חדשות
האסטרטגיה הכפולה והחכמה של חיידקים לשיתוק מערכת החיסון שלנו
התמודדות קבועה עם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מהווה אתגר עולמי הולך וגובר, אך מחקר חדש שפורסם בכתב העת Advanced Science חושף את שיטות הפעולה החשאיות שלהם ומציע כיוון חדשני לפיתוח טיפולים ממוקדים.
צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת ד"ר יעקוב סוקול, יחד עם פרופ' יעל ליטבק (שניהם גם בוגרי העברית), פרופ' סיגל בן-יהודה ופרופ' אילן רוזנשיין, בשיתוף פרופ' ג'יי סיווארמן מהאוניברסיטה הלאומית של סינגפור, מצא כיצד חיידקי E. coli (EPEC) (הגורמים לזיהומי מעיים) מפעילים מניפולציות מתוחכמות על הגוף שלנו. מתברר שהם לא סתם פורצים פנימה, אלא משתמשים במעין "מזרק" מולקולרי כדי להחדיר חלבון בודד בשם NleD.
החלבון הזה מתגלה כסוכן כפול ומרשים. הוא חותך מולקולות איתות חיוניות בתוך התא ובכך משתיק את אזעקות החירום של המערכת החיסונית שלנו, אך החוקרים גילו שהוא לא עוצר שם. בצעד מבריק נוסף, הוא נקשר אל בקר תאי, שתפקידו לווסת ולאזן מחדש את האותות החיסוניים, וחוסם אותו לחלוטין. במילים אחרות, החיידק גם מנתק לנו את קווי הטלפון למשטרה וגם נועל את הדלת כדי שלא נוכל לתקן אותם.
הממצא המרתק הזה ממחיש עד כמה פתוגנים מדויקים ביכולתם לנצל חולשות במערכות הבקרה הטבעיות שלנו. הבנת האסטרטגיה הדו-כיוונית הזו היא קריטית במיוחד בעידן של עמידות לאנטיביוטיקה. במקום לתקוף את החיידק בכוח הזרוע ולפגוע גם בסביבה, התגלית מאפשרת לנו למקד את האש בדיוק בנקודות התורפה של התקשורת בין החלבון לתא האנושי. ככל שנבין טוב יותר את שיבוש המערכת, כך נוכל להחזיר לעצמנו את השליטה המלאה בה.
הגשר הרטוב להיסטוריה: איך "אפיק ים סוף" סלל את הדרך ליציאה מאפריקה
חוקרי הפרהיסטוריה תהו כיצד בני האדם הראשונים הצליחו לחצות את המדבר הצחיח של הלבנט בדרכם ליבשות חדשות. מחקר חדש חושף כי שינוי דרמטי בדפוסי המשקעים הפך את האזור ל"גשר רטוב" ומזמין שאיפשר את נדידת האדם. המחקר, בהובלת הדוקטורנט אפרים בריל, פרופ' עדי טורפשטיין וד"ר אסף הוכמן (כולם בוגרי העברית) מהמכון למדעי כדור הארץ ע"ש פרדי ונדין הרמן, מגלה כי לפני כ-127,000 שנים, בתקופת ה"בין-קרחון האחרונה", הלבנט לא היה צחיח כפי שחשבנו. באמצעות שימוש במודלים אקלימיים מתקדמים (PMIP4), הצוות מצא שמערכות מזג האוויר המוכרות לנו כיום, ובעיקר "אפיק ים סוף", היו עוצמתיות ויעילות ב-20% יותר מהרגיל.
המנגנון הפיזיקלי מאחורי התופעה מרתק: אטמוספירה חמה יותר פועלת כספוג ענק המסוגל לאגור כמות גדולה בהרבה של אדי מים. במהלך שיא החום באותה תקופה, הטמפרטורות הגבוהות הגדילו את קיבולת הלחות באוויר, מה שאפשר לאפיק ים סוף לשאוב מים מהאזורים הטרופיים ולהמטירם בעוצמה על אזור הנגב והערבה. הגשמים המקומיים הללו יצרו "נאות מדבר" ומשאבי מים חיוניים שאפשרו לאבותינו לשרוד את המסע המאתגר "מחוץ לאפריקה". המחקר, שפורסם בכתב העת Climate of the Past, אינו רק שיעור מרתק בהיסטוריה אנושית אלא גם "מראה" לעתידנו האקלימי. הוא ממחיש כיצד התחממות גלובלית יכולה להקצין מערכות מזג אוויר אזוריות. עבור אנשי מקצוע בתחומי הסביבה, הממצאים מספקים הבנה קריטית על האופן שבו שינויי טמפרטורה מעצבים מחדש את משאבי המים באזורנו, אז והיום.
