חדשות
חברת סייארה של בוגרי העברית מגייסת לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר
אתר הביזנס אינסיידר חשף שחברת הסייבר הישראלית Cyera מגייסת כ-150 מיליון דולר בשווי של 1.5 מיליארד דולר שמהווה קפיצת דרך משמעותית לחברה מהגיוס האחרון שהיה לה ב-2023 והשווי בו היה חצי מיליארד דולר. לכלכליסט נודע שהגיוס שנמצא בשלביו הראשונים צפוי לעמוד על 200 מיליון דולר לפחות לחברה שמעסיקה כיום כ-200 עובדים בישראל וארה"ב. על פי הפרסום, הקרן שאמורה להוביל את הגיוס היא קרן Coatue.
מאחורי החברה עומדים שני יזמים, שניהם בוגרי תכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית, שזו החברה הראשונה שלהם מאז שחרורם מ-8200: תמר בר אילן, המשמש בתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיות; ויותם שגב, בתפקיד המנכ"ל.
הפתרון שפיתחה סייארה בא לתת מענה לבעיית פיזור המידע בעידן הענן. המצב כיום במרבית הארגונים שהם אינם יודעים היכן מאוחסן המידע שלהם ובעיקר היכן מאוחסן המידע הרגיש ביותר שלהם ואיך הוא מוגן. סייארה פותרת את הבעיה הקריטית הזו עבור ארגונים ועונה על שלוש שאלות יסוד: היכן המידע הרגיש שלנו נמצא? האם הוא בסיכון? מה עלינו לעשות עם זה? סייארה עושה זאת בצורה שהיא Cloud-Native ומנצלת את עוצמותיו של הענן - מבלי להסתמך על מאמץ של הלקוח, או ידיעה מוקדמת שלו של איזה מידע הוא מחפש או רוצה להגן.
איך – ואיפה – מתחילה מחלה?
תאי גזע פלוריפוטנטיים הם תאים שיכולים להתמיין לכל תא בגוף ולכן יש להם פוטנציאל לחדש ולרפא רקמות ואיברים שנפגעו. ברפואה רגנרטיבית (מחדשת), מגדלים המדענים והרופאים תאים כאלה, ממיינים אותם בתרביות במעבדה ושותלים אותם אצל חולים. בנוסף ניתן להשתמש בהם למידול מחלות וזיהוי תרופות מתאימות. למשל ניתן ליצור תאים פלוריפוטנטיים מעוברים וילדים שסובלים ממחלה גנטית, לגדל אותם כך שיתמיינו לתאים הנחוצים (למשל תאי מוח), ולסרוק את התאים הללו כדי לגלות אילו תרופות יוכלו לתקן את הפגם שבהם.
“תאי גזע פלוריפוטנטיים הם אחד התחומים המעניינים ביותר בביולוגיה כיוון שניתן לגדל אותם לנצח בתרבית במעבדה ובצורה מתוכנתת למיין אותם כמו בהתפתחות העובר, תחילה לשלוש שכבות נבט ואחר כך ל-300-200 סוגי התאים בגופנו”, מסביר פרופ’ נסים בנבניסטי, בוגר העברית, חוקר גנטיקה, מחזיק בקתדרה לחקר סרטן ע״ש הרברט כוהן ומנהל את מרכז עזריאלי לתאי גזע ומחקר גנטי במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו של פרופ’ בנבניסטי עוסקים בתאי גזע פלוריפוטנטיים, מחלות גנטיות, הנדסת רקמות, פגמים גנטיים ואפיגנטיים וחקר הסרטן.
מטרת מחקרם הנוכחי של פרופ’ בנבניסטי וצוותו, שזכה במענק מהקרן הלאומית למדע, היא להבין אילו גנים מעורבים בכל שלב של התמיינות תאי גזע עצביים ומתי מחלות גנטיות עצביות מתחילות להתבטא אצל העובר. לדבריו, “כדי למדל מחלה לא חייבים תאים בוגרים. אם היא מתחילה בתאים עובריים, צריך לחקור אותה מהשלב הזה. להבין מה השתבש כבר בתחילת הדרך”. תאי עצב שנוצרו במעבדה.
