חדשות

חקלאים ומדענים נאבקו במשך עשורים עם "צווארי בקבוק" גנטיים המגבילים את הטעם והערך התזונתי של יבולים. מחקר חדש, בהובלת ד"ר עודד סקליטר ופרופ' אלכסנדר ויינשטיין מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, מציג פתרון פורץ דרך באמצעות עריכה גנטית מדויקת המנטרלת את הבלמים הביולוגיים המולדים של הצמח. החוקרים התמקדו באנזים HMGR, המשמש כ"שומר סף" קריטי לייצור טרפנואידים - הקבוצה הגדולה והחשובה ביותר של תרכובות טבעיות האחראיות על ריח, צבע מרהיב ותכונות רפואיות מצילות חיים. בטבע, לצמחים יש מנגנון בקרה מתוחכם שעוצר את ייצור התרכובות הללו ברגע שהן מגיעות לרמה מסוימת כדי לחסוך באנרגיה, מעין בלם מטבולי קשיח.

דואר ישראל נאבק במשך שנים בתדמית מיושנת ובקשיים לוגיסטיים. המינוי של רועי אלבז (בוגר העברית) למנכ"ל מציע פתרון אסטרטגי על ידי הזרקת דנ"א של פינטק וחדשנות ללב התשתית הלאומית. אלבז, האיש שהקים וניהל את חברת פנגו במשך 16 שנים והפך אותה לסיפור הצלחה עם מיליוני משתמשים, עובר כעת מהחנייה הדיגיטלית אל אתגר המכתבים והחבילות - משימה שהיא הרבה יותר מסתם לוגיסטיקה.

מדובר בשינוי פרדיגמה משמעותי בעולם השירותים הציבוריים. הדואר, שנמכר לקבוצת מילגם והפניקס לפני כשנתיים, נמצא בעיצומו של מהפך מחברה ממשלתית כבדה ליישות עסקית דינמית. אלבז מביא עמו ניסיון מוכח ב"שיבוש" של שווקים מסורתיים. הוא לא בא רק כדי למיין חבילות, אלא כדי להוביל את "דואר פיננסים" לעידן של שירותים דיגיטליים מתקדמים, תוך שימוש בכלים טכנולוגיים לשיפור דרמטי של חווית הלקוח. עבור הלקוחות של היום, שרגילים לקבל הכל ב"קליק", המעבר של מומחה פינטק לכיסא המנכ"ל מסמן את הפיכת הדואר לפלטפורמה חכמה שמתמקדת בדאטה ובמהירות.

פרופ' אבי ריבקינד מבית החולים הדסה הוא חתן פרס ישראל בתחום מפעל חיים לשנת 2026. פרופ' ריבקינד, אבי תורת הטראומה בירושלים ובישראל כולה, האיש שעמד בחזית הטיפול בפצועי הטרור וחיילי צה"ל במשך עשורים, מקבל את הפרס היוקרתי ביותר על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

ה"סטארט-אפ" הרפואי של פרופ' ריבקינד החל בשנת 1992, כשהקים בבית החולים הדסה עין כרם את יחידת הטראומה הראשונה בישראל - מודל ששינה את פני הרפואה הדחופה והפך לסטנדרט הלאומי. כשהכאוס המבצעי של זירות טראומה ואירועים רבי-נפגעים אתגר את מערכת הבריאות הישראלית במשך עשורים, הקמת מערך הטראומה המודרני הציעה פתרון מערכתי על ידי הפיכת הטיפול הכירורגי הדחוף למדע מדויק של הצלת חיים.

צוותי אבטחה טובעים בצונאמי של 135 חולשות חדשות מדי יום, אך הסטארט-אפ Astelia גייס כעת 35 מיליון דולר כדי להעניק להם גלגל הצלה המונע על ידי AI סוכני (Agentic AI). דמיינו שאתם מנסים לסתום דליפה קריטית בסכר עצום, בעוד אלפי חיישנים צורחים עליכם לגבי ענני גשם במרחק שלוש ערים מכם; זהו בדיוק הכאוס של הסייבר-סקיוריטי המודרני. ארגונים גדולים משותקים כיום על ידי מיליוני דגלים אדומים "תיאורטיים", אך רובם הם רק רעש רקע המונע מהם לראות את הסכנה האמיתית והמיידית.

הכירו את Astelia, שהוקמה על ידי שני בוגרי תכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית - אלון נוי (נויהאוז) (מנכ"ל), נדב אוסטרובסקי (סמנכ"ל טכנולוגיות) ובוגר אוניברסיטת בר אילן רועי רג'ואן (סמנכ"ל מוצר). השלושה הקימו את הסטארט-אפ אחרי שירות קבע בצה"ל, במהלכו עסקו הן בתפקידי הגנת סייבר ביחידת מצו"ב והן בתפקידי תקיפה ב-8200. במקום להסתפק ברשימת באגים אינסופית, הפלטפורמה שלהם משחררת סוכני AI אוטונומיים ש"חושבים" ופועלים בדיוק כמו האקרים מתוחכמים. הבלשים הדיגיטליים הללו לא רק סורקים מלמעלה; הם ממפים את הטופולוגיה הספציפית של הרשת שלכם כדי לבדוק אם חולשה היא אכן נגישה לתוקף חיצוני. זה ההבדל המהותי בין לדעת שדלת הכניסה לא נעולה, לבין לדעת אם פורץ באמת מסוגל לקפוץ מעל הגדר הגבוהה כדי להגיע אליה בכלל.