מענקי מחקר ERC Advanced Grant לבוגרות ובוגר העברית

שתי חוקרות וחוקר מהאוניברסיטה העברית (שלושתם בוגרים) זכו במענק ERC Advanced Grant היוקרתי של מועצת המחקר האירופית, המיועד לקידום מחקר חדשני ופורץ דרך. 

פרופ' דורית אהרונוב, מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין, על פיתוח אלגוריתמים קוונטיים חדשים והבנת יכולות החישוב של מחשבים קוונטים רועשים: המחקר יתקוף במשולב את שתי השאלות החשובות ביותר בתחום החישוב הקוונטי: הראשונה - בתחום מדעי המחשב. למרות מאמץ מחקר רב, ידועים לנו עד כה רק קומץ אלגוריתמים קוונטים ושיטות אלגוריתמיות קוונטיות יעילות. מה הוא טווח הבעיות החישוביות שאלגוריתמים קוונטים יכולים להאיץ משמעותית את פתרונן, וכיצד ניתן לפתח שיטות חדשות לגמרי לצורך פיתוח אלגוריתמים כאלו? השאלה השנייה נוגעת לפיזיקה. מחשבים קוונטים קרובים היום יותר מתמיד למימוש פיזיקלי, לאחר שתיקון שגיאות ורעש במחשבים קוונטים הודגם לאחרונה כיעיל במערכות קטנות. עם זאת עדיין אין בידינו תיאוריה אמיתית של השפעת שגיאות על יכולות החישוב של מחשבים קוונטים ואיננו מבינים האם וכיצד ניתן להשתמש במחשבים קוונטים עם רעש רב לצורכי חישוב. במחקר נפתח תיאוריה שתסביר את יכולות החישוב של מחשבים קוונטים רועשים, ונפתח שיטות אלגוריתמיות קוונטיות שבמקום להתייחס לשגיאות כאל מכשול, ישתמשו בשגיאות אלו ככלי עזר בחישוב הקוונטי, ובכך יעזרו בפיתוח אלגוריתמים קוונטים חדשים. 

פרופ' אלי נלקן, ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח, עבור מחקריו על הבסיס התאי והרשתִי של למידה מתמשכת: בעשרות שנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בהבנתנו תהליכים של פלסטיות סינפטית, מנגנונים ביולוגיים שעומדים מאחורי זיכרון ולמידה. ההבנה של התהליכים האלה יצרה תעלומה: יש פער משמעותי בין הפסיכולוגיה והקוגניציה של זיכרון לבין התהליכים הביולוגיים העומדים מאחוריהן. למשל, זיכרונות יכולים להחזיק מעמד הרבה שנים, ובעלי חיים מסוגלים להוסיף זיכרונות חדשים מבלי לפגוע בישנים. מצד שני, הנתונים והמודלים הקיימים אינם תומכים ביציבות או בצבירה מתמדת של זיכרונות לאורך החיים ("למידה מתמשכת"). 

בפרויקט זה, פרופ' נלקן יחקור למידה מתמשכת של צלילים בחולדות, תוך מדידת יציבות הזיכרונות ובחינה ביקורתית של מודלים המתארים למידה וזיכרון. פרויקט זה יעסוק בתעלומות העמוקות של הזיכרון כאשר עומס הזיכרון גבוה — מצב שטרם נחקר בעבר במודלים של בעלי חיים.

פרופ' תמר ציגלר, ממכון איינשטיין למתמטיקה, עבור מחקרה בתחום שבין דינמיקה, תורת המספרים האדיטיבית וגאומטריה אלגברית: פרופ' תמר ציגלר מחזיקה בקתדרה על שם הנרי ומניה נוסקוויט במתמטיקה במכון איינשטיין למתמטיקה. 

עבודתה של ציגלר מציגה שיטות מתוך התאוריה הארגודית, החוקרת את ההתנהגות ארוכת הטווח של מערכות דינמיות, לפתרון בעיות ותיקות בקומבינטוריקה ותורת המספרים. דוגמה בולטת לכך היא השימוש בדינמיקה על מניפולים(nilmanifolds) להוכחת השערות הארדי–ליטלווד למספר הפתרונות הראשוניים של מערכות של משוואות ליניאריות במורכבות סופית. הצעת המחקר שלה עוסקת בשאלות קצה בדינמיקה, תורת המספרים וקומבינטוריקה אדיטיבית, ובשנים האחרונות גם חושפת קשרים חדשים לתופעות של יציבות בגאומטריה אלגברית.

ברכותינו!