מה חדש?

הטבות לבוגרים

Vaniglia Discount

10% הנחה בווניליה – מתחם התחנה הראשונה

באביב 2002 הקימו האחים ניצן ואיתי רוגזינסקי את וניליה במתחם בזל שבתל אביב.

רשת הגלידריות החלה את דרכה כחנות קטנה בה ייצרו האחים גלידות ביתיות. במרוצת השנים הפכה הגלידריה להיות מוסד ומוקד לעליה לרגל לחובבי גלידה רבים בארץ.

קרא עוד

כיום מונה וניליה 19 סניפים המתפרסים ברחבי גוש דן. בסניפים ניתן למצוא מגוון רחב של טעמי גלידות המשתנים מעת לעת וכוללים גלידות שמנת, סורבה, גלידות טבעוניות, גלידות עם אלכוהול וגלידות ללא סוכר.

וניליה, אשר חרטה על דגלה הקפדה על איכות המוצר, חומרי גלם וטיב השירות, משקיעה מאמצים רבים ביצירת מוצר איכותי ומיוחד.

חומרי גלם איכותיים שלוקטו ביד אמן מרחבי העולם, בשילוב עם ידע רב ושיטות עבודה מסורתיות ומודרניות, המושפעות מן המטבח האיטלקי והצרפתי - כל אלה יחדיו יוצרים גלידה ארומטית במרקם קטיפתי.

בוגרי האוניברסיטה העברית זכאים ל-10% הנחה בסניף במתחם התחנה הראשונה בירושלים בהצגת כרטיס בוגר

קראו פחות
Natures Cork

שעם הטבע – 15% הנחה לבוגרי העברית

שעם הטבע הינו עסק המתעסק אך ורק בחומר הנפלא שנקרא שעם. אנחנו שמחים להעניק 15% הנחה לבוגרי האוניברסיטה על לוחות השעם הדקורטיביים.

קרא עוד
לוחות אלה מגיעים בצבעים שונים וטקסטורות שונות ומעניקים לכל חלל אלמנט טבעי ומיוחד. חיפוי שעם אף נבחר כטרנד מוביל בעולם העיצוב לשנת 2019, ומאפשר לנו להכניס את הטבע לבית, לחדר העבודה ולהפוך את הסביבה שלנו לירוקה יותר, אקולוגית יותר.

אנחנו דור שלישי בעסק משפחתי כבר כמעט 70 שנה (!) שפועל בישראל ובעולם, רק עם החומר הנפלא הזה שקוראים לו שעם. כל יום בשבילנו הוא כמו היום הראשון של העסק, ואנחנו רואים שליחות בהכנסת הטבע לבית, לחדר העבודה ולהפוך את העולם לירוק יותר, אקולוגי יותר. לצד זאת שהשעם הוא חומר איכותי שנשמר לשנים רבות, שעם הוא גם חומר מתכלה, ידידותי לסביבה ולאדם, שפשוט תענוג להשתמש בו!  

לשעם יש מגוון שימושים, מפקקים לבקבוקים וצנצנות, לבדים משעם ועד לחיפויי שעם דקורטיבי. חיפוי השעם לא צריך רק ליופי, אלא יכול להיות גם פונקציונלי, ולשמש כלוח נעיצה - לתזכורות, טלפונים, סקיצות ואפילו יצירות המופת של הילדים.

לפרטים והזמנות:
אתר: http://www.naturescork.com
רח' אילת 37, תל אביב
נייד: 054-5246002
פקס: 03-5102120

* ההנחה היא בהצגת כרטיס בוגר וכפופה לזמינות המלאי.

קראו פחות
IABE - discount for alumni

הטבה בהצטרפות לאיגוד הכלכלנים לבוגרי העברית

האיגוד הישראלי לכלכלנים עסקיים IABE הוקם בשנת 2014, לבקשתם של ה-CFOs והכלכלנים בחברות המובילות במשק.

קרא עוד

האיגוד הינו פלטפורמה לשיתוף הידע המקצועי והפרקטי, להתייעצות ולטיפוח מצוינות בתחומי אחריותם של הכלכלנים בחברות, לרבות נושאי מימון וגזברות. האיגוד מקיים מפגשים, ישיבות ודיונים מקצועיים ומהווה הזדמנות מצוינת להיכרות אישית ומקצועית עם כלכלנים מובילים. חברי מועצת איגוד הכלכלנים –  מנהלי כספים, כלכלנים ראשיים, גזברים וחשבים המובילים תחומים כלכליים – הכפופים ל- CFO בחברות במחזורים של 800 מיליון ₪ ומעלה. חברי המועצה, מובילים בארגונים תהליכים עסקיים וכלכליים משמעותיים מהם יכולים ללמוד כל חברי האיגוד.

באיגוד יתקיימו כ- 2 ישיבות מקצועיות לאורך השנה הסגורות לחברי המועצה בלבד בנושאים מקצועיים וניהוליים הרלוונטיים לחברי המועצה.

מטרות האיגוד

  • לאגד את הכלכלנים, בתפקידיהם השונים במשק הישראלי ולעשות לקידום וטיפוח התפקיד והמקצוע.
  • לתרום לשיפור האיכות והמצוינות בתחומי עיסוקם של הכלכלנים הן עבור הכלכלן והן עבור הארגון בו הוא מכהן.
  • יצירת מקום מפגש להכרות, התייעצות, טיפוח הידע ויצירת פתרונות משותפים.
  • לשמש במה מקצועית לחשיפה אישית וארגונית.
  • לתרום לטיפוח המצוינות בתפקיד.

החברות באיגוד מקנה

  • השתתפות בישיבות ובמפגשים המקצועיים כמו גם בכנסים החצי שנתיים.
  • קבלת חומר מקצועי (סיכומי פרוטוקול, עדכונים שוטפים באמצעות מייל, לינקדאין ואתר האיגוד).
  • העמקת הידע המקצועי והפרקטי בעולמות כלכליים, דיונים בסוגיות מרכזיות בעולמו של הכלכלן.
  • חשיפה לאופן הניהול הכלכלי ("מאחורי הקלעים") בחברות מובילות – Case studies.
  • התייעצות מקצועית עם כלכלנים ומנהלי כספים בכירים לטיפוח מצוינות.
  • הזדמנות ליצירת מארג קשרים אישיים ועסקיים עם כלכלנים מובילים במשק.
  • חברות בקבוצת הלינקדאין הסגורה לחברי האיגוד המשמשת במה להתייעצות בלתי אמצעית בין החברים.

מוזמנים להצטרף לאיגוד

  • כלכלנים בחברות במחזור של מעל 10 מיליון ₪

# ישיבות האיגוד, כנסיו, תכניו וקבוצת ההתייעצות בלינקדאין סגורים לחברים בלבד.

* כלכלנים A&FP העומדים בקריטריונים להצטרפות לאיגוד והם בוגרי האוניברסיטה העברית ייהנו באופן מיוחד ויוצא דופן מ-10% הנחה בדמי החבר בהצטרפותם.

** ההנחה היא בהצגת כרטיס בוגר.
לאתר האיגוד: http://www.iabe.org.il/

קראו פחות
לכל ההטבות >

הבוגרים שלנו

Barak Granot

ברק גרנות

Barak Granot
יליד 1979 (41). בזוגיות ואב לילד. תושב מורן שבגליל התחתון. גדל עד כיתה ד' גדל בראשון לציון, לאחר מכן עבר לכוכב יאיר. למד בתיכון ע"ש ישראל גלילי בכפר סבא. שירת בתותחנים. בעל תואר ראשון בפוליטיקה וממשל ובתקשורת מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני בחקר סכסוכים, יישובם וניהולם מהאוניברסיטה העברית. בזמן שירותו הצבאי בחייל התותחנים, נשלח על ידי הסוכנות היהודית וצה"ל לשליחות במחנה קיץ לנוער יהודי במיסיסיפי, ארה"ב. פעמיים (2000,2001). בשנת 2006 עבד כמרכז מטה קמפיין הבחירות של עמי אילון לראשות מפלגת העבודה. ב-2007, לאחר טיול של מספר חודשים בהודו ובתאילנד, החל לעבוד בחברת יחסי ציבור בן חורין-אלכסנדרוביץ'.

קרא עוד
ב-2008 עמד בראש צוות המארגן של הוועידה האירופית הראשונה לחיזוק הקשרים הפרלמנטריים והמדיניים בין ישראל והאיחוד האירופי – EFI Policy Conference. ב-2009 מונה לדובר חברת כנסת רונית תירוש ולאחר זמן קצר הצטרף לצוותה של חברת הכנסת יוליה שמלוב-ברקוביץ' (קדימה). בשנת 2011 החל את כהונתו כראש תחום יחסי ציבור וממלא מקום ראש אגף בכיר תקשורת, פרסומים ופניות ציבור במשרד הכלכלה. בשנת 2015 נבחר לשמש כנספח כלכלי וראש נספחות משרד הכלכלה והתעשייה בשגרירות ישראל בניו דלהי, הודו ובינואר 2016 החל את שליחותו בפועל. בתום קרוב ל-5 שנים בהודו, באוקטובר 2020, מונה לתפקיד מנהל תחום תקשורת שיווקית ואסטרטגיה דיגיטלית במנהל סחר חוץ - משרד הכלכלה והתעשייה.

ציטוטים:

... מגיל די צעיר ידעתי שאני רוצה להיות בעולם של הפוליטיקה, ממשל ולהיות שליח ציבור...

...הריחוק מהבית יוצר קהילתיות שאין אותה בשום מקום אחר...

...התחלתי ללמוד חקר סכסוכים בעברית כי חשבתי שאולי אהיה מגשר. זו הייתה הנחה שגויה מן היסוד. כדי להיות מגשר צריכים קורס של שלושה חודשים ולא תואר בחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם...

...אין טוב ואין רע מוחלט, ישנם אינטרסים מנוגדים...

..."הסטארט-אפ ניישן" שלנו, מבחינה טכנולוגית, שונה מאוד מההודים או הסינים. במובנים רבים, הם הרבה יותר מתקדמים...

...תפקידו של נספח כלכלי זה לקדם ייצוא ממדינת ישראל ולמשוך השקעות אל מדינת ישראל שיושקעו בתעשייה הישראלית...

...ללא שמעון פרס לא היה לנו לא את התעשייה האווירית, לא את הכור בדימונה ועוד דברים רבים. הוא ללא ספק היה מדינאי דגול ומנהיג בעל שיעור קומה...

...הרצל היה עיתונאי שראה מה קורה עם משפט דרייפוס והבין שצריכים למצוא פתרון לבעיה היהודית ועשה משהו בנושא. הוא בנה את התשתית שהביאה את העם היהודי לארצו. היה איש של חזון אבל גם של עשייה...

...תואר שני שונה בהרבה מהתואר הראשון. בתואר ראשון, לפחות באוניברסיטת בן גוריון, אתה חי בתוך הקהילה והחברה הסטודנטיאלית. בשני – לכולם כבר יש עבודה, זוגיות, לעתים חיי משפחה ועיסוקים אחרים כך שלא נוצרת אותה אווירה של קהילתיות. עם זאת – את בת זוגתי הכרתי דווקא בתואר השני, בעברית...

