את המחקר הובילה הדוקטורנטית שיר פילו (בוגרת תואר ראשון בפיזיקה וביולוגיה בתכנית "אתגר" וכן תואר שני במדעי המוח מהאוניברסיטה העברית) במעבדה לשיטות כמותיות למדידת מבנה המוח ב-MRI. בעוד פעמים רבות רופאות ורופאים מפענחים את התוצאות של סריקת MRI בעזרת אומדן ויזואלי של החלקים השונים במוח, במעבדה של פרופ' אביב מצר מנסים לפתח שיטות שבהן ניתן יהיה להשוות בין הסריקות עם מדדים כמותיים, כלומר כאלה שניתן למדוד באופן מספרי ומכאן קלים יותר להשוואה: "מה שאנחנו מנסים לעשות זה להפוך את ה-MRI ממכשיר שהוא מצלמה למכשיר שייתן מדידות מדויקות של רקמת המוח", אמרה פילו ל-N12. "אנחנו יכולים להקביל את זה לבדיקת דם, שנותנת מידע כמותי לערכים שונים בדם שלנו. או כשאנחנו רוצים לדעת אם יש לנו חום, אז אנחנו משתמשים במדחום כדי להבין מה הטמפרטורה של הגוף ואם היא גבוהה מהטמפרטורה שאנחנו רוצים שתהיה לנו. כך גם אנחנו רוצים שה-MRI יתן מידע כמותי כדי שנוכל להשוות בין נבדקים שונים ונבין תהליכים ביולוגיים שקורים ברקמה, ולא נקבל רק תמונה".
אך כאשר הדבר מגיע לאיסוף מידע כמותי על רקמת המוח שלנו, המצב מסתבך: לרוב יש צורך בבדיקה פולשנית, בין אם מדובר בהזרקת חומר ניגוד לפני בדיקת ה-MRI או ניתוח להוצאת הרקמה ובדיקתה. את המצב הזה מנסים החוקרים מהאוניברסיטה העברית למנוע, וזאת כדי שבעולם הרפואה יוכלו לקבוע את האבחנה לנבדקים עוד לפני שמנתחים אותם: "היום הפרוