ספרו לנו מה דעתכם!

5b9af08e396ed05d3b3f25125e2cdde4

והאירועים שלנו...

חדשות הבוגרים

מחיר מיוחד לבוגרים

 


 

חדשות

ERC Grants for HUJI Alumni 2022

מענקי ERC ל-15 בוגרות ובוגרי העברית

24 נובמבר, 2022


מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה את תוצאות הקול הקורא של מענק ERC לשנת 2022. המענק היוקרתי נועד לאפשר לחוקרים צעירים להגשים את מטרות המחקר שלהם כמו גם לקדם שיתופי פעולה פורים ולסייע בשלבים הראשונים של מסחור טכנולוגיות. המענק יינתן ל-18 חוקרות ו-11 חוקרים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל. השנה 15 בוגרות ובוגרים של האוניברסיטה העברית בירושלים זכו לקבל את המענק:

ד"ר עדי אשכנזי, תואר ראשון בתכנית משולבת פיזיקה-כימיה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר אלה דניאל, תואר שני ודוקטורט בפסיכולוגיה, הפקולטה למדעי החברה
ד"ר חיים טרבס, תואר שני בביוטכנולוגיה ודוקטורט במדעי הצמח, הפקולטה למדעי הטבע 
ד"ר עמרי פינקל, תואר ראשון בביולוגיה, שני ודוקטורט במדעי הסביבה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר איה בן יעקב, תואר ראשון במדעי הקוגניציה ומדעי המחשב, הפקולטה למדעי הטבע
פרופ' נטע ברק קורן, תואר ראשון במשפטים ומדעי הקוגניציה, הפקולטה למשפטים
ד"ר דפנה נחמני, תואר ראשון בביולוגיה, תואר שני ודוקטורט במדעים ביו-רפואיים, מדעי הטבע ורפואה
ד"ר דוד גוכמן, תואר ראשון בכימיה וביולוגיה (אמירים), תואר שני ודוקטורט בגנטיקה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר מיכל רמות, תואר ראשון במתמטיקה (אמירים), תואר שני ודוקטורט במדעי המוח, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר שירה רוה-רובין, תואר ראשון בפיזיקה ומדעי האטמוספירה, תואר שני במדעי האטמוספירה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר עינת שגב, תואר ראשון במדעי החיים וגיאולוגיה, תואר שני באוקיינוגרפיה, דוקטורט במדעיים ביו-רפואיים, מדעי הטבע ורפואה
ד"ר חנה קרנצלר, מכינה למדעי הטבע לתלמידי חו"ל, תואר ראשון בביולוגיה ומדעי הסביבה, תואר שני ודוקטורט במדעי הסביבה, הפקולטה למדעי הטבע
ד"ר יותם קפלן, תואר ראשון במשפטים (אמירים), הפקולטה למשפטים
פרופ' ג'ניפר אושר, תואר שני ודוקטורט במדיניות ציבורית, הפקולטה למדעי החברה
ד"ר יאיר הרטמן, תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב, תואר שני במתמטיקה, הפקולטה למדעי הטבע

ברכותינו!

קרא עוד
קראו פחות
Mimshak - Post-doc program, cohort 13

הרשמה למחזור י”ג של ממשק - תכנית יישום מדע בממשל

20 נובמבר, 2022


בוגרות ובוגרי תואר שלישי בכל התחומים - בואו להוביל את השינוי!

ממשק - תכנית יישום מדע בממשל, מעניקה לכן ולכם הזדמנות להשתמש בידע וביכולות שנצברו במחקר, כדי להשפיע על מה שקורה במדינה. ממשק היא תכנית פוסט-דוקטורט יישומי במשרדי הממשלה, המגבשת מנהיגות של בוגרות ובוגרי תואר שלישי אשר הצטיינו במגוון תחומים, ומכשירה לפעול באופן אפקטיבי במגזר הציבורי. יצרנו את רשת מדעניות ומדעני הסביבה של ממשלת ישראל: רק החוקרות והחוקרים המוכשרות והמוכשרים ביותר, שידעו לאסוף ולהנגיש מדע מדויק ונטול פניות, יתקבלו לתוכנית ויזכו לשבת בצמתי קבלת החלטות בממשלה, ולפעול לטובת שיפור הסביבה ואיכות החיים בישראל.