...בלימודים, במיוחד בתואר הראשון, אהבתי את החינוך לראיה ביקורתית והדרישה לפקפק בהכל...

...כל שיעור אצל פרופ' רות גביזון ז"ל היה הופעה מהפנטת... למדתי ממנה רבות...

...הייתי רוצה להיות יושב ראש ועדת הכנסת. בראייתי זו הוועדה החשובה ביותר...

...פעם ניסיתי להגיש עבודה עם שער צבעוני באחד הקורסים באוניברסיטה העברית. זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שניסיתי לעשות זאת...

...ערב אחד מצאתי את עצמי במזרח ירושלים, במקום ליד בית לחם, בהרצאה עם חבר'ה ישראלים ופלסטינים. המפגש כלל נציגים שהם ללא ספק נציגי השמאל הקיצוני בישראל. לפתע מצאתי את עצמי בתפקיד הסמן הימני של המפגש. זו הייתה חוויה מאירת עיניים...

 ...קורס שלמדתי בדיני משפחה ממש הכניס בי חרדות מפני נישואין וגירושין. השפעות הרבנות, מרוץ הסמכויות, כל הלכלוך שכרוך בכך...

...אני לא חובב רבנות כמוסד ולא חושב שהמדינה צריכה לעסוק בדת יתר על המידה ובטח שלא להתערב התערבות בוטה בחיים האישיים של האזרחים...

...בדיעבד, כנראה שלא הייתי הולך ללמוד את חקר סכסוכים, יישובם וניהולם. התוכנית מרתקת אבל התואר עצמו הוא לא יישומי ואין לו ביקוש בשוק העבודה...

...אנשים לא מבינים שהחיים הם לא שחור ולבן. החיים הם מורכבים...

...אדם צריך ללמוד תארים שגם מעניינים אותו וגם יש להם ביקוש קשיח בשוק העבודה. ישנן מודעות דרושים שבהן כתוב מחפשים את בוגרי מדע המדינה או מדיניות ציבורית ויחסים בין-לאומיים. אין אף מודעה, באף עיתון שכתוב בה "מחפשים בוגרי חקר סכסוכים"...

...העבודה באגודת הסטודנטים בבן גוריון זה אחד הדברים הטובים שעשיתי בחיים שלי. בתפקיד אחד נחשפתי להמון דברים שונים. קמפיין בחירות, ניהול עיתון, ניהול אתר, ניהול פורום סטודנטים, מערבות חברתית, גיוס תרומות, הפקת אירועים, דוברות, פרסום, עיצוב גרפי, ניהול כספים והנהלת חשבונות...

...פוליטיקה זה מרתק בעיניי. לא במובן הצר של המילה. זה מאבקי כוח, התנגשויות אינטרסים. הכל זה איזון עדין למען מטרה גדולה יותר של עיצוב פני החברה בה אנו חיים...

...אני לא אוהב גופים וארגונים שלא עוצרים לרגע לראות את ההתנהלות שלהם מהצד של משתמש קצה. יש חשיבות רבה להטמיע חדשנות טכנולוגית ולהטמיע כלים שיהפכו את השירותים של כל חברה וארגון - במיוחד בשירות הציבורי - לנגישים יותר למשתמשי הקצה...

...אני מבין היטב את ערך ההוראה, מעריך ומוקיר מאוד את עבודתם של כל המורים והמחנכים. אבל לא נראה לי שהייתי מסוגל להיות מורה בעצמי...

...הייתי שמח ללמוד כמה שיותר שפות...

...פעם למדתי פסנתר וגיטרה. לא מרגיש שזה חסר לי בחיים...






 

צילום: אסף שילה, ישראל סאן

קראו פחות
Yaron Kanner

ירון קנר

Yaron Kanner
נולד בשנת 1968 בחולון. נשוי, אב לשתי בנות. מתגורר במודיעין. גדל במשפחה דתית, אביו נולד באוסטריה ואימו מתוניס. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ובישיבה הגבוהה "עטרת כהנים" בירושלים. שירת ביחידת המסתערבים שמשון שפעלה ברצועת עזה, יחידה מקבילה לדובדבן שפעלה ביהודה ושומרון. בעל תואר ראשון במשפטים ממכללת רמת גן ותואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית, בה שימש גם עורך משנה של כתב העת "משפטים". כעת נמצא לקראת סיום לימודי דוקטורט באוניברסיטת אדם מיצקביץ' בפוזנן שבפולין במחלקה לסוציולוגיה. במסגרת מחקרו הוא בוחן כלים לקידום חברה סובלנית. במשך כעשור עבד כעיתונאי במוסף 7-ימים של ידיעות אחרונות, שם פרסם כתבות תחקיר בנושאים חברתיים שעוררו תהודה רבה. בין השאר חדר לארגון אי"ל לפני רצח רבין ושהה במחיצת יגאל עמיר ואבישי רביב. במסגרת כתבה אחרת אושפז בכפייה בבית החולים לחולי נפש אברבנאל ובכך הצביע על כשלים בהליך האשפוז הכפוי בישראל. במקביל לעבודתו בידיעות אחרונות שימש כתב ומגיש ב"קול ישראל", בעיקר ברשת ב', והיה הכתב הראשון שפרץ לשידור ודיווח מהכיכר על רצח יצחק רבין.

קרא עוד
לאחר התמחות בפרקליטות היה, במשך כשנתיים, בעל משרד עורכי דין בתל אביב ולאחר מכן שימש מנהל המחלקה המשפטית של עמותת "טבקה" המסייעת ליוצאי אתיופיה והוביל מאבקים משפטיים נגד גזענות ואפליה של בני העדה. בנוסף, שימש מנכ"ל תחנת הרדיו החרדית ספרדית "קול ברמה". היה מנכ"ל "פנים - איגוד ארגוני יהדות ישראלית", המאגד כשישים ארגונים המקדמים יהדות מתונה וחברתית (עלמא, קולות, אלול, מכון הרטמן ועוד).

