בוגר העברית - חתן פרס ישראל לכימיה לשנת 2026

בעוד העולם מתמודד לעיתים קרובות עם הקושי למצוא חומרים עמידים מספיק בפני חיכוך קיצוני ועומס מכני, פרופ' רשף טנא ממכון ויצמן למדע גילה פתרון מהפכני בדמות ננו-מבנים וצינוריות דמויי "פולרן" אי-אורגניים. עבודה פורצת דרך זו זיכתה אותו רשמית בפרס ישראל לחקר הכימיה והנדסה כימית לשנת 2026, הכרה יוקרתית בקריירה בת חמישים שנה בחזית הננו-כימיה.

מחקרו של פרופ' טנא התמודד עם אתגר בסיסי בכימיה פיזיקלית: כיצד לבצע מניפולציה בננו-חומרים דו-ממדיים בעלי שכבה אחת כדי לפתוח תכונות חשמליות ומגנטיות משופרות. גילוי המבנים האי-אורגניים הכדוריים למחצה בשנת 1992 לא רק הרחיב את ההבנה התיאורטית שלנו; הוא הוליד תחום תעשייתי חדש, המספק חומרי סיכה וחומרים בעלי ביצועים גבוהים ששינו מאז את הייצור העולמי.

משורשיו בקיבוץ אושה, דרך הדוקטורט באוניברסיטה העברית ועד לכהונתו רבת השנים במכון ויצמן, פרופ' טנא הוא חלוץ אמיתי. לאחר שקיבל בעבר את פרסי אמת ורוטשילד, הכבוד הנוכחי מקבע את מורשתו כמדען שהפך תיאוריה מולקולרית מורכבת לחדשנות גלובלית מוחשית. המסע שלו מזכיר לנו שהמבנים הקטנים ביותר – ננו-חומרים – מחזיקים לעיתים קרובות במפתחות לפתרון המכשולים ההנדסיים הגדולים ביותר שלנו.

להמשך קריאה >>>

_{צילום: מכון ויצמן למדע}