סדנת לינקדאין – איך למנף את הפרופיל שלך
ב', 31/03/202519:00
חדשות
בוגר העברית מונה למנכ"ל מגידו מקבוצת אאורה
26 מרץ, 2025
חברת אאורה השקעות דיווחה כי מנכ"ל חברת מגידו צבי ויינר, שעמד בראשות החברה ב-9 השנים האחרונות, החליט לפרוש מתפקידו. במקומו יכנס לתפקיד מנכ״ל מגידו עו״ד בן מיוסט, שכיהן עד כה בתפקידים ציבוריים רבים. ביניהם מנכ"ל החברה הכלכלית עכו, מנכ"ל החברה הכלכלית לוד ומשנה למנכ"ל במשרד ראש הממשלה. בתפקידו האחרון שימש כראש המנהלת לפרויקטים אסטרטגיים ברמת גן.
עו"ד מיוסט בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב. את ההתמחות עשה בבית המשפט העליון. הוא בוגר תכנית הצוערים לשירות המדינה, במסגרתה עבד במשרדי ראש הממשלה, הפנים, הביטחון והמשפטים.
ברכותינו!
קרא עוד
צילום: לינקדאין
קראו פחות
חברת NeuroNOS תקדם פיתוח טיפול חדשני לאוטיזם
26 מרץ, 2025
NeuroNOS, חברת ביו-פרמצבטיקה פורצת דרך, המתמקדת בפיתוח טיפולים משני חיים לאוטיזם (ASD) ולמצבים נוירולוגיים מורכבים אחרים, כולל מחלת אלצהיימר וסרטן המוח, גייסה הון ראשוני של 2 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים כחלק מסבב מימון רחב יותר. השקעה זו תאיץ את הפיתוח הפרה-קליני של התרופה של NeuroNOS המיועדת לילדים עם אוטיזם. התרופה מנצלת את ויסות רמות תחמוצת החנקן (NO) במוח כדי להשפיע באופן משמעותי על התפקוד הנוירולוגי.
"ישנן אפשרויות מוגבלות לטיפול באוטיזם", אומר פרופ' הייתם עמל, ה-CSO של NeuroNOS. "הנתונים הפרה-קליניים מהמחקר שהושלם עד כה הראו כי על ידי טיפול בחוסר איזון של תחמוצת החנקן במוח אנו יכולים ליצור גישה חדשה באמת לשיפור הן בהתנהגות והן בתפקוד המוחי הבסיסי. נתונים פרה-קליניים חיוביים אלו מעניקים לנו ביטחון רב בפוטנציאל של טיפול זה".
קרא עוד
התרופה של NeuroNOS נוצרה על ידי פרופ' עמל במהלך מחקרו בבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקר זה פורסם בכתב העת היוקרתי Advanced Science. המחקר הראה כי ילדים עם ASD מציגים רמות מוגברות של תחמוצת חנקן ועצירת ייצור התחמצות בנוירונים גרמה להיפוך פנוטיפים דמויי אוטיזם במודלים של עכברים עם ASD ובנוירונים שמקורם בתאי גזע מילדים עם ASD.
קראו פחות
טיפול חדשני למחלת כליות כרונית בכלבים
25 מרץ, 2025
מחקר חדש, בהובלת ד"ר הילה חן יחד עם ד"ר גלעד שגב וד"ר מיכל מזעקי-טובי (כולם בוגרי העברית) מבית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט באוניברסיטה העברית, שפורסם לאחרונה בכתב העת לרפואה פנימית וטרינרית, מציע תקווה חדשה לטיפול במחלת כליות כרונית (CKD) בכלבים.
מחלת כליות כרונית גורמת לכליות של הכלב לאבד בהדרגה את יכולתן לתפקד כראוי. למרות שהיא משפיעה בעיקר על כלבים מבוגרים, גם כלבים צעירים יכולים לפתח את המחלה. אחד הסיבוכים העיקריים של CKD זו פגיעה בתפקוד הכליות הגורמת לכשל בוויסות מינרלים חיוניים כמו סידן וזרחן, מה שמוביל לרמות גבוהות של הורמון הפאראתירואיד (PTH). חוסר איזון זה (RHPT בשפה המקצועית) יכול לגרום נזק לעצמות ולאיברים אחרים.