בשנת 2015 הקים את מרכז הינם ומאז עומד בראשו. הארגון, שזכה בפרס האחדות מידי נשיא המדינה, מקדם סובלנות חברתית באמצעות תוכניות המפגישות אנשים מזהויות שונות להיכרות משמעותית. לארגון בית מדרש לסובלנות בכפר אבו גוש, שבו מבקרים אלפי לומדים בכל שנה להיכרות סביב ודרך הלימוד. קנר מלמד במכללה למנהל קורסים באתיקה ומדיניות ציבורית לתלמידי שנה ג' בחינוך, וממשיך לשרת כקצין במילואים בתפקיד תובע צבאי בתיקים ביטחוניים.

ציטוטים:

...לימודי משפטים נוגעים בהמון תחומים בחיים. לא הייתי בטוח שאני ארצה לעסוק בעריכת דין, בשבילי הלימודים היו פלטפורמה להרבה דברים אחרים...

...כששבעתי מלהיות עיתונאי החלטתי לחזור למשפטים...

...לעיתונאות התגלגלתי במקרה, זה לא היה החלום שלי, פשוט אחד הדברים שנראו לי מעניינים. חבר אחד במילואים הכיר ביני לבין העורכת בידיעות אחרונות וכך התחלתי לכתוב למוסף 7 ימים כעיתונאי חוקר...

...לא צריך לפחד מטעויות בבחירת תחום הלימודים, זה לא שחרצת את גורלך. אפשר ללמוד משהו אחד ולעסוק במשהו אחר לגמרי. צריכים פרופורציות. השאלה הגדולה זה מה הייעוד שלך. רבים לא מצליחים למצוא את התשובה הנכונה לשאלה הזו אבל לרובם יש כיוון ולשם צריכים ללכת...

...אני אוהב משימות. פרויקטים חדשים סוחפים אותי...

...היתרון של עיתונאי חוקר הוא שבניגוד למגישי חדשות הנגררים אחר האירועים השוטפים הוא יכול לבחור נושא ולהתמקד בו. אני התעניינתי בקבוצות מוחלשות, באלימות נגד נשים, בחיילים הסובלים מהתעללות...

...אין לי עניין בעצם הניהול של ארגון גדול. יש לי עניין בהשפעה הרחבה שיכולה להיות לו, ביחוד בנושאים חברתיים...

...אם אתה רוצה באמת לדעת משהו אתה צריך להיות חלק ממנו. לראות את הכל במו עיניך, להתנסות. כשרציתי לדעת מה קורה בתוך מוסד לחולי נפש התאשפזתי למשך ארבעה ימים באברבנאל...

...חדרתי לארגון של יגאל אמיר, הייתי ממש חבר שם, כחודשיים לפני רצח רבין. ניסיתי להבין עד כמה הארגון באמת מסוכן והאם יש אפשרות לרצח פוליטי. למעשה, חיפשתי את יגאל עמיר בלי שידעתי את שמו. הוא הקדים אותי, לצערי...

...הייתי הכתב הראשון שדיווח על רצח רבין וגם חיברתי בין ארגון איל לבין יגאל עמיר. הבנתי מיד שאני מכיר איתו...

... עיתונות חוקרת חשובה מאוד בחברה דמוקרטית, אבל מאלצת את העיתונאי לעסוק בחלקים השליליים של החיים. אני רציתי לעסוק גם במשהו טוב, ביצירה חיובית...

...מבין כל המידות, אני אוהב מאוד את המידה "עין טובה". זו גישה כוללת לחיים – אנשים בעלי עין טובה רואים טוב, מדברים טוב, עושים טוב...

...אני מאוד אוהב את ש"י עגנון, הוא היה חבר טוב של סבתא שלי שנספתה בשואה. אני אוהב את הרוח הנשקפת מהסיפורים שלו, את ההומור הדק, את הרגש שזה מעורר בי. הוא ללא ספק אחד מגדולי הסופרים של העם היהודי...

...בעמותת "טבקה" עסקנו גם בתביעות משפטיות במקרים של אפליה וגזענות כנגד בני העדה האתיופית וסיוע משפטי למי שאינם יכולים לשכור עורך דין. כמנהל המחלקה המשפטית ניסיתי להוביל מהלכים בעלי השפעה - תביעות קבוצתיות, עתירות לבג"צ ועוד...

...כשאני שומע את הביטוי "ברוך השם", במיוחד מאנשים שאני בספק רב אם הם בכלל מאמינים באלוהים, העממיות של הביטוי והעובדה שהוא מחבר בין אנשים, כבר מחממת את הלב...

...כשהקמתי את "הינם" – זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת עסקתי במה שאני רוצה לעשות. כשאתה עובד בארגון שלא אתה הקמת, גם אם מטרותיו חשובות וקרובות אלייך, זה שונה. כשאתה מקים ארגון משלך – אתה יכול להתמקד במה שבאמת חשוב לך, במה שבוער בך...

...כשאני שומע שלילה גורפת של אדם או מגזר אני תוהה עד כמה השולל באמת מכיר את מה ששלל. לרוב השלילה מתבססת על פחדים, ואלו כמעט תמיד נולדים מבורות...

...לדעתי הקיטוב החברתי, השנאה בין המחנות והשבטים היא הסוגיה החשובה ביותר היום בחברה הישראלית. לא מספיק ארגונים עוסקים בזה, אנחנו מדברים על סדר כוח של פלוגה כשאנחנו צריכים  כאן כמה אוגדות...

