חדשות

Itay&Beyond - Brain on chip

מוח על שבב לטיפול באוטיזם

26 פברואר, 2025


חברת סטארט-אפ ישראלית פיתחה טכנולוגיה חדשנית המשלבת רקמת מוח אנושית עם שבבים אלקטרוניים בניסיון למצוא טיפולים חדשים ויעילים לאוטיזם. חברת הביו-טק "Itay&Beyond" מייצרת "מוח על שבב" מתאי גזע כדי לחזות את יעילות התרופות להפרעות נוירו-פסיכיאטריות. המטרה היא ליצור מערכת שתנבא את השפעת התרופות על תפקוד קוגניטיבי והתנהגותי. החברה נוסדה על ידי יזם ומשקיע שמוליק בצלאל ושני בוגרי העברית: משקיע בחברה וחבר דירקטוריון בועז גולדמן וד"ר ניסים פרץ המשמש כמנכ"ל החברה.

קרא עוד

הטכנולוגיה פותחה במרכז הרפואי הדסה בירושלים, שם החוקרים מגדלים רקמת מוח במעבדה ומעבירים אותה לשבב אלקטרוני המחובר למחשב. השבב מאפשר למדוד את הפעילות החשמלית של תאי המוח ולבחון כיצד הם מגיבים לתרופות שונות. כך ניתן לבדוק את השפעת התרופות על תפקוד המוח בצורה מדויקת יותר מאשר בשיטות המסורתיות.

החוקרים מקווים שהטכנולוגיה תאפשר פיתוח טיפולים מותאמים אישית לאוטיזם ולמחלות נוירו-פסיכיאטריות אחרות, ותשפר את איכות החיים של המטופלים. בנוסף, הטכנולוגיה עשויה לסייע בהבנת המנגנונים הביולוגיים של המחלות הללו ולתרום למחקר בתחום.

למקור >>>

קראו פחות
Prof. Itamar Grottor - Chairman of Sequoia team

בוגר העברית מונה ליו"ר צוות המדענים של סקויה

18 פברואר, 2025


פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ואחת הדמויות הבולטות במערכת הבריאות הישראלית, מונה לתפקיד יו"ר צוות המדענים של מותגי תוספי התזונה הבין-לאומית סקויה (Sequoia). המינוי נועד לחזק את פעילותה של סקויה בתחומי הבריאות, הביו-טק והטכנולוגיות הרפואיות.

פרופ' גרוטו, הנחשב לאוטוריטה מובילה בניהול מערכות בריאות ובמדיניות ציבורית, מביא עמו ניסיון רב שנים בניהול משברים בריאותיים ובפיתוח פתרונות חדשניים. כחבר מרכזי בצוות, צפוי פרופ' גרוטו להוביל תהליכי ייעוץ מדעי ולסייע בבחינת השקעות בפיתוחים טכנולוגיים ומחקרים פורצי דרך.

קרא עוד

פרופ' גרוטו בעל דוקטורט מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני בבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית ודוקטורט בניהול מערכות בריאות מאוניברסיטת בן גוריון.

למקור >>>

קרדיט: ירון כרמי

קראו פחות
First Real Dairy Protein in Potatoes

חלבון חלב אמיתי מתפוחי אדמה

12 פברואר, 2025


חברת הסטארט-אפ Finally Foods, אשר נוסדה על ידי שתי בוגרות העברית - המנכ"לית דפנה גבאי וסמנכ"לית טכנולוגיה ד"ר בסיה וינוקור, פיתחה את תפוחי האדמה המהונדסים גנטית הראשונים מסוגם בעולם המכילים חלבון חלב פרה, פריצת דרך שעשויה לחולל מהפכה בתעשיית החלב.  

החברה, שהינה חלק מחממת הפוד-טק The Kitchen של קבוצת שטראוס, צפויה להשיק ניסוי רחב היקף בחודש הבא בדרום ישראל, שם יגודלו תפוחי האדמה המהונדסים. לאחר הקציר, תפוחי האדמה יעובדו לצורך הפקת אבקת חלבון קזאין, רכיב מרכזי בייצור מוצרי חלב. הקזאין, המהווה 80% מחלבוני החלב, חיוני לייצור גבינות ומעניק למוצרי חלב תכונות המסייעות בהתכה, מתיחה והקצפה.  

קרא עוד

Finally Foods מתמחה בחקלאות מולקולרית ומשתמשת בתפוחי אדמה כביוריאקטורים טבעיים להפקת חלבון קזאין. ביוריאקטורים משמשים כמדיום לתגובות ביוכימיות ומהווים חלופה בת-קיימא לייצור חלב מבוסס בעלי חיים, אשר כרוך בפליטות גזי חממה גבוהות ודורש שטחי קרקע ומשאבי מים נרחבים. החברה רואה בחלבונים מן הצומח פתרון לאתגרים העולמיים של שינויי האקלים וביטחון תזונתי.  

"הניסוי הזה הוא נקודת אימות משמעותית עבור Finally Foods והוא יאפשר לנו להתחיל לעבוד עם חברות חלב לפיתוח מוצרי חלב תוך כדי שימוש בחלבון הקזאין שלנו", אומרת דפנה גבאי, "השילוב של בינה מלאכותית לא רק האיץ משמעותית את הפיתוח, אלא גם מאפשר לנו להפיק רמות גבוהות של קזאין טבעי ופונקציונלי בתוך תפוח אדמה וכן לבצע תהליך הפקה יעיל וחסכוני במיוחד. אחד האתגרים המרכזיים בחקלאות מולקולרית הוא הזמן הממושך עד הגעה לשוק, אך Finally Foods מוכיחה שניתן לייצר חלבונים בעלי ערך גבוה במהירות שיא, תוך קיצור דרמטי של זמני הניסוי וטעייה".

למקור >>>

קראו פחות
Expert oped: Dr Alon Oz, IDF

פינת מומחה: רס”ן ד”ר אלון עוז, ראש מדור זיהוי רפואי, הרבנות הצבאית, צה"ל

11 פברואר, 2025


שמי אלון ואני בוגר הפקולטה לרפואת שיניים של האוניבריסטה העברית משנת 2013. הלימודים זכורים לי כאחת התקופות היפות בחיי, בעיקר משום שהאנשים שלמדתי לצידם היו עם לב ענק ורצון לעזור תמיד. האווירה הכוללת והמשותפת להעניק את הטיפול הטוב ביותר למטופלים וכמובן הצחוקים והחוויות, כל אלו סייעו לנו לשמור על השפיות ולצלוח ביחד את האתגרים לאורך שש השנים הללו. לצד ההשקעה הרבה, אנחנו לא נתנו לעומס האקדמי לעצור לנו את החיים ורובנו הקמנו משפחות תוך כדי הלימודים. חתונות, לידות, מפגשים ולמידות משותפות גרמו לכך שרבים מבני מחזורי הפכו לחברים בנפש ואני אסיר תודה ומלא גאווה על הזכות ללמוד לצידם.

לאחר סיום הלימודים בחרתי לחזור לשירות צבאי וביצעתי מספר תפקידי פיקוד במערך רפואת השיניים בצה"ל והתמחתי בשיקום הפה. בתפקידי האחרון אותו התחלתי בספטמבר 2023, אני משמש כראש מדור זיהוי רפואי ברבנות הצבאית במחנה "שורה", שזה בעצם אומר להיות אחראי על זיהוי חללים על פי נתוני משנן ודנ"א. חודש ושבוע לאחר מכן חיינו התהפכו, ומצאתי עצמי בלב העשייה שמטרתה היא להתיר ספקות בזמן הכי מהיר והכי מדויק שאפשר ולדאוג לכך שכל מה ששייך לחלל יגיע לקבורה בכבוד.  

קרא עוד


הדרך לעמוד במטרות הללו, לאחר אסון בקנה מידה שכזה אותו חוותה מדינתנו, הינה לא ע"י בן אדם אחד ואף לא קומץ, אלא מחייבת עבודה מאומצת ורבה של המון אנשים. למזלנו, מאות רופאי שיניים מומחים ולא מומחים מכל הדיסציפלינות, רופאים וביולוגים, התנדבו והתגייסו למלאכת הזיהוי. תוך מספר שבועות הצליחו להביא לזיהוי של כמעט מאה אחוז מהנרצחים שעד אותו רגע נחשבו לנעדרים ולא היה ידוע מה גורלם אם נחטפו או לא (לשם השוואה, כמעט כארבעים אחוזים מנספיי אסון התאומים ב-11.09 עדיין בחזקת נעדרים).

כולם עבדו כאיש אחד, לילות כימים, ללא יכולת או רצון לעצור, עד אשר התירו את הספקות עבור מאות משפחות. במחנה "שורה" זו הייתה שעתו הנוראה של עם ישראל מחד, אך גם שעתו היפה מאידך שכן רוח ההתנדבות, האחווה ואהבת החינם נשבה שם בחוזקה. דתיים, חילונים וחרדים, נשים וגברים, יהודים ולא יהודים, כולם לקחו חלק במלאכת הזיהוי.  

לצערנו, נכון לכתיבת שורות אלו, המלחמה לא פסקה. עדיין אחיותינו ואחינו מוחזקים חטופים בעזה, עדיין טובי בנינו ובנותינו מתים על הגנת המולדת, ומלאכת הזיהוי ממשיכה.

הפחד הכי גדול שלנו הוא שמשפחה, חס ושלום, תקבל הודעה על מות יקירה מאמצעי המדיה או הרשתות החברתיות השונות, ולמעשה מתחיל מירוץ נגד הזמן בביצוע זיהוי מהיר ומדויק ע"י שניים מהאמצעים הבאים - היכרות אישית כאשר מצב הפנים מאפשר, טביעת אצבע, נתוני משנן ודנ"א. חשוב לציין גם את הירתמות כלל מרפאות השיניים הפרטיות והציבוריות, שמסייעות ונרתמות למאמץ הזיהוי והיו לא מעט מקרים בהם רק בזכותן הצלחנו להתיר ספק עבור המשפחה.

איסוף הנתונים וההשוואה עד לזיהוי נעשים תוך שמירה על כבודם של החללים וכן בעבור כבודן של המשפחות ומתוך אמונה בצידקת אלו, אנחנו ממשיכים בעשייה. המראות הם קשים מנשוא, אך קדושת המשימה וקדושת החללים הם הנותנים לנו כח להמשיך במלאכה זו.

לוי אשכול שאל "מתי נפסיק לבנות הארץ", בהתייחסו לכך שהוא מקווה שיגיע יום שבו לא נצטרך יותר להלחם על הגנת ארצנו ועל חרותנו, הכלכלה תהיה חזקה ותהיינה לנו דאגות ועיסוקים של מדינות "רגילות", שלא נאלצות להתמודד עם מה שאנו נאלצים להתמודד עימו בד"כ. היות וזאת נשמעת משאלה "רחוקה", נסתפק בלאחל להשבת כלל החטופים, שיבת העקורים לביתם וימים ולילות שקטים לכולנו.

 

קראו פחות
HUJI Alumni Community Manager in UK

העברית מחפשת מנהלת או מנהל קהילת בוגרות ובוגרים ישראליים בבריטניה

3 פברואר, 2025


אתגר בין-לאומי מדבר אליך? מגוריך בלונדון, רוצה לעבוד עם אנשים ותמיד שאפת לחזק ארגונים וקשרים גלובליים? התפקיד הזה בשבילך! מזמינים אותך להוביל את קהילת בוגרי האוניברסיטה העברית בבריטניה!

עם כניסתנו לשנת ה-100 לאוניברסיטה העברית ובשאיפה לפתח את הקהילה הבין-לאומית של בוגרות ובוגרי האוניברסיטה, אנו מחפשים מנהלת או מנהל קהילה להובלה והמשך פיתוח קהילת בוגרינו בבריטניה. תפקיד ייחודי הכולל חיבורים אישיים, ארגון אירועים עם ועבור בוגרות ובוגרי העברית, בשיתוף פעולה עם אגודת הידידים הבריטית של האוניברסיטה. בהובלתך נקדם יוזמות לחיזוק הקשר בין האוניברסיטה לבין בוגריה ונמשיך לפתח את הקהילה הישראלית הפעילה בבריטניה.

לפרטים מלאים על המשרה >>>

הגשת מועמדות עד 31.3.25 בצירוף קו"ח ושני מכתבי המלצה לכתובת >>> alumnifriends@savion.huji.ac.il

* למחזיקי אישור עבודה בבריטניה בתוקף.

קרא עוד

 

קראו פחות
MFA Cadet Course 2025

קורס צוערות וצוערים של משרד החוץ

3 פברואר, 2025


בוגרות ובוגרי העברית - זה הזמן שלכם להשפיע ולהיות הפנים של ישראל בעולם!

במשרד החוץ מחפשים את הדיפלומטים והדיפלומטיות של העתיד!

קורס הצוערים של משרד החוץ הוא ההזדמנות שלכן ושלכם לקריירה מרתקת ולתרום בתחומים רבים:

  • מדיניות חוץ
  • קשרי כלכלה ותרבות
  • שינוי דעת קהל בין-לאומית
  • ניהול פרויקטים גדולים ועוד...

לפרטים והרשמה >>>

קרא עוד

 

קראו פחות
Congratulations to HUJI Researchers for winning the prestigious European Research Council

חוקרי העברית זכו במענקי מחקר יוקרתיים מטעם קרן המחקר של האיחוד האירופי

29 ינואר, 2025


המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה על תמיכתה במספר הצעות מחקר ישראליות, 3 מהן בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית. שלושת החוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו בעבר במענק ERC וכעת יקבלו את מענק ERC Proof of Concept  - מימון המשך לבעלי מענק קיים על מנת לפתח רעיונות שעלו ממחקרם לשלב יישומי, בשווי 150,000 יורו כל אחד.

מקבלי המענקים מהאוניברסיטה העברית הם:

קרא עוד

פרופ' אלעד גרוס, ראש המעבדה לכימיית פני שטח ויו"ר החוג לכימיה, על פיתוח ציפוי חדשני למניעת חלודה בברזל ופלדה: 

היווצרות חלודה על פני ברזל ופלדה מהווה אתגר טכנולוגי משמעותי, כיון שהיא מחלישה את החומר ופוגעת בתפקודו התקין. במעבדת המחקר של ד"ר גרוס באוניברסיטה העברית פיתחו לאחרונה ציפוי מולקולרי חדשני שמונע את היווצרות החלודה על פני ברזל ופלדה. הציפוי הדו-שכבתי שפותח הוא דק במיוחד, ידידותי לסביבה, והוכיח יעילות גבוהה בניסויים מעבדתיים. מטרת הפרויקט היא להמשיך בפיתוח הטכנולוגיה ולפתור חסמים טכנולוגיים שונים, כדי ליצור ציפוי יעיל שיתרום להפחתת עלויות התחזוקה ולהארכת תוחלת החיים של משטחי ברזל ופלדה שמשמשים ליישומים מגוונים בתחומי התחבורה, הספנות, התעופה והחלל, הובלת דלק וגז, ותשתיות. פרופ' גרוס בוגר תואר ראשון, שני ודוקטורט בכימיה, שלושתם מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' דני בן-צבי, חוקר בפקולטה לרפואה, על פיתוח שישמר מסת שריר ועצם בעת ירידה במשקל

ירידה מהירה במשקל באמצעות ניתוח, תרופות ושינוי תזונה והתנהגות מביאים לירידה במסת רקמת השומן, אבל גם לאיבוד מסת שריר ומסת עצם. איבוד מסת השריר והעצם היא לא תופעה רצויה, כי היא מעלה את הסיכון להתפתחות מחלות כגון סרקופניה, אוסטאופורוזיס ובעיות רפואיות אחרות הקשורות לחולשה של השרירים והעצמות. עם העלייה בזמינות של תרופות לירידה במשקל יש צורך בשימור מסת השריר והעצם למספר גדל והולך של אנשים. מטרת הפרויקט היא לפתח מולקולות חדשות שיעצרו את איבוד מסת השריר והעצם במהלך הירידה במשקל, באמצעות הגברה של המנגנונים הטבעיים בגוף ששומרים על חוזק השריר והעצם. פרופ' בן-צבי בוגר תוכנית תלפיות ותואר ראשון בכימיה מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' עמי צתרי, חוקר במרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח על פיתוח לשיפור הבטיחות והיעילות של תרופות פסיכיאטריות:

המטרה של פרויקט זה היא לפתח מערכת אוטומטית חדשנית בשם HOMECAGE, שתאפשר ניטור רציף ומדויק של התנהגות עכברים אינדיבידואליים בתוך קבוצה, תוך שימור מבנה חברתי. המערכת תתמוך בניסויים פרה-קליניים לחקר יעילות ובטיחות תרופות פסיכיאטריות, תוך שיפור יעילות, דיוק והפחתת עלויות, ותקדם פיתוח של תרופות בטוחות ויעילות יותר למחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות. פרופ' צתרי בוגר תואר ראשון במדעי החיים מהאוניברסיטה העברית.

ברכותינו!

קראו פחות
Adv. Ofer Visoker - Chairman of Zira

בוגר העברית מונה לתפקיד יו"ר זיר"ה

28 ינואר, 2025


ארגון זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת) הודיע על מינויו של עו"ד עופר ויסוקר ליו"ר החדש של הארגון. עו"ד ויסוקר מכהן כיועץ המשפטי וסמנכ"ל הרגולציה של "yes" והוא מביא עימו ניסיון עשיר בתחום התקשורת של למעלה מ-25 שנה שבמהלכם הוביל מהלכים אסטרטגים משמעותיים שהשפיעו על שוק התקשורת.

עו"ד ויסוקר בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. הוא משמש כדירקטור בארגון זיר"ה מאז 2019. עו"ד ויסוקר, בעל ניסיון עשיר ומומחיות בתחום התקשורת והמשפט המסחרי ובפרט בתחום הקניין הרוחני וזכויות היוצרים ובמאבק בתכנים פיראטים. לעו"ד ויסוקר היכרות עמוקה עם שוק התוכן הטלוויזיוני, ניסיון רב בהובלת מהלכים משמעותיים מול גופי רגולציה ובליווי הליכי חקיקה בכנסת.

קרא עוד

זיר"ה פועלת מזה כעשור, וחברים בה מגוון גופי תקשורת, ביניהם גופי שידור, פלטפורמות, ערוצים ומפיקי תוכן ישראליים, לרבות החברות HOT, yes, אן.אמ.סי יונייטד, צ'רלטון, קבוצת RGE, קבוצת קשת וגופים נוספים. החברה פועלת כנגד הפרות זכויות יוצרים של תכנים אודיו-ויזואליים ברשת האינטרנט במטרה לצמצם את הנזק הבלתי הפיך שהן גורמות להפקות תוכן מקור ישראלי, ציבור היוצרים, המבצעים, המפיקים, עובדי הסט ושאר גורמים המתפרנסים מתעשייה ההפקות המקומיות בישראל.

עופר ויסוקר, יו"ר זיר"ה הוסיף: "הצפייה הפיראטית והפרות זכויות יוצרים ברשת האינטרנט מהוות איום אמיתי על המשך קיומו של שוק תוכן המקור הישראלי ואני מודה לדירקטוריון החברה על האמון שנתן בי להוביל את פעילות הארגון להגנה על זכויות היוצרים של פלטפורמות התוכן, המפיקים והיוצרים בישראל אני מודה גם למיכל פליישר, יו"ר ארגון זיר"ה היוצאת, על התקופה שבה הובילה את הארגון בהצלחה להישגים רבים.

