ירושמיים מגיע למכון למדעי כדור הארץ
ד', 27/05/202617:00
חדשות
בוגרת העברית - חברת הנהלה גלובלית של קבוצת אנרג'יאן
4 ספטמבר, 2025
אליענה פישלר היא אחת הדמויות הבולטות בתחום התקשורת הארגונית בישראל. היא בוגרת תואר ראשון במנהל עסקים ותקשורת ועיתונאות ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. כיהנה כראשת שיווק של בורסת תל אביב ובנק הפועלים, היה לה משרד עצמאי לייעוץ אסטרטגי, היא מילאה תפקידים בכירים באמדוקס ובתעשייה האווירית. בשנת 2020 הצטרפה לאנרג'יאן, תאגיד בין-לאומי בתחום הגז, ומאז ניהלה את מערך קשרי החוץ והתקשורת של החברה בישראל. בדיוק בתקופה בה אנרג'יאן החלה בהפקת הגז ממאגר כריש. פישלר קידמה את שיתופי הפעולה עם כלל מחזיקי העניין של החברה והובילה מהלכים אסטרטגיים בתחומי התקשורת, הקיימות, אחריות תאגידית וחיזוק הקשר עם הקהילה.
כעת הודיעה חברת אנרג'יאן על מינויה של אליענה לחברה בהנהלה הגלובלית של הקבוצה. בתפקידה החדש, תתמקד גם בהובלת אסטרטגיות תקשורת וקשרי החוץ של אנרג'יאן בזירה הבין-לאומית, בחיזוק מעמדה של החברה מול מקבלי החלטות וסוכנויות דירוג ואיגודים גלובליים בתחומי הגז והאנרגיה, במטרה לקדם את פעילותה הגלובלית של הקבוצה ולתמוך בכניסתה לשווקים חדשים.
קרא עוד
עם זאת עבודתה היום-יומית אינה קשורה אך ורק בתקשורת ואנרגיה ולפעמים מספקת ריגושים בלתי צפויים. כך, לפני כשנה, יצא לאליענה להוביל פרויקט ארכאולוגי מפתיע. במהלך סקר תת-ימי לבחינת פרמטרים לקידוח, איתרה אנרג'יאן מקבץ כדים על קרקעית הים. "הודות לרובוט תת-ימי מתקדם, שסוקר את קרקעית הים, הייתה לנו הזכות לקחת חלק במיזם שחושף משהו כה מרגש בהיסטוריה של האזור", אמרה אז. לדבריה, רק לחברה כמו אנרג'יאן יש את הציוד והטכנולוגיה שאיפשרו להגיע לממצאים בעומק הים. על פי רשות העתיקות, זוהי הספינה הטרופה הקדומה ביותר שהתגלתה עד היום באזורנו. האונייה כללה מטען - קנקני אגירה כנעניים מתקופת הברונזה, שמספקים תובנות חדשות על המסחר הקדום באזור. התגלית, שהשתמרה בתנאי לחץ בעומק הים, עוררה הדים בעולם ואף הובילה לפניות של חוקרים בין-לאומיים.
אם גם זה לא נראה מספיק, פישלר גם פועלת לקידום נשים צעירות לתפקידי ניהול ובמיוחד בתחומי הטכנולוגיה. היא מוכיחה שאפשר לשלב קריירה, ערכים, חדשנות וגם קצת הרפתקאות. דוגמה חיה לכך שקריירה יכולה להיות מגוונת, מפתיעה, ועמוסה בהזדמנויות – אם רק יודעים לזהות אותן.
צילום: יח"צ
קראו פחות
לימודי ייעוץ והדרכה חינוכית-טיפולית לגיל הרך
3 ספטמבר, 2025
התוכנית ללימודי ייעוץ והדרכה חינוכית-טיפולית לגיל הרך (0–3) מיועדת לנשות מקצוע בעלות רקע בהדרכה ובניהול בחינוך לגיל הרך, ומכשירה אותן ללוות ולהדריך צוותים במסגרות חינוך לגיל הרך מנקודת מבט מערכתית, חינוכית וטיפולית. הלימודים משלבים ידע עדכני בלימודים תיאורטיים יחד עם התנסות מעשית (פרקטיקום מלווה בסופרוויז'ן) ורכישת כלים מעשיים בתחומים התפתחותיים, התנהגותיים ופסיכולוגיים של הגיל הרך, כלים בהדרכה ובהובלת קבוצות, התערבות מערכתית ועוד.
קרא עוד
מועד פתיחה: 16.11.2025
ימי לימוד: ימי א', 14:30 - 09:15
היקף: תכנית שנתית בת 24 מפגשים (144 שעות אקדמיות) וכן 60 שעות התנסות מעשית מלווה בסופרויז'ן
מיקום: קמפוס הר הצופים. חלק מהמפגשים יתקיימו בלמידה מרחוק
בוגרות ובוגרי העברית זכאים להנחה מיוחדת של 300 ₪ משכר הלימוד!
קראו פחות
בוגר העברית - סמנכ"ל של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
3 ספטמבר, 2025
ועדת בוחנים רצינית של נציבות שירות המדינה התכנסה, בדקה, חקרה ובסוף הכריזה – ארבל אריאל אלטשולר, בוגר האוניברסיטה העברית, הוא האיש החדש בתפקיד סמנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומנהל אגף המדיניות שלה. הוא מחליף את עינת גנון, שגם היא בוגרת העברית, אשר שירתה בתפקיד הזה במשך 7 שנים. אחלה חילופי דורות!
מה זה אומר בפועל? ארבל ינהל את כל מה שקשור למדיניות, חקיקה, נתונים, מעקב, בקרה – בקיצור, האיש עם היד על הדופק של ההתחדשות העירונית בישראל. חשוב להזכיר שיש לו גם השכלה מתאימה: תואר ראשון בהצטיינות במדעי המדינה, פילוסופיה וכלכלה, ותואר שני משולב מהעברית ותל אביב בכלכלה עם התמחות בתכנון עירוני ואזורי. כן, הוא גם חכם וגם מתכנן ערים!
לפני שקיבל את התפקיד הנוצץ הזה הוא כבר היה עמוק בעניינים – ניהל תחומים שקשורים לשיכון, מקרקעין ותקומה באגף החשב הכללי באוצר. הוא עבד מול רשות מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון, הרשות להתחדשות עירונית, ועוד רשויות עם שמות ארוכים ומרשימים. אפילו היה יו"ר ועדה לפי חוק הלוואות לדיור!
קרא עוד
כך הגיב ארבל עצמו: "אני מודה למ"מ מנכ"ל של הרשות יהודה מורגנשטרן ולוועדה על הבחירה ועל האמון שניתן בי ועל ההזדמנות לעמוד בחזית העשייה הציבורית בתחום ההתחדשות העירונית. זהו תחום קריטי לעתידה של מדינת ישראל – לחיזוק הערים, לשיקום שכונות ותיקות, למתן מענה לצרכי הדיור של הדור הצעיר והציבור הרחב ולהתמודדות עם אתגרים לאומיים בתחומי המיגון והחיזוק. בכוונתי לפעול יחד עם צוות הרשות, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות כדי להמשיך להסיר חסמים, להבטיח זכויות לדיירים ולממש את הפוטנציאל העצום הגלום בהתחדשות עירונית".
הרשות הוקמה בשנת 2016 והיא אחראית על קידום פרויקטים של התחדשות עירונית. נכון ל-2024, כמעט שליש מהדירות שאושרו בתוכניות חדשות – הן בפרויקטים כאלה. אז כן, העתיד העירוני שלנו בידיים טובות.
קרדיט צילום: יח"צ
קראו פחות
קורס הנחיית קבוצות והובלת צוותים - בתחום חינוך, חברה וקהילה
3 ספטמבר, 2025
קורס הנחיית קבוצות והובלת צוותים בתחום חינוך, חברה וקהילה יעסוק ברכישת מיומנויות בשיטה חווייתית, תוך מתן דגש על כלים מעשיים וגיבוש קבוצתי. הקורס יאפשר פיתוח אישי ומקצועי של תפיסת תפקיד מוביל קבוצה וצוות, יתמקד במיומנויות בהובלת משימות ובהבנת תהליך קבוצתי מונחה מטרה תוך שילוב מתודות הנחייה מגוונות. הקורס מותאם לאנשי חינוך או פעילים חברתיים בקהילה, המתחברים לצורך של אנשים לפעול יחד בקבוצה, המבקשים להוביל אנשים, לחבר ביניהם ולאפשר להם ליצוק מטרה משותפת בתוך תהליך קבוצתי.
קרא עוד
מועד פתיחה: 30.11.2025
ימים ושעות: ימי א', 16:15 - 20:30
היקף: 14 מפגשים (70 שעות אקדמיות)
מיקום: קמפוס הר הצופים
בוגרות ובוגרי העברית זכאים להנחה מיוחדת של 300 ₪ משכר הלימוד!
קראו פחות
הצפנה קוונטית – טכנולוגיה ישנה בטוויסט חדש
3 ספטמבר, 2025
במשך 40 שנה, מדענים רדפו אחרי "מקור הפוטון הבודד" המושלם - מין פנס קסום שפולט פוטון אחד (חלקיק אור זעיר) בכל פעם. אמנם לבנות מקור כזה - זה כמו לנסות לבנות בית מיהלומים: קשה בטירוף ויקר בטירוף. המקור הזה נדרש עבור משהו שנקרא QKD - שיטת הצפנה סופר-מאובטחת שמבוססת על מכניקת הקוונטים. שיטה המאפשרת לשלוח הודעות סודיות שאף אחד, אפילו ההאקר הכי ערמומי או מחשב קוונטי מהעתיד, לא יוכל לפצח. זה החלום של תקשורת קוונטית. עכשיו, צוות פיזיקאים מבריק מהאוניברסיטה העברית בירושלים הפך את זה להרבה יותר מציאותי!
במקום לחכות לפתרון המושלם, הדוקטורנטים יובל בלום ויועד אורדן, בהנחיית פרופ' רונן רפפורט (וכולם בוגרי האוניברסיטה) אמרו: "בואו נעבוד עם מה שיש"! הם השתמשו בנקודות קוונטיות, חלקיקים זעירים שמתנהגים כמו אטומים מלאכותיים, ושידרגו אותם עם ננו-אנטנות. השילוב הזה מאפשר לשלוט בדיוק איך הפוטונים נפלטים, גם אם הציוד רחוק מלהיות מושלם.
הם המציאו שני טריקים גאוניים:
פרוטוקול פיתיון מקוצר – טריק שמבלבל האקרים שמנסים לגנוב הודעות מרובי פוטונים.
פרוטוקול טיהור מוצהר – מסנן את הפוטונים המיותרים בזמן אמת ומשאיר רק את אלה הבטוחים באמת.
קרא עוד
בדקו את זה במעבדה והשיגו תוצאות טובות בהרבה משיטות הלייזר הישנות וזה עבד גם בטמפרטורת החדר. מה הקטע הכי טוב? לא צריך ציוד עתידני. מעבדות בכל העולם יכולות להתחיל להשתמש בזה כבר עכשיו. אז כן, ההצפנה הקוונטית עכשיו יותר מגניבה, יותר זולה והרבה יותר אפשרית.
קראו פחות
גישור - מיומנויות לניהול ויישוב קונפליקטים
12 אוגוסט, 2025
בשיתוף קבוצת "גושרים", הקורס עוסק בתהליך הגישור על שלביו השונים - החל מתפיסת העולם והעקרונות המנחים, דרך טכניקות לניהול משא ומתן ושיחות קשות, זיהוי סגנונות קונפליקט אישיים ועד סימולציות מעשיות – כך שבסופו של התהליך רוכשים הבוגרים ארגז כלים לניהול ויישוב סכסוכים ומוכשרים לשמש כמגשרים מוסמכים.
מועד פתיחה: 18.11.2025
ימים ושעות: ימי ג', 16:15-20:15
היקף: 12 מפגשים (60 שעות אקדמיות)
מיקום: קמפוס הר הצופים
בוגרות ובוגרי העברית זכאים להנחה מיוחדת של 300 ₪ משכר לימוד!
הילדה שאהבה סיפורים שלא סופרו
12 אוגוסט, 2025
פעם לירושלים, לעיר שבה כל אבן מספרת סיפור, עלתה מניו-יורק ילדה בשם אלישבע באומגרטן. כבר בגיל צעיר היא לא הסתפקה בלקרוא ספרים ולשמוע סיפורים - היא רצתה לדעת איך הם נכתבו, מי כתב אותם ומה קרה לאנשים אשר כלל לא נכנסו לסיפורים. בייחוד נשים, ילדים וכל מי שלא היה רב או מלך.
היא הלכה ללמוד היסטוריה באוניברסיטה העברית והמשיכה לדוקטורט, שבו חקרה איך נראו החיים של אמהות וילדים יהודים באשכנז של ימי הביניים. לא, לא רק מה הם אכלו – אלא איך הם חיו, איך הם אהבו, איך הם התמודדו עם החיים. היא גילתה שההיסטוריה לא שייכת רק לגיבורים – אלא גם לגיבורות ולכל מי שחי בין השורות.
אחרי פוסט-דוקטורט בארה"ב, היא חזרה לארץ והפכה לפרופסורית באוניברסיטת בר-אילן, שם ניהלה את המרכז לחקר האישה ביהדות. אבל היא לא עצרה שם - היא חזרה לעברית ובימים אלו ממש פרופ' אלישבע באומגרטן מונתה לדיקנית הפקולטה למדעי הרוח. כן, היא עכשיו אחראית על ההיסטוריונים, הפילוסופים והבלשנים.
המחקרים שלה עוסקים בדברים הכי יומיומיים – כמו נישואין, מיילדות ואפילו איך נשים יהודיות הבינו את סיפורי התנ"ך. עושה את זה עם עומק, רגישות וקריצה של מי שיודעת שהעבר הוא לא רק נוסטלגיה, אלא מראה לעתיד. הספרים שלה זכו בפרסים, המאמרים שלה מצוטטים בכל העולם והיא עצמה הפכה לדמות מרכזית במדעי היהדות. אבל אם תשאלו אותה, היא כנראה תגיד שהיא פשוט אוהבת סיפורים – במיוחד כאלה שלא סופרו עד עכשיו.
קרא עוד
פרופ’ באומגרטן תחליף את פרופ’ ניסים אוטמזגין (בוגר האוניברסיטה בעצמו, כמובן), אשר חיזק את מעמדה של הפקולטה למדעי הרוח בזירה הבין-לאומית, בין היתר באמצעות מאות שיתופי פעולה שהוביל עם אוניברסיטאות מחקר מובילות ברחבי עולם.
ברכותינו!
קראו פחות
התכנית ללימודי ניתוח התנהגות יישומי (ABA)
11 אוגוסט, 2025
ניתוח התנהגות יישומי הוא תחום מדעי ומעשי המבוסס על עקרונות של למידה והתנהגות. מיושם בעבודה עם ילדים, נוער ומבוגרים במגוון מסגרות חינוכיות, טיפוליות ובריאותיות – לרבות עבודה עם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. התכנית הינה דו-שנתית ובסיומה תוענק תעודת מקצוע רשמית מוכרת ע"י משרד החינוך ומאושרת ע"י האיגוד הבין-לאומי המוביל את התחום - ABAI
מועד פתיחת התכנית: 30.10.2025
ימי לימוד: ימי ה', 14:30-20:00
היקף התוכנית: תכנית דו-שנתית של 330 שעות אקדמיות. בנוסף, התנסות מעשית בעבודה בשטח/פרקטיקום בהיקף של 500 שעות
מיקום: קמפוס הר הצופים כאשר חלק מהמפגשים יתקיימו בלמידה מרחוק
בוגרות ובוגרי העברית זכאים להנחה מיוחדת בגובה 500 ₪ לשנת הלימודים הראשונה!
ספין המשלב פיזיקה וביולוגיה
11 אוגוסט, 2025
מחקר ישראלי חדש מגלה שחלבונים שקשורים למחלת אלצהיימר – אותם עמילואידים מעצבנים שיוצרים גושים דביקים במוח – מושפעים לא רק מהכימיה שלהם, אלא גם מהכיוון שבו האלקטרונים שלהם מסתובבים! כן, מסתובבים. זה נקרא "ספין" וזה בערך כמו לבחור אם לרקוד ימינה או שמאלה במסיבת ריקודים מולקולרית.
החוקרים, בהובלת יעל קפון, דוקטורנטית מהמכון לפיזיקה יישומית מהאוניברסיטה העברית (שכנראה יודעת איך לגרום לאלקטרונים לרקוד), בהנחיית פרופ' יוסי פלטיאל (שניהם בוגרי העברית, אגב) ובשיתוף פעולה עם פרופ' אהוד גזית מאוניברסיטת תל אביב, גילו שכאשר שמים את החלבונים על משטחים ממוגנטים – כלומר כאלה שיש להם כיוון מגנטי ברור – הם מתנהגים אחרת לגמרי. אם המגנט פונה לכיוון מסוים, החלבונים יוצרים פי שניים יותר סיבים, וחלקם אפילו ארוכים פי 20. אם הופכים את הכיראליות (הידיות המולקולריות שלהם), אז גם התוצאה מתהפכת. כאילו החלבונים אומרים: "אה, ככה אתה רוצה לשחק? אז בוא נראה לך!".
זה קשור לתופעה שנקראת CISS – סלקטיביות ספין מושרית בכיראליות – שהיא כמו אפליקציה שמחברת בין כיוון הספין של אלקטרונים לבין איך מולקולות מתנהגות. עד עכשיו השתמשו בזה בעיקר בכימיה ובחומרים, אבל עכשיו זה נכנס גם לביולוגיה, ופותח דלתות חדשות לגמרי.
החוקרים חושבים שבעתיד נוכל להשתמש בטכנולוגיות מגנטיות כדי לשלוט על איך חלבונים מתאגדים – אולי אפילו לעצור את היווצרות הסיבים המזיקים האלה. זה יכול לעזור לא רק באלצהיימר, אלא גם במחלות אחרות שקשורות לעמילואידים.
אז כן, מסתבר שלפעמים כדי להבין את המוח – צריך לחשוב כמו פיזיקאי. או לפחות לדעת מה הספין של האלקטרון שלך.