חדשות
כך חיידקים מתחמקים מטיפול אנטיביוטי: מחקר פורץ דרך של בוגרות העברית
כשל אנטיביוטי נגרם, לעיתים קרובות, על ידי חיידקים ששורדים את הטיפול ומובילים לזיהום חוזר ומסוכן. עכשיו נראה שאולי נמצא קצה החוט העשוי לשנות את המצב הקיים.
התיאוריה המקובלת טענה שחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה פשוט נכנסים למצב רדום כדי לשרוד. מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית בירושלים אומר שזה לא הסיפור המלא.
הדוקטורנטית עדי רותם, בהנחיית פרופ' נטלי בלבן (שתיהן בוגרות האוניברסיטה), זיהתה שני מנגנוני הישרדות שונים.
הראשון הוא מצב "שינה" מבוקר ומוסדר. השני הוא מצב "משובש", שבו התאים מתפקדים בצורה לקויה אך עדיין שורדים. מה שחשוב הוא שקבוצה זו סובלת מממברנות תאים חלשות.
ההבחנה הזו פותרת שנים של בלבול מדעי ומסבירה מדוע טיפולים מסוג "one-size-fits-all" נכשלים לעיתים קרובות.
תגלית זו סוללת את הדרך לעצירת זיהומים חוזרים, העשויה להשפיע על חייהם של מיליוני אנשים!
בוגר העברית יו"ר קק"ל הצעיר ביותר!
אייל אוסטרינסקי נבחר פה אחד ליו"ר ה-16 של קק"ל, בתום תהליך בחירות שבסופו מכהנים בדירקטוריון קק״ל נציגים מכלל המגזרים והזרמים בישראל ובתפוצות.
בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית – זה הזמן לחזור הביתה!
האוניברסיטה העברית מחפשת את הדור הבא של המנהלים והמנהלות שלה ואנחנו מזמינים אתכן ואתכם להצטרף אלינו לתפקידי ניהול משמעותיים במגוון יחידות וקמפוסים.
למה דווקא אצלנו?
• סביבת עבודה אקדמית, ערכית ומשפיעה
• אפשרות להוביל, לחדש ולהשפיע מבפנים
• יציבות תעסוקתית לצד אתגר מקצועי
החיים מתחילים משיח דו-כיווני מהיר
מחקר חדש של האוניברסיטה העברית בירושלים מגלה שהשרשת העובר אינו תהליך פסיבי, אלא צ'אט דו-כיווני מהיר.
פחות משעה מרגע המפגש, העובר והרחם מחליפים ביניהם אותות גנטיים ומטבוליים באמצעות שליחים מיקרוסקופיים הנקראים שלפוחיות חוץ־תאיות וטיפות שומן, שמכינות, בשקט, את הקרקע להיווצרות חיים.
המחקר חושף:
- מנגנון ביולוגי חיוני (מסלול AhR) המשמש כשומר סף המשפיע על עוצמת ההיצמדות של העובר לרחם.
- קשר ישיר בין הסביבה, התזונה והפוריות המוקדמת.
- תפקיד חדש לטיפות השומן - לא רק כמחסן אנרגיה, אלא כמרכזי תקשורת פעילים.
המסקנה? מסע של החיים החדשים אינו מתחיל בדממה, אלא בלחישה בין התאים.
את המחקר הובילו ד״ר יעל חפץ וד״ר אליסה קומסקי-אלבז, יחד עם מרגריטה (ריטה) שוכמכר (כולן בוגרות האוניברסיטה העברית), ד״ר חאבייר ארטורו סאנצ’ס-לופז מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם פרופ׳ יואב סואן ממכון ויצמן למדע וד״ר אמיר חפץ מחברת DataGraph (גם הוא בוגר האוניברסיטה).
שש בוגרות האוניברסיטה קיבלו את אות ההוקרה על תרומה בתחום קידום שוויון הזדמנויות ומעמד הנשים
באירוע חגיגי ורשמי, הוענקו אותות הוקרה של המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה לנשים בולטות, תאגידים וקבוצות שתרמו תרומה ייחודית וניכרת בתחום קידום שוויון הזדמנויות בין המינים וקידום מעמד הנשים בישראל.
אותות ההוקרה הוענקו לנשים אשר עמוד בחוד החנית של הפעילות החברתית והלאומית במטרה להגביר את המודעות לתחום ולהוקיר את העשייה המקצועית, החברתית והציבורית שלהן.
