שלי בן משה - בין השורות. צוותא, תל אביב
ה', 10/07/202521:00
חדשות
בוגר העברית זכה במענק יוקרתי של המועצה האירופית למחקר
3 דצמבר, 2024
ברכותינו לפרופ' יואל גרינברג (שלמד את שלושת תאריו באוניברסיטה העברית בירושלים), מהמחלקה למוזיקולוגיה, על זכייתו במענק על סך 2 מיליון יורו על הצעת המחקר "לקראת תיאוריה מוסיקלית דיאכרונית": מחקר זה שואף לחולל מהפכה בתחום תיאוריית המוזיקה באמצעות התמקדות בתהליכי השינוי בסגנונות מוזיקליים לאורך זמן במקום להתמקד בהגדרות של מסגרות זמן נוקשות. גישה פורצת דרך זו תערב ניתוח של אלפי יצירות מוזיקליות שהולחנו בין השנים 1680 ל-1829 ותבחן כיצד התהוו שינויים סגנוניים. באמצעות חקר מגמות בצורות מוזיקליות, מבנה משפטים, קדנצות ודפוסים מוזיקליים קבועים, המחקר יחשוף את הכוחות המניעים את ההתפתחות המוזיקלית, וכן יציע פרספקטיבה חדשה עבור מחקר תיאורטי. הפרויקט לא רק יעשיר את הבנתנו על סגנונות מוזיקליים היסטוריים, אלא גם יספק מסגרת גמישה לבחינה מחודשת של תיאוריות מוזיקליות ושיטותיהן בעידן הדיגיטלי.
קרא עוד
מענקי המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי ניתנים מאז 2007 לחוקרים וחוקרות עצמאיים שבלטו בהישגיהם. הזוכים נבחרים מבין אלפים באמצעות הצעות מחקר שמוגשות מאוניברסיטאות בכל רחבי אירופה. ההצעות המוצגות הן של חוקרים וחוקרות פורצי דרך שהוכיחו פוטנציאל ממשי לנהל קריירה עצמאית בתחום המחקר בהמשך הדרך.
קראו פחות
טיפול תזונתי קליני בעלות מופחתת של 50₪ למפגש!
3 דצמבר, 2024
בואו לקבל מענה תזונתי אישי במסגרת ההכשרה הקלינית של הדור הבא של תלמידי ותלמידות תזונה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ברחובות.
בוגר העברית מצטרף לחדשות 13
2 דצמבר, 2024
בוגר האוניברסיטה העברית, יניר קוזין, מצטרף לחדשות 13, כך דיווח עיתונאי ynet, רן בוקר. קוזין יגיש רצועה יומית בשעות 15:00-17:00. במקביל קוזין ימשיך בתפקידו בגלי צה"ל.
קוזין החל את דרכו בתקשורת בשנים 2008–2009 כשערך קוזין את מדור המגזין בעיתון הסטודנטים של האוניברסיטה העברית "פי האתון". בין השנים 2009–2013 הגיש תוכניות שונות ברדיו ירושלים 101FM. בשנים 2015–2016 ערך את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ הכנסת. החל משנת 2013 הוא מגיש את הפינה "קו חוץ" בתוכנית הרשת "כנסת ברשת" בהגשת ירון אברהם (גם הוא בוגר העברית).
קרא עוד
בשנים 2017–2019 היה הכתב המדיני של "מעריב". במרץ 2019 פרסם עם הילה קובו את הספר "לא יהיה כלום – המשפטים הגדולים של הפוליטיקה הישראלית" בהוצאת דני ספרים. ביולי 2019 הפך לכתב פוליטי בגלי צה"ל. קוזין משמש ככתב בערוץ כנסת, ומסקר את התחום הפוליטי, המדיני והפרלמנטרי. הוא הגיש את הפינה "צרות של אחרים" בתוכנית "עולם פוליטי". מיוני 2022 משמש קוזין ככתב המדיני והתחום הפוליטי בגלי צה"ל. הוא מגיש עם ספי עובדיה את תוכנית הבוקר בתחנה בימים ראשון עד רביעי.
ברכותינו!
