כיצד מולקולות RNA זעירות מנצחות על הכיבוש הוויראלי

לפי ההערכות, עד שנת 2050 עלולים זיהומים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה לגבות את חייהם של כ-10 מיליון בני אדם מדי שנה. מחקר חדש, בהובלת ד"ר סהר מלמד, הדוקטורנט אביעזר סילברמן, הסטודנטית לתואר שני רנים נאשף והביולוגית החישובית רעות וסרמן (כולם בוגרי העברית), בשיתוף עם פרופ' עידו גולדינג מאוניברסיטת אילינוי, חושף פרק מרהיב בכוריאוגרפיה הוויראלית: גילויה של PreS, מולקולת RNA קטנה המשמשת כמתג מולקולרי מרכזי.

בעוד פרדיגמות מסורתיות מתמקדות בחלבונים ויראליים, ממצאי צוות החוקרים חושפים כי פאג'ים רותמים את PreS לביצוע השתלטות מתוחכמת על החיידק המאכסן. חשיפתו של "ארגז כלי RNA" חבוי זה מעידה כי פאג'ים אינם רק פולשים אופורטוניסטים, אלא מהנדסים ביולוגיים אלגנטיים. הבנת מעגלי הבקרה המורכבים הללו מספקת מתווה מהפכני לפיתוח טיפולי פאג'ים מדויקים, המהווים קרן של תקווה במאבק נגד פתוגנים עמידים.

"ה-RNA הקטן הזה מעניק לפאג' שכבת בקרה נוספת", מסביר ד"ר סהר מלמד. "על ידי ויסות גנים חיידקיים חיוניים בדיוק ברגע הנכון, הנגיף משפר את סיכויי השכפול שלו. המדהים ביותר הוא שפאג' למדא, שנחקר בצורה אינטנסיבית למעלה מ-75 שנה, עדיין שומר על סודותיו. נראה שחשפנו רק קצה חוט של מארג עשיר ומורכב בהרבה של בקרת RNA בפאג'ים".

המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Molecular Cell. 

להמשך קריאה >>>