חדשות
בוגר העברית מונה לדובר צה"ל
הרמטכ"ל החדש אייל זמיר מינה דובר צה"ל הבא - תא"ל אפי דפרין. המינוי אושר על ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ. תא״ל דפרין נלחם במלחמת לבנון השנייה ונפצע באורח קשה בוואדי סלוקי כמפקד גדוד שריון. בתפקידו האחרון שימש כראש חטיבת "תבל" (קשרי חוץ) בצה"ל, אותו סיים באוגוסט האחרון ופרש מהצבא לאחר 33 שנות שירות. הוא יחליף את תא"ל דניאל הגרי לאחר תקופת חפיפה. דפרין נולד ב-1972 והתגייס לחיל השריון ב-1991. מאז הוא שירת בין השאר כמפקד גדוד עשת בעוצבת עקבות הברזל, מפקד גדוד שלח בעוצבת בני אור, קצין האג"ם של עוצבת הפלדה, מפקד עוצבת אגרוף ורומח, סגן מפקד עוצבת געש, נספח צה"ל בהודו וראש חטיבת תב"ל. הוא נשוי ואב לארבעה, בעל תואר ראשון במדעי החברה מאוניברסיטת בן גוריון ובעל תואר שני בביטחון מהאוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן, הוא בוגר המכללה המלכותית ללימודי ביטחון בבריטניה.
דפרין סיים לאחרונה לכהן בתפקיד סמנכ"ל שיווק ברפאל, לאחר שבכהונתו האחרונה כרח"ט תב"ל נחשב למהפכן באגף, בשנים שבהן הפעילות הבין-לאומית של צה"ל שברה שיאים, בעיקר במזרח התיכון. זמיר ניסה לשכנעו פעמיים להתמנות לדובר צה"ל והוא סירב, עד שישב איתו בארבע עיניים וגרם לו להסכים.
ברכותינו!
למקור >>>
צילום: תומר אפלבאום
טכנולוגיית CRISPR, חסה ופתרון ל"רעב סמוי"
חוקרי האוניברסיטה העברית השתמשו בטכנולוגיית עריכת הגנים CRISPR כדי לפתח זן חסה מועשר באלמנטים תזונתיים מה שיכול להוות פריצת דרך משמעותית בפתרון בעיית המחסור במיקרו-נוטריינטים ברחבי העולם. מחסור במיקרו-נוטריינטים, המכונה לעיתים "רעב סמוי", משפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם, במיוחד באזורים שבהם הגישה למזון מגוון ועשיר באלמנטים תזונתיים מוגבלת. רעב סמוי מתייחס לצורת תת-תזונה שבה אנשים סובלים ממחסור במיקרו-נוטריינטים חיוניים למרות שיש להם מספיק קלוריות כדי לענות על צרכי האנרגיה הבסיסיים שלהם.
המחקר, בהובלת בוגר העברית פרופ' אלכסנדר ויינשטיין מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית' באוניברסיטה העברית, פורסם בכתב העת המדעי Plant Biotechnology Journal והדגים כיצד שינויים גנטיים מדויקים יכולים להגדיל משמעותית את רמות הוויטמינים והנוגדי חמצון החיוניים בחסה מבלי להשפיע על צמיחתה או תנובתה.
זן החסה החדש שפותח הכיל פי 2.7 יותר בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A), תרכובת חיונית לראייה, תפקוד מערכת החיסון ובריאות העור. הוא גם הכיל רמות גבוהות יותר של זאקסנטין, נוגד חמצון חזק שמגן מפני נזקי אור כחול וניוון מקולרי הקשור לגיל, וכן עלייה מרשימה פי 6.9 בחומצה אסקורבית (ויטמין C), שתומכת בתפקוד מערכת החיסון ומשפרת את ספיגת הברזל. מהמחקר עולה כי למרות השינויים הגנטיים הללו, החסה שמרה על צמיחה, מראה ופרודוקטיביות נורמליים. לפי החוקרים, שינויים גנטיים דומים עשויים להיות מיושמים בעתיד גם על גידולים בסיסיים אחרים, כמו אורז, חיטה ותירס.
מה זה שומן ויסצרלי ולמה הוא חשוב?