מתוך 23 זוכות באות נכללו שש בוגרות האוניברסיטה:
בקטגוריית קידום ועידוד נשים לקחת חלק בחיים הציבוריים ובתפקידי הנהגה:
ניצן סניור שניאור - מייסדת ומנכ"לית פוליטיקאיות צעירות - מעזות, משפיעות, מנהיגות
בקטגוריית קידום חינוך לשוויון בין המינים:
יעל בוים פיין - מנכ"לית ומייסדת המרכז להוגנות מגדרית בחינוך
בקטגוריית חיזוק תחום בריאות הנשים וקידום רפואה מותאמת מגדר: עמותת נשים לגופן
נאווה ברוורמן - יו"רית העמותה "נשים לגופן"
דנה וינברג - מייסדת ומנכ"לית העמותה בין השנים 2005-2024
טל תמיר - ממייסדות העמותה, העורכת ראשית של הספר "נשים לגופן" ולשעבר מנהלת "מרכז הידע והפעולה", חברת הנהלה
בקטגוריית קידום נשים בפריפריה ובאוכלוסיות מיעוט:
רחלי טדסה מלכאי - מייסדת ומנכ"לית עמותת "נשים אתיופיות מעצימות
בקטגוריית נשים פורצות דרך בתחומים שונים, לרבות פעילות נשים במהלך מלחמת חרבות ברזל:
טליה לבנון - מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה
צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, סיוון שחר
תכנית למנהיגות נשית מגשרת - הטבה לבוגרות העברית!
עולם הגישור מסקרן אותך?
את תמיד זו שמחברת בין כולם?
מחפשת כלים פרקטיים לניהול מחלוקות?
יש לנו את המענה המושלם עבורך!
מזמינות אותך להירשם לתוכנית ייחודית למנהיגות נשית מגשרת.
קורס גישור עם הסמכה המוכרת עפ"י כללי משרד המשפטים
מפגשי מנהיגות נשית מגשרת
סמינר מסכם בן יומיים
מי?
נשים חרדיות, דתיות, מסורתיות וחילוניות בתפקידי ניהול, בעלות ניסיון ניהולי של 3 שנים לפחות.
מתי?
ינואר עד מאי 2026 טבת - אייר, תשפ"ו
עלות?
2,800 ש"ח
הקבלה לתוכנית מותנית בריאיון אישי
בוגרות העברית זכאיות להנחה מיוחדת בגובה 300 ש"ח
לשאלות >>>
שירה 0527907033
office@movilot.org.il
כיצד מולקולות RNA זעירות מנצחות על הכיבוש הוויראלי
לפי ההערכות, עד שנת 2050 עלולים זיהומים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה לגבות את חייהם של כ-10 מיליון בני אדם מדי שנה. מחקר חדש, בהובלת ד"ר סהר מלמד, הדוקטורנט אביעזר סילברמן, הסטודנטית לתואר שני רנים נאשף והביולוגית החישובית רעות וסרמן (כולם בוגרי העברית), בשיתוף עם פרופ' עידו גולדינג מאוניברסיטת אילינוי, חושף פרק מרהיב בכוריאוגרפיה הוויראלית: גילויה של PreS, מולקולת RNA קטנה המשמשת כמתג מולקולרי מרכזי.
בעוד פרדיגמות מסורתיות מתמקדות בחלבונים ויראליים, ממצאי צוות החוקרים חושפים כי פאג'ים רותמים את PreS לביצוע השתלטות מתוחכמת על החיידק המאכסן. חשיפתו של "ארגז כלי RNA" חבוי זה מעידה כי פאג'ים אינם רק פולשים אופורטוניסטים, אלא מהנדסים ביולוגיים אלגנטיים. הבנת מעגלי הבקרה המורכבים הללו מספקת מתווה מהפכני לפיתוח טיפולי פאג'ים מדויקים, המהווים קרן של תקווה במאבק נגד פתוגנים עמידים.
"ה-RNA הקטן הזה מעניק לפאג' שכבת בקרה נוספת", מסביר ד"ר סהר מלמד. "על ידי ויסות גנים חיידקיים חיוניים בדיוק ברגע הנכון, הנגיף משפר את סיכויי השכפול שלו. המדהים ביותר הוא שפאג' למדא, שנחקר בצורה אינטנסיבית למעלה מ-75 שנה, עדיין שומר על סודותיו. נראה שחשפנו רק קצה חוט של מארג עשיר ומורכב בהרבה של בקרת RNA בפאג'ים".
המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Molecular Cell.
להמשך קריאה >>>
ממאות שנים לשניות: מהפך במשבר האקלים?
נוגה מורן, ד"ר יונתן גולדשמיט מהאוניברסיטה העברית וד"ר אייל וורגפט ז"ל מהאוניברסיטה הפתוחה (כולם בוגרי האוניברסיטה העברית), מצאו דרך להאיץ באלפי שנים את “מחזור הניקוי” הטבעי של כדור הארץ.