מחפשים קייטנה לקיץ? החלה ההרשמה למחנה הספורט בגבעת רם!
מרכז הספור הגדול והאיכותי בישראל מזמין את ילדכם להצטרף למחנה קיץ חוויתי עם התמחויות במגוון של ענפי ספורט:
מחנה ספורט כללי. כדורגל, כדורסל, כדורעף, הוקי, טניס, טניס שולחן, מחול, יצירה ומשחקי מים מרעננים
מחנה שחייה. לימוד שחיה ושיפור הסגנון בהנחיית מדריכים מקצועיים
מחנה מחול. מגוון סגנונות ריקוד ואימוני קרקע
הטבות לבוגרות ובוגרי האוניברסיטה:
- רישום במחיר מופחת
- 4 כניסות חינם לבריכה עבור הילד הרשום
- 7.5% ברישום אח או אחות או ברישום למחזור נוסף
- מחזור א' - 01.07 - 16.07.2026
- מחזור ב' - 19.07 - 30.07.2026
- מחזור ג' - 03.08 - 13.08.2026
בעת הרישום יש לבחור את "ארגון הבוגרים של האוניברסיטה העברית" מתוך רשימת הארגונים בהסדר.
מימוש ההטבה - בהצגת כרטיס בוגר או אישור זכאות לתואר.
לשאלות ובירורים: 02-6584286 או בוואטסאפ: 054-8820887
הסוף לבלגן הדיגיטלי? חברת BAND עם גיוס סיד של 17 מיליון דולר לחיבור סוכני AI
חברת הסטארט-אפ BAND, בהובלת שני מייסדים בוגרי העברית - אריק גומנובסקי (CEO) וולד לוזין (CTO), הכריזה על גיוס סיד מרשים של 17 מיליון דולר במטרה לפתור את אחת הבעיות הבוערות ביותר בעולם הבינה המלאכותית: תקשורת יעילה בין סוכנים אוטונומיים.
אנחנו חיים בעידן שבו חברות וארגונים מפעילים עשרות, ולעיתים מאות, סוכני בינה מלאכותית חכמים במגוון רחב של מחלקות. החל מפיתוח תוכנה, דרך אבטחת מידע ועד לניהול אופרציות מורכבות. אך מתברר שגם המוחות המלאכותיים המבריקים ביותר זקוקים למבוגר אחראי שיעזור להם לדבר זה עם זה. בדיוק בנקודה הקריטית הזו נכנסת לתמונה המערכת החדשנית של BAND.
במקום שאנשי הצוות האנושיים יבזבזו זמן יקר על העברת מידע ידנית בין מערכות שונות וינסו לגשר על פערי ההקשר, הפלטפורמה המתוחכמת שפותחה מאפשרת לסוכנים לגלות אחד את השני, להחליף נתונים, לחלק משימות ולשתף פעולה בזמן אמת בצורה חלקה לחלוטין. אריק גומנובסקי מגדיר את השינוי הזה ככניסה ל"כלכלת הסוכנים", שבה סנכרון ותקשורת הם קריטיים להצלחה. החזון הוא ליצור תשתית אוניברסלית שעובדת בהרמוניה מוחלטת עם סביבות פיתוח מגוונות כמו LangChain וכלים מתקדמים אחרים, תוך שמירה על שכבת בקרה אנושית, פיקוח קפדני והרשאות ברורות.
זהו צעד אדיר לקראת אוטומציה ארגונית חכמה, בטוחה ויעילה באמת, שתהפוך את כלי העבודה המבודדים של היום למערכת סימפונית מנצחת. ברכות לאריק, ולד ולכל הצוות על אבן הדרך המשמעותית בדרך להפיכת הבלגן הדיגיטלי לסדר מופתי. כזה שמאפשר עתיד מסונכרן!
אריק גומונובסקי - בוגר תכנית תלפיות ובעל תואר שני במתמטיקה מהאוניברסיטה העברית. ולד לוזין - בעל תואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון מהעברית ותואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב מאוניברסיטת בר-אילן.