...משמעות השם "הינם" – הנה הם כאן. חרדים, חילונים, ערבים, יוצאי אתיופיה, מתנחלים. הם חיים כאן, בארץ הזאת, אז בואו נכיר אותם. אם רוצים לקדם סובלנות חברתית אמתית, חשוב קודם להכיר את הזהויות השונות שמהן מורכבת החברה הישראלית...

...ישנם ארגונים נוספים העוסקים בתחום שיכוך הקיטוב וקידום חברה משותפת. חלקם מנסים למצוא פתרונות לקונפליקטים בין הקבוצות השונות בחברה. טוב משותף, מכנה משותף. זה חשוב, כמובן, אבל לא פחות חשוב ליצור בסיס של סובלנות חברתית, ואז גם הפתרונות יותר אפקטיביים. במקום המרדף הבלתי פוסק אחר מכנה משותף, צריך ללמוד לחיות בהעדרו. הרי תמיד נהיה חברה רבת זהויות ורבת מחלוקות. לא צריך לפחד מכך. מחלוקת זה לא דבר רע. מחלוקת זו תנועה, זה חיים. הגמרא מלאה מחלוקות. מה שצריך זה לדעת איך לחלוק בכבוד ובלי שנאה. ליצור אווירה בריאה, יחס אמפטי ואנושי כלפי האחר...

...מספרים, מסמכים ודברים טכניים מוציאים את ההנאה מהעולם ואותי מדעתי...

...הבעיה הגדולה בחברה הישראלית היא בורות. בורות מעוררת פחדים מהלא נודע. "אני לא מכיר אותו אבל שמעתי עליו דברים נוראיים"...

...אני אוהב לשיר ואולי אלמד לנגן על פסנתר. זה כלי שיכול לרגש אותי עד דמעות...

...בחרתי ללמוד סוציולוגיה לתואר שלישי כי רציתי לבחון כלים מדעיים לקידום חברה סובלנית. תחושת הבטן, שאיתה עבדנו עד עכשיו טובה וחשובה אבל בסוף אתה חייב לבסס את מה שאתה עושה ברמה המחקרית..

...אין לנו אג'נדה מגזרית, פוליטית או דתית מלבד קידום סובלנות. אנחנו עיוורי צבעים וזהויות ומחברים את כולם עם כולם...

...אנחנו לא מאמינים במפגשים קצרים כמקדמי סובלנות. כל המסלולים ב"הינם" עניינם היכרות משמעותית, תהליכית, עמוקה עם האחר ותמיד בסביבתו שלו...

...אם תכיר אדם לעומק, על כל רבדיו, בשלב מסוים תפסיק לראות את החרדי, הערבי או המתנחל ותראה מולך אדם. כשזה קורה זה כמו נס. ואז, גם אם אתה חולק עליו או שאורח חייך שונה מאוד משלו, אתה כבר לא תשנא אותו. זה כל הרעיון של "הינם". לנטרל את השנאה מהמחלוקות בחברה...

...אנשים אוהבים להגיד "אתה טועה ולא מבין עד כמה שאתה טועה". אני מאוד מאמין בצניעות בוויכוחים. גם אם אדם חושב אחרת ממך זה לא בהכרח אומר שהוא טועה...

...אחד הפרויקטים הראשונים שלנו היה "אחי ישראלי". צעירים אחרי צבא, ממגוון זהויות, גרים ביחד בקומונה במשך ארבעה חודשים, כל חודש במגזר אחר – חודש בכפר ערבי, חודש בהתנחלות, חודש בקהילה חרדית וחודש בשכונה של יוצאי אתיופיה. הם באים בלי מטרות. לא כתיירים שרוצים ליהנות, לא כמשלחת אנתרופולוגית שבאה לחקור את "התרבות של הילידים" ובטח לא כמי שבאים להציל את הקהילה. באים פשוט להיות עם אנשים שונים מאתנו ולהכיר אותם דרך חיי היום יום...

... נחשפתי בצבא למספיק ריגושים וסכנות בשביל חיים שלמים. אין לי צורך בריגושים נוספים...

...פיתחנו קורס מסע לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית. קורס אקדמי לכל דבר, המקנה נקודות זכות, אך מלבד הרצאות המבוא והסיכום זה קורס שמתנהל כולו מחוץ לקמפוס, תוך כדי נדודים בין קהילות שונות. וכך, במקום לשמוע הרצאה על האישה בחברה הערבית אתה יושב בביתה של אישה ערביה, אוכל עם משפחתה ארוחת ערב ולומד מקרוב על עולמה...

...בקורסים שלנו משתתפים גם צעירים מתיכונים, גם בכירים ממשרדי ממשלה, גם אנשים מבוגרים...

...המרכז באבו גוש, עיקר פעילותו הוא בית המדרש לסובלנות. גם הוא, כמו הארגון כולו, חסר זהות ושייכות מגזרית. גם הלומדים וגם המלמדים הם בעלי זהויות שונות, וכולם מרגישים שזה ביתם. "מקום של אף אחד הוא מקום של כולם". אף אחד לא אורח. זה מייצר אווירת שוויון שחשובה אם רוצים שאנשים יכירו סביב ודאך הלימוד המשותף...

...לימודי משפטים מעוררים אותך למחשבה מוסרית, פילוסופית, מה נכון, מה ראוי. הם  מעלים שאלות. מאוד אהבתי את המשפט העברי ועד היום אני עוסק בהשוואת המשפטי העברי למשפט המודרני...

