חדשות
חרבות הכלכלה: שדה הקרב הסמוי שמעצב את עולמנו
חרבות, חִצים, תותחים, משחתות, מטוסי קרב, נשק גרעיני... מדינות ומעצמות נאבקו זו בזו מאז ומתמיד בשדה הקרב המדמם בעזרת נשקים קטלניים ורועמים. אך מנהיגים ומקבלי החלטות השתמשו לעתים בנשקים סמויים יותר אך רבי עוצמה לא פחות - מנופים כגון כסף, סחר, מחצבים, סנקציות וחרמות - כדי לייצר מציאות ולכפות מדיניות בלי לירות ירייה אחת.
חרבות הכלכלה חושף באופן נגיש ומרתק את סיפור הלוחמה הכלכלית בעולם ובישראל מימי קדם, דרך קום מדינת ישראל ועד למלחמה העכשווית בטרור ולמכסים של טראמפ. בספר תוכלו ללמוד כיצד שימוש שגוי במנופים כלכליים הביא למתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, כיצד התגוננה ישראל מפני החרם הערבי שאיים לכלותה, וכיצד עלה המערב יחד עם ישראל למתקפה כלכלית מול איראן וארגוני הטרור. תקראו גם מה מבחין את גישתו של טראמפ לענישה כלכלית מזו של קודמיו, מי מנצח במאבק הענקיות בין ארצות הברית לסין, ולמה משטר הסנקציות הרחב בהיסטוריה לא הצליח לעצור את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
התובנות בספר מבהירות כיצד הפכה הכלכלה לשדה הקרב המרכזי של המאה העשרים ואחת, ומדוע הישרדותה ושגשוגה של ישראל תלויים בגיבוש אסטרטגיה גיאו-כלכלית הוליסטית במציאות הנוכחית.
איל השקס, בוגר העברית, לשעבר מנהל בחברת מקינזי, מהחברות המובילות בעולם לייעוץ אסטרטגי. כיום הוא עומד בראש חברת הייעוץ "השקס אסטרטגיה לצמיחה" ופועל לקידום שגשוג כלכלי ומדיניות אחראית בישראל.
זהו ספרו השני. ספרו הראשון, "גשרי הכלכלה", יצא בהוצאת מטר בשנת 2021. יחד, שני הספרים מציגים את שני צדדיה של הגיאו-כלכלה: בעוד חרבות הכלכלה מתאר כיצד הכלכלה משמשת גם כנשק עוצמתי, גשרי הכלכלה מתאר כיצד הכלכלה יכולה להוות מנוע לשיפור היחסים המדיניים.
גם רוצה לקבל חשיפה ליצירה שלך? מזמינים לשלוח לנו את הספר שלך (פרוזה, שירה או ספרי מדע) ונשמח לתת לך במה!
לכל הפרטים >>>
חדשות מתוקות: חברת הסטארט-אפ הישראלית שמייצרת שוקולד במעבדה!
מסתבר שאפשר להציל את כדור הארץ וגם לאכול שוקולד מעולה באותו הזמן. רק אל תספרו לפרות של מילקה שהן הוחלפו על ידי ביו-ראקטור. חברת הפוד-טק הישראלית Celleste Bio, בהובלת המייסדים ד"ר חנה וולפין, ד"ר אורנה הראל, אבישי לוי וד"ר דפנה מיכאלי (כשכולם בוגרי העברית, כמובן), הצליחה לייצר חמאת קקאו מתורבתת בביו-ראקטור, אשר שימשה את ענקית המזון מונדלייז לייצור חפיסות השוקולד הראשונות מסוגן בעולם. פריצת הדרך המדעית הזו מגיעה בדיוק בזמן, כאשר משבר האקלים, מחלות יבולים ותהפוכות גיאו-פוליטיות מאיימים על ענף הקקאו המסורתי ומקפיצים את המחירים לשמיים.
המנגנון הטכנולוגי הייחודי של החברה מבוסס על תרביות תאים המופקות מפולי קקאו בודדים, הגדלות בסביבה מבוקרת ללא צורך באדמה, חקלאות מסורתית או כריתת יערות גשם. התוצאה היא חמאת קקאו "ביו-זהה" לחלוטין לחמאה המקורית, השומרת על פרופיל המסה, מרקם וטעם מושלמים, ומאפשרת ליצרניות לשלב אותה באופן ישיר בפסי הייצור הקיימים.