המחקר בדק האם פריקלציטול (paricalcitol), אנלוג של ויטמין D מהדור השני, יכול להיות יעיל בטיפול ב-RHPT ולהפחית השפעות מזיקות אחרות הקשורות ל-CKD.
מהממצאים עולה כי פריקלציטול יכול לשחק תפקיד מרכזי בניהול CKD על ידי הפחתת RHPT ואולי האטת התקדמות המחלה. עם זאת, בהתחשב בסיכון הקשור להיפרקלצמיה, וטרינרים צריכים לפקח בזהירות על רמות הסידן ולהתאים את המינונים בהתאם.
קרא עוד
"ממצאים שלנו פותחים את הדלת לגישות טיפוליות חדשות בניהול CKD בכלבים. בעוד שפריקלציטול מראה הבטחה בהורדת רמות PTH וייצוב פרוטאינוריה, הוא דורש פיקוח קפדני כדי להימנע מתופעות לוואי כמו היפרקלצמיה", אמרה ד"ר חן.
קראו פחות
רוצה להתחיל את הקריירה בחו"ל?
20 מרץ, 2025
האקזיט הגדול ביותר בתולדות המדינה
19 מרץ, 2025
ברכות למייסדי ויז, בוגרי האוניברסיטה העברית - אסף רפפורט, עמי לוטבק וינון קוסטיקה, על האקזיט הגדול ביותר בתולדות המדינה!
רפפורט בוגר תוכנית תלפיות, לוטבק בוגר תוכנית תלפיות ותואר שני מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין, וגם קוסטיקה בוגר תוכנית תלפיות.
גאים בכם על ההישג הענק!
אגב, עסקת הרכישה לגוגל שוברת את השיא בו החזיקה עד היום מובילאיי של פרופ' אמנון שעשוע, שגם כן פותחה בבי"ס להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית.
בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים - מעצבות ומעצבים את העתיד כבר 100 שנים!
בוגר העברית מונה לדובר צה"ל
11 מרץ, 2025
הרמטכ"ל החדש אייל זמיר מינה דובר צה"ל הבא - תא"ל אפי דפרין. המינוי אושר על ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ. תא״ל דפרין נלחם במלחמת לבנון השנייה ונפצע באורח קשה בוואדי סלוקי כמפקד גדוד שריון. בתפקידו האחרון שימש כראש חטיבת "תבל" (קשרי חוץ) בצה"ל, אותו סיים באוגוסט האחרון ופרש מהצבא לאחר 33 שנות שירות. הוא יחליף את תא"ל דניאל הגרי לאחר תקופת חפיפה. דפרין נולד ב-1972 והתגייס לחיל השריון ב-1991. מאז הוא שירת בין השאר כמפקד גדוד עשת בעוצבת עקבות הברזל, מפקד גדוד שלח בעוצבת בני אור, קצין האג"ם של עוצבת הפלדה, מפקד עוצבת אגרוף ורומח, סגן מפקד עוצבת געש, נספח צה"ל בהודו וראש חטיבת תב"ל. הוא נשוי ואב לארבעה, בעל תואר ראשון במדעי החברה מאוניברסיטת בן גוריון ובעל תואר שני בביטחון מהאוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן, הוא בוגר המכללה המלכותית ללימודי ביטחון בבריטניה.
קרא עוד
דפרין סיים לאחרונה לכהן בתפקיד סמנכ"ל שיווק ברפאל, לאחר שבכהונתו האחרונה כרח"ט תב"ל נחשב למהפכן באגף, בשנים שבהן הפעילות הבין-לאומית של צה"ל שברה שיאים, בעיקר במזרח התיכון. זמיר ניסה לשכנעו פעמיים להתמנות לדובר צה"ל והוא סירב, עד שישב איתו בארבע עיניים וגרם לו להסכים.