קרא עוד

בואו להשתלב בשירות הציבורי, לפתח את הכישורים האישיים והמקצועיים, ולהשפיע על קבלת ההחלטות בישראל.

מועד אחרון להגשת מועמדות: 29 בדצמבר 2022

לפרטים נוספים ולמילוי טופסי ההגשה >>>

מפגשים למתעניינות ולמתעניינים בתכנית: 14/12/22 בשעה 20:30 | 30/11/22 בשעה 12:30
להרשמה למפגשים אנא פנו במייל >>> fellows@isees.org.il
המפגשים יתקיימו באופן מקוון, קישור יישלח מראש

קראו פחות
Our Generation Speaks - Summer 2020 Fellowship

נפתחה ההרשמה לתכנית Our Generation Speaks

14 נובמבר, 2022

התכנית מיועדת לישראלים ופלסטינים בשנות העשרים והשלושים המוקדמות של חייהם, במימון מלא, במסגרתה מקימים סטארטאפים וכן ארגונים ללא מטרות רווח. כל אחת מהחברות שהוקמו במסגרת התכנית קיבלה מענק של $50,000-$70,000. התכנית מתקיימת באוניברסיטת Brandeis, אוניברסיטת MIT המפורסמת ו-MassChallenge, האקסלרטור הגדול בעולם. בימים אלו נפתחה ההרשמה למחזור הבא של התכנית. זו הזדמנות מדהימה למוכשרים שביזמי העברית!

קרא עוד
קראו פחות
Tamar Yassur - Chairwoman of Maala

תמר יסעור מונתה ליו"ר הוועד המנהל של ארגון מעלה

14 נובמבר, 2022


מעלה, ארגון העוסק בתחום של אחריות תאגידית, הודיע על מינויה של בוגרת וחברת חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית תמר יסעור, יו"ר ישראכרט, לתפקיד היו"ר הוועד המנהל של הארגון. ארגון מעלה נוסד ב-1998 ובשמונה השנים האחרונות, בהובלת המנכ"ל מומו מהדב, פועל בתחום ה-ESG (קיצור של סביבה, חברה וממשל) ומקדם אחריות חברתית וסביבתית בקרב חברות בישראל. הארגון פועל גם כרשת העמיתים שמטרתה למידה והכשרה בתחומים של אחריות תאגידית, ומבצע דירוגים שנתיים של חברות במשק בתחומים אלו.

יסעור ציינה כי "על הקהילה העסקית מוטלת אחריות רבה לפעול לפי האינטרס של כלל מחזיקי העניין ולא רק בהתאם לשורת הרווח. לאורך כל הקריירה שלי, אני דוגלת בתפיסה שחברה מצליחה, ככל שתהיה, לא תוכל לייצר אימפקט אמיתי אם לא תנקוט בצעדים שמיטיבים עם כלל מחזיקי העניין ואת התפיסה הזו אנסה לקדם במסגרת ארגון מעלה, אשר דוגל בתפיסה זו ומעודד באופן אקטיבי את כל החברות במשק לנהוג כך".

קרא עוד
קראו פחות
Eilat Bay - Natural CO2 Capture System

מה ייחודי במפרץ אילת - מחקר בהובלת בוגר העברית

14 נובמבר, 2022


מפרץ אילת יעיל משמעותית בספיגת גזי החממה מהאטמוספירה בהשוואה למקומות אחרים בעולם, כמו האוקיינוס השקט. כך עולה ממחקר חדש, שנערך בהובלת בוגר האוניברסיטה העברית, פרופ' עדי טורפשטיין מהמכון למדעי כדור הארץ. במחקר, שהתפרסם בכתב העת Global Biogeochemical Cycles, הוצגה שיטת ניתוח ראשונה מסוגה של יעילות המשאבה הביולוגית באוקיינוסים, שיכולה לסייע לחברות מסחריות לצמצם את ריכוזי פחמן דו חמצני באטמוספירה.