...לירושלים יש נשמה יתרה וגם האוניברסיטה העברית הממוקמת בירושלים מרגישה את הנשמה הזו. אתה לא רק בא ללמוד אלא גם לפגוש המון אנשים מגוונים ומעניינים. גם חרדים, גם ערבים, גם חילוניים...

...כל מה שיפה ואסטטי מעורר בי רגש...

...נהגתי להיכנס לפקולטה למשפטים דרך הגן הבוטני. זו דרך מעט ארוכה יותר אבל שווה את זה. אתה עובר דרך גן יפה, מגיע לבניין הפקולטה המיוחד, עובר ליד הספרייה עם פסל הרמב"ם בכניסה, נכנס לאודיטוריום. הייתה שם אווירה מיוחדת, זה הרגיש עבורי כמו שבת תמידית...

...בעיניי, אני בר מזל בכך שאני מסוגל ליהנות מהמון תחומים שאין ביניהם קשר. מוזיקה, ספרות, נגרות, גננות. לא מזמן סיימתי לבנות גינה ארכיאולוגית אצלנו במרכז. לדעתי אדם שתחומי העניין והעשייה שלו מגוונים - נהנה יותר מהחיים...

...לא יכול להיות שאין סיכוי. אם יש רצון מוצאים את הדרך...

...עובדים על פרויקט חדש בבית מדרש - "סעודת ראד חודש". זה מפגש בין שבעה אנשים שונים לחלוטין הנפגשים לדיון מעמיק בנושא מסוים. החלק המעניין הוא שאסור לספר שאתה הולך לדיון הזה ואסור לספר מה נאמר במסגרת הדיון. אנחנו לא רוצים להפוך את השיחות האלו לאירוע תקשורתי אלא לעורר שיח אמתי בין אנשים בכירים שיחושו סוף סוף משוחררים מכבלי המגזר או התפקיד שאליו הם כבולים ויקיימו דיון אמתי. זו מעין מעבדת ניסוי חברתית שבוחנת האם אפשר לקיים דיון עמוק, בלי סיסמאות וקלישאות, אם מוציאים מהמשחק השפעות חיצוניות לדיון כמו שיקולי תדמית או מחויבות מגזרית...

...הייתי רוצה לדעת לבשל כמו אשתי. למזלי ידעתי עם מי להתחתן...

...מושב אדרת בעמק האלה. שם הזמן עוצר מלכת...

...תהיו בני אדם, כל השאר כבר יבוא לבד...

 



 

קרדיט צילום: נורית יעקובס ינון

קראו פחות
VP R&D Orcam - Dr. Yonatan Wexler

ד"ר יונתן וכסלר - סגן נשיא מחקר ופיתוח של OrCam

VP RD Orcam - Dr. Yonatan Wexler

נולד ב-1971 בירושלים. נשוי לניקול ואב לשני ילדים. בוגר תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית ודוקטורט מאוניברסיטת מרילנד בארה"ב. את הפוסט-דוקטורט שלו עשה באוניברסיטת אוקספורד ובמכון ויצמן למדע. בשנת 2006 עבר מעולם האקדמיה לעולם העסקי והצטרף לחברת מיקרוספוט בתור איש מחקר. בשנת 2010 הצטרף אל פרופ' אמנון שעשוע, שאותו הכיר עוד לפני, וזיו אבירם להקמת מיזם חדש – אורקם בו משמש כסגן נשיא מחקר ופיתוח.

קרא עוד

 

על החברה

אורקם נוסדה בשנת 2010 על ידי פרופסור אמנון שעשוע וזיו אבירם במטרה לרתום את הטכנולוגיות המתקדמות בעולם כדי לפתח מוצרי עזר מבוססי בינה מלאכותית.

המכשיר המתקדם ביותר של החברה הוא OrCam MyEye 2 - מכשיר עזר מהפכני המסייע לעיוורים ולקויי ראייה. ה-OrCam MyEye 2 הינו מכשיר אלחוטי וקומפקטי שכולל מצלמה זעירה וחכמה, המתלבש בקלות על כל סוגי המסגרות למשקפיים באמצעות מחבר מגנטי. בסיוע הבינה המלאכותית ובהוראת המשתמש, המכשיר מסוגל לזהות טקסט מודפס או דיגיטלי מכל משטח ולהקריאו באוזנו של המשתמש, לזהות פרצופים, מוצרים, שטרות כסף, צבעים ועוד. כל זאת, בזמן אמת וללא צורך בחיבור לאינטרנט. המכשיר האינטואיטיבי מופעל באמצעות מחוות ידיים בסיסיות, והוא עוצב ותוכנן לשימוש בכל הגילאים ובכל הרמות של לקויות הראייה.

כיום אורקם מונה כ-310 עובדים בארץ ובעולם. משרדיה הראשיים ממוקמים בירושלים ומשרדים נוספים באנגליה, ארה"ב, וגרמניה.