ברכותינו!
למקור >>>
צילום: תומר אפלבאום
קראו פחות
טכנולוגיית CRISPR, חסה ופתרון ל"רעב סמוי"
11 מרץ, 2025
חוקרי האוניברסיטה העברית השתמשו בטכנולוגיית עריכת הגנים CRISPR כדי לפתח זן חסה מועשר באלמנטים תזונתיים מה שיכול להוות פריצת דרך משמעותית בפתרון בעיית המחסור במיקרו-נוטריינטים ברחבי העולם. מחסור במיקרו-נוטריינטים, המכונה לעיתים "רעב סמוי", משפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם, במיוחד באזורים שבהם הגישה למזון מגוון ועשיר באלמנטים תזונתיים מוגבלת. רעב סמוי מתייחס לצורת תת-תזונה שבה אנשים סובלים ממחסור במיקרו-נוטריינטים חיוניים למרות שיש להם מספיק קלוריות כדי לענות על צרכי האנרגיה הבסיסיים שלהם.
המחקר, בהובלת בוגר העברית פרופ' אלכסנדר ויינשטיין מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית' באוניברסיטה העברית, פורסם בכתב העת המדעי Plant Biotechnology Journal והדגים כיצד שינויים גנטיים מדויקים יכולים להגדיל משמעותית את רמות הוויטמינים והנוגדי חמצון החיוניים בחסה מבלי להשפיע על צמיחתה או תנובתה.
קרא עוד
זן החסה החדש שפותח הכיל פי 2.7 יותר בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A), תרכובת חיונית לראייה, תפקוד מערכת החיסון ובריאות העור. הוא גם הכיל רמות גבוהות יותר של זאקסנטין, נוגד חמצון חזק שמגן מפני נזקי אור כחול וניוון מקולרי הקשור לגיל, וכן עלייה מרשימה פי 6.9 בחומצה אסקורבית (ויטמין C), שתומכת בתפקוד מערכת החיסון ומשפרת את ספיגת הברזל. מהמחקר עולה כי למרות השינויים הגנטיים הללו, החסה שמרה על צמיחה, מראה ופרודוקטיביות נורמליים. לפי החוקרים, שינויים גנטיים דומים עשויים להיות מיושמים בעתיד גם על גידולים בסיסיים אחרים, כמו אורז, חיטה ותירס.
קראו פחות
מה זה שומן ויסצרלי ולמה הוא חשוב?
10 מרץ, 2025
מחקר חדש, בהובלת הדוקטורנטית הדר קליין, ד"ר הילה זליכה ופרופ' איריס שי מאוניברסיטת בן גוריון (שלושתן בוגרות האוניברסיטה העברית), על חשיבות השומן הוויסצרלי (שומן בטני עמוק) בהקשר של ירידה במשקל ובריאות כללית. בעוד ששומן תת-עורי (השומן שנמצא מתחת לעור) יכול להיות ניטרלי או אפילו מועיל, השומן הוויסצרלי מהווה סיכון בריאותי משמעותי. שומן זה מקיף איברים חיוניים כמו הכבד, הלבלב והמעיים, והוא קשור למחלות לב, סוכרת ודלקות כרוניות.
השומן הוויסצרלי פעיל מבחינה מטבולית ומשפיע על עמידות לאינסולין, דלקות וסיכון קרדיו-וסקולרי מוגבר. לעומת זאת, השומן התת-עורי משמש כמאגר אנרגיה ויכול להיות בעל תכונות מגנות במקרים מסוימים. מחקרים מראים כי השומן הוויסצרלי משחרר כמויות גבוהות יותר של חומצות שומן חופשיות וציטוקינים פרו-דלקתיים, מה שמשפיע ישירות על חילוף החומרים בכבד ועל דלקת מערכתית. אנשים בעלי אותו משקל או BMI יכולים להיות בעלי כמויות והתפלגויות שונות של שומן ויסצרלי. חלקם עשויים לשאת נפח מוחלט גבוה של שומן ויסצרלי, בעוד שאחרים עשויים להיות בעלי יחס גבוה יותר של שומן ויסצרלי לעומת השומן הבטני הכולל.