צילום: חברת BAND
הבלמים שהשתבשו: איך מולקולה אחת קטנה משנה את מה שאנחנו יודעים על אוטיזם
הקשר בין מסלול ה-mTOR לאוטיזם (ASD) מוכר למדע כבר שנים, אך המנגנון המדויק שגורם למערכת הבקרה הזו לצאת משליטה נותר בגדר חידה. התגלית החדשה חושפת כיצד חנקן חמצני (Nitric Oxide) משמש כמעין "דומינו" ביו-כימי המנטרל את הבלמים הטבעיים של התא. מחקר פורץ דרך בהובלת פרופ' הית'אם עמל (בוגר העברית) והדוקטורנט ששנק אוג'חה, חושף מסלול מולקולרי מרתק: מולקולת NO, שבדרך כלל מסייעת לתקשורת בין-תאית שקטה, מבצעת שינוי כימי ספציפי בחלבון TSC2. חלבון זה פועל כשומר סף קריטי שתפקידו לרסן את פעילות ה-mTOR, האחראי על גדילת התא וייצור חלבונים.
החוקרים מצאו כי כאשר NO נצמד ל-TSC2, הוא מסמן אותו לפירוק מהיר. ללא ה"בלם" החיוני, פעילות ה-mTOR מזנקת לרמות חריגות, מה שמשבש את התפקוד העצבי והתקשורת בין הנוירונים. הדיוק המדעי מרשים: הצוות הצליח להנדס גרסה של החלבון העמידה לשינוי הזה ובכך לנרמל את פעילות התא במעבדה. המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי Molecular Psychiatry, קיבל משנה תוקף באמצעות דגימות קליניות מילדים עם אוטיזם שנאספו על ידי ד"ר עדי ארן (שגם הוא בוגר האוניברסיטה). פרופ' עמל מדגיש כי זיהוי השרשרת המולקולרית הזו אינו רק הישג תיאורטי, אלא מפת דרכים ממשית לפיתוח טיפולים ממוקדים. השימוש במעכבי NO עשוי להוות פתרון תרופתי חדשני לאיזון המערכת העצבית ובכך להציע תקווה חדשה למשפחות רבות המתמודדות עם האתגרים המורכבים של הספקטרום האוטיסטי בעידן של רפואה מותאמת אישית עבור כל מטופל ומטופלת שזקוקים למענה מדעי מבוסס נתונים.
האקזיט הירושלמי שמשנה את ענף הרכב העולמי: פולפאת' נמכרת בסכום עתק!
חברת האוטו-טק הירושלמית פולפאת' (Fullpath) נרכשת על ידי ענקית הרכב האמריקנית Cox Automotive בעסקת ענק המעורכת בלמעלה מחצי מיליארד דולר! המסע המרשים שהחל בשנת 2013 בהובלת המנכ"ל אהרן הורביץ יחד עם בוגרי האוניברסיטה העברית - אליאב משה (CPO), בוגר תואר ראשון במתמטיקה ויהדות זמננו, וישי גולדשטיין (CTO), בוגר תואר ראשון בהנדסת מחשבים, הגיע כעת לשיא שמשנה את פני התעשייה הגלובלית. פולפאת' פיתחה פלטפורמת דאטה (CDP) מתוחכמת המשמשת כ-"מוח תפעולי" מבוסס בינה מלאכותית עבור סוכנויות רכב, מהפכה טכנולוגית המאפשרת להפוך הררי נתונים גולמיים לקמפיינים שיווקיים מדויקים להפליא. אלי ווטרמן, השותף בקרן PICO שמשמש כיו"ר החברה, ליווה את הצוות בנחישות במטרה לחזק את ההייטק הירושלמי, וסטיב רולי, נשיא ענקית הטכנולוגיה Cox, זיהה מיד את הערך המוסף שיזריקו הישראלים ל-40,000 סוכנויות ברחבי העולם.
במבט מקצועי, לא מדובר רק בסיפור של מספרים גדולים, אלא בשינוי פרדיגמה שבו ה-"ברזלים" והבוכנות מפנים את מקומם לאלגוריתמים חכמים וזריזים. היכולת לאחד מידע ממערכות מיושנות ומפוזרות לכדי פרופיל לקוח מאוחד ומדויק היא מעשה אלכימיה דיגיטלי מרתק, שהופך את חווית רכישת הרכב המוכרת לנו לאישית, שקופה ויעילה הרבה יותר מבעבר. זהו ניצחון מרשים לתעשייה המקומית, שמוכיח כי חדשנות אמיתית יכולה לצמוח מכל מקום. השמירה על מרכז הפיתוח בישראל והישארות ההנהלה בתפקידיה מבטיחים כי המנוע הישראלי ימשיך לפעום בחוזקה, תוך שהוא מוביל את ענף הרכב העולמי אל עבר עתיד חכם, מבוסס נתונים ומרגש במיוחד עבור כולנו.
ברכותינו על ההצלחה האדירה!
צילום: חברת פולפאת'
קנאביס נגד כבד שומני: התגלית הישראלית שתשנה את הטיפול במחלה המודרנית
מחלת הכבד השומני (MASLD) הפכה להפרעה הכרונית הנפוצה ביותר בעולם ללא מענה תרופתי הולם. מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית חושף כי רכיבים מצמח הקנאביס מציעים פתרון פורץ דרך באמצעות "תכנות מטבולי מחדש" של הכבד. צוות המחקר, בהובלת פרופ' יוסי תם, ד"ר ליעד הינדן (שניהם בוגרי העברית) והדוקטורנטית רדקה קוצברובה מבית הספר לרוקחות, גילה כי התרכובות CBD ו-CBG – שאינן גורמות לתחושת "היי" - משפרות את תפקוד הכבד על ידי שינוי ניהול האנרגיה והניקיון התאי.
החוקרים מצאו כי חומרים אלו פועלים בשני מישורים קריטיים: ראשית, הם מעלים את רמות הפוספוקריאטין, שמתפקד כ"סוללת גיבוי" אנרגטית המסייעת לכבד להתמודד עם סטרס תזונתי. שנית, הם מחזירים לפעילות את ה"קתפסינים" - אנזימים המשמשים כצוות הניקיון של התא בתוך הליזוזומים. תהליך זה מאפשר פירוק יעיל של שומנים מזיקים כמו טריגליצרידים וסרמידים, האחראים לדלקות ועמידות לאינסולין.
הממצאים מראים כי בעוד ששתי התרכובות נרמלו את רמות הסוכר, ה-CBG הצטיין במיוחד בהפחתת מסת שומן ושיפור הכולסטרול ה"רע". עבור קהל מקצועי המחפש חדשנות ביו-רפואית, המחקר מספק מפת דרכים לטיפול במחלות מטבוליות דרך אופטימיזציה של ניהול פסולת תאית. פרופ' תם מסביר כי המנגנון הדו-מסלולי הזה הופך את רכיבי הקנאביס לסוכנים טיפוליים מבטיחים במיוחד. מדובר בפריצת דרך מדעית הממחישה כיצד הבנה מולקולרית עמוקה של צמחים יכולה להוביל לפתרונות רפואיים מדויקים, יעילים ונגישים יותר עבור מיליוני אנשים ברחבי הגלובוס הסובלים מבעיות מטבוליות כרוניות.
הכירו את הסטארט-אפ ששומר עלינו מהעובד הכי מסוכן בארגון: סוכן ה-AI
איומים פנימיים מצד עובדים מאתגרים את התעשייה כבר שנים, כעת הפלטפורמה של Above Security מציעה פתרון חדשני על ידי הגדרה מחדש של "האיום מבפנים" – סוכני ה-AI האוטונומיים. כיום, סוכני בינה מלאכותית פועלים בתוך הארגון במהירות מכונה, עם גישה נרחבת למערכות רגישות, אך הם נותרים שקופים למערכות האבטחה המסורתיות. הסטארט-אפ החדש Above Security, שהוקם על ידי אמיר בולדו (בוגר העברית) ואביב נחום, וגייס 50 מיליון דולר, מבין שלא ניתן להגן על הארגון של המחר כשההגדרות של אתמול עוצרות בעובד האנושי. כלי ה-DLP המסורתיים פשוט לא נבנו לקצב המטורף של הבוטים.
החידוש המרכזי של החברה טמון בניתוח התנהגות מבוסס כוונה. במקום להסתמך על חוקים סטטיים או התראות פשוטות המייצרות רעש, המערכת משחזרת צירי זמן של פעילות במערכות זהות, ענן ו-SaaS. הנתונים מראים כי כ-45% מהפריצות נובעות מטעויות אנוש או מערכת ולא מכוונה זדונית, מה שהופך את הניטור של פעולות ה-AI לקריטי במיוחד. עבור ארגונים גדולים, מדובר ביכולת לזהות אירועים חריגים תוך דקות, ללא צורך בהגדרות מראש. בעידן שבו הבינה המלאכותית הופכת ל"עובדת" מן המניין המשפיעה על המבנה הארגוני, היכולת להבין לא רק מה היא עושה, אלא מה היא מנסה לעשות, היא ההבדל בין עסק מתקדם לעסק חשוף. הפלטפורמה מנגישה את המידע לצוותי ה-HR ולשכות משפטיות, מה שיוצר שפה ארגונית אחידה. זהו לא רק כלי אבטחה, אלא השכבה החסרה באבולוציה של הניהול האוטונומי שמתאימה בדיוק לדור המקצוענים הבא.