על השילוב

> את לימודיי באוניברסיטה התחלתי מלימודי מתמטיקה, את מדעי המחשב הוספתי מאוחר יותר. לתכנת למדתי עוד בתיכון, הספקתי גם למכור תוכנה בתור תיכוניסט וחשבתי שמדעי המחשב לא יעזרו לי במיוחד. במתמטיקה ראיתי הרבה יותר שאלות מעניינות ודברים שהיו נראים לי קסומים. נמשכתי מאוד לתחום עיבוד תמונה. היו לכך שתי סיבות – הראשונה היא דווקא אומנותית, תמיד נמשכתי לאומנות ויזואלית. הסיבה השנייה כי זה נראה לי נושא מלהיב עם המון בעיות פתוחות. זה היה מאוד שונה ממדעי המחשב שעסוקים בדברים פנימיים של המחשב. עם זאת, כשהייתה לי את האפשרות להוסיף תואר במדעי המחשב בשנה השלישית – מיד הוספתי אותו מכיוון שהיו קורסים מאוד מעניינים. בתור ילד שרק סיים תיכון אתה לא מודע למלוא הדברים הקיימים, ככל שהתקדמתי יותר בלימודים שלי – מצאתי יותר ויותר דברים מרתקים. לאחר סיום התואר הראשון ראיתי שיש המון דברים נוספים שאני עוד לא יודע לפתור, לכן המשכתי לדוקטורט באוניברסיטת מרילנד. המוסדות שונים זה מזה וגם חוויית הלימודים משתנה ככל שאתה מתקדם יותר. הסביבה האקדמית נותנת לך מוטיבציה כי אתה מוקף באנשים משכילים ומדהימים שפותחים בפניך עולמות חדשים. זה נותן קפיצה מחשבתית והרבה כלים לעתיד.

> היה לי מזל שמצאתי את התחום שגם מעניין אותי ואני גם טוב בו. תחום שלא בהכרח חשבתי עליו. אני עדיין סקרן מה עוד אפשר לעשות, עוד לא התחלתי להתעייף. החיבור בין התעשייה לבין האקדמיה זה חיבור שאני מאוד נהנה ממנו. בימינו מאוד נפוץ לשנות את תחום הלימוד אחרי שנה-שנתיים וזה בסדר גמור. עד שאתה לא מגיע לעולם האקדמיה – אתה לא ממש יודע מה מעניין אותך באמת, במה אתה טוב ומה אחרים רוצים שתעשה. בכל מקרה חשוב שהתחום שלך יעניין אותך ותהנה ממה שאתה עושה.

> תמיד אהבתי דברים שעובדים, לבדוק פתרונות מול המציאות. כשסיימתי את התואר, מצאתי שההתפתחויות המעניינות היו באקדמיה ולא בתעשייה.  עלו שם שאלות מעניינות בתחומים רחבים אבל התשובות עדיין לא היו ברמה מספיק טובה לתעשייה. לכן היה מוקדם מדי לעבור לתחום המעשי. עם התקדמותי בלימודים והתקדמות טכנולוגית בעולם הדברים השתנו. מכיוון שאני בן אדם מאוד פרקטי – כשראיתי את ההזדמנות לעבור לעשייה מוחשית – עשיתי זאת. הצטרפתי לקבוצת מחקר במיקרוסופט שעסקה בבעיות זיהוי דמויות וסמלים בתמונות. כלומר המשכתי לעסוק במחקר ולפרסם אבל עם השלכות שימושיות. לדוגמה, פיצחנו אלגוריתם שידע למצוא ולזהות כתב על גבי דברים שונים, בין אם זה כתב על הקיר או שלט או דף עם טקסט. בעזרתו הצלחנו לעבור על מאות מיליוני תמונות ולזהות מה כתוב שם. זו הייתה בעיה שנבעה מצורך של מוצר ודרשה פתרון מחקרי באמצעות חשיבה אקדמית מחוץ לקופסה.

> אורקם הוקמה כשהייתה תחושה שאנחנו נמצאים בנקודה בזמן שאנחנו נוכל ליצור מוצרים חדשים שיכולים לעזור לאנשים. מוצרים לבישים שישמשו כעוזרים אישיים.  בני אדם הם יצורים מדהימים, עם הרבה יכולות. עדיין יש דברים שאנחנו פחות טובים בהם ונשמח לעזרה. למשל חשבון. כל מחשבון יעיל ומדויק פי כמה וכמה מבן אדם רגיל. הרעיון של ליצור דברים שעוזרים לאנשים – מדליק אותי. זה מה שאנחנו עושים באורקם – אנחנו בונים כלים שנותנים יכולות משופרות לאנשים ביום-יום. יש אוכלוסיות עם קשיים מסוימים. למשל, עוורים וכבדי ראיה מתקשים בדברים מסוימים כמו קריאה וניווט ולכן התחלנו בזה. כיום אנחנו גם בונים מכשירים לכבדי שמיעה. אלה מכשירים המאפשרים לאותם אנשים למצות את הפוטנציאל שלהם. יש הרבה דברים נוספים שאנחנו מתכוונים להגיע אליהם ולבנות אותם.

> אורקם לא חברה סטרטאפ טיפוסית. ברוב המקרים חברות עוטפות יכולת טכנית לטובת צורך בשוק. עיקר העבודה הוא המעטפת וההתאמה. באורקם אנחנו ממציאים טכנולוגיה חדשה לטובת יצירת שוק חדש.   החלק של החדשנות גדול בהרבה מהנורמה. אנחנו לא רק מייצרים משהו אלא עושים גם את כל עבודת המחקר העומדת מאחורי כל מוצר. התפקיד שלי דורש ניהול של הרבה מאוד אנשים מאוד מוכשרים בתחומים שלהם. את הפיתוח אנחנו מתחילים מהרעיון איך לעזור ולמי לעזור, ממשיכים לאלגוריתמיקה ולחומרה שיכולה להריץ את האלגוריתם ועד לממשק המשתמש והמוצר הפיזי עצמו. היום, המוצרים שלנו, זמינים ב-25 שפות ביותר מ-50 מדינות ומיוצרים בקו ייצור של ממש פה בארץ. כל התהליך הזה דורש המון מומחים – אלגוריתמיקה, תורת הלמידה, הנדסת תוכנה, ראיה ממוחשבת, זיהוי שפה, עיבוד שפה טבעית, אופטיקה, אקוסטיקה, פלסטיקה, עיצוב וגם אנשי מכירות. זה תהליך אדיר והצלחנו לעבור משלב הרעיון – לבנות מכשיר לכבדי ראיה – ועד לשלב המוצר בתוך 3 שנים בסך הכל.  

