חדשות
מנוע בטורים גבוהים: איך הדרייב של הסרטן שובר לו את ה-DNA וחושף חולשה חדשה
בעוד שהיכולת של גידולים סרטניים לפתח עמידות ולהפוך לאלימים מציבה אתגר ארוך שנים בפני עולם הרפואה, מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית על "מגבירי-על" מציעה פתרון פוטנציאלי על ידי חשיפת הדרך שבה הסרטן מחבל ב-DNA של עצמו מרוב "אמביציה".
תחשבו על זה רגע כמו על מנוע ספורט שנמצא כל הזמן ב"קו האדום". בסוף, הרכיבים פשוט נסדקים תחת הלחץ. מחקר פורץ דרך בהובלת הדוקטורנט אוסמה הדמי ופרופ' רמי אעקילאן מהאוניברסיטה העברית בירושלים (שניהם גם בוגרי האוניברסיטה), מראה שזה בדיוק ה-"Vibe" של תאי הסרטן. הם משתמשים ב"מגבירי-על" (Super-enhancers), מעין מתגי טורבו גנטיים, כדי להכריח גנים של גדילה לעבוד שעות נוספות. המחקר, שפורסם בכתב העת Science Advances, חושף שלפעילות המטורפת הזו יש תג מחיר כבד: היא יוצרת עומס פיזי אדיר שגורם ל-DNA להישבר לרסיסים (Double-strand breaks) בדיוק באזורים הכי קריטיים לגידול.
החוקרים גילו שהתא הסרטני נכנס ללחץ ומנסה לתקן את הנזק שוב ושוב. הבעיה? התיקונים האלו נעשים תחת אש ומועדים לטעויות קריטיות. הלופ האינסופי של שבירה-ותיקון מוביל למוטציות שהופכות את הגידול למסוכן יותר. החדשות הטובות באמת הן שהתלות הזו באזורי "לחץ גבוה" חושפת נקודת תורפה ביולוגית ענקית. ההבנה הזו פותחת דלת לפיתוח טיפולים חכמים שיתקפו את מנגנוני התיקון שהסרטן נואש להם, ובכך יהפכו את היתרון הכי גדול שלו – הגדילה המהירה, למלכודת מוות שתפעל כנגדו.
---
מסתבר שגם תאים סרטניים חייבים הרצאה על Work-Life Balance; השחיקה אשכרה הורגת אותם.
---
למחקר המלא >>>
פרק חדש של "מדברים עתיד בעברית" עם שי ביאליק, ראש תחום קיימות בשטראוס
בפרק השני של "מדברים עתיד בעברית" אנו מארחים את בוגרת העברית, שי ביאליק, ראש תחום קיימות בשטראוס, שנבחרה לרשימת 40 עד 40 של האוניברסיטה לשנת 2024.
שי מספרת על המסע המרתק מהלימודים, במשלחת או"ם וה-OECD ולימודים בצרפת. מספרת על קיימות ו"הפח הכתום" ומדוע שינויי האקלים צריכים מאוד לעניין אותנו.
"מדברים עתיד בעברית", הפודקאסט החדש של האוניברסיטה העברית, בו אנו משוחחים עם בוגרות ובוגרים פורצי דרך ומגלים יחד איך הלימודים באקדמיה קשורים לעולם הקריירה העכשווי.
* כל הנאמר מייצג את דעת המשתתפים בלבד ולא את עמדות המוסדות או הארגונים המוזכרים בפודקאסט.
לצפייה בווידאו המלא של הפודקאסט >>>
להאזנה:
בוגר העברית - חתן פרס ישראל לכימיה לשנת 2026
בעוד העולם מתמודד לעיתים קרובות עם הקושי למצוא חומרים עמידים מספיק בפני חיכוך קיצוני ועומס מכני, פרופ' רשף טנא ממכון ויצמן למדע גילה פתרון מהפכני בדמות ננו-מבנים וצינוריות דמויי "פולרן" אי-אורגניים. עבודה פורצת דרך זו זיכתה אותו רשמית בפרס ישראל לחקר הכימיה והנדסה כימית לשנת 2026, הכרה יוקרתית בקריירה בת חמישים שנה בחזית הננו-כימיה.
מחקרו של פרופ' טנא התמודד עם אתגר בסיסי בכימיה פיזיקלית: כיצד לבצע מניפולציה בננו-חומרים דו-ממדיים בעלי שכבה אחת כדי לפתוח תכונות חשמליות ומגנטיות משופרות. גילוי המבנים האי-אורגניים הכדוריים למחצה בשנת 1992 לא רק הרחיב את ההבנה התיאורטית שלנו; הוא הוליד תחום תעשייתי חדש, המספק חומרי סיכה וחומרים בעלי ביצועים גבוהים ששינו מאז את הייצור העולמי.
משורשיו בקיבוץ אושה, דרך הדוקטורט באוניברסיטה העברית ועד לכהונתו רבת השנים במכון ויצמן, פרופ' טנא הוא חלוץ אמיתי. לאחר שקיבל בעבר את פרסי אמת ורוטשילד, הכבוד הנוכחי מקבע את מורשתו כמדען שהפך תיאוריה מולקולרית מורכבת לחדשנות גלובלית מוחשית. המסע שלו מזכיר לנו שהמבנים הקטנים ביותר – ננו-חומרים – מחזיקים לעיתים קרובות במפתחות לפתרון המכשולים ההנדסיים הגדולים ביותר שלנו.
צילום: מכון ויצמן למדע
בוגר העברית מונה ליו״ר פורום סמנכ״לי הכספים של איגוד ההייטק
בזירה שבה חברות טכנולוגיה זקוקות להובלה פיננסית יציבה ומדויקת, פתרון מקצועי מגיע עם מינויו של ירדן גונן ליו״ר פורום סמנכ״לי הכספים של איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. גונן, סמנכ״ל הכספים של קבוצת אירונאוטיקס, יביא לתפקיד ניסיון רחב שנצבר לאורך יותר מעשרים שנות עשייה בחברות גלובליות וטכנולוגיות.
במהלך הקריירה שלו הוביל גונן תכנון פיננסי בסביבות מורכבות, ביסס מודלים עסקיים ארוכי טווח, ניהל תקציבים רחבי היקף וחיזק את החוסן האסטרטגי בארגונים מובילים כמו אלביט מערכות, קינטיקס ו־Watergen. הוא בעל ניסיון משמעותי בניהול מהלכי גיוס הון, מיזוגים ורכישות (M&A), קידום מצוינות תפעולית והטמעת תהליכים מבוססי נתונים. גונן ידוע בגישתו המקדמת שותפות בין מחלקות ושיתוף ידע מקצועי ככלי לצמיחה. עם שילוב של ניסיון פיננסי עמוק וראייה מערכתית, גונן צפוי לחזק את פעילות הפורום ולהוביל יוזמות שישפיעו על כלל התעשייה. גונן מחליף את שחק משה, שכיהן כיו״ר הפורום בשנים האחרונות ובעבר גם היה סמנכ"ל הכספים של קבוצת אירונאוטיקס.
ירדן בוגר תואר ראשון בכלכלה ובחשבונאות מהאוניברסיטה העברית.
ברכותינו!
צילום: לינקדאין
אקזיט מרשים לסרפיק: קראודסטרייק רוכשת את החברה ב־400 מיליון דולר
בשוק סייבר רווי תחרות ואתגרים טכנולוגיים, ארגונים מחפשים פתרון שמאפשר גם אבטחה מתקדמת וגם עבודה חלקה – וזה בדיוק מה שמסביר את רכישת סרפיק על ידי קראודסטרייק בעסקה המוערכת ב־400 מיליון דולר. המהלך נותן מענה לצורך גובר בהגנה על דפדפנים ארגוניים בלי לפגוע בפרודוקטיביות.
סרפיק, שנוסדה ב־2020 על ידי אביחי כהן ובוגר העברית אילן ישועה, פיתחה רכיב תוכנה ייחודי שמתחבר לדפדפן ומגן מפני התקפות מבלי לחייב התקנות כבדות או תהליכי תפעול יקרים. החברה גייסה מאז הקמתה כ־37.3 מיליון דולר בלבד, מה שהופך את האקזיט למרשים במיוחד עבור המייסדים והמשקיעים – בהם גם קראודסטרייק עצמה באמצעות זרוע ההשקעות שלה.
בניגוד לשחקניות ישראליות אחרות בתחום כמו Talon ו־Island, סרפיק מיישמת גישת אבטחה המפרידה בין הדפדפן למנגנון ההגנה. לפי מנכ"ל קראודסטרייק ג'ורג' קורץ, הגישה הזו מאפשרת להפוך כל דפדפן לדפדפן מאובטח מבלי לפגוע בגמישות או במהירות העבודה. ישועה הוסיף כי הדפדפן הוא שכבת ההרצה המרכזית של הארגון, והטמעת האבטחה בה מבטיחה יישום עקבי של עקרונות Zero Trust.
העסקה מציבה את סרפיק כשחקנית מרכזית בגל החדש של אבטחת דפדפנים, ומדגישה שוב את כוח החדשנות הישראלית בזירת הסייבר העולמית.
אקזיט כחול-לבן בתחום האוטיזם: הטכנולוגיה הישראלית שתשנה את חייהם של מיליונים
במשך עשורים, מיליוני משפחות ברחבי העולם התמודדו עם היעדר פתרון רפואי למקור הביולוגי של האוטיזם; כעת, עסקת הרכישה של חברת NeuroNOS הישראלית על ידי חברת XTL מסמנת פריצת דרך דרמטית המציעה טיפול שאינו רק מנהל תסמינים, אלא מטפל בשורש הבעיה.
הטכנולוגיה, המבוססת על מחקריו של פרופ' הייתם עמל מהאוניברסיטה העברית, מתמקדת בוויסות רמות תחמוצת החנקן במוח. בניסויים פרה-קליניים, הפיתוח הציג תוצאות מדהימות של היפוך תסמינים וחזרה לתפקוד מוחי תקין. עם גיבוי מדעי חסר תקדים הכולל שני חתני פרס נובל, פרופ' דן שכטמן ופרופ' רוג'ר קורנברג, החברה נערכת לשינוי פני הרפואה בתחום.
העיתוי אינו מקרי: בארה"ב, שבה מאובחן כיום אחד מכל 31 ילדים על הרצף, הממשל החדש הגדיר את האוטיזם כעדיפות לאומית עליונה. סטטוס "תרופת יתום" מה-FDA כבר מעניק ל-XTL בלעדיות שוק ותמריצים רגולטוריים משמעותיים. העסקה, שערכה עשוי להגיע לעשרות מיליוני דולרים עם פוטנציאל מכירות של מיליארד דולר, מציבה את החדשנות הישראלית בחזית המאבק העולמי באוטיזם ומביאה תקווה אמיתית למשפחות רבות. זהו צעד ענק למדע הישראלי ולעתיד הבריאות העולמי.
חושבים שאתם הסטארט-אפ העולה של 2026?
ההרשמה ל-Asper Prize 2026 נפתחה וזו ההזדמנות שלכם לפרוץ קדימה!
פרס אספר, תחרות הסטארט-אפים של האוניברסיטה העברית, יוצאת לדרך בפעם החמישית ומחפשת את המיזמים שמובילים חדשנות טכנולוגית עם אימפקט עולמי! מה מחכה לכם?
- פרס כספי בסך 100,000 ש"ח (equity-free)
- חצי גמר הכולל מפגשים אישיים עם משקיעים בכירים
- גמר חגיגי מול חברות וחברי חבר הנאמנים של האוניברסיטה, משקיעים ומנהלים בכירים מהארץ ומהעולם
- והתואר הנחשק: הסטארט-אפ העולה של השנה
מי יכול להגיש מועמדות?
חברות טכנולוגיות עם לפחות מייסדת או מייסד אחד מקהילת האוניברסיטה (סטודנטים וסטודנטיות, בוגרים ובוגרות, חברי וחברות סגל) או חברות המבוססות על טכנולוגיה מהקניין הרוחני של האוניברסיטה.
זה הזמן שלכם לעשות את הצעד הבא!
החלטה אחת יכולה לשנות חיים, אז מי מלמד את האנשים שמקבלים אותן?
הכירו את The Scholar – סדרת ראיונות חדשה מבית בית הספר למנהל עסקים מיסודם של דניאל ורפאל רקנאטי של האוניברסיטה העברית, המארחת חברי סגל שמחקריהם מעצבים את האופן שבו ארגונים, שווקים וחברות חושבים ופועלים.
הפרק הראשון נפתח עם פרופ' שהם חושן-הילל (בוגרת העברית) - פסיכולוגית ומדענית התנהגות, וסגנית הדיקן להוראה, שמחקריה בוחנים כיצד אנשים מקבלים החלטות, איך הטיות מעוותות אותן וכיצד הגינות ויושרה משפיעות על התנהגות.
בשיחה זו, היא מחברת בין מחקר אקדמי להשפעה בעולם האמיתי:
• בינה מלאכותית (AI) בחינוך עסקי: תוכנית לימודים מחודשת מבוססת נתונים, המשלבת AI ואנליטיקה עסקית – ונבנית מחדש ללא הרף ככל שהתחום מתפתח.
• משא ומתן כמיומנות לחיים: למידה מבוססת סימולציות שסטודנטים מיישמים לאחר מכן במו"מ על שכר, ברכישות גדולות ובבחירות יומיומיות.
• הטיות עם השלכות: עדויות לפערים מגדריים בטיפול בכאב - וגישות "נאדג'" (Nudge) מעשיות שנועדו לסייע בצמצומם.
• פרדוקס היושרה: מדוע אנשים עשויים לדווח דיווח חסר (שיעלה להם ביוקר) רק כדי להימנע מלהיראות לא ישרים?
• שאלה אחת שכולם צריכים לשאול את עצמם: מהי ההחלטה האחת בעולם שלכם שאסור להשאיר בידי הטיות?
בוגר העברית נבחר לעמית ACM – ממדעני המחשב המובילים בעולם.
הצטיינות ברמה עולמית: פרופסור נעם ניסן נבחר לעמית ACM.
מה נדרש כדי להיות חלק מהאחוזון העליון של קהילת המחשוב העולמית?
האוניברסיטה העברית בירושלים גאה להודיע כי פרופסור נעם ניסן, מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין, נבחר לעמית (Fellow) לשנת 2025 מטעם ה-ACM (Association for Computing Machinery).
תואר זה נחשב לאחד מכובדים ביותר בעולם הטכנולוגיה והוא מוענק השנה ל-71 נבחרים בלבד מרחבי העולם, כהוקרה על תרומתם המהפכנית לקהילת המחשוב.
פרופסור ניסן הוא חלוץ בעל שם עולמי בתחום ה-Algorithmic Game Theory (תורת המשחקים האלגוריתמית). עבודתו המכוננת בנושא "Algorithmic Mechanism Design" חוללה מהפכה בדרך שבה אנו בונים שווקים ומכירות פומביות מורכבות, תוך הבטחת יעילות גם כאשר המשתתפים פועלים מתוך אינטרס אישי.
הצטרפו אלינו בברכות לפרופסור ניסן על ההישג המקצועי הכביר הזה!
מל"ת – מתמטיקה לכל תלמיד
עמותת מל"ת (ע"ר): שיעורים פרטיים במתמטיקה, ללא תשלום, לילדים ונוער. העמותה פועלת בהתנדבות מלאה, איש אינו מקבל בה שכר או תשלום. העמותה קיימת כשנתיים וחצי. עד כה התנדבו מעל 200 מורות ומורים ב-60 ישובים מנהריה בצפון עד באר שבע בדרום. מטרת העמותה לאפשר שוויון הזדמנויות לתלמידים הזקוקים לשיעורים פרטיים במתמטיקה וידם אינה משגת לשלם על כך. התלמידים נבחרים דרך שירותי הרווחה ברשויות המקומיות.
אנו מזמינים אתכם ואתכן להצטרף אלינו כמורים ומורות לעמותת מל"ת על בסיס התנדבותי.
ההתנדבות היא לתת שיעור פרטי של 45 דקות במתמטיקה, לתלמיד אחד, פעם בשבוע, ללא תשלום, באזור מגוריכם.
התלמידה או התלמיד נבחרים בתאום עם המורה ובהתאם ליכולת שלו, במגוון כיתות ורמות מכתה א׳ ביסודי ועד י''ב בתיכון (3 - 5 יח"ל).
להצטרפות, למידע ותיאום, אתם מוזמנים להתקשר אלינו בטלפון או בוואטסאפ:
יעקב שוחמי מייסד, מנכ"ל: 0505914000
רמי לנזיני סמנכ"ל מורים: 0542444948











