פיתוח של בוגרי העברית עשוי לעזור בטיפול בזיהומים מסכני חיים

המאבק בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר של מערכת הבריאות המודרנית. בשנים האחרונות, חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה גורמים למקרי תמותה רבים ברחבי העולם והתחזיות מצביעות על כך שמספר זה ימשיך לעלות. לפי דוח, שהתפרסם בעיתון הרפואי LANCET, בשנת 2021 היו כ-4.71 מיליון מקרי תמותה הקשורים לחיידקים עמידים ומספר זה צפוי לעלות ל-8.22 מיליון עד שנת 2050.

בישראל, פרופ' יחזקאל (חזי) ברנהולץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים, יחד עם ד"ר אהובה סרן ממעבדתו (שניהם בוגרי האוניברסיטה) ובשיתוף עם חברת Revium Rx, פיתחו תכשיר אנטיביוטי חדשני בנשא ייחודי העשוי לאפשר טיפול מערכתי בזיהומים קטלניים עם פחות תופעות לוואי וסיכון לעמידות חיידקית. הפיתוח החדש, הנקרא Nano-Mupirocin, הוא גרסה חדשנית של האנטיביוטיקה מופירוצין, שכיום מוגבלת לשימוש מקומי בלבד. מופירוצין ידועה כתרופה בעלת מנגנון פעולה ייחודי, אך בשל פירוקה המהיר בדם, היא אינה ניתנת כיום כטיפול מערכתי.

הפיתוח החדש של Revium Rx "כולא" את החומר הפעיל בננו-ליפוזומים, שמגנים עליו בגוף ומאפשרים לו להישאר פעיל לזמן ממושך יותר. כך ניתן להזריק את התרופה ישירות לווריד ולטפל בזיהומים חמורים. הטכנולוגיה מאפשרת להוביל את התרופה ישירות למוקד הזיהום ולכן היא מגיעה לחיידקים שברקמה בריכוזים גבוהים. תרופת המופירוצין נכלאת בליפוזומים בצורה המאפשרת את שחרורה הסלקטיבי ברקמה המזוהמת בחיידקים ומונעת את פירוקה בזרם הדם.

פרופ' ברנהולץ מסביר כי "אנחנו נכנסים לעידן שבו אנטיביוטיקה מסורתית מאבדת מכוחה. חיידקים למדו לפתח מנגנוני הגנה מתוחכמים, שמונעים את יעילותן של רבות מהאנטיביוטיקות המשווקות כיום. ארגון הבריאות העולמי צופה שבמידה ולא יהיה פתרון משמעותי, אזי בעוד 25 שנה יהיו החיידקים העמידים לגורם המוביל תמותה ממחלות. לכן מערכות הבריאות בעולם כולו חייבות למצוא גישות חדשות שיאפשרו לנו להתמודד עם בעיית החיידקים העמידים בצורה ממוקדת ויעילה יותר".

הפיתוח החדש של Nano-Mupirocin עשוי להוות תקווה חדשה במאבק בחיידקים עמידים ולהציע פתרון יעיל ובטוח יותר לטיפול בזיהומים קטלניים.

_{לכתבה המלאה >>>}

_{צילום: רונן חורש}