קרא עוד
פרופ' שי מציינת כי ממצאים אלו מציעים מסגרת חדשה להערכת הצלחת ירידה במשקל - לא רק כמה שומן יורד, אלא איזה סוג של שומן יורד וכיצד הוא משפיע על הבריאות המטבולית. הדוקטורנטית הדר קליין מסבירה המשמעות הקלינית: "שני אנשים עם אותו BMI יכולים להיות בעלי סיכונים מטבוליים שונים לחלוטין בהתבסס על איך השומן הוויסצרלי שלהם מתפזר. המחקר שלנו מראה שהבדלים אלו חשובים כאשר מעריכים סיכונים קרדיו-מטבוליים". ד"ר הילה זליכה, מדגישה את החשיבות של התאמת התערבויות לירידה במשקל לדפוסי התפלגות השומן האישיים.
במחקרן, שילבו החוקרות נתונים משני ניסויים מבוקרים אקראיים שנמשכו 18 חודשים (DIRECT-PLUS ו-CENTRAL) וניתחו את הנתונים של 572 משתתפים לפני ואחרי התערבויות תזונתיות לירידה במשקל. מחקר זה הוא אחד מהמחקרים הגדולים ביותר שנעשו אי פעם על ירידה במשקל באמצעות MRI. באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת, החוקרות הצליחו למדוד את השינויים בשומן הוויסצרלי בצורה מדויקת ואת היחס שלו לשומן הבטני הכולל ובכך לספק תובנות על איך דינמיקות השומן הוויסצרלי משפיעות על הבריאות הקרדיו-מטבולית. תוצאות המחקר הראו כי גם הפחתות מוחלטות וגם יחסיות בשומן הוויסצרלי הובילו לשיפורים משמעותיים ברמות הטריגליצרידים, בקרת רמת הסוכר בדם ותפקוד הכבד. איבוד שומן ויסצרלי מוחלט היה קשור באופן חזק יותר להפחתת רמות הלפטין והתנגדות לאינסולין, מה שקריטי למניעת מחלות מטבוליות כמו סוכרת.
קראו פחות
בוגרות העברית אגדיות בתחום המדעים
6 מרץ, 2025
לכבוד יום האישה הבין-לאומי ב-8 במרץ, יוליה קארא, כתבת ISRAEL21c ובוגרת האוניברסיטה העברית, ריכזה רשימה של שמונה נשים ישראליות אגדיות בתחום המדעים. מתוך השמונה, שש - הן בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים!
פרופ' עדה יונת - זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 2009 על מחקריה החלוציים בתחום מבנה הריבוזומים, מכונות מקרומולקולריות בתוך תאי האדם המבצעות סינתזה ביולוגית של חלבונים. יונת הייתה גם האישה הראשונה מהמזרח התיכון שזכתה בפרס נובל במדעים והאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לכימיה מזה 45 שנים.
פרופ' מיכל שוורץ - היא נוירו-אימונולוגית. המתמחה בקשר בין המוח למערכת החיסון והוכיחה כי הוא משפיע על המוח הנפגע ממחלות נוירו-דגנרטיביות סופניות כמו אלצהיימר וצורות אחרות של דמנציה.
פרופ' רות ארנון - היא ביו-כימאית אשר הייתה שותפה לפיתוח התרופה לטרשת נפוצה קופקסון לאחר מחקר שנמשך 30 שנה. במהלך המחקר גילתה כי חומר המיוצר באופן סינתטי במעבדה יכול לדכא את המחלה במודל חיה של טרשת נפוצה.
פרופ' חווה יבלונקה - היא תאורטיקנית אבולוציונית וגנטיקאית בעלת שם עולמי, המתמחה בתורשה אפיגנטית, תהליך העברת סמנים אפיגנטיים מדור לדור ללא שינויים במבנה ה-DNA הראשוני.
פרופ' אורה קדם - בשנות ה-60 היא התעניינה בהתפלת מים והקדישה עשורים של קריירה אקדמית למחקר בתחום זה. שיטות ההתפלה שפיתחה קדם סייעו רבות לישראל להתמודד עם המחסור המתמיד במים מתוקים.
פרופ' חרמונה שורק - הנוירו-ביולוגית המולקולרית ידועה במחקריה החלוציים על אצטילכולין וחשיבותו במחלות נוירו-דגנרטיביות כמו פרקינסון ואלצהיימר.
לא נשכח לציין את שתי הנשים הנוספות שאמנם אינן בוגרות העברית אך בהחלט הינן אגדיות: פרופ' שפי גולדווסר וד"ר אביב רגב.
ברכותינו לאלפי בוגרות האוניברסיטה שכל אחת מהן היא אגדה בפני עצמה!
פיתוח של בוגרי העברית עשוי לעזור בטיפול בזיהומים מסכני חיים
5 מרץ, 2025
המאבק בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר של מערכת הבריאות המודרנית. בשנים האחרונות, חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה גורמים למקרי תמותה רבים ברחבי העולם והתחזיות מצביעות על כך שמספר זה ימשיך לעלות. לפי דוח, שהתפרסם בעיתון הרפואי LANCET, בשנת 2021 היו כ-4.71 מיליון מקרי תמותה הקשורים לחיידקים עמידים ומספר זה צפוי לעלות ל-8.22 מיליון עד שנת 2050.
בישראל, פרופ' יחזקאל (חזי) ברנהולץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים, יחד עם ד"ר אהובה סרן ממעבדתו (שניהם בוגרי האוניברסיטה) ובשיתוף עם חברת Revium Rx, פיתחו תכשיר אנטיביוטי חדשני בנשא ייחודי העשוי לאפשר טיפול מערכתי בזיהומים קטלניים עם פחות תופעות לוואי וסיכון לעמידות חיידקית. הפיתוח החדש, הנקרא Nano-Mupirocin, הוא גרסה חדשנית של האנטיביוטיקה מופירוצין, שכיום מוגבלת לשימוש מקומי בלבד. מופירוצין ידועה כתרופה בעלת מנגנון פעולה ייחודי, אך בשל פירוקה המהיר בדם, היא אינה ניתנת כיום כטיפול מערכתי.
קרא עוד
הפיתוח החדש של Revium Rx "כולא" את החומר הפעיל בננו-ליפוזומים, שמגנים עליו בגוף ומאפשרים לו להישאר פעיל לזמן ממושך יותר. כך ניתן להזריק את התרופה ישירות לווריד ולטפל בזיהומים חמורים. הטכנולוגיה מאפשרת להוביל את התרופה ישירות למוקד הזיהום ולכן היא מגיעה לחיידקים שברקמה בריכוזים גבוהים. תרופת המופירוצין נכלאת בליפוזומים בצורה המאפשרת את שחרורה הסלקטיבי ברקמה המזוהמת בחיידקים ומונעת את פירוקה בזרם הדם.
פרופ' ברנהולץ מסביר כי "אנחנו נכנסים לעידן שבו אנטיביוטיקה מסורתית מאבדת מכוחה. חיידקים למדו לפתח מנגנוני הגנה מתוחכמים, שמונעים את יעילותן של רבות מהאנטיביוטיקות המשווקות כיום. ארגון הבריאות העולמי צופה שבמידה ולא יהיה פתרון משמעותי, אזי בעוד 25 שנה יהיו החיידקים העמידים לגורם המוביל תמותה ממחלות. לכן מערכות הבריאות בעולם כולו חייבות למצוא גישות חדשות שיאפשרו לנו להתמודד עם בעיית החיידקים העמידים בצורה ממוקדת ויעילה יותר".
הפיתוח החדש של Nano-Mupirocin עשוי להוות תקווה חדשה במאבק בחיידקים עמידים ולהציע פתרון יעיל ובטוח יותר לטיפול בזיהומים קטלניים.
צילום: רונן חורש
קראו פחות