחובות. סיים בהצטיינות תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית בשנת 1984.ב-1990 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית בירושלים. ניסן עוסק בתורת המשחקים האלגוריתמית ובהוראת מדעי המחשב.
בקצרה:
- נשוי ואב לשלושה ילדים
- זכה בפרס התזה המצטיינת של האגודה למכונות מחשוב 1990
- פרס מיכאל ברונו 2004
- פרס גדל 2012
- פרס קנות' 2015
- פרס רוטשילד 2018
- פרס EATCS 2018
- עורך כתבי עת: Combinatorica, Games and Economic Behavior, ACM Transactions on Economics and Computation
- אחד היוזמים של תכנית הלימודים לתואר בוגר באינטרנט ובחברה
- בין העורכים של הספר Algorithmic Game Theory בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'
ציטוטים:
- בכל עת שקיימות יותר משתי אלטרנטיבות אנו חייבים ליצור "מערכת בחירות" יותר משוכללת כדי לקבל בחירה חברתית
- ישמם חוקרים שלא אוהבים את הרעיון של פרסים אקדמיים. אני חייב להודות שאני כן אוהב אותם. בימים כשאני ציני יותר, אני רואה אותם כדרך יעילה ביותר להניע אותנו. בימים אחרים, כשאני ציני פחות, אני רואה אותם בתור טפיחה על הגב האומרת "כל הכבוד, המשך עם העבודה הטובה".
- באופן מוזר זה מה שהקריפטוגרפיה המודרנית עושה כיום: משערת שבעיה כלשהי קשה מבחינה חישובית; לא מצפה שמישהו יפתור אותה; ועדיין מבססת את עצמה על ההנחה הבלתי מבוססת הזאת.
- לדעתי החלק הגרוע ביותר של החוויה האקדמית הוא מתן ציונים וכל מה שקשור לזה. [.....] הייתי מעריך שיותר ממחצית זמן ההוראה שלי מוקדש לפעילויות הקשורות למתן ציונים.
- אני לא יכול לתאר לעצמי מחלקה אקדמית אחת שההערכה העצמית שלה תהיה "אנחנו גרועים, אל תיתנו לנו כסף"
- למעשה ככל שהמחקר האקדמי נחשב ליותר "שימושי" (בין אם באופן מעשי או רק במובן של קידום החיפוש של האנושות אחר האמת והיופי) כך יושם דגש גדול יותר על המדידה ועל ה-"אופטימיזציה" של אותו מחקר.
- האתגר הכי גדול של הטכנולוגיה האינטרנטית היא להתאים את החידושים הטכנולוגיים לחברה ולבחון כיצד הם מוטמעים ונקלטים על ידי המשתמשים.
- אין ספק שגוגל, פייסבוק, אמאזון וואטסאפ אלה הן בראש ובראשונה המצאות טכנולוגית אבל הן בעלות משמעות חברתית עמוקה.
קישורים להמשך קריאה: