8 אפריל, 2026
מחשבים קוונטיים כיום עדיין קטנים ולא מפותחים מספיק מכדי לספק ערך מסחרי ממשי. פריצת דרך ארכיטקטונית של חברת Q-Factor מבטיחה להזניק את כמות הקיוביטים מאלפים בודדים למיליונים. החברה, שהודיעה על גיוס סיד מרשים של 24 מיליון דולר בהובלת NFX ו-TPY Capital ובהשתתפות Intel Capital, מתבססת על עשורים של מחקר בטכניון ובמכון ויצמן. המייסדים - פרופ' ניר דוידזון, פרופ' עופר פירסטנברג, פרופ' יואב שגיא וד"ר גיא רז - רותמים את הפיזיקה של "אטומים ניטרליים" כדי לפתור את בעיית הסקילביליות (יכולת ההרחבה).
בניגוד לשיטות אחרות הדורשות קירור קיצוני או חיווט סבוך, אטומים ניטרליים ניתנים לשליטה מדויקת באמצעות אור בלבד, מה שמאפשר להם לשמור על מידע קוונטי לאורך זמן. הצוות, המורכב מבוגרי תכנית "תלפיות" של האוניברסיטה העברית, זיהה את צווארי הבקבוק שמונעים מהמערכות הנוכחיות לגדול ופיתח ארכיטקטורה המאפשרת מסלול צמיחה דמוי "חוק מור". התמיכה מהמוסדות האקדמיים המובילים ומהרשות לחדשנות מדגישה את הפוטנציאל של הטכנולוגיה להפוך מתיאוריה מדעית למוצר תעשייתי משנה מציאות. עבור דור המקצוענים הצעיר בתחומי הדיפ-טק, מדובר בהוכחה לכך שהשלב הבא של המחשוב לא יגיע משיפור הדרגתי, אלא מזינוק אמיץ אל עבר הלא נודע הקוונטי.