לדברי פרופ’ בנבניסטי, “באמצעות מחקר זה והספרייה שיצרנו התחלנו לגלות מיהם הגנים והחלבונים שדרושים לכל שלב בהתמיינות תאים לתאי גזע עצביים ותאי עצב, כלומר להתפתחות המוח, ומהו השלב העוברי שבו מתפתחות מחלות גנטיות-עצביות. לדוגמה, כבר זיהינו אילו פגמים גנטיים (מוטציות) הקשורים לאוטיזם ולמיקרוצפליה מתבטאים כבר בתאי גזע עצביים, עוד לפני יצירת תאי העצב עצמם. בנוסף, הראינו כי 20% מהמחלות שפוגעות בגדילת העובר מתחילות כבר בשבוע הראשון של ההיריון. באמצעות שיטות המחקר הללו והשימוש בתאים העובריים, אנחנו יכולים לבחון מתי כל המחלות הגנטיות-עצביות מתחילות להתבטא ולנסות לזהות תרופות שמתאימות לפגם הגנטי שהוביל להן”.
שיטת טיפול חדשה עבור אמהות חרדיות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז
עקב אורח חייהם השונה, השכלתם וחשיפתם המינימלית לתקשורת, האוכלוסייה החרדית זקוקה, לעיתים קרובות, לטכניקות שונות כדי לטפל בבריאותם. מספר גבוה יותר של חרדים נמנעים מלחסן את ילדיהם במקרים מסוימים וללכת לבדיקות בריאות מונעות מסוימות; הם אוכלים יותר מדי ג'אנק פוד זול, והם לא ששים לעבור הפלות גם אם העובר פגום קשה.
הקהילה החרדית, אשר גדלה באופן משמעותי בשל שיעור הילודה הגבוה, מציבה אתגרים ייחודיים, שכן האופי השמרני שלה לעתים קרובות מרתיע את חבריה מלהשתמש בשירותי בריאות הנפש הציבוריים, וזה מוביל לפגיעה פוטנציאלית בבריאותם. הפרעת קשב וריכוז היא מצב בריאותי נוירו-התפתחותי שכיח המשפיע על כחמישה עד שבעה אחוזים מהילדים והמתבגרים, כאשר ביטוייו ההתנהגותיים משפיעים על בני המשפחה, במיוחד על האמהות.
חוקרות מבית הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית הציגו "פרוטוקול מיפוי התערבות" לאמהות חרדיות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז. המחקר זיהה גורמים מרכזיים הקובעים שינויים בהתנהגות בריאותית, תוך התייחסות לנושאים כמו הפחתת סטיגמה לגבי ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, הגברת מודעות אודות ההפרעה, מודעות למה שמערכות בבתי הספר יכולות לעשות כדי לעזור, ויכולת האמהות לדאוג לעצמן.
פרופ' עדינה מאיר (בוגרת העברית) ודוקטורנטית ג'ניפר בדמן פיתחו "פרוטוקול התערבות" רגיש מבחינה תרבותית לקידום בריאות פסיכולוגית, אשר שופך אור על הגורמים העיקריים הקובעים שינויים בהתנהגות בריאותית. הן פרסמו את המחקר שלהן בכתב העת "בריאות הציבור" תחת הכותרת "קידום בריאות פסיכולוגית לאמהות יהודיות חרדיות לילדים עם הפרעות קשב וריכוז באמצעות פרוטוקול מיפוי התערבות”. משוב כמותי מאמהות חרדיות אישר כי הם חשו שהשיטה הייתה רלוונטית, יעילה ומתאימה.
מחקר חדש זה לא רק מספק גישה רלוונטית מבחינה תרבותית לטיפול בבריאות פסיכולוגית של אמהות חרדיות העוסקות בהפרעות קשב וריכוז אצל ילדיהן, אלא גם מהווה תקדים למחקר עתידי בפיתוח התערבויות מותאמות לקהילות מגוונות וספציפיות מבחינה תרבותית.
לכתבה המלאה >>>
בוגר העברית מונה למנהל במשרד הכלכלה והתעשיה
ועדת הבוחנים של נציבות שירות המדינה הודיעה על בחירתו של רועי פישר לתפקיד מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשיה. פישר, אשר כיהן עד לאחרונה כסמנכ"ל בכיר הון אנושי במשרד, יחליף בתפקיד את אוהד כהן אשר פרש מן השירות הציבורי לאחר 27 שנים.