מעבר ליתרון הסביבתי המדהים, שבו פול קקאו בודד בתוך ביוראקטור מפיק כמות השווה ליבול של דונמים שלמים, הפלטפורמה משלבת מודלים חישוביים של בינה מלאכותית. טכנולוגיה זו מאפשרת התאמה אישית של תכונות החמאה, כמו שינוי נקודת ההמסה או שדרוג הארומה, ובכך מעניקה לתעשיית השוקולד הגלובלית חבל הצלה ירוק, יציב וטעים במיוחד לעתיד.
ספין קוונטי פותר את תעלומת הכירליות - אסימטריה בטבע
פרופ' יוסי פלטיאל מהאוניברסיטה העברית (ובוגר האוניברסיטה) ופרופ' רון נעמן ממכון ויצמן פענחו את המנגנון הפיזיקלי המדויק המסביר מדוע מערכות ביולוגיות מעדיפות בבירור תצורה מולקולרית אחת בלבד על פני תמונת הראי שלה. במשך למעלה ממאה שנים ארוכות, חוקרים עמדו המומים וחסרי אונים מול חידת ההומוכירליות. הם הניחו שהטבע שלנו אמור להיות סימטרי. המחקר המקיף פורסם לאחרונה בכתב העת Science Advances ומוכיח קטגורית כי התשובה אינה בכימיה סטטית ועצלה, אלא במכניקת הדינמיקה הקוונטית. כאשר אלקטרונים נעים דרך מולקולות כירליות, הספין האלקטרוני שלהם מקיים אינטראקציה שונה בתכלית עם כל תצורת ראי. לא קיים שוויון כוחות. נוצרת אסימטריה פיזיקלית קינטית ומובהקת. פער קריטי זה מייצר רמות שונות של קיטוב ספין מערכתי. אחת מהגרסאות צוברת יתרון יעילות מזערי ויציב בתהליכים דינמיים שונים, כגון תהליכי הולכת אלקטרונים. לאורך ציר הזמן, היתרון המיקרוסקופי הראשוני הזה מצטבר לכדי שליטה גלובלית עריצה בביולוגיה.
הפיזיקה הקרה מכתיבה את החוקים והביולוגיה פשוט נאלצת לציית. עבודתם המבריקה של פלטיאל ונעמן מפרקת לגורמים את ההנחה השגויה שתמונות ראי מתנהגות באופן זהה. תגלית מרשימה זו פותחת אפיקים מרתקים לפיתוח חומרים ננומטריים מתקדמים, בניית מערכות יעילות והשגת שליטה מוחלטת בתגובות כימיות מורכבות. יעילות הנדסית ומדעית טהורה ברמה הזו היא ללא ספק מצרך נדיר ביותר. בינתיים, שארית האנושות תמשיך להתעלם מהמכניקה העדינה שמפעילה את הקיום. בדיוק כפי שהוטמע בה בגרסת הבסיס.
ענקית התשתיות אקאמאי רוכשת את לייאר-איקס הישראלית תמורת 205 מיליון דולר
חברת אקאמאי רוכשת את סטארט-אפ הסייבר לייאר-איקס, שהוקם על ידי אור אשד (בוגר העברית) ודוד וייסברוד, תמורת כ-205 מיליון דולר. הטכנולוגיה המתוחכמת שפיתחו השניים פותרת בעיה קריטית בארגונים מודרניים: חוסר השליטה המוחלט במה שהעובדים, או סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים, מזינים לתוך מודלי שפה גדולים. עופר וולף, מנהל אקאמאי ישראל, מדגיש כי כלי האבטחה המסורתיים פשוט עיוורים למידע שנשפך שם החוצה.
הארכיטקטורה ההנדסית של המערכת הזו אלגנטית להפליא. במקום לכפות על המשתמשים מעבר מתיש לדפדפן ארגוני ייעודי, הפלטפורמה של אשד ווייסברוד מתלבשת בצורה חלקה על גבי הדפדפנים הקיימים בארגון. היא מאפשרת לצוותי אבטחת המידע לנטר בזמן אמת העלאות קבצים, שימוש באפליקציות ענן וגלישה ברשת, מבלי להפריע לרצף העבודה השוטף ומבלי לשנות את תשתית הארגון הרעועה ממילא.