מחקר חדש, בהובלת הדוקטורנטית הדר קליין, ד"ר הילה זליכה ופרופ' איריס שי מאוניברסיטת בן גוריון (שלושתן בוגרות האוניברסיטה העברית), על חשיבות השומן הוויסצרלי (שומן בטני עמוק) בהקשר של ירידה במשקל ובריאות כללית. בעוד ששומן תת-עורי (השומן שנמצא מתחת לעור) יכול להיות ניטרלי או אפילו מועיל, השומן הוויסצרלי מהווה סיכון בריאותי משמעותי. שומן זה מקיף איברים חיוניים כמו הכבד, הלבלב והמעיים, והוא קשור למחלות לב, סוכרת ודלקות כרוניות.
השומן הוויסצרלי פעיל מבחינה מטבולית ומשפיע על עמידות לאינסולין, דלקות וסיכון קרדיו-וסקולרי מוגבר. לעומת זאת, השומן התת-עורי משמש כמאגר אנרגיה ויכול להיות בעל תכונות מגנות במקרים מסוימים. מחקרים מראים כי השומן הוויסצרלי משחרר כמויות גבוהות יותר של חומצות שומן חופשיות וציטוקינים פרו-דלקתיים, מה שמשפיע ישירות על חילוף החומרים בכבד ועל דלקת מערכתית. אנשים בעלי אותו משקל או BMI יכולים להיות בעלי כמויות והתפלגויות שונות של שומן ויסצרלי. חלקם עשויים לשאת נפח מוחלט גבוה של שומן ויסצרלי, בעוד שאחרים עשויים להיות בעלי יחס גבוה יותר של שומן ויסצרלי לעומת השומן הבטני הכולל.
פרופ' שי מציינת כי ממצאים אלו מציעים מסגרת חדשה להערכת הצלחת ירידה במשקל - לא רק כמה שומן יורד, אלא איזה סוג של שומן יורד וכיצד הוא משפיע על הבריאות המטבולית. הדוקטורנטית הדר קליין מסבירה המשמעות הקלינית: "שני אנשים עם אותו BMI יכולים להיות בעלי סיכונים מטבוליים שונים לחלוטין בהתבסס על איך השומן הוויסצרלי שלהם מתפזר. המחקר שלנו מראה שהבדלים אלו חשובים כאשר מעריכים סיכונים קרדיו-מטבוליים". ד"ר הילה זליכה, מדגישה את החשיבות של התאמת התערבויות לירידה במשקל לדפוסי התפלגות השומן האישיים.
במחקרן, שילבו החוקרות נתונים משני ניסויים מבוקרים אקראיים שנמשכו 18 חודשים (DIRECT-PLUS ו-CENTRAL) וניתחו את הנתונים של 572 משתתפים לפני ואחרי התערבויות תזונתיות לירידה במשקל. מחקר זה הוא אחד מהמחקרים הגדולים ביותר שנעשו אי פעם על ירידה במשקל באמצעות MRI. באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת, החוקרות הצליחו למדוד את השינויים בשומן הוויסצרלי בצורה מדויקת ואת היחס שלו לשומן הבטני הכולל ובכך לספק תובנות על איך דינמיקות השומן הוויסצרלי משפיעות על הבריאות הקרדיו-מטבולית. תוצאות המחקר הראו כי גם הפחתות מוחלטות וגם יחסיות בשומן הוויסצרלי הובילו לשיפורים משמעותיים ברמות הטריגליצרידים, בקרת רמת הסוכר בדם ותפקוד הכבד. איבוד שומן ויסצרלי מוחלט היה קשור באופן חזק יותר להפחתת רמות הלפטין והתנגדות לאינסולין, מה שקריטי למניעת מחלות מטבוליות כמו סוכרת.
בוגרות העברית אגדיות בתחום המדעים
לכבוד יום האישה הבין-לאומי ב-8 במרץ, יוליה קארא, כתבת ISRAEL21c ובוגרת האוניברסיטה העברית, ריכזה רשימה של שמונה נשים ישראליות אגדיות בתחום המדעים. מתוך השמונה, שש - הן בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים!
פרופ' עדה יונת - זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 2009 על מחקריה החלוציים בתחום מבנה הריבוזומים, מכונות מקרומולקולריות בתוך תאי האדם המבצעות סינתזה ביולוגית של חלבונים. יונת הייתה גם האישה הראשונה מהמזרח התיכון שזכתה בפרס נובל במדעים והאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לכימיה מזה 45 שנים.