בטבע, פחמן דו-חמצני מתמוסס בגשם ומגיב עם סלעים במשך אלפי שנים. צוות המחקר "דחס" את התהליך לשעות בודדות, על ידי הזרמת גזי פליטה דרך מי ים וסלעים מרוסקים (גיר ודולומיט). כך ננעל הפחמן בצורה נוזלית ומומסת לפני שהוא בכלל מגיע לאוויר. כבר בשלבי הפיתוח המוקדמים המערכת מצליחה ללכוד כ-20% מה-CO2 הנכנס ואת התוצאה ניתן לשפר בעתיד.
את המתקן אפשר לחבר ישירות למתקני כוח קיימים כדי לטהר את הפליטות ממקורן. השימוש בחומרים זמינים כמו מי ים ואבן - מציע שיטה נגישה, זולה ובטוחה להפחתת פליטת CO2.
המחקר מוקדש לזכרו של ד"ר אייל וורגפט ז"ל, שיזם את הפרויקט ולימד באוניברסיטה הפתוחה, שנפטר ממחלה במהלך המחקר. "אייל היה מדען מבריק ומורה נפלא", אומרת מורן. "הוא האמין שהמדע הוא חלק מהפתרון למשבר האקלים, והעבודה הזו נושאת את חותמו בכל שלב".
למחקר המלא בכתב העת Environmental Science & Technology >>>
שירה תלמי באבאי מונתה ליו"ר הוועדה המחוזית ת"א
אחרי כשמונה חודשים שבהם הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב פעלה ללא יו"ר קבוע, ועדת האיתור הודיעה על בחירתה של שירה תלמי באבאי לכהן בתפקיד. תלמי באבאי משמשת מזה שלוש וחצי שנים כיו"ר הוועדה המחוזית ירושלים, לפני כן כיהנה שבע שנים כמתכננת המחוז. בתקופת כהונתה בירושלים הובילה מהלכים אסטרטגיים לפיתוח העיר והמחוז, תוך דגש על הגדלת היצע הדיור, התחדשות עירונית, קידום תחבורה ציבורית וחיזוק אזורי תעסוקה.
מחוז תל אביב, המאופיין בצפיפות אוכלוסין גבוהה ובמרכזיות כלכלית ותחבורתית, נמצא בלב תהליכי התחדשות ופיתוח מטרופוליניים, לרבות פרויקטי המטרו והרכבת הקלה. לכן, מינוייה של תלמי באבאי נתפס בענף כמהלך משמעותי שיחזק את פעילות הוועדה המקומית ויסייע בקידום מדיניות התכנון הלאומית בתחומי הדיור, התשתיות והפיתוח הכלכלי.
למרות שמחוז תל אביב נחשב קטן ופשוט יותר בירוקרטית ממחוז ירושלים, התפקיד נחשב יוקרתי ומהווה קפיצת מדרגה מקצועית. יו"ר מטה התכנון הלאומי ציין כי מדובר במינוי מקצועי ואיכותי, המבוסס על ניסיון עשיר בייזום וקידום תוכניות תכנון מורכבות, וציין את תרומתה הצפויה להאצת פיתוח המרחב המטרופוליני.
תלמי באבאי הינה בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים, בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה וגאוגרפיה, ותואר שני בגאוגרפיה עם התמחות בניהול ותכנון ערים ומדעי הסביבה.
ברכותינו!
צילום: אמיל סלמן
חברת אומניקס מדיקל גייסה 25 מיליון דולר למלחמה בחיידקים עמידים
אומניקס מדיקל (Omnix Medical), חברת ביו-פארמה שהוקמה על ידי המנכ"ל ד"ר משה כהן-קוטנר והמדען הראשי ד"ר ניב בחנוף (שניהם בוגרי האוניברסיטה העברית), המפתחת חומרים אנטי-זיהומיים מהדור הבא, גייסה 25 מיליון דולר בסבב C. הגיוס יאפשר את השלמת שלב ב' של מחקרי הוכחת היתכנות (Proof-of-Concept Studies) עבור התרכובת OMN6.
OMN6 הינה פפטיד אנטי-מיקרוביאלי (AMP) הפועל על ידי השמדת קרומי התאים של החיידקים, מה שהופך אותו למהיר ויעיל נגדם ללא קשר לעמידות הנוכחית של החיידק (פנוטיפ או גנוטיפ).
התרכובת כבר קיבלה מה-FDA האמריקאי מעמד Fast-Track ואישור QIDP (מוצר לטיפול במחלות זיהומיות), מה שמדגיש את הצורך הדחוף בה ואת הפוטנציאל שלה למלא פער קריטי באפשרויות הטיפול הקיימות עבור חולים עם אפשרויות מוגבלות.