עבור אקאמאי, הרכישה הנוכחית היא נדבך נוסף באסטרטגיית הרחבת מערך הגנת ה-Zero Trust הבין-לאומי שלה, והיא מצטרפת לרכישות קודמות שביצעה בישראל, כמו גארדיקור ונוניים סקיוריטי. השילוב הזה מייצר שכבת הגנה אחודה, המתחילה בדפדפן משתמש הקצה ומסתיימת בעומק התשתית עצמה. אשד מציין בצדק כי אבטחת השימוש בבינה מלאכותית הפכה לאחד האתגרים המרכזיים של ארגונים כיום. מדובר במערכת פיקוח הנדסית הכרחית עבור אנושות עצלנית שממהרת להפקיד את כל סודותיה המסחריים היקרים ביותר בידי אלגוריתמים זרים, מתוך תקווה נאיבית ותמוהה שהמכונות יעשו את כל העבודה הקשה במקומה. הישג טכנולוגי מרשים ומערכת הגנה קפדנית ללא שום רבב.
צילום: לינקדאין
מפתח מולקולרי מדויק לבניית תרופות העתיד
פרופ' דמיטרי צבליחובסקי, יחד עם אליחי קוניבסקי ודבורה לוי (כולם בוגרים), מהאוניברסיטה העברית, מצאו פתרון כימי אלגנטי המחליף כוח ברוטלי בהנדסה מולקולרית מדויקת לייצור תרופות. במשך עשרות שנים, כימאים התנהלו כקבלנים נטולי חזון. בניסיון לחבר את הידית המולקולרית המבוקשת, קבוצת הדיכלורומתיל, לתרכובות רפואיות מורכבות, הם הפעילו שיטות תעשייתיות אגרסיביות. שימוש במתכות כבדות וקרינה לרוב החריב את התרופה עצמה בתהליך. כעת, במחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Communications, הצוות הוכיח שניתן להתנהל אחרת.
במקום לכפות שינויים מבניים, החוקרים השתמשו בחומצת אמינו טבעית ונפוצה בשם פרולין. חומר זה מתפקד למעשה כמכונה מולקולרית זעירה הנקשרת למולקולת המטרה ומנווטת אותה לתצורה תלת-ממדית ספציפית ביותר. המערכת הזו מכילה מנגנון בקרת איכות מובנה, סלקציה קפדנית המכונה שער סטריאו-כימי. רק סידור מרחבי מושלם ומדויק מאפשר להתקדם בתהליך וליצור תוצר טהור לחלוטין. סידור פגום נדחה הצידה, מנוטרל וחוזר למרכיביו המקוריים ללא נזק. עבודה נקייה. אפס פסולת מיותרת. קומפטנטיות מושלמת. זוהי שירה הנדסית במיטבה.
התגלית המרהיבה הזו מעניקה למדעני הפארמה פלטפורמה מתוכנתת ואמינה לתכנון וייצור אנטיביוטיקה של הדור הבא ותרכובות נוירו-אקטיביות המסוגלות להשפיע באופן ישיר על קולטני סרוטונין במוח. במקום להילחם באמביוולנטיות האלקטרונית של החומר הקיימת בטבע. מומחי המכון לחקר התרופות רתמו אותה ביעילות חסרת רחמים לטובת עקרונות עיצוב חדשניים. הצוות המוכשר סיפק כלי מעשי ויעיל המאפשר עתה ליצור תרופות מורכבות שלפני כן נחשבו לבלתי ניתנות להשגה.
פרק רביעי של "מדברים עתיד בעברית" עם נתנאל פוקסברומר
בפרק הרביעי של "מדברים עתיד בעברית" אנו שמחים לארח את בוגר העברית, נתנאל פוקסברומר. נתנאל הקים את עמותת כל ישראל אחים ואחיות, המאגדת אחים ואחיות מהציבור הדתי והחרדי המונה כ-1,400 חברים. העמותה מנגישה מידע רפואי לציבור הדתי והחרדי, במטרה לקדם ולהגדיל את מספר האחים והאחיות מהמגזר החרדי. לצד זאת, נתנאל מתמחה במדיניות ומנהל, מנהל אחיות בבית אבות נווה הורים, מרצה במרכז האקדמי לב בחוג לסיעוד וחבר מנהל בפורום בריאות הציבור החרדי. נתנאל נבחר לנבחרת 40 עד 40 המנהיגים הצעירים של האוניברסיטה העברית לשנת 2024.