פרופ' מיכל שוורץ - היא נוירו-אימונולוגית. המתמחה בקשר בין המוח למערכת החיסון והוכיחה כי הוא משפיע על המוח הנפגע ממחלות נוירו-דגנרטיביות סופניות כמו אלצהיימר וצורות אחרות של דמנציה.
פרופ' רות ארנון - היא ביו-כימאית אשר הייתה שותפה לפיתוח התרופה לטרשת נפוצה קופקסון לאחר מחקר שנמשך 30 שנה. במהלך המחקר גילתה כי חומר המיוצר באופן סינתטי במעבדה יכול לדכא את המחלה במודל חיה של טרשת נפוצה.
פרופ' חווה יבלונקה - היא תאורטיקנית אבולוציונית וגנטיקאית בעלת שם עולמי, המתמחה בתורשה אפיגנטית, תהליך העברת סמנים אפיגנטיים מדור לדור ללא שינויים במבנה ה-DNA הראשוני.
פרופ' אורה קדם - בשנות ה-60 היא התעניינה בהתפלת מים והקדישה עשורים של קריירה אקדמית למחקר בתחום זה. שיטות ההתפלה שפיתחה קדם סייעו רבות לישראל להתמודד עם המחסור המתמיד במים מתוקים.
פרופ' חרמונה שורק - הנוירו-ביולוגית המולקולרית ידועה במחקריה החלוציים על אצטילכולין וחשיבותו במחלות נוירו-דגנרטיביות כמו פרקינסון ואלצהיימר.
לא נשכח לציין את שתי הנשים הנוספות שאמנם אינן בוגרות העברית אך בהחלט הינן אגדיות: פרופ' שפי גולדווסר וד"ר אביב רגב.
ברכותינו לאלפי בוגרות האוניברסיטה שכל אחת מהן היא אגדה בפני עצמה!
פיתוח של בוגרי העברית עשוי לעזור בטיפול בזיהומים מסכני חיים
המאבק בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר של מערכת הבריאות המודרנית. בשנים האחרונות, חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה גורמים למקרי תמותה רבים ברחבי העולם והתחזיות מצביעות על כך שמספר זה ימשיך לעלות. לפי דוח, שהתפרסם בעיתון הרפואי LANCET, בשנת 2021 היו כ-4.71 מיליון מקרי תמותה הקשורים לחיידקים עמידים ומספר זה צפוי לעלות ל-8.22 מיליון עד שנת 2050.
בישראל, פרופ' יחזקאל (חזי) ברנהולץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים, יחד עם ד"ר אהובה סרן ממעבדתו (שניהם בוגרי האוניברסיטה) ובשיתוף עם חברת Revium Rx, פיתחו תכשיר אנטיביוטי חדשני בנשא ייחודי העשוי לאפשר טיפול מערכתי בזיהומים קטלניים עם פחות תופעות לוואי וסיכון לעמידות חיידקית. הפיתוח החדש, הנקרא Nano-Mupirocin, הוא גרסה חדשנית של האנטיביוטיקה מופירוצין, שכיום מוגבלת לשימוש מקומי בלבד. מופירוצין ידועה כתרופה בעלת מנגנון פעולה ייחודי, אך בשל פירוקה המהיר בדם, היא אינה ניתנת כיום כטיפול מערכתי.
הפיתוח החדש של Revium Rx "כולא" את החומר הפעיל בננו-ליפוזומים, שמגנים עליו בגוף ומאפשרים לו להישאר פעיל לזמן ממושך יותר. כך ניתן להזריק את התרופה ישירות לווריד ולטפל בזיהומים חמורים. הטכנולוגיה מאפשרת להוביל את התרופה ישירות למוקד הזיהום ולכן היא מגיעה לחיידקים שברקמה בריכוזים גבוהים. תרופת המופירוצין נכלאת בליפוזומים בצורה המאפשרת את שחרורה הסלקטיבי ברקמה המזוהמת בחיידקים ומונעת את פירוקה בזרם הדם.