פישר, בוגר קורס הצוערים היוקרתי של המשרד משנת 2003, כיהן עד לאחרונה כסמנכ"ל בכיר להון אנושי במשרד הכלכלה. לפני כן שימש כסגן מנהל מינהל סחר חוץ, מנהל דסק אמריקה, מנהל תוכנית כלי סיוע, הנספח הכלכלי להולנד ודנמרק ועוזר המדען הראשי. כמו-כן, שימש פישר כמנהל אסטרטגיית מימון מו"פ בתוכנית Eureka של האיחוד האירופי.
רועי פישר הוא בוגר תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים וסוציולוגיה, ותואר שני במדיניות ציבורית וניהול עמותות, שניהם מהאוניברסיטה העברית.
ברכותינו!
למקור >>>
צילום: לינקדאין
100% הצלחה לבוגרות ובוגרי הפקולטה למשפטים של העברית
100% מבוגרות ובוגרי הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית (74 נבחנים) שניגשו למבחן במועד פברואר עברו אותו בהצלחה, כאשר במקום השני בוגרי אוניברסיטת תל אביב (121 נבחנים) עם 95% עוברים, במקום השלישי בוגרי אוניברסיטת בר-אילן (65 נבחנים) עם 92.3% הצלחה, במקום הרביעי בוגרי אוניברסיטת חיפה (36 נבחנים) עם 91.6% הצלחה ובמקום החמישי בוגרי בית הספר למשפטים במכללה למינהל עם 86.3% הצלחה.
בסך הכל ניגשו לבחינה 1,754 מתמחות ומתמחים, מהם עברו את הבחינה בהצלחה 959 איש - 54.7% מהנבחנים, בציון ממוצע של 60.7. מועד הבחינה הבא יהיה בחודש אפריל, מועד מיוחד שנוסף בעקבות המלחמה. אחוז העוברים במועד פברואר מבין הניגשים לראשונה לבחינה (1,058 נבחנים) עומד על 75.2%. בין הניגשים בשנית (220 נבחנים) אחוז העוברים הוא 32.7%, כאשר אחוז העוברים בין הניגשים בפעם השלישית ומעלה (476 נבחנים) הוא רק 19.1%.
ברכותינו!
לייטריקס הכריזה על מערכת ליצירת סרטים באמצעות AI
שבועיים אחרי שחברת OpenAI היממה את העולם עם Sora, מערכת בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) להמרת טקסט לסרטון וידאו קצר - ענקית האפליקציות לעיבוד וידאו ותמונה של בוגרי העברית, חברת לייטריקס, מרימה את הכפפה ומכריזה על פריצת דרך נוספת בתחום - LTX Studio, תוכנה ליצירת סרט שלם באמצעות AI.
התוכנה - המיועדת ליוצרים, במאים, פרסומאים ואנשי קריאייטיב, ועוד – מציעה מערכת אינטרנטית ראשונה מסוגה בעולם ליצירה, בימוי ועריכה של סרטים מורכבים, עם סצנות משתנות, באמצעות פקודות טקסט (prompts) בלבד. היא עושה שימוש ביכולות AI לפיתוח עלילה, בחירת דמויות, תכנון גרפי מוקדם (סטורי-בורד), עיצוב סצנות, יצירת קטעי וידאו קצרים, הוספת סאונד, עריכה ועוד. LTX Studio, שתושק רשמית רק בחודש הבא, מקצרת דרמטית את תהליך ההפקה של סרטים וסרטונים. היא מאפשרת להפוך רעיונות ותסריטים לווידאו תוך שניות, ומאחדת כמה יכולות מתקדמות תחת קורת גג אחת. כך, למשל, ניתן להכתיב לה עלילה מפורטת ואת סביבת ההתרחשות שלה (ג'ונגל, משרד אורבני, חוף ים, יפן של המאה ה-16, או בכלל סרט מונפש), לתאר את הגיבורים, ובכל שלב בתהליך - לשנות כל אלמנט, כולל תנאי התאורה הרצויים, זוויות הצילום ועוד ועוד.