קראו פחות
מחקר בוגרי העברית חושף מנגנונים להפעלת מערכת החיסון
2 דצמבר, 2024
מחקר חדש של בוגרי העברית מציג פריצת דרך בהבנת האופן שבו תאי T, סוג של תאי מערכת החיסון, מופעלים. החוקרים השתמשו בטכניקה חדשנית בשם מטה-מודלינג בייסיאני. השיטה המשלבת נתונים ממקורות שונים, בהם מיקרוסקופיה מתקדמת וסימולציות חישוביות, כדי לנתח, בצורה יעילה יותר, את תהליך ההפעלה. המחקר מזהה דפוס מפתיע בתקשורת ובאיתות בין תאי מערכת החיסון. תובנות אלו עשויות לשפר את ההבנה של התנהגות תאים ואת מנגנוני התגובה החיסונית, מה שיכול להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים למחלות שונות.
המחקר נערך באוניברסיטה העברית בירושלים בהובלת ד"ר יאיר נווה-עוז מהמכון רקח לפיזיקה ובית הספר להנדסה ומדעי המחשב, ד"ר ברק רווה מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב, וד"ר אילון שרמן מהמכון רקח לפיזיקה. הממצאים מציעים תמונה מקיפה יותר של האיתות הראשוני בתאי T, עם השלכות אפשריות על הבנת תהליכים תאיים מורכבים נוספים. מטה-מודלינג בייסיאני, באמצעות שילוב מודלים שונים לכדי מודל אחיד, מספק כלי רב עוצמה לחשיפת דפוסים נסתרים שמניעים התנהגות תאית, עם השלכות רחבות על תחומי האימונולוגיה והרפואה.
קרא עוד
קראו פחות
בוגרי העברית פיתחו גישה חדשנית להתמודדות עם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה
20 נובמבר, 2024
חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו גישה חדשנית להילחם בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה באמצעות טכניקת “סימון” ייחודית המסייעת למערכת החיסון לזהות ולהשמיד את הפתוגנים החמקמקים הללו. המחקר, בראשות פרופ’ צבי חיוקה, תלמידת המחקר יעל בלו, וד”ר עינב מלאך מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע”ש רוברט ה. סמית’, מציג אסטרטגיה טיפולית חדשנית להתמודדות עם זיהומים שמערכת החיסון מתקשה לזהות. פרופ' חיוקה וד"ר מלאך הינם בוגרי תואר ראשון, שני ודוקטורט מהאוניברסיטה העברית.
פתוגנים לעיתים קרובות נמלטים מהגנות מערכת החיסון באמצעות שינוי המבנה שלהם או ייצור אנזימים המפריעים לתגובות החיסוניות, מה שמוביל לזיהומים חמורים. כדי להתמודד עם אתגר זה, החוקרים פיתחו תג כימרי – שילוב של שתי מולקולות שונות – שמחבר פפטיד קושר חיידקים עם תג חלבוני המוכר למערכת החיסון. תג סימון זה מסמן את הפתוגן ומאותת למערכת החיסון להשמיד אותו.
החדשנות מבוססת על פפטיד חיידקי המחובר לחלבון C3b, המפעיל את מסלול הקומפלמנט של מערכת החיסון. החוקרים הראו שתג כימרי זה מסוגל להיקשר לאי-קולי עמיד לקומפלמנט, ולהשיג ירידה של 90% בכמות החיידקים לאחר הוספת חלבוני קומפלמנט נוספים.
קרא עוד
שיטת הסימון אינה מוגבלת רק לחיידקים, אלא בעלת פוטנציאל לסימון איומים מיקרוביאליים נוספים, כמו פטריות, מה שמצביע על דרך רב-תכליתית להכשיר את מערכת החיסון נגד מגוון רחב של פתוגנים. באמצעות הגברת הרגישות של פתוגנים עמידים לקומפלמנט, האסטרטגיה מציעה אפשרות לפיתוח חומרים אנטי-מיקרוביאליים סלקטיביים חדשים, שעשויים לשנות את הדרך שבה אנו מתמודדים עם זיהומים חיידקיים.
המחקר מהווה צעד חשוב קדימה בפיתוח טיפולים יעילים נגד פתוגנים הקשים לזיהוי עבור מערכת החיסון, ופותח דלתות חדשות לטיפולים חדשניים במאבק המתמשך בזיהומים עמידים לתרופות.
קראו פחות
תכנית כנען של חותם - רוצה להיות מורה לעברית?
18 נובמבר, 2024
חותם פותחת תוכנית חדשה במיוחד לתושבי מזרח ירושלים בעלי תואר אקדמי ורמת עברית גבוהה!
מה התוכנית מציעה?
- הזדמנות אמיתית להשפיע ולשנות
- ליווי מקצועי, אישי וקבוצתי בתוך בית הספר
- קורס עברית איכותי במשך 7 חודשים
- השתייכות לקהילה חינוכית איכותית
- מסלולי התפתחות מקצועית וניהולית
- כלים פרקטיים להתמודדות עם האתגרים בשדה
- הכשרה ייחודית ותעודת הוראה במימון מלא
- שיבוץ בבית ספר במשרה מלאה
- מלגת חותם על סך 14,000 ש"ח
קרא עוד
תנאי קבלה והשתתפות:
- תואר ראשון ומעלה
- רמה ד' ומעלה בשפה העברית
- השתתפות מלאה בכל ימי הלמידה, תהליכי ההכשרה והליווי למשך שלוש שנים
- התחייבות לשנתיים בבית הספר בו נשבץ אותך
לחוברת התוכנית בערבית >>>
להרשמה >>>
רוצה לשמוע עוד?
- דוא"ל: Ejl@tfi.org.il
- טלפון: 03-3798376
קראו פחות
הסטארט־אפ שמנסה להעתיק את הפתרונות האבולוציוניים של בעלי החיים
18 נובמבר, 2024
בסטארט־אפ ישראלי קאבוס (caVos Biotherapeutics), המבוסס על מחקריו של בוגר העברית, פרופ' יובל טבח, רוצים להעתיק תכונות מסוימות של בעלי חיים המסוגלים לחיות חיים ארוכים בלי לפתח סרטן או מחלות קשות אחרות. קאבוס מנצל את הירידה המשמעותית בעלויות הריצוף הגנומי, כדי לזהות את הגורמים הגנטיים הייחודיים לבעלי חיים עם "תכונות־על". המטרה: להפוך תובנות אלה לטיפולים חדשניים המבוססים על טכנולוגיית mRNA. החברה נבחרה גם לרשימת נבחרת הסטארטאפים לשנת 2024 של כתב העת "דה מרקר".
השבוע השלים קאבוס סבב גיוס בסך 3.3 מיליון דולר, בהובלת קרן אנטרי קפיטל (Entrée Capital) והקרנות NFX, Alumni Ventures ו-Tal Ventures. חלק מהסכום שגויס ניתן כהשקעה במסגרת מסלול הזנק של רשות החדשנות. הגיוס מביא את סך ההון שהושקע בחברה מאז הקמתה ב-2021 ל-4.8 מיליון דולר. את ההשקעה הראשונה ביצעו קרן aMoon ורשות החדשנות.
קרא עוד
"הטבע מצא פתרונות אבולוציוניים למחלות ואתגרים שאנחנו עדיין נאבקים בהם", מסביר ד"ר אוהד טרסיק, מנכ"ל החברה ובוגר האוניברסיטה העברית אף הוא. "למשל, סרטן היא מחלה שהסיכון לה גובר ככל שהיצור החי גדול יותר או חי זמן רב יותר ובכל זאת, לווייתנים ופילים, שחיים זמן רב ויש להם מיליארדי תאים, כמעט לא מפתחים סרטן. אנחנו לא מתמקדים במין אחד כדי להבין את הסוד שלו, אלא בוחנים מגוון בעלי חיים עם תכונה משותפת ומנסים לאתר סמנים גנטיים דומים. הגישה הזאת פותחת דלת לפתרונות חדשניים שלא חשבנו עליהם קודם".
החברה כבר רשמה פטנט על 97 מקטעים גנומיים המשותפים למינים בעלי תכונות מאריכות חיים, ואף ביצעה ניסויים ראשוניים בתאים אנושיים עם תוצאות מעודדות. "הפתרונות שמצא הטבע נבדקו על פני מיליוני שנים של אבולוציה, ולכן יש להם סיכוי גבוה להיות יעילים יותר מתרופות מסורתיות", אומר פרופ' טבח.
קראו פחות
טכנולוגיית עריכה גנומית CRISPR לעמידות לנגיפים בדלועים
17 נובמבר, 2024
נגיפי צמחים הם בין הפתוגנים המשמעותיים ביותר לגידולים חקלאיים מבחינה כלכלית וגורמים לנזק שנתי של עד 3 מיליארד דולר לחקלאות העולמית. שיטות השבחה מסורתיות מוגבלות ביכולתן להקנות עמידות כנגד הנגיפים ולכן נדרשות טכנולוגיות חדשניות, כגון CRISPR/Cas9, ליצירת עמידות גנטית חדשה נגדם.
הנגיפים הם טפילים אשר קיומם תלוי באופן מלא ברכיבי תא הפונדקאי. גנים בצמחים המקודדים לחלבונים החיוניים להדבקה נגיפית מכונים גני רגישות (S). גנים אלו מהווים מטרות אטרקטיביות לפיתוח עמידות חדשה לנגיפים. באמצעות CRISPR/Cas9, בהובלתו של ד"ר זיו שפיגלמן, ביצעו חוקרי מכון וולקני: ד"ר חגית האק, ד"ר דיאנה ליבמן ומיטל שטרקמן-כהן (כולם בוגרי העברית), מוטציות בגני S בגידולי דלועים וסולניים שונים והצליחו להגביר את העמידות כנגד נגיפים בעלי חשיבות כלכלית.
קרא עוד
נגיף פסיפס ירוק של מלפפון (CGMMV) הרסני בגידולי דלועים וגורם לנזק ניכר ליבול ולפרי. על ידי יצירת מוטציות בגני S של הפונדקאי, TOM1 ו-TOM3, הגבירו החוקרות והחוקר, בצורה משמעותית, את עמידות הצמח לנגיף. נגיף חשוב נוסף בגידולי דלועים הוא נגיף צהבת עורקי מלפפון (CVYV). על ידי מיקוד רצף רגולטורי של פקטור התחלה אאוקריוטי (eIF4e), הגבירו את העמידות לנגיף זה. בנוסף, הצליח הצוות לייצר עמידות לנגיפי Potex בצמחי עגבנייה על ידי מיקוד הגן EXA1. צמחים ערוכים גנומית אלו יכולים לשמש ככלים יעילים בהתמודדות עם מחלות נגיפיות חשובות רבות.
קראו פחות
רומן ביכורים של בוגרת העברית מרב ליבנה-דיל - "הנערות"
13 נובמבר, 2024
יצא לאור ספר פרוזה ראשון שכתבה מרב ליבנה-דיל בהוצאת "ידיעות ספרים" - "הנערות". הספר מספר את סיפור התבגרותן של שלוש נערות מישוב בשומרון.
בדיקת דם מזהה נזק מוקדם לריאות בחולי סרטן
13 נובמבר, 2024
מחקר חדש מציג בדיקת דם פשוטה לזיהוי נזק מוקדם לריאות אצל חולי סרטן המקבלים טיפול חדשני עם קוניוגטים של נוגדנים ותרופות (ADCs), שעלולים לפעמים לגרום למחלות ריאה חמורות ואף קטלניות (ILD). באמצעות ניתוח סמנים ספציפיים ב-DNA מחזורי, הבדיקה מספקת דרך לא-פולשנית לניטור סיבוכי ריאות אצל מטופלים, ללא הסתמכות בלעדית על סריקות דימות. התקדמות זו חשובה כיוון שהיא עשויה לסייע לרופאים לאתר ולנהל נזקים מוקדם יותר, לשפר את בטיחותם של חולים הנוטלים תרופות סרטן חזקות ולהפוך את הניטור השוטף לנגיש וקל יותר.
צוות חוקרים, בוגרי העברית, בראשות ד"ר אלברט גרינשפון, מהמכון האונקולוגי ע"ש שרת במרכז הרפואי הדסה, וד"ר אורי פרידליך ממרכז הביופסיה הנוזלית במחלקה להמטו-אונקולוגיה ילדים במרכז הרפואי הדסה, פיתח בדיקת דם חדשה היכולה לזהות סימנים מוקדמים לנזק ריאתי שעלול להיות קטלני בחולי סרטן. שיטה פורצת דרך זו מיועדת להציע דרך בטוחה ופשוטה יותר לניטור מחלות ריאה שנגרמות מתרופות, עם אפשרות להפחית את הצורך בסריקות תכופות.
קרא עוד
במחקר זה, החוקרים בחנו בדיעבד דגימות דם של חולים עם סרטן גרורתי מסוג HER2-חיובי שטופלו באנהרטו, ומיעוט מתוכם פיתחו נזק ריאתי במהלך הטיפול. באמצעות ניתוח דגימות אלו, הצוות זיהה סמנים של נזק ריאתי שתאמו לתסמינים שאומתו באמצעות סריקת דימות רפואית. תגלית זו מציעה גישה חדשה לניטור בריאות הריאות בחולים הנוטלים ADCs ומספקת אפשרות מבטיחה ונגישה לזיהוי מוקדם ולניטור. צוות המחקר שואף לפתח את השיטה לשימוש רחב יותר ברפואה קלינית.
קראו פחות