> עוד מעט אנו נשיק מוצר חדש המיועד לכבדי שמיעה. תארו לעצמכם מצב בו אתם יושבים במסעדה, כשנחזור לשבת במסעדות, ומולכם יושב אדם אחר אותו אתם רוצים לשמוע אך מתקשים לעשות זאת בגלל הרעשים מסביב. כשאנחנו מקשיבים למישהו אנחנו נעזרים גם בחוש השמיעה וגם קוראים את השפתיים של אותו בן אדם, גם אם לא מבחינים בכך. אנחנו שומעים יותר טוב כשמסתכלים על השפתיים. המוח יודע כיצד לשלב את המידע כדי לעזור לנו להבין. בנינו מכשיר שיודע לסנן את כל הרעשים מסביב, כולל קולות של אנשים אחרים, ולהדגיש רק את קולו של האדם עליו אתם מסתכלים באמצעות שילוב של טכנולוגיות זיהוי שפה וקולות דיבור וגם קריאת שפתיים. זה מאפשר לשבת בחדר רועש ובעזרת המכשיר שלנו לשמוע את הבן אדם הספציפי, ללא כל הרעשים מסביב. זה שונה בהרבה ממכשיר שמיעה רגיל שמגביר את כל הרעידות באוויר ומעביר לאוזניים. המכשיר שלנו מאפשר לאנשים עם ליקויי שמיעה לשמוע אנשים אחרים כאילו היו יושבים בחדר שקט ומדברים אחד על אחד. זה מגניב, זה מכשיר שמיעה שקורא שפתיים, דבר שלא היה מעולם.

> הטכנולוגיה שלנו היא אומנם יקרה אבל בהשוואה לפתרונות אחרים – דווקא זולה יותר. מה גם שזה מאפשר דברים שהלקוחות שלנו לא יכלו לעשות קודם. בהרבה מקומות המכשירים שלנו מכוסים על ידי ביטוחים. כמובן שכשמייצרים טכנולוגיה כה חדשנית – הכיסויים הרגילים לא מספיקים אחרינו. הרגולציה דורשת עדכון כדי לשלב פתרונות שלא היו קיימים קודם לכן.. מכשירי שמיעה, ברוב המדינות, כבר מכוסים על ידי הביטוח. מכשירי ראיה – לא היו לפני כמה שנים. היו כלי עזר אחרים – מקל, כלב ראיה. לא היה משהו מתוחכם שיכול לעשות הרבה יותר. כמובן שזה יבוא. אנשים מגיעים לגיל 40-50, הם בשיא הקריירה שלהם ופתאום העיניים מתחילות להתקלקל. הם השקיעו בעצמם, החברה השקיעה בהם, שווה לכולם שהם יוכלו להמשיך לתפקד. הטכנולוגיה שלנו עוזרת גם לילדים ומאפשרת להם להתפתח לצד ילדים אחרים ללא ליקויי ראיה. יש לנו לפחות שני אנשים שכבר סיימו את התואר השני שלהם למרות שהם בקושי יכולים לראות. בחורה מ-MIT לקראת סיום הדוקטורט שלה. זה מדהים, לראות שהכלים שיצרנו עוזרים לאותם אנשים להפיק את מלוא היכולת שלהם.  הילדים שלי כבר נולדו לעולם שבו קיימים המכשירים שלנו, משהו שהיה לגמרי מדע בדיוני בילדותי. בגיל 4 הילד שלי כבר "קרא" באושר ספרים למרות שהתפתחותית עדיין לא היה מסוגל להבין את הסימנים על הדף. זה מקסים לראות שהם מקבלים את זה כמובן מאליו.

> האתגר הכי גדול שלנו הוא שהטכנולוגיה שאנחנו מייצרים תהיה אמינה כמה שיותר. זה יחסית קל להגיע ל-70% אמינות. יותר קשה להגיע ל-80% אמינות. לעשות את הקפיצה מ-97% ל-99% אמינות – זה מאתגר ביותר. כדי שבן אדם עיוור יסמוך על כלי, הכלי הזה חייב להיות אמין. על זה אנחנו עובדים מדי יום ומשפרים את הטכנולוגיה שלנו כדי שתמשיך להשתפר ותהיה יותר ויותר אמינה. יתרה מכך – אנחנו אמנם עובדים על דברים מאוד מתוחכמים שחייבים להיות "ארוזים" בצורה פשוטה ונגישה כדי שכל אחד יוכל להשתמש בהם. בין אם מדובר במישהו בן 100 או בן 6. חלק מהאתגרים שלנו עוד לא פגשנו כי אנחנו עובדים על טכנולוגיה כל כך מתקדמת. חלק – הצלחנו לפתור. למשל – בעיית "מסיבת הקוקטייל", הצורך להפריד בין קולות של שני אנשים שנמצאים בסביבה רועשת. זו בעיה שהוגדרה כחסרת פתרון במשך עשרות שנים ואנחנו פתרנו אותה באמצעות המכשיר שקורא שפתיים והבאנו מוצר לשוק.

> התחלנו עם כבדי ראיה, המשכנו עם כבדי שמיעה, ואנחנו מתקדמים בבניית התשתיות שיאפשרו יכולות מדהימות נוספות. הסלוגן שלנו הוא Empowering People ויש עוד הרבה לעשות. זו משימה אינסופית. אנחנו ממציאים ובונים כלים לקראתה. ישנן המון שאלות מאד מעניינות בעולם ואני סקרן לדעת על כמה מהן אוכל לענות.

קראו פחות
עוד סיפורי בוגרים >