פרופ' ברנהולץ מסביר כי "אנחנו נכנסים לעידן שבו אנטיביוטיקה מסורתית מאבדת מכוחה. חיידקים למדו לפתח מנגנוני הגנה מתוחכמים, שמונעים את יעילותן של רבות מהאנטיביוטיקות המשווקות כיום. ארגון הבריאות העולמי צופה שבמידה ולא יהיה פתרון משמעותי, אזי בעוד 25 שנה יהיו החיידקים העמידים לגורם המוביל תמותה ממחלות. לכן מערכות הבריאות בעולם כולו חייבות למצוא גישות חדשות שיאפשרו לנו להתמודד עם בעיית החיידקים העמידים בצורה ממוקדת ויעילה יותר".
הפיתוח החדש של Nano-Mupirocin עשוי להוות תקווה חדשה במאבק בחיידקים עמידים ולהציע פתרון יעיל ובטוח יותר לטיפול בזיהומים קטלניים.
צילום: רונן חורש
בוגרת העברית מונתה לתפקיד היועצת המשפטית של קבוצת אגד
עו"ד חגית הורוביץ מונתה לתפקיד היועצת המשפטית של קבוצת אגד. להורוביץ ניסיון של מעל ל-17 שנה בתחום העסקי והמשפטי. בשנים האחרונות פעלה במסגרת משרד עצמאי, בו ייצגה גופים מובילים במשק כמו דליה אנרגיות, שטראוס גרופ ואחרים. לפני כן, חגית הייתה שותפה במשרד עוה"ד Fischer&Co, מהמובילים והגדולים בישראל, קידמה פרויקטים גדולים בתחומי האנרגיה והתשתיות, ליוותה את השותפים במאגר הגז "תמר", עסקה במיזוגים ורכישות, מימון פרויקטים ועוד.
להורוביץ תואר ראשון בהצטיינות במשפטים מטעם האוניברסיטה העברית והיא בעלת תעודת הסמכה בגישור ויישוב סכסוכים מטעם המרכז הישראלי למשא ומתן וגישור.
40 שנות פוליטיקה בשירות העבודה הסוציאלית בישראל
לכבוד הגיליון המיוחד: "עבודה סוציאלית ופוליטיקה", יצאה מערכת מידעו"ס לשטח, לראיין את פרופ' אשר בן־אריה. פרופ' בן־אריה הוא דיקן בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פול ברוולד באוניברסיטה העברית, מנכ"ל לשעבר של מכון חרוב, סמנכ"ל לשעבר של המועצה לשלום הילד והעורך הראשי של כתב העת Child Indicators Research (CIR). הוא גם "פוליטיקאי" מוכשר בשירות העבודה סוציאלית, שניהל שלל פרויקטים גדולים ועתירי תקציב, בהם הקמת קמפוס חרוב לילדים בהר הצופים, שלוחה של מכון חרוב בארה"ב ופרויקטים רבים נוספים.
כיצד הוא רואה את הקשר בין עבודה סוציאלית ופוליטיקה? כיצד, לדעתו, מנתבים את יחסי הכוחות, באופן שיתרום בצורה המיטבית ללקוחות העבודה הסוציאלית? הריאיון נערך בשני חלקים: הראשון התקיים עוד לפני אירועי שבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם והתרכז בחלקו במשבר הפוליטי, המדיני והתוך פרופסיונלי סביב הרפורמה המשפטית. בעקבות פרוץ המלחמה נדחה פרסום הגיליון המיוחד שתוכנן ורק לאחרונה יצאה מערכת מידעו"ס להשלים את הריאיון, במטרה להבין מה השתנה בעקבות המלחמה. לא היה ניסיון לייצר "אינטגרציה" בין שני החלקים, וכל אחד מהם מובא באופן שהתאים לזמן שבו התקיים.
פרופ' בן-אריה בעל תואר ראשון, שני ודוקטורט בעבודה סוציאלית, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
בוגר העברית מונה לראש חטיבת החדשות בוואלה
עידן דוייב מונה לראש חטיבת החדשות בוואלה, הוא מביא איתו ניסיון עשיר בעיתונות ובתקשורת הדיגיטלית. משמש זה 8 שנים כעורך ב-N12 ובשלוש השנים האחרונות בתור ראש דסק החדשות הבכיר. הוא בעל תואר ראשון ושני במדע המדינה עם התמחות בתקשורת פוליטית, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. משמש כמרצה לעיתונות במוסדות אקדמיים.
עידן דוייב: ״אני מגיע עם המון התרגשות ושמחה לתפקיד החדש והמאתגר. אני שואף להביא להישגים נוספים בגידול הקהל ובפיתוח תכנים חדשניים שימשיכו לשמור על המקום המוביל של וואלה בתקשורת הישראלית. תודה לאור צלקובניק על האמון וההזדמנות שהעניק לי".
אין יותר אנטיביוטיקה? דרך בטוחה יותר להגן על בשר מתורבת
חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם הארגון למחקר וחדשנות של סינגפור והאוניברסיטה העברית (Singapore-HUJI Alliance for Research and Enterprise - SHARE), פיתחו חלופה מבטיחה לאנטיביוטיקה לייצור בשר מתורבת. המחקר, בהובלת הדוקטורנט עידן יקיר ופרופ' צבי חיוקה (שניהם גם בוגרי האוניברסיטה), בוחן את השימוש בתערובות פפטידים אנטימיקרוביאליים אקראיים (RPMs) כשיטה בטוחה ויעילה יותר למניעת זיהום חיידקי בבשר מתורבת.
RPMs הם קוקטיילים סינתטיים של פפטידים המפגינים פעילות אנטימיקרוביאלית רחבה. הם הראו השפעות בקטריצידיות חזקות נגד חיידקים גרם-חיוביים כמו ליסטריה מונוציטוגנס וחיידקים גרם-שליליים כמו E.coli, מבלי לפגוע בתאי המארח. זה חיוני לשמירה על חיותם של תאי גזע מזנכימליים (MSCs), החיוניים לייצור בשר מתורבת.
אחד היתרונות המשמעותיים של RPMs על פני אנטיביוטיקה מסורתית הוא שכיחות נמוכה של עמידות חיידקית. זה הופך את RPMs לפתרון בר-קיימא וארוך טווח להבטחת בטיחות המזון בחקלאות תאית. בנוסף, RPMs מתפרקים במהירות במודל עיכול מדומה, מה שמעיד על היעדר סיכון להצטברות ביולוגית או השפעות בריאותיות שליליות בצריכה.
המחקר מדגיש את RPMs כאסטרטגיה אנטימיקרוביאלית ניתנת להרחבה, חסכונית ובטוחה שיכולה לחולל מהפכה בתעשיית הבשר המתורבת. על ידי הפחתת התלות באנטיביוטיקה, RPMs מתמודדים עם חששות לגבי עמידות לאנטיביוטיקה ושאריות במוצרי מזון, שהם קריטיים לבריאות הציבור ולאישור רגולטורי.
מחקר זה מהווה צעד משמעותי לשיפור בטיחות המזון והקיימות בייצור בשר מתורבת, תוך הפחתת ההשפעה הסביבתית ומזעור הסיכונים למחלות זואונוטיות הקשורות לחקלאות בעלי חיים מסורתית.
בוגר העברית מונה לסמנכ"ל השיווק בחברת ההייטק PAPAYA
אורי פרל מונה לסמנכ"ל השיווק של חברת ההייטק Papaya. פרל הצטרף לפאפאיה בשלבי ההקמה, מילא תפקיד מרכזי בבניית מערך השיווק של החברה והוביל קמפיינים פורצי דרך שהפכו את המותג לשחקן מוביל בזירה הבין-לאומית של משחקי הסקילס. בתפקידו האחרון שימש מנהל מערך השיווק.
בין הישגיו הבולטים של פרל יוזמות שהובילו לגידול משמעותי במספר המשתמשים וההורדות והקמפיין הגלובלי "Play On" שהושק בבריטניה. הקמפיין נבחר לאחד מחמשת הקמפיינים הקריאטיביים המובילים בעולם על ידי הדירוג היוקרתי של AdAge. בנוסף, פרל הוביל את מהלך המיתוג מחדש של Papaya, במסגרתו הוסרה המילה Gaming משם החברה כחלק מהחזון להתפתח לעוד תחומים. אחד האתגרים המרכזיים בתפקידו החדש יהיה המשך הרחבת הפעילות של Papaya בבריטניה, לצד כניסה לשווקים חדשים ברחבי העולם.
אורי בעל תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים וסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותואר שני ביחסים בין-לאומיים, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
ברכותינו!
צילום: לינקדאין