החוקרים שיערו כי בגלל טמפרטורות המים הגבוהות במפרץ אילת, התמוססות החומר האורגני תהיה מהירה, ולכן מעט מאוד ממנו יצליח להיות מסולק לקרקעית. להפתעתם, ממצאי המחקר הראו כי המשאבה הביולוגית באזור פועלת ביעילות גבוהה מאוד של כ-20% - נתון גבוה משמעותית מהצפוי. "ההבדל בין היעילות הצפויה של המשאבה הביולוגית לבין זו שנצפית בפועל, היא סוג של פתרון קלינטק טבעי, שבמקרה הזה קשור בנוכחות גבוהה של חלקיקי אבק במים", מסכם פרופ' טורפשטיין.

קרא עוד
קראו פחות
Pharma Academy - Medical Consultants Course

קורס ייעוץ רפואי בחברות פארמה

10 נובמבר, 2022


חברות התרופות בישראל מציעות קריירה משמעותית, מהנה ומתגמלת בתפקידי ייעוץ רפואי לבוגרי PhD במדעי החיים, בוגרי רפואת שיניים, וטרינריה, רוקחות ורפואה. תפקיד הייעוץ הרפואי הוא הגשר הקריטי בין הקהילה הרפואית לחברות הפארמה. דרך המפגשים המקצועיים עם רופאים, אחיות ועוד, היועצים הרפואיים מקדמים אופציות טיפוליות חדשניות ומדייקים את המוצרים לפי צרכי הציבור בשטח. המפגשים מעשירים את הרופאים בידע ומחזירים פידבקים על תוצאות הטיפולים, ובכך הם מאפשרים תמיכה מדעית בפעילות של חברות התרופות.

כדי להתגבר על חסם הניסיון בכניסה לתפקידים אלה, פארמה אקדמי ישראל מכשירה אקדמאים לתפקידי הייעוץ הרפואי, ופותחת להם את הדלת לתעסוקה בחברות תרופות. בפארמה אקדמי, מעריכים מאוד את הרקע האקדמי המעמיק שאתם, בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית, מביאים אתכם ואתכן, ומבינים שאתם צריכים ידע וכלים ממוקדים לתפקידים בחברות המתאימות. בפארמה אקדמי מתמקדים במיומנויות וידע שנצברים בדרך כלל בחצי השנה הראשונה בעבודה, מתוך הכרות מעמיקה עם חברות התרופות, דרישות התפקידים והסטנדרטים הגבוהים שלהם. 

קרא עוד

קורס הייעוץ הרפואי נפרס על פני 10 מפגשים של 4 שעות, פעמיים בשבוע ותוך חודש מקנה לכם את הידע, הכלים והמיומנויות להשתלב בתעשיית הפארמה במחלקה הרפואית. חברות התרופות כבר מצפות לפגוש את הבוגרות ובוגרי הקורס והדובדבן שבקצפת – בוגרי הקורס שימצאו עבודה דרך פארמה אקדמי, יוכלו לקבל מחברת התרופות החזר חלקי (עד 50%) של שכר הלימוד.

הקורס הקרוב ייפתח בדצמבר 2022 ויסתיים בינואר 2023. יתקיים בשעות אחר הצהריים, באזור המרכז.

פארמה אקדמי ישראל תשמח להעניק הטבה בגובה 5% משכר הלימוד לבוגרות ובוגרי העברית הנרשמים לקורס יעוץ רפואי. 
ההטבה בתוקף עד ל-31.01.23. ט.ל.ח.

לפרטים נוספים:
אתר האינטרנט >>>
דף הלינקדאין >>>
דך הפייסבוק >>>
ווטסאפ: 052-3178007
מייל: info@pharma-academy.co.il      

קראו פחות
HUJI Envoy to the Climate Conference in Egypt 2022

משלחת האוניברסיטה העברית לוועידת האקלים במצרים

7 נובמבר, 2022


גם השנה ישתתפו חוקרים וחוקרות מהמרכז לקיימות של האוניברסיטה העברית בוועידת COP27, יחד עם גורמים מממשלת ישראל ונציגי חברות סטארט אפ ישראלים העוסקים בטכנולוגיית אקלים, חקלאות, שימוש בר-קיימא במים ועוד.