מייסד שותף ומנכ"ל לייטריקס, ד"ר זאב פרבמן: "הפלטפורמה פותחת עולם חדש של אפשרויות ליוצרים. הם יוכלו להגיע בעזרתה מרעיון בסיסי לסרטון מוגמר בתוך זמן קצר, עם חופש יצירתי ותוך חיסכון בזמן, בלי להידרש לימי צילום ממושכים. באמצעות פקודות טקסט הם יוכלו לתכנן את הסצנות, ולאחר קבלת הסקיצה הראשונית - לפרק כל סצנה, ללהק מחדש את הדמויות, לשנות לוקיישן, תאורה ותנועת מצלמה, ואפילו להחליף רקעים, לשלוט בסגנון ובאווירה, ולהוסיף אפקטים קוליים וקטעי אודיו".
לייטריקס הוקמה בשנת 2013 על ידי חמישה בוגרי האוניברסיטה העברית: ד"ר זאב פרבמן, מנכ"ל; ירון אינגר, CTO; ניר פוצ'טר, CMO; עמית גולדשטיין, COO; ועו"ד איתי צידון. היא מונה כ-600 עובדים, רובם בישראל ומיעוטם בשיקגו ובלונדון. משרדיה ממוקמים במתחם האוניברסיטה העברית בירושלים.
בוגר העברית מונה למנכ"ל חברת הדלק סונול
אבי מגידו מונה למנכ"ל חברת הדלק סונול. הוא יחליף בתפקיד את ניר גלילי שפרש אחרי 14 שנה בחברה בתפקיד המנכ"ל, כפי שנחשף בכלכליסט בשבוע שעבר. גלילי ימשיך לכהן מלאחר פרישתו כדירקטור בחברה וכיו"ר חברות האנרגיה הנקייה של הקבוצה הכוללות את חברת הטענת הרכבים החשמליים סונול EV, סונול סולאר וסונול מימן.
סונול מפעילה 250 תחנות דלק וכ-200 חנויות נוחות, ובשנים האחרונות נכנסה לתחומי טעינת הרכבים והגגות הסולאריים וכן לשיווק גז למשקי הבית. בנוסף, נכנסה החברה גם לתחום תחנות המימן, הקימה תחנה ראשונה בצומת יגור עם בזן וכלמוביל, ותקים ביחד עם דוראל עוד שלוש תחנות נוספות.
מגידו (נשוי +3), שייכנס לתפקיד מנכ"ל קבוצת סונול במאי 2024, הצטרף לחברה לפני 16 שנים במהלכן שימש כסמנכ"ל לקוחות עסקיים וחבר הנהלה בכירה. לפני כ-6 שנים מונה לתפקיד המשנה למנכ"ל. מגידו היה אחראי, בין השאר, לפעילות השיווק ללקוחות עסקיים ומוסדיים ברחבי הארץ, על פעילות שיווק הדלקנים ללקוחות ציי הרכב ועל שיתוף הפעולה עם תחנות הדלק הפרטיות. אבי בוגר תואר ראשון במשפטים ובמנהל עסקים מאוניברסיטת רייכמן ובוגר תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית.
ברכותינו!
בוגר העברית נבחר לעמית באגודה לקידום הבינה המלאכותית
אריאל פרוקצ'ה, פרופסור למדעי המחשב בבית הספר להנדסה ומדעים יישומיים אוניברסיטת הרווארד, נבחר לעמית באגודה לקידום הבינה המלאכותית. אגודת ה-AAAI מכירה "באנשים תרמו באופן משמעותי ומתמשך בתחום הבינה המלאכותית.” פרופ' פרוקצ'ה נבחר על "תרומתו לבינה המלאכותית ולחברה, כולל עבודה יסודית על פרדיגמות כלכליות והשפעה מעשית על ממשל והחלטות קבוצתיות”.
המחקר של פרופ' פרוקצ'ה בוחן את החיבורים של בינה מלאכותית, אלגוריתמים, כלכלה, ממשלה וחברה. מחקרו מתמקד בשימוש בתאוריה של בחירה חברתית ותאוריה של משחקים להקצאת משאבים וקבלת החלטות קולקטיבית. בין תרומתיו הרבות לבינה המלאכותית, פרופ' פרוקצ'יה פיתח אלגוריתם עם קוד פתוח כדי להבטיח בחירה הוגנת יותר של אסיפות אזרחים, אשר שימשו ארגונים ברחבי העולם - בדנמרק, גרמניה, ארצות הברית, בלגיה ובריטניה.
בהרווארד, פרופ' פרוקצ'ה מלמד קורס בשם "דמוקרטיה אופטימלית" על היסודות המתמטיים והאלגוריתמיים של הדמוקרטיה, כדי לתת לתלמידים הבנה טובה יותר וארגז כלים טכני לעיצוב של מערכות דמוקרטיות.
פרופ' פרוקצ'ה בעל תואר דוקטור במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
ברכותינו!
צילום: לינקדאין
לדעתך הסטארט-אפ שלך שהולך לפרוץ ב-2024? אז בדיוק עבורך פתחנו את ההרשמה לפרס אספר 2024!
זוהי השנה השלישית בה מתקיים פרס אספר, תחרות סטארטאפים בחסות האוניברסיטה העברית, שנועדה לקדם מיזמים המשתמשים בטכנולוגיות חדשניות במטרה לייצר אימפקט חיובי בעולם. הצוות הזוכה יוכרז כהסטארטאפ המבטיח של השנה על ידי האוניברסיטה העברית ויזכה בפרס כספי על סך 100,000₪ (equity-free). במסגרת התחרות, 12 המיזמים שיעפילו לחצי הגמר יקבלו הזדמנות ייחודית להיפגש אחד על אחד עם משקיעים מובילים בתעשייה. באירוע הגמר, חמשת הפיינליסטים יציגו את המיזם שלהם במסגרת מושב חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית מול מנהלים ומשקיעים בכירים מהארץ ומהעולם שיבחרו את הזוכה.
התחרות פתוחה לחברות טכנולוגיות עם חבר צוות אחד לפחות מקהילת האוניברסיטה העברית (בוגרים ובוגרות, סגל, סטודנטיות וסטודנטים) או חברות העושות שימוש בקניין רוחני של האוניברסיטה העברית.
סיור אגרו-טק והכשרה לחקלאות באופקים
תודה גדולה למשתתפות ומשתתפי הסיור המשמעותי באופקים עם בוגרות ובוגרי העברית המובילים, נציגות ונציגים מהמגזר העסקי, נציגות ונציגי הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ברחובות והאגף לקשרי חוץ ופיתוח משאבים של האוניברסיטה העברית, האגף לפיתוח אורבני בעיריית אופקים ותנועת אור!
מיזם קידום תחום האגרו-טק וחינוך לחקלאות מדייקת באופקים ושיתוף הפעולה עם הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, ברחובות, של האוניברסיטה העברית, מתקדמים ואנו שמחים להמשיך ולחבר בוגרות ובוגרים מתחומי אגרו-טק וחקלאות, רובוטיקה ובינה-מלאכותית חקלאית, השקעות, חדשנות ויזמות, לפוטנציאל הרב בתחום החינוך וההכשרה לחקלאות מדייקת יחד עם הפקולטה לחקלאות של העברית, האגרי-סייט באופקים, אתרי חדשנות ועוד ואנו מזמינים כל אחת ואחד ליהנות מההזדמנות לשלב טכנולוגיות, חברות הזנק, השקעות ומיזמים באקו-סיסטם המתפתח באופקים.
את הסיור המרתק פתחנו במרכז הצעירים בו סקרו נציגי האגף לפיתוח אורבני ותנועת אור את חזון העיר לפיתוח האקו-סיסטם ופרויקטים בתחום החדשנות והמחקר באופקים, המשכנו למרכז החדשנות שרונה פרטנרס הנבנה להכיר את תכניות הפיתוח הנופי, ה"האב" הקהילתי ומה מתוכנן במרכז החדשנות בעתיד הקרוב, בתחנה הבאה ביקרנו בביה"ס רגבים בו פגשנו את הצוות ואת התלמידים מעוררי ההשראה אשר סיפרו לנו על פרויקטים קיימים ועתידיים ומערך החינוך הייחודי אשר מפעיל בית הספר. את יום הסיור סיימנו במרכז המדעים בו שמענו על חזון האגרו-טק ופרויקטים עתידיים בעיר.
תודה גדולה לאבי ביתן, מנהל הסכמי הגג מהאגף לפיתוח אורבני, צוות האגף לפיתוח אורבני בעיריית אופקים ולצוות תנועת אור על האירוח, הליווי, ההסעה, הארוחה והתכנים המרתקים ותודה גדולה לפרופ' שאול בורדמן, דיקן הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ברחובות, האוניברסיטה העברית ולצוות הפקולטה על קידום וליווי הסיור ושיתוף הפעולה באופקים.