לכתבה המלאה >>>

צילום: לינקדאין

קראו פחות
The link between the Herpes virus and Alzheimers

הקשר בין נגיף ההרפס ומחלת האלצהיימר

28 ינואר, 2025


חוקרים מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים גילו קשר מפתיע בין מחלת האלצהיימר לנוכחות נגיף הרפס סימפלקס מסוג 1 (HSV-1). המחקר שלהם, "Anti-Herpetic Tau Preserves Neurons via the cGAS-STING-TBK1 Pathway in Alzheimer’s Disease", פורסם בכתב העת המדעי Cell Reports בתחילת חודש ינואר.

האפשרות שמחלת האלצהיימר קשורה לנגיפים, חיידקים, פטריות וטפילים הועלתה במהלך שלושת העשורים האחרונים. גורמים פתוגניים כגון הצטברות βA ופוספורילציה של חלבון טאו נחשבו לגורמים פוטנציאליים לאירועים נוירופתולוגיים במוחותיהם של חולי אלצהיימר. עם זאת, התפקיד המדויק של פתוגנים בהפעלת התהליכים הדלקתיים שמובילים לאבחנת המחלה נותר ברובו תחום בלתי נחקר.

קרא עוד

המחקר זיהה DNA וחלבונים של HSV-1 בדגימות מוח אנושיות באמצעות מטאגנומיקה, ספקטרומטריית מסה, בלוטינג מערבי וטכניקות מתקדמות להרחבת הדמיה. טכניקות מתקדמות אלו סייעו לצוות המחקר לזהות 19 חלבונים הקשורים ל-HSV-1 במוחותיהם של חולי אלצהיימר. חלבוני HSV-1 נמצאו בכל שלבי המחלה.

ד"ר אור שמש, שהוביל את המחקר, ציין: "המחקר שלנו מראה כיצד HSV-1 מקיים אינטראקציה עם המוח ומשפיע על הפתולוגיות של מחלת האלצהיימר. בשלב מוקדם, השינויים בחלבון טאו עשויים להגן על תאי המוח על ידי הגבלת הנגיף, אך עם התקדמות המחלה, אותם שינויים עלולים לגרום לנזק רב יותר ולהאיץ את הניוון העצבי".

ד"ר שמש בעל תואר ראשון בביולוגיה ובפסיכולוגיה, ותואר שני ודוקטורט במדעי המוח, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

למאמר המלא >>>

תמונה: Shemesh Lab

קראו פחות
למידת מכונה וטכנולוגיית הדמיה לחיזוי איכות העגבניות לפני הקטיף

למידת מכונה וטכנולוגיית הדמיה לחיזוי איכות העגבניות לפני הקטיף

27 ינואר, 2025


חוקרים פיתחו מודל למידת מכונה מבוסס בינה מלאכותית המשתמש בהדמיה היפר-ספקטרלית כדי להעריך את איכות העגבניות לפני הקטיף. השיטה, שאינה פוגעת בפירות, חוזה תכונות איכות חשובות כמו משקל, קשיחות ותכולת ליקופן ומאפשרת לחקלאים לעקוב אחר התפתחות הפירות בזמן אמת, לתזמן את הקטיף בצורה מיטבית ולשפר את איכות היבול.  

"גישות מסורתיות להערכת איכות עגבניות גוזלות זמן, פוגעות בפירות ויקרות, ולכן מוגבלות לשימוש בדגימות קטנות לאחר הקטיף. לחקלאים אין כלים מעשיים לניטור איכות הפירות לפני הקטיף, למרות שזהו מרכיב חיוני לאופטימיזציה של תנאי הגידול ולשיפור איכות היבול", מסביר בוגר העברית ד"ר דוד הלמן, ראש מעבדת הדמיה ומודלים של מערכות צמחייה באוניברסיטה העברית בירושלים, שהובילה את המחקר, בראיון ל-Food Ingredients First.

קרא עוד

מלבד שיפור האיכות התזונתית, הטכנולוגיה המונעת בבינה מלאכותית עשויה גם לאפשר "התאמה טובה יותר לשינויים סביבתיים, חיזוק חוסן מערכות חקלאיות ותמיכה בביטחון המזון העולמי", מוסיף ד"ר הלמן.  

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות