לעיר חכמה יש את היכולת לרתום טכנולוגיות מידע ותקשורת לשיפור בניית הקהילה, הניידות, השירותים הציבוריים, הבריאות והסביבה. יישומי חדשנות עירונית נעים בין ניטור איכות אוויר וכלה בבקרת תאורת רחוב או ניהול תנועה. התשתית הטכנולוגית אינה נראית לצרכני העיר, אך באופן טבעי יש לה השלכות הן על התפתחות העיר והן על התנהגויותינו כיחידים. בחזית היישום הטכנולוגי לערים חכמות נמצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, המנצלת את המומחיות הרב-תחומית שלה כדי להתמודד עם האתגר של חידוש הערים המודרניות. בשל כך, הוחלט להקים לאחרונה את המרכז לחדשנות עירונית בימים אלה באוניברסיטה, מרכז שיפעל בראשות פרופ' נעם שובל מהמחלקה לגאוגרפיה.
המרכז מוגדר כמרכז פקולטאי ומטרת העל שלו היא לנסות לענות על שאלות גדולות בנושאים עירוניים תוך שימוש בעיבוד נתונים ויכולות טכנולוגיות מתקדמות, ויצירת שיתופי פעולה עם המגזר הציבורי והפרטי. בהקמת המרכז וקידום המחקר והפיתוח לוקחים וייקחו חלק חוקרים וחוקרות בעלי שם המתמחים במחקר בסוגיות תחבורה, אקלים, מדיניות ציבורית, ביטחון במרחב הציבורי, תיירות ועוד.
"בעבודת המרכז משולבים מחקר מדעי וידע טכנולוגי מתקדם", הסביר פרופ' שובל. "המחקר האקדמי תומך ונתמך ביכולות טכנולוגיות ומאגרי מידע שנמצאים מחוץ לאוניברסיטה, באמצעות שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיות, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. המטרה היא פיתוח מוצרים עירוניים חדשים, כלים יישומיים לטובת הקהילה, לצד ליווי והובלה של תהליכי חדשנות עירונית. כל זאת, מתוך תפישת המהות של 'ערים חכמות' לצד אידיאולוגיה של השתלבות האקדמיה אל הקהילה בה היא ממוקמת. בכך, המרכז יאפשר הבנה טובה יותר של העיר החדשנית, עיר העתיד, המבוססת על ידע ופרדיגמות מחקריות הקיימות באוניברסיטה".
"יש לציין בהקשר זה כי בעוד חודש תפתח תוכנית לימוד בינלאומית חדשה לתואר שני בערים חכמות באוניברסיטה העברית ביוזמת המחלקה לגאוגרפיה ובשיתוף עם המרכז לחדשנות עירונית", מסכם פרופ' שובל.