עם ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות, כלים חישוביים ודיגיטליים הולכים ותופסים מקום מרכזי יותר גם במחקר הארכיאולוגי: חוקרי המעבדה לארכיאולוגיה חישובית באוניברסיטה העברית פיתחו תוכנה ייחודית וחדשנית לתיעוד וניתוח דיגיטלי של ממצאים ארכיאולוגיים. בהתבסס על סריקות תלת ממדיות של ממצאים, כמו כלי אבן, צלמיות, מטבעות ושרידי בעלי חיים. תוכנה זו מאפשרת ניתוח אוטומטי, מהיר ויעיל של מגוון היבטים צורניים המשמשים את הארכיאולוגיים להבנת הממצא ופירושו. המאמר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Plos One, הובל על-ידי חברי צוות המעבדה בראשות פרופ' ליאור גרוסמן.
צוות הפיתוח הורכב מארכיאולוגים, כמו גם מאנשי איסוף וניתוח נתונים שבאים מתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב, במטרה לייצר תוכנה מתוחכמת ונוחה לשימוש. החיבור הייחודי בין התחומים מעמיד את המעבדה לארכיאולוגיה חישובית בראש תחום הפיתוח העצמאי של יישומים ממוחשבים למחקר ארכיאולוגי. התוכנה החדשה לא רק מאפשרת ניתוח תלת-ממדי חזותי, אלא גם מתייחסת אל הגיאומטריה של הממצא ומאפשרת לייצא מגוון רחב של נתונים מהותיים באופן אוטומטי, כגון נפח, אורך, גובה ומרכז כובד. "מחקר של תרבויות עתיקות כבר לא צריך להיעשות בשיטות מסורתיות בזכות ההתפתחות הטכנולוגית. כל כפתור בתוכנה נולד מתוך צורך מחקרי, כך למשל זיהוי מרכז הכובד של כלים קדומים יכול לרמז על אופן השימוש בהם", הסבירה פרופ' גרוסמן.
פרופ' גרוסמן הוסיפה כי "ניתוח דיגיטלי של מאפייני הפריטים הארכיאולוגיים מאפשר להתמודד עם שאלות מחקריות שנותרו ללא מענה, ואף לפנות לשאלות וכיווני מחקר חדשים. למשל, זיהוי קשרים תרבותיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, הבנת אופן השימוש בכלי אבן ואפיון שינויים צורניים הנגרמים לממצא על ידי תהליכים טבעיים במהלך קבורתו".
גרוסמן היא פרופסור מן המניין בחוג לארכאולוגיה במדור לארכאולוגיה פרהיסטורית ומכהנת כראש המדור לארכאולוגיה פרהיסטורית וראש המעבדה לארכאולוגיה חישובית בחוג לארכאולוגיה וללימודי המזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית. במעבדה לארכאולוגיה חישובית היא עוסקת בפיתוח שיטות חדשות לעיבוד ממוחשב של מודלים תלת ממדיים של ממצא ארכאולוגי. במחקריה משלבת פיתוחים במדעי המחשב וארכאולוגיה. פרופ' גרוסמן בעלת תואר ראשון בארכיאולוגיה ומתמטיקה, תואר שני בארכיאולוגיה ודוקטורט בארכיאולוגיה מהאוניברסיטה העברית.