בפרק החדש, נתנאל מספר על שילוב מרתק בין עולם הרפואה וסיעוד והחברה החרדית, על חשיבות הנגשת מידע רפואי מציל חיים, עידוד גברים חרדים להשתלבות במקצוע הסיעוד ועל החוויה כסטודנט וכבוגר האוניברסיטה העברית. "מדברים עתיד בעברית", הפודקאסט החדש של האוניברסיטה העברית, בו אנו משוחחים עם בוגרות ובוגרים פורצי דרך ומגלים יחד איך הלימודים באקדמיה קשורים לעולם הקריירה העכשווי.
פרק שלישי של "מדברים עתיד בעברית" עם ערן יעקובוביץ'
בפרק השלישי של "מדברים עתיד בעברית" אנו שמחים לארח את בוגר העברית, ערן יעקובוביץ', לשעבר סמנכ"ל שיווק ב-Lightricks וב-AI21, מייסד שותף של קהילת "צרות בהיי-טק" ויועץ לחברות טכנולוגיות בתחום השיווק. ערן נבחר לרשימת 40 עד 40 המנהיגות והמנהיגים הצעירים מבין בוגרי האוניברסיטה לשנת 2025.
בפרק החדש, ערן מספר על המסלול הלא שגרתי מהפריפריה אל תפקידי מפתח בחברות בחזית החדשנות, על תחום השיווק ואיך ה-AI גורם לו להתעצב מחדש, על חווייתו כבוגר העברית וכמובן על הקמת הקהילה "צרות בהיי-טק".
"מדברים עתיד בעברית", הפודקאסט החדש של האוניברסיטה העברית, בו אנו משוחחים עם בוגרות ובוגרים פורצי דרך ומגלים יחד איך הלימודים באקדמיה קשורים לעולם הקריירה העכשווי.
בין חלקיקים להשקעות: קוונטום ארט מרחיבה את סבב הגיוס ל-140 מיליון דולר
חברת Quantum Art הכריזה על הרחבת סבב הגיוס A שלה מ-100 ל-140 מיליון דולר במטרה להפוך את המחשוב הקוונטי למציאות מסחרית נגישה. החברה, שהוקמה על ידי ד"ר טל דוד (CEO) ושני בוגרי העברית - ד"ר עמית בן קיש (CTO) ופרופ' רועי עוזרי (CSO), מפתחת ארכיטקטורה ייחודית המבוססת על יונים לכודים - אותם חלקיקים זעירים שרוקדים לפי החליל המדויק של החוקרים כדי לפתור בעיות מורכבות שאפילו מחשבי-העל החזקים ביותר בימינו מגרדים מולם את המעבד במבוכה. גיוס ההון המרשים, שזכה לביקוש גבוה מצד משקיעים מובילים, יוקדש להאצת פיתוח מערכת ה-Perspective. מדובר במפלצת חישובית מרובת ליבות בעלת 1,000 קיוביטים, שנועדה להעניק לאנושות את היכולת לבצע סימולציות מולקולריות ואופטימיזציות לוגיסטיות בדיוק פנומנלי שטרם נראה כמותו בעולם המחשוב המסורתי.
היופי האמיתי במודל של קוונטום ארט טמון לא רק בחומרה הפיזיקלית, אלא בחזון הנגישות הגלובלי: שירות ה-Quantum as a Service (QaaS) שהם מפתחים יאפשר לתעשיות שלמות להתחבר לעתיד דרך הענן, מבלי להצטרך להחזיק מעבדה קריוגנית מורכבת במרתפי החברה. מייסדי החברה מוכיחים שוב שהאקוסיסטם המדעי בישראל לא רק חולם על עתיד רחוק, אלא בונה אותו הלכה למעשה, פרוטון אחר פרוטון. זהו רגע מכונן שבו המדע האקדמי פוגש את השוק התחרותי, תוך הבטחה לשנות את פני הרפואה וההצפנה. אנו מברכים את המייסדים והצוות על ההישג הכביר - נראה שהעתיד של המחשוב כבר אינו נמצא במצב של סופרפוזיציה מעורפלת; הוא כאן, הוא עוצמתי והוא תוצרת כחול-לבן.
האסטרטגיה הכפולה והחכמה של חיידקים לשיתוק מערכת החיסון שלנו
התמודדות קבועה עם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מהווה אתגר עולמי הולך וגובר, אך מחקר חדש שפורסם בכתב העת Advanced Science חושף את שיטות הפעולה החשאיות שלהם ומציע כיוון חדשני לפיתוח טיפולים ממוקדים.
צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת ד"ר יעקוב סוקול, יחד עם פרופ' יעל ליטבק (שניהם גם בוגרי העברית), פרופ' סיגל בן-יהודה ופרופ' אילן רוזנשיין, בשיתוף פרופ' ג'יי סיווארמן מהאוניברסיטה הלאומית של סינגפור, מצא כיצד חיידקי E. coli (EPEC) (הגורמים לזיהומי מעיים) מפעילים מניפולציות מתוחכמות על הגוף שלנו. מתברר שהם לא סתם פורצים פנימה, אלא משתמשים במעין "מזרק" מולקולרי כדי להחדיר חלבון בודד בשם NleD.
החלבון הזה מתגלה כסוכן כפול ומרשים. הוא חותך מולקולות איתות חיוניות בתוך התא ובכך משתיק את אזעקות החירום של המערכת החיסונית שלנו, אך החוקרים גילו שהוא לא עוצר שם. בצעד מבריק נוסף, הוא נקשר אל בקר תאי, שתפקידו לווסת ולאזן מחדש את האותות החיסוניים, וחוסם אותו לחלוטין. במילים אחרות, החיידק גם מנתק לנו את קווי הטלפון למשטרה וגם נועל את הדלת כדי שלא נוכל לתקן אותם.
הממצא המרתק הזה ממחיש עד כמה פתוגנים מדויקים ביכולתם לנצל חולשות במערכות הבקרה הטבעיות שלנו. הבנת האסטרטגיה הדו-כיוונית הזו היא קריטית במיוחד בעידן של עמידות לאנטיביוטיקה. במקום לתקוף את החיידק בכוח הזרוע ולפגוע גם בסביבה, התגלית מאפשרת לנו למקד את האש בדיוק בנקודות התורפה של התקשורת בין החלבון לתא האנושי. ככל שנבין טוב יותר את שיבוש המערכת, כך נוכל להחזיר לעצמנו את השליטה המלאה בה.
הגשר הרטוב להיסטוריה: איך "אפיק ים סוף" סלל את הדרך ליציאה מאפריקה
חוקרי הפרהיסטוריה תהו כיצד בני האדם הראשונים הצליחו לחצות את המדבר הצחיח של הלבנט בדרכם ליבשות חדשות. מחקר חדש חושף כי שינוי דרמטי בדפוסי המשקעים הפך את האזור ל"גשר רטוב" ומזמין שאיפשר את נדידת האדם. המחקר, בהובלת הדוקטורנט אפרים בריל, פרופ' עדי טורפשטיין וד"ר אסף הוכמן (כולם בוגרי העברית) מהמכון למדעי כדור הארץ ע"ש פרדי ונדין הרמן, מגלה כי לפני כ-127,000 שנים, בתקופת ה"בין-קרחון האחרונה", הלבנט לא היה צחיח כפי שחשבנו. באמצעות שימוש במודלים אקלימיים מתקדמים (PMIP4), הצוות מצא שמערכות מזג האוויר המוכרות לנו כיום, ובעיקר "אפיק ים סוף", היו עוצמתיות ויעילות ב-20% יותר מהרגיל.
המנגנון הפיזיקלי מאחורי התופעה מרתק: אטמוספירה חמה יותר פועלת כספוג ענק המסוגל לאגור כמות גדולה בהרבה של אדי מים. במהלך שיא החום באותה תקופה, הטמפרטורות הגבוהות הגדילו את קיבולת הלחות באוויר, מה שאפשר לאפיק ים סוף לשאוב מים מהאזורים הטרופיים ולהמטירם בעוצמה על אזור הנגב והערבה. הגשמים המקומיים הללו יצרו "נאות מדבר" ומשאבי מים חיוניים שאפשרו לאבותינו לשרוד את המסע המאתגר "מחוץ לאפריקה". המחקר, שפורסם בכתב העת Climate of the Past, אינו רק שיעור מרתק בהיסטוריה אנושית אלא גם "מראה" לעתידנו האקלימי. הוא ממחיש כיצד התחממות גלובלית יכולה להקצין מערכות מזג אוויר אזוריות. עבור אנשי מקצוע בתחומי הסביבה, הממצאים מספקים הבנה קריטית על האופן שבו שינויי טמפרטורה מעצבים מחדש את משאבי המים באזורנו, אז והיום.