ועידת האו"ם לשינויי האקלים לשנת 2022, המכונה בדרך כלל ועידת הצדדים של UNFCCC, או COP27, מתקיימת בשארם א-שייח, מצרים. יותר מ-90 ראשי מדינות ונציגי 190 מדינות צפויים להשתתף בוועידה העולמית, המתקיימת מדי שנה מאז הסכם האקלים הראשון של האו"ם בשנת 1992. מטרת הוועידה לדון בנושא הקריטי של התחממות כדור הארץ, פליטת גזי חממה והתמודדות עם שינויי אקלים.

במסגרת הסכם פריז משנת 2015, התחייבו מדינות העולם לשמור על התחממות כדור הארץ "הרבה מתחת" ל-2 מעלות צלזיוס בהשוואה לרמות הקדם-תעשייתיות, ואם אפשר, לעצור ב-1.5 צלזיוס. למרות זאת, דו"ח האו"ם בחודש שעבר הזהיר שהעולם עשוי להיות בדרך לעלייה של 2.5 מעלות צלזיוס בטמפרטורות העולמיות עד סוף המאה.

חוקרות ובוגרות האוניברסיטה העברית בוועידה

קרא עוד

ד"ר שרון שלזינגר, מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מבקשת לפתח תאי גזע של פרה לגידול בתרבית כך שנוכל לייצר בשר טעים ובריא, ללא סבל ובשיטות מקיימות וירוקות. המושב יעסוק בשיטות חדשניות ליצור מזון לאוכלוסיית העולם העתידית, הצפויה לגדול לכ-10 מיליארד בני אדם עד 2050. החקלאות כיום תורמת לשינויי האקלים וגם מושפעת משינויי האקלים, ומול הביקוש העולמי הגובר והתחרות על משאבים, אנו נדרשים להתאים את מערכת ייצור המזון שלנו. אחד הפתרונות המוצעים, המקשר בין חקלאות, אנרגיה וביטחון תזונתי, הוא השימוש בחקלאות תאית לייצור מוצרים כמו דגים, חלב ובשר ללא גידול חיות, ובהתבסס על גידול תאים במעבדה. ד"ר שלזינגר תרכז את המושב שיעסוק בחלבונים אלטרנטיביים ביום חמישי, ה-10 בנובמבר בשעות 13:00-14:30 בביתן הישראלי.

ד"ר יעל מנדליק, מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, חוקרת מגוון ביולוגי ושרותי מערכת אקולוגית. ד"ר מנדליק תשתתף במושב העוסק בהשפעות משבר האקלים על המגוון הביולוגי במערכות יבשתיות טבעיות, עירוניות, חקלאיות ואקווטיות. זאת במסגרת מחקרה העוסק במאביקי בר (דבורים, זבובים ועוד חרקים) ושרותי האבקה שהם מספקים לחקלאות ולצמחי בר במגוון של סביבות טבעיות וחקלאיות. ההרצאה תתקיים ביום רביעי, ה-16 בנובמבר בשעות 10:00-11:30, בביתן הישראלי.

פרופ' אפרת מורין, חוקרת בתחום ההידרולוגיה מהמכון למדעי כדור הארץ בפקולטה למדעי הטבע, בוחנת בין השאר את הקשר בין סופות גשם ושיטפונות, גם בהקשר של שינויי האקלים. פרופ׳ מורין תשתתף במושב שכותרתו Flood adaptation. המושב יעסוק בהיבטים השונים של צמצום סיכוני השיטפונות ובפרט באתגרים הנובעים מההתחממות הגלובלית ומעיור מואץ. המושב כולל נציגים מגופים שונים הקשורים בחיזוי והערכות לשיטפונות. המושב יתקיים ביום שלישי, ה-15 בנובמבר בשעות 19:00-21:00 בביתן הישראלי