התחזית כבר כאן: מדד חדש בים האגאי מגלה מתי החורף הישראלי יהיה גשום במיוחד
חוסר הוודאות האקלימי במזרח התיכון מקשה מאוד על ניהול משאבי המים. התגלית חדשה של חוקרים מהאוניברסיטה העברית מציעה פתרון המאפשר לחזות את גשמי החורף חודשים מראש. צוות המחקר, בהובלת פרופ' אורי אדם וסטודנט מחקר עופר כהן, יחד עם ד"ר אסף הוכמן (כולם בוגרי העברית) ובשיתוף עם פרופ' חזי גילדור, פרופ' דוריטה רוסטקייר-אדלשטיין וד"ר אהוד סטרובך, זיהה "סימן מקדים" ייחודי בים התיכון. המפתח טמון במדד שפיתחו הנקרא AQA, הבוחן את חילופי החום בים האגאי כבר בחודש אוגוסט.
החוקרים גילו כי כאשר הים האגאי פולט חום רב מהרגיל לאטמוספירה במהלך הקיץ, נוצרת תגובת שרשרת אקלימית שמובילה לחורף גשום משמעותית בישראל. המנגנון הפיזיקלי מרתק: תנאי הים באוגוסט משפיעים על התחזקות סילון האוויר הסובטרופי וגורמים למערכות "שקע קפריסאי" להישאר באזורנו זמן ממושך יותר. באופן מפתיע, המדד האזורי הזה הוכח כמדויק יותר לחיזוי המקומי מאשר תופעות גלובליות כמו ה"אל-ניניו". המחקר, שפורסם בכתב העת Weather and Climate Dynamics, מסביר כמעט שליש מהשונות בכמויות המשקעים השנתיות. מדובר בפריצת דרך עבור מקבלי החלטות בתחומי החקלאות והתשתיות, שכן היכולת לצפות מראש עונות יבשות או גשומות הופכת לכלי אסטרטגי במאבק מול שינויי האקלים באחד האזורים הרגישים בעולם.
כנס Pioneering Israeli Science של ScienceAbroad
ב-18 במאי יתקיים בניו יורק כנס Pioneering Israeli Science של ScienceAbroad - הכנס המדעי הראשון של הארגון בעיר.
הכנס מציג מחקר ישראלי מוביל מכל תחומי המדע ויוצר זירת חיבור איכותית בין חוקרות וחוקרים ישראלים בחו״ל לבין הנהגה אקדמית בארה״ב, מוסדות אקדמיים בישראל, ראשי מעבדות, ראשי מחלקות, נציגי ועדות חיפוש, אנשי תעשייה ומקבלי החלטות.
הכנס יכלול הרצאות, פוסטרים, פאנלים רב-תחומיים, מפגשי נטוורקינג מקצועיים ושיחות ממוקדות עם גורמים מובילים באקדמיה ואחד המרכיבים המרכזיים בו הוא “גשר לישראל” - חיבור ישיר בין חוקרים ישראלים בחו״ל לבין מוסדות וגורמי גיוס בישראל, במטרה לקדם שיתופי פעולה, ניידות אקדמית והזדמנויות קריירה.
מעבר לנראות מחקרית ולחיבורים מקצועיים, זהו גם מפגש קהילתי משמעותי במיוחד בעת הזו - הזדמנות להתכנס סביב מצוינות, שותפות ועתיד משותף של המדע הישראלי. נותרו מעט מאד כרטיסים ומספר המקומות מוגבל וב־30 באפריל המחיר עולה, כך שעכשיו זה הזמן להבטיח מקום במחיר הנוכחי!
בוגרות ובוגרי העברית זכאים ל-10% הנחה בהזנת קוד קופון: HUPISC10
לשאלות נוספות: pioneering-science@scienceabroad.org.il











