ענקית החלב הצרפתית דנון חתמה על הסכם השקעה אסטרטגי עם הסטארט-אפ הישראלי וילק, שעלול להוביל לשיתוף פעולה עם חברת פוד טק לפיתוח רכיבי חלב אם מתורבתים לפורמולה לתינוקות על בסיס טכנולוגיית התאים שלה.
פרופ' נורית ארגוב-ארגמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים היא מייסדת שותפה של חברת וילק שנוסדה בשנת 2018 כביומילק. מאז פיתחה טכנולוגיה מבוססת תאים לייצור חלב אם אנושי מתורבת וחלב מתורבת מן החי.
מישל שי וקסלר, בוגרת האוניברסיטה העברית, זכתה במקום שלישי בתחרות הסיפור הקצר של עתון "הארץ" לשנת תשפ"ג. ארגון בוגרי העברית מברך על הזכייה!
מנימוקי השופטים: "קומות" משרטט סקיצה קצרה להתמודדות יום־יומית של משפחה עם התאבדות אחד מבניה. הסיפור כתוב מנקודת מבטה של האחות ומתמקד במערכת היחסים שלה עם בני הבית, ובעיקר עם אב המשפחה. נדמה שדמות המספרת קשובה ורגישה לנפש של אביה יותר משאר האחים: האח שהתאבד גרם לאב לחוש כי "מאותו יום הוא אבא רע, והגב שלו ירד לפחות בשתי קומות". האח האחר אוטם עצמו לאב, ורק האחות משמשת לו משענת. תיאור ההישענות הרגשית מגיע לשיא בסוף הסיפור, כשהאחות מספקת לאב גם משענת גופנית: "מלוא כובד משקל העצב של אבא שלי שוקע אל החזה שלי והוא רועד".
הסיפור, הכתוב בגוף ראשון, מעוצב בשפה עדינה אך קולחת ואחידה ברמתה. יש בו קצב שמכניס את הקורא לחיק המשפחה, אל שולחן השבת שלה — אחד המקומות הכמוסים והאינטימיים ביותר. שם הסיפור "קומות" שזור כמוטיב לשוני לכל אורך הסיפור: החל בקומות הסנדוויצ'ים שהאב מכין והבן מפרק וכלה בשיא — קומות הקבורה שבהן האחות מבקרת את אחיה המת ומספרת לו על חיי המשפחה בלעדיו.
השופטים: יצחק בר־יוסף, ולרי מיכאלובסקי ועירית פרנק
הידעת? הניוזלטר הרבעוני שלנו כבר בתיבת הדואר שלך! כל כל מה שמעניין מארגון בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית! החדשות, המחקרים, המיזמים, הפרסים, המשרות, האירועים וההצעות הייחודיות. לניוזלטר המלא >>>
לא קיבלת? זה הזמן לעדכן את הפרטים באתר שלנו >>>
בחפירות שנערכו בשנת 2012 באזור העופל בירושלים מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בראשות ד"ר אילת מזר ז"ל, במימון דניאל מינץ ומרדית' ברקמן מניו יורק ובסיוע קולג' ארמסטרונג מאוקלהומה, ארה"ב והחברה לפיתוח מזרח ירושלים, התגלו שרידיהם של שבעה כדי חרס גדולים ועל צווארו של אחד הכדים הייתה חרותה כתובת שהשתמרה באופן חלקי ותוארכה ע"י ד"ר מזר לימי שלמה המלך. מן הכתובת המקורית שרדו שבע אותיות בלבד. במהלך השנים למעלה מעשרה חוקרים הציעו קריאות שונות מבלי שהגיעו לקריאה מוסכמת. המכנה המשותף לכולם היה זיהויה של הכתובת ככתובה בכתב כנעני, כתב ממנו התפתח הכתב העברי הקדום שהיה נהוג בימי הבית הראשון.
במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת של המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית – Jerusalem Journal of Archaeology – הצליח האפיגרף ד"ר דניאל ויינשטוב (בוגר האוניברסיטה העברית) לפענח כי מדובר בכתב "דרום־ערבי קדום", שנהג באותה עת בדרום חצי־האי ערב (אזור תימן של ימינו) בו ממלכת שבא הייתה הממלכה הדומיננטית באותה עת. "פענוח הכתובת על הכד מלמדת אותנו לא רק על נוכחותם של דוברי שבאית בישראל בתקופת שלמה, אלא גם על מערכת היחסים הגיאופוליטית, באותה העת, באזורנו. בעיקר לאור המקום בו התגלה הכד, אזור שידוע בכך שהיה מרכז הפעילות המנהלתית של המלך שלמה וירושלים", ציין ד"ר ויינשטוב. "זוהי עדות נוספת לקשרים המסחריים והתרבותיים הענפים שהיו בין ישראל תחת שלמה המלך וממלכת שבא".
על פי הפענוח החדש, הכתובת על הכד היא "שי לד'ן 5" משמעה 5 "שְׁחֶלֶת" – השני מבין ארבעת מרכיבי הקטורת הנזכרים בתורה (שמות ל, 34). השְׁחֶלֶת, המכונה במקורות חז"ל "ציפורן" הייתה מרכיב הכרחי בקטורת שעל פי המקורות הוקטרה הן בבית הראשון והן בבית השני. ממצא זה מצביע על קשר ברור בין ירושלים של המאה ה־10 לפנה"ס (ימי ממלכת שלמה) לבין ממלכת שְׁבָא. נראה כי כד החרס יוצר בסביבות ירושלים והכתובת שעליו נחרתה לפני הכנסתו לכבשן לצריפה על ידי אדם דובר שבאית שהיה קשור לאספקת סמי הקטורת.
אתר העופל שבגן הארכיאולוגי למרגלות הכותל הדרומי, בתחום הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, כולל מסלול העובר בין מקוואות טהרה בני 2000 שנה, אשר שימשו את עולי הרגל לבית המקדש. המקום גם שימש כאזור המנהלתי של ממלכת שלמה באותם זמנים. באותה העת לה תוארכה יצירת הכד, פרחה ממלכת שבא בין היתר על בסיס גידול ושיווק של צמחי בושם וקטורת. עיר בירתה הייתה מַארִיבּ. השבאים פיתחו שיטות מתקדמות של סכרים והשקיה של שדות גידול של השיחים מהם הפיקו בשמים ומרכיבי קטורת. שפתם הייתה שפה שמית דרומית. מן התיאורים במקרא ניתן להבין כי שלמה המלך שלט על דרכי המסחר בנגב דרכן עברו שיירות הגמלים השבאיות, כשהן עמוסות בבשמים וצמחי קטורת, בדרכן לנמלי הים התיכון לייצוא.
למאמר המלא >>>
קרדיט מפה: ד"ר דניאל ויינשטוב
15 בוגרות של האוניברסיטה העברית נכללו בנבחרת 50 הנשים המשפיעות בעמדות המפתח בישראל 2023 לפי גלובס. הנבחרת מציגה את הנשים בעמדות המפתח הבכירות ביותר בישראל, לרבות המדעניות המובילות.
רשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל מפורסמת זו השנה השלישית במגזין G של גלובס, אחרי שנים ארוכות שהופיעה במגזין ליידי גלובס. במסגרת הפרויקט השאיפה שלנו היא להציג את הנשים הבכירות, החשובות והמשפיעות בארץ, לצד שורה של נשים שפועלן טרם נחשף לציבור הרחב - אך הן משמעותיות ומשפיעות לא פחות. המטרה היא להעצים עשייה נשית וניהול נשי בדגש על פרמטרים כלכליים ועל כן נלקחים בחשבון שיקולים כמו בכירות, היקף ניהולי כספי, מספר עובדים, התמודדות יוצאת דופן, מהלכים משמעותיים וכו'.
הנשים המשפיעות מגיעות בעיקר משדות הכלכלה, העסקים, התעשייה, הפיננסים, ההייטק, המגזר הציבורי, הבריאות, המשפט, הנדל"ן, האקדמיה, הפוליטיקה, האמנות, החברה, החינוך והפרסום. כהחלטה מערכתית איננו כוללים נשות תקשורת או פוליטיקאיות למעט שרות בתפקידים ביצועיים בכירים.
אנו מברכים את הבוגרות שלנו ומאחלים הצלחות רבות בעתיד:
במחקר חדש וראשון מסוגו בעולם, הצליח צוות חוקרים ישראלי, בהובלת הדוקטורנט רלפי קנז (בוגר תואר שני בפיזיקה יישומית מהעברית) ופרופ' רונן רפפורט מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטה העברית (ובוגר שני תארים של האוניברסיטה), לפתח מכשיר אפיון אופטי שמסוגל למדוד, בדיוק עצום, משטחים דקים עד כדי עובי של אטום בודד. השיטה החדשה מאפשרת מדידות על משטחים מזעריים שקוטרם שני מיקרון בלבד (לשם השוואה, קוטר של שערה אנושית נע סביב 70 מיקרונים). המכשיר החדשני, שפורסם לאחרונה בכתב העת Review of Scientific Instruments, פועל בשיטה ייחודית קלה ונוחה שתייעל אפיון ופיתוח של תאים סולאריים, מסכים שטוחים, ואפילו טכנולוגיות מבוססות חומרים מתקדמים חדשים וביולוגיה מתקדמת.
"מבנים קטנים כאלה מצויים בשימוש במגוון טכנולוגיות ומחקרים מודרניים, כמו מוליכים למחצה, מכשירים אלקטרוניים, מסכים שטוחים ופיתוח טכנולוגיות בחומרים חדשים", מסביר קנז, ומוסיף: "לאחרונה הצלחנו לפתח אליפסומטר חדש שיכול למדוד ולאפיין בדיוק ובמהירות שטחים קטנים עד שני מיקרון ברוחב". לדברי החוקרים, המכשיר החדשני הוא המהיר ביותר מסוגו עד היום באיסוף נתונים, בערך פי אלף בהשוואה למכשירים קיימים דומים שמסוגלים למדוד שטחים קטנים של מיקרונים בודדים. המכשיר כה מדויק עד שהוא יכול לזהות ולמדוד עובי של משטחים זעירים שעשויים משכבה אטומית בודדת.
בנוסף לכך, הפיתוח החדש נמצא יעיל בעבודה עם מיקרוסקופים אופטיים רגילים ורכיבים סטנדרטיים, מבלי להפריע ליכולות ההדמיה של המיקרוסקופים הקיימים. פרופ' רפפורט משתף: "זה הופך את הטכנולוגיה שלנו לזולה במיוחד, קומפקטית ורב-תכליתית. היא הופכת בקלות ובמחיר סביר, כל מיקרוסקופ רגיל לאליפסומטר עם יכולות מעולות בהשוואה לכל אליפסומטר מסחרי". במילים אחרות, מכשיר האפיון האופטי החדש יכול לחסוך למעבדות המחקר והפיתוח, וכן למפעלי התעשייה בכל רחבי העולם סכומים גבוהים מאוד, בשווי מיליארדי דולרים, אשר מושקעים במכשירים יקרים ואיטיים.
זהו הקורס הראשון והיחיד שנבנה בשיתוף פעולה עם חברות ההייטק המובילות במשק ונלמד בחברות עצמן, תוך מפגשים שוטפים עם הדאטה אנליסטים המובילים במשק. הקורס לא נלמד בכיתה רגילה אלא מתארח בחברות ההייטק תוך חשיפה לליבת העשייה של הדאטה אנליסטים.
קורס דאטה אנליסט יישומי מתקדם אשר יכשיר אותך לבצע ניתוח נתונים, לתחקר אותם, להפיק תובנות עסקיות ולהציג אותם באמצעות כלים שנלמד בקורס כגון: Python, Tableau, SQL, Visualization ,Data Storytelling. זהו כרטיס הכניסה שלך למשרות דאטה אנליסט הנחשקות של הסטארטאפ ניישן. הקורס משלב הרצאות של מרצים ומרצות מובילות והרצאות של בעלות ובעלי תפקידי מפתח בחברות המובילות בהייטק.
בתוכנית שלנו, ניתן לך את כל הכלים והידע כדי לעבוד כדאטה אנליסט. התוכנית נבנתה וקיבלה גושפנקא על-ידי מיטב החברות המובילות המעסיקות אנליסטים ומשלבת פרויקט משותף עם חברות מובילות במשק, מה שיאפשר חשיפה לעבודה היומיומית של דאטה אנליסטים.
העבודה על תרגילי הסיום של הקורס תעשה בליווי מנטורים המכהנים כדאטה אנליסטים בכירים בחברות המובילות בארץ.
בנוסף, בסוף התכנית יתבצע הליך חשיפה של בוגרי ובוגרות התכנית לחברות ההייטק בשיתוף חברת ההשמה המובילה Join וחברות הטכנולוגיה המובילות בארץ ובעולם.
מפגשי הקורס יתקיימו בתל אביב, שם נתארח בחברות ההייטק המובילות בליווי מפגשים עם מחלקות הדאטה וב-ZOOM.
בוגרות ובוגרי העברית זכאים ל-10% הנחה!
להגשת מועמדות >>>
ניתן לפנות גם בטלפון: 02-5883077
אנו שמחים להציע לקהל המבקרים במוזיאון, למחזיקי המנוי שלנו ולקהל שלנו בבית, מגוון הרצאות בנושאים אקטואליים המתקשרים לעולם התוכן העשיר של המוזיאון. באביב הקרוב נהנה מהרצאות בשתי סדרות חדשות הכלולות במחיר הכניסה למוזיאון. ההרצאות מתקיימות בימי רביעי בשעה 19:00 באודיטוריום המוזיאון, ניתן להגיע לביקור במוזיאון לפני ההרצאה, מומלץ להגיע לסיור בשעה 18:00.
המוזיאון נגיש. למידע ושאלות בנושאי נגישות אנא פנו אלינו - מוקד טלפוני נגיש: 02-5611066 | כתובת מייל להתקשרות: contact@blmj.org
בוגרות ובוגרי העברית זכאים להטבה מיוחדת! לכל הפרטים >>>
אביב של הרצאות במוזיאון, שתי סדרות חדשות – אפריל-יולי 2023:
סדרת "הקהילות היהודיות העתיקות בעולם" תקומתה של מדינת ישראל לפני 75 שנה, לוותה בתהליך של גיבוש זהות ותרבות משותפת ליהודי הארץ, מתוך מגוון הקהילות והמסורות שהביאו איתם יהודי התפוצות בשובם לארץ. בסדרה זו נבחן ונלמד על קהילות יהודיות עתיקות מארצות המזרח הקדום, הארצות המיוצגות באוספי המוזיאון – איטליה, איראן ועוד… לפני כל הרצאה יתקיים סיור מיוחד במוזיאון השם דגש על מוצגי המוזיאון שהגיעו אלינו מהאזור המקביל להרצאה:
סדרת "על הזיכרון" - סדרת הרצאות זו תדון בשאלת העיסוק שלנו בזיכרון. מדוע זיכרון מעניין אותנו כל כך? מה אנחנו רוצים לשמור ומה אנו רוצים לשכוח? ומה תפקידן של חקר היסטוריה והארכיאולוגיה בעיצוב ההווה שלנו:
* מומלץ להגיע למוזיאון לפני ההרצאה ולהצטרף להדרכה במוזיאון ובתערוכות המיוחדות בשעה 18:00
הדרכות לקהל הרחב כלולות במחיר הכניסה למוזיאון:
בתצוגת הקבע ובתערוכות המיוחדות: ימים ראשון – שישי בשעה 11:00, רביעי גם בשעה 18:00, שבת בשעה 11:30 | הדרכות באנגלית: ימים ראשון – שלישי ושישי בשעה 11:30, רביעי גם בשעה 17:30.
כלול במחיר הכניסה למוזיאון, אין צורך בהרשמה מראש.
שעות פתיחה: ימים ראשון-שלישי וחמישי: 17:00-10:00 | רביעי: 21:00-10:00 | שישי-שבת: 14:00-10:00
פסח במוזיאון:
לאורך חג הפסח, לצד הפסטיבל ניתן יהיה ליהנות מפעילות המוזיאון הרגילה, הכוללת סיורים מודרכים לקהל הרחב (מבוגרים):
שעות הפתיחה של המוזיאון במהלך חול המועד פסח: שישי 7.4: 14:00-10:00 | שבת 8.4: 14:00-10:00 | ראשון-שני 9-10.4: 17:00-10:00 | שלישי 11.4: 14:00-10:00
פסטיבל הכתב – פעילות לכל המשפחה, חול המועד פסח 7-11.4 (למעט שבת 8.4):
משחר היווצרו ועד ימינו אנו, הכתב היה והינו חלק חשוב ובלתי נפרד מהחוויה האנושית – של תקשורת, סיפורים, תיעוד היסטורי, כתיבת הגדות ואגדות, הבעת אהבה ועוד. בפסטיבל מיוחד לחג הפסח, ניפגש במוזיאון ונתחקה אחר ההיסטוריה של הכתב דרך שלל חוויות ופעילויות - נתבונן בצורות הכתב הראשונות שידועות לנו, המצוירות וחקוקות על קירות וסלעים ומספרות לנו סיפורים קדמוניים. נגלה יחד את המקור המשותף לכתבים השונים שאנו מכירים כיום ונחווה את הכתב על כל גווניו וסיפוריו.
במסגרת הפסטיבל תיהנו מפעילויות חווייתיות לכל המשפחה:
מפגש הדגמה והתנסות עם סופר.ת סת"ם | מופע היתולי על מורה מורדת בבית ספר לסופרים במצרים העתיקה | הדרכה על כתב ההירוגליפים | הדרכה על כתב היתדות | חוויית AR/VR על סוד הנצח וכוחם של ההירוגליפים במצרים העתיקה | מופע ג'אגלינג של הפרחת אותיות באוויר | סרטון "תנו אות" – הנפשה לילדים וילדות על איך ולמה הומצא הכתב | "מציאת מצרים" – פעילות דיגיטלית עצמית ועוד.
הפסטיבל יתקיים בחול המועד פסח תשפ"ג בימים:
יום שישי 7.4, בשעות 10:00-13:30 | ימים ראשון – שני 9-10.4 בשעות 10:00-16:00 | יום שלישי (ערב שביעי של פסח) 11.4, בשעות 10:00-13:30 (המוזיאון ייסגר בשעה 14:00)
הכניסה וההשתתפות חינם בחסות בנק הפועלים, במסגרת פרויקט: "פועלים למען תרבות, יופי וטבע בישראל". מתאים לגילאי 5-10 ולכל המשפחה
ההשתתפות בפעילות ללא תשלום מותנית בהרשמה מראש באתר.
מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה את תוצאות הקול הקורא של מענק ERC Advanced Grant לשנת 2022. המענק היוקרתי מיועד לחוקרים בעלי רקורד של הישגי מחקר משמעותיים ב-10 השנים האחרונות. על המדענים להיות מובילים בתחומם ויוצאי דופן מבחינת מקוריות ומשמעות תרומתם למחקר. מתוך 16 הזוכות והזוכים - 4 בוגרות ו-5 בוגרים של האוניברסיטה העברית בירושלים! קרן המחקר של האיחוד מספקת למעשה לחוקרים הזדמנות להמשיך בפרויקטים שאפתניים שיכולים להוביל לפריצות דרך מדעיות גדולות. להלן רשימת הבוגרים והבוגרות של העברית שזכו במענקים ופעילים מוסדות בארץ:
פרופ' שחל אילני, המחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן
פרופ' מיכל שרון, המחלקה למדעים ביומולקולריים, מכון ויצמן
פרופ' יוסף ירדן, המחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית, מכון ויצמן
פרופ' ירדנה סמואלס, המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, מכון ויצמן
פרופ' דן אורון, המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות, מכון ויצמן
פרופ' בני אפלבאום, בית הספר להנדסת חשמל, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' אינה סלוצקי, בית הספר לרפואה ובי"ס סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' תמר הרציג, החוג להיסטוריה כללית, סגנית הדקאנית בפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' גידי בוהק, החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ותוכנית הלימודים במדעי הדתות, אוניברסיטת תל אביב
מומחים בין-לאומיים, בין היתר מהאוניברסיטה העברית, יצרו מאגר נתונים ענק וראשון מסוגו הכולל פריטים מתולדות ההיסטוריה של הטבע. אוסף הממצאים צפוי לסייע בהתמודדות עם אתגרים בנושאי משבר מגוון המינים והאקלים.
מעבר לקירות הגלריות שלהם, מוזיאוני הטבע בעולם שומרים על ארכיון של ההיסטוריה של כדור הארץ ומערכת השמש כולה. האוספים הללו מספקים פתח לעבר כדור הארץ, והם משמשים בין השאר ליצירת תחזיות לגבי העתיד שלנו ולמענה למשברים של ימינו. עם זאת, חוסר מימון ותיאום בין אוספי הטבע בעולם הובילו למחסור בנגישות למידע שקיים בהם. לכן, שורת מומחים מכל רחבי העולם, ביניהם חוקרים מאוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, השתתפו ביוזמה ראשונה מסוגה למיפוי כלל האוספים מ-73 מוזיאוני הטבע הגדולים בעולם ב-28 מדינות. צעד זה עתיד לסייע למדענים ומקבלי החלטות למצוא פתרונות לבעיות דחופות ולאתגרים ארוכי הטווח שמציבה לנו המאה ה-21, כגון שינויי אקלים, חוסר ביטחון תזונתי, היערכות למגפות ושימור חיות בר בסכנת הכחדה.
כדי להבין טוב יותר את המשאב העצום והלא-מנוצל הזה, מובילי היוזמה, ביניהם פרופ' גילה כחילה בר-גל (בוגרת שלושה תארים של האוניברסיטה העברית), מנהלת אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, יצרו שיטה חדשנית אך פשוטה שתסייע להעריך במהירות את הגודל וההרכב של אוספי מוזיאוני הטבע ברחבי העולם. זאת באמצעות יצירת אוצר מילים משותף לכלל סוגי האוספים. ממצאים מניתוח ראשוני של המאגר פורסמו ביום חמישי האחרון בכתב העת Science.
"הסקירה מהווה סיכום משמעותי, אך מדובר רק בצעד הראשון לניצול הפוטנציאל העצום של הממצאים הללו לעולם המחקר", הסבירה פרופ' כחילה בר-גל. לדבריה, "על ידי יצירת המסגרת והסקר, אנו שואפים ליצור בסיס לשיתוף פעולה של רשת אוספי הטבע העולמית כדי לתמוך במגוון הביולוגי ובאקלים הגלובלי העתידי תוך שימוש בידע המצטבר מאוספי טבע".
פרופ' כחילה בר-גל הוסיפה כי "האוספים מהווים תיעוד של מורשת תרבותית מתקופות גאולוגיות ועד ימינו. אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית הם הגדולים והמקיפים ביותר שקיימים מסוגם מאזור המזרח התיכון. כיום הם משמשים מאגר זמין ואמין להשוואה ולחקר השינויים בחי ובצומח המתחוללים באזורנו ותורמים לחקר העתיד כדי להבטיח את יציבות המערכות האקולוגיות. תיעוד המוצגים והנגשתם באיכות גבוהה לקהל החוקרים בארץ ובעולם ולקהל הרחב תאפשר ביצוע מחקרים עתידים משולבים שמטרתם להציע פתרונות למשברים מקומיים וגלובליים".