לאתר הוועידה >>>

 
קראו פחות
Hebrew University Food Tech Center

האוניברסיטה העברית משיקה את מרכז הפודטק למחקר ופיתוח

6 נובמבר, 2022


עד לפני שנים אחדות, הדיון הציבורי על משבר המזון היה מוגבל למדינות העולם השלישי. עם זאת, מצבור אירועים גלובליים שהשפיעו על היצע חקלאי ומעבר סחורות - כמו מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה ומשבר האקלים המתעצם - גרמו גם למדינות מפותחות לעמוד בפני חוסרים תזונתיים שהעמידו את הדיון על משבר המזון בקדמת הבמה העולמית. בתוך כך, תעשיית המזון מן החי האחראית לפליטת 20% מגזי החממה בעולם, לשימוש נרחב באנטיביוטיקה (73% מכלל השימוש העולמי) ולניצול לא יעיל של שטחי אדמה ומים, ממשיכה לצמוח, והצריכה העולמית של מזון מן החי גבוהה היום מאי פעם. הצורך במציאת פתרונות יצירתיים למשבר ביטחון המזון העולמי, הפך ממשי מאין כמותו. בתוך כך, האוניברסיטה העברית בירושלים הצטרפה למאמץ העולמי והכריזה על הקמת מרכז הפודטק למחקר ופיתוח הראשון מסוגו בישראל.

מטרת המרכז היא לייצר חממה רעיונית ומחקרית, על מנת לספק פתרונות חדשניים לצורך ההולך וגובר של ביטחון תזונתי. המרכז החדש יעסוק במחקר והוראת סטודנטים לחדשנות ויזמות בתחום המזון, וישלב חוקרים מתחומי ידע מגוונים כגון מדעי המזון והתזונה, מדעי הצמח, מדעי הקרקע והמים, מדעי בעלי חיים, ביוטכנולוגיה, ביוכימיה, ביו-הנדסה, רוקחות, כימיה, פיזיקה ועוד. המרכז יניח את התשתית היישומית לפיתוחים שיקלו על האנושות, כמו מזון חלופי ואיכותי כולל חלבון ושומן ממקורות תאיים מן החי, ייצור חלב ללא תלות בבקר, השבחת הגידולים השונים והתאמתם לאקלים משתנה, הארכת תוקף ושרידות מוצרי מזון טריים וחקלאות עירונית.

קרא עוד

על פי נתוני מכון המחקר GFI Israel, שפועל להאצת המחקר והחדשנות הטכנולוגית בתחום החלבונים האלטרנטיביים, נכון למחצית הראשונה של 2022, ישראל נמצאה במקום הראשון בעולם בהשקעות בסקטור החלבון מהצומח, עם 166 מיליון דולר, סכום המהווה 22% מההשקעות העולמיות בתחום העומדות על 717 מיליון. בהשקעות בחברות בתחום החלבון האלטרנטיבי בכלל, ישראל נמצאת במקום השני בעולם אחרי ארה"ב עם 320 מיליון דולר, כ-18% מסך ההשקעות העולמיות העומדות על 1.755 מיליארד.

המובילות הישראלית בתחום מתבססת רבות על מחקר אקדמי. סך ההשקעות בסטארטאפים בתחום החלבון האלטרנטיבי שמוסחרו על ידי חברות מסחור הטכנולוגיה במוסדות להשכלה גבוהה בין השנים 2016-2022, עמד על 582 מיליון דולר. מתוכן 70% (428 מיליון דולר) הושקעו בחברות שמוסחרו על ידי האוניברסיטה העברית. ביניהן בולטת חברת פיוצ'ר מיט שגייסה כ-390 מיליון דולר ומוערכת על ידי העיתונות הכלכלית העולמית כאחת מהחברות הקרובות ביותר להשקת מוצר לשוק בתחום הבשר המתורבת. חברות נוספות הן: סבוריט, וילק, ועוד. כמו כן האוניברסיטה העברית מובילה גם במספר חברות ההזנק שמוסחרו בישראל, בהשוואה לאוניברסיטאות אחרות.

בכנס ההשקה שנערך בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, ציין פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה כי: "מעמדה המוביל של ישראל בתחום הפודטק נשען ברובו על הפעילות המחקרית של מוסדות האקדמיה בתחומי הביוטכנולוגיה והחקלאות, ובראשן האוניברסיטה העברית. במציאות שבה שינויי האקלים משנים כבר היום את היצע המזון, שטחי הגידול ושרשרת האספקה, הצורך בייצור מזון מתחליפים אלטרנטיביים הוא קריטי. הקמת מרכז הפודטק למחקר ופיתוח באוניברסיטה העברית ייתן מענה לצורך זה ויפעל לייצור תשתית מחקרית פורצת דרך שתיתן מענה לאתגר המרכזי שעומד בפני האנושות כולה".

ניר גולדשטיין, מנכ"ל מכון המחקר GFI Israel (ובוגר האוניברסיטה): "המובילות הישראלית בפודטק העולמי נמצאת בסכנה, ומכוני מחקר הם חלק מהפתרון. למדינת ישראל היה יתרון התחלתי, אך בשנים האחרונות החלו המעצמות הגדולות להשקיע מאות מיליונים בתחום. ישראל מתמחה בפיתוח יזמות, כשמעל 50% מהסטארטאפים בתחום קמים על בסיס מחקר אקדמי. אם אנחנו רוצים להמשיך להוביל עולמית לטווח הארוך, נדרשת הקמה של מרכזי מחקר מולטי דיציפלינארים, שיספקו את הידע, התשתית והמימון לתעשיית המזון העתידית".

קראו פחות
Chickpeas and World Hunger

חומוס ובעיית המזון

30 אוקטובר, 2022


כתבה מרתקת ב"הארץ" על הדרך הארוכה של פרופ' רם רייפן בחיפושיו אחר פתרון לבעיית ההזנה של האונושות והקטנת הנזק האקלימי שגורמת החקלאות. פרופ' רייפן, מבית הספר לתזונה באוניברסיטה העברית, מציע שהתשובה הטובה ביותר היא הקטנית הפופולרית ביותר בישראל. לאחר כ-15 שנים שבהן חקר עם שותפים את החומוס, הוא הגיע למסקנה שהצמח מציע את הדרך המזינה ביותר והידידותית ביותר לסביבה לספק מזון לאוכלוסיית העולם.

כדי להפיץ את בשורת החומוס הקים רייפן את הסטארט-אפ ChikP, בשיתוף עם חברת יישום של האוניברסיטה העברית. ChikP משווקת את האיזולט לחברות מזון גדולות. כבר היום יש כמה חברות בארה"ב ובאירופה שמוצריהן מבוססים רק על החלבון של ChikP. עם זאת, האתגר הגדול של החברה הוא העלות הגבוהה של האיזולט, שיקר כיום יותר מבשר. כמו במקרים רבים אחרים, החדירה לשוק מותנית במחיר תחרותי, שאותו קשה להשיג כשמדובר במוצר חדש שמיוצר בכמויות קטנות יחסית. "יש שלושה גורמים מרכזיים שלפיהם אנשים בוחרים אוכל", פירט רייפן: "טעם, טעם וטעם".

קרא עוד

במשרדי החברה בנס ציונה הוקמה מעבדה בניהולו של טכנולוג המזון מאור דהן, שמשתמש במכשור חדיש כדי לבחון את פוטנציאל הטעם של האיזולט. "אנחנו לא רוצים לייצר לקהל הרחב, אלא להראות לחברות מזון מה אפשר לעשות עם זה", הסביר דהן. ומסתבר שאפשר לעשות לא מעט. בצלחת חד-פעמית מתכלה הגיש דהן, למשל, תבשיל בולונז טעים להפליא. "מבחינה תזונתית, זה זהה לאכילת בשר", אמר דהן. "רק בלי הכולסטרול ובלי השומן הרווי ובלי האנטיביוטיקה". "ובלי הנזק לסביבה!" הוסיף רייפן. המרקם והטעם אכן כמעט זהים לבשר, ולדברי דהן בולונז החומוס אינו מכיל חומרי טעם וצבע או מספרי E למיניהם שיש בתחליפי בשר רבים אחרים.

ארוחת החומוס המפתיעה נמשכה עם גבינה צהובה ("עם הרבה פחות מייצבים בהשוואה לתחליפי גבינה אחרים"), דגני בוקר מחומוס ("בדגנים רגילים אין כמעט כלום, כאן יש 20% חלבון"), חלב חומוס שמוקצף נהדר לקפה ואחלה גלידת חומוס. רק בדבר אחד ChikP לא נוגעת – בחומוס ממש. "אנחנו עושים מזון לספורטאים וגם ממרחים עם הרבה חלבון", אמר רייפן, "אבל לא חומוס כממרח. את זה נשאיר לאבו חסן".

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות