חדשות

המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה על תמיכתה במספר הצעות מחקר ישראליות, 3 מהן בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית. שלושת החוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו בעבר במענק ERC וכעת יקבלו את מענק ERC Proof of Concept  - מימון המשך לבעלי מענק קיים על מנת לפתח רעיונות שעלו ממחקרם לשלב יישומי, בשווי 150,000 יורו כל אחד.

מקבלי המענקים מהאוניברסיטה העברית הם:

חוקרים מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים גילו קשר מפתיע בין מחלת האלצהיימר לנוכחות נגיף הרפס סימפלקס מסוג 1 (HSV-1). המחקר שלהם, "Anti-Herpetic Tau Preserves Neurons via the cGAS-STING-TBK1 Pathway in Alzheimer’s Disease", פורסם בכתב העת המדעי Cell Reports בתחילת חודש ינואר.

האפשרות שמחלת האלצהיימר קשורה לנגיפים, חיידקים, פטריות וטפילים הועלתה במהלך שלושת העשורים האחרונים. גורמים פתוגניים כגון הצטברות βA ופוספורילציה של חלבון טאו נחשבו לגורמים פוטנציאליים לאירועים נוירופתולוגיים במוחותיהם של חולי אלצהיימר. עם זאת, התפקיד המדויק של פתוגנים בהפעלת התהליכים הדלקתיים שמובילים לאבחנת המחלה נותר ברובו תחום בלתי נחקר.

הפיזיקאים ד"ר חיליק פרנק, מייסד וסמנכ"ל טכנולוגיות של L2X Labs וד"ר ז'ניה פפיר, מייסד ומנכ"ל החברה, חברו יחד להקמת סטארט-אפ שעשוי לשנות את תהליכי ייצור השבבים. "באמצעות השימוש בטכנולוגיית Extreme UltraViolate) EUV) אנחנו בונים מקורות קרינה ואור המהווים רכיב קריטי בתהליכי הייצור של תעשיית השבבים ובפרט עבור השבבים המתקדמים ביותר בשוק. שבבים אלו הכרחיים להמשך ההתפתחות של הטכנולוגיות המתקדמות ביותר כיום דוגמת AI ,IoT ואחרות, ומכאן חשיבותן העצומה. בזכות הפיתוח שעליו אנחנו עמלים כיום, ולאחר סבב גיוסים ראשון, תוכל תעשיית המוליכים למחצה להתקדם לדור הבא של תהליכי הייצור", מסביר ד"ר פרנק.

ד"ר פרנק, בוגר שלושת תאריו מהאוניברסיטה העברית בירושלים, התמחה בתחום הפיזיקה האטומית במעבדה הלאומית Lawrence Livermore National Laboratory בקליפורניה, ארה"ב. את ד"ר פפיר, שאף הוא בוגר שלושת תאריו מהאוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר עם למעלה מ-15 שנות ניסיון גם בתחום מקורות EUV וליטוגרפיית EUV, הוא פגש כשעבדו יחד במעבדה באוניברסיטה העברית.

תעשיית המוליכים למחצה נמצאת בפתחה של מהפכה טכנולוגית הדוהרת לקראת פיתוח שבבים בעלי מבנים בגודל של ננומטרים בודדים ואף פחות מננומטר (מיליארד ננומטר = 1 מטר). החשיבות העצומה של שבבים אלו טמונה בכך שהם הכרחיים לפיתוח כמעט כל טכנולוגיות הדור הבא כגון: בינה מלאכותית, רכבים אוטונומיים ומכשור רפואי מתקדם. ללא היכולת לייצר שבבים אלו לא ניתן יהיה לממש את מרבית הטכנולוגיות המפותחות כיום. מעבר לכך, שבבים קטנים וחזקים יותר מאפשרים גם יעילות אנרגטית משופרת וביצועים כלליים טובים יותר עבור יישומים קיימים.

בימים אלה מתבצע סקר QS, המדרג אוניברסיטאות בעולם. אחד הרכיבים במודל הדירוג הוא חוות דעת של מעסיקים בחברות שונות אודות איכות הבוגרים של האוניברסיטה. במידה והנכם מעסיקים או מגייסים עובדים מקרב בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית, נשמח להזמין אתכן ואתכם להשתתף בסקר ולשקף את מוניטין האוניברסיטה גם בימים קשים אלה. לא רלוונטי אליכם אך מכירים או מכירות מישהו שכן? מוזמנות ומוזמנים להציע את פרטיו בטופס או להעביר את ההודעה להלן.
 
דגשים:

• הסקר רלוונטי לעובדים ועובדות בארגון ציבורי-ממשלתי או לעובדים בארגון פרטי
• אין מניעה שעוד אנשים מהארגון שלכן ושלכם ימלאו את הסקר
• לא ניתן למלא במידה ואתם עובדי או עובדות האוניברסיטה העברית

אנא מלאו פרטיכם בקישור להלן (שם וכתובת דוא"ל בלבד) עד לתאריך 10 בינואר 2025. שימו לב שמילוי הטופס אינו מחייב.
אנו נשלח הזמנה מסודרת למתאימים ולאחר בדיקה של הנתונים.
 
למעבר לטופס >>>

שאלות? ניתן ליצור קשר עם אלינור דרקסלר מהרשות לבין-לאומיות באוניברסיטה העברית בדוא"ל: elinorz@savion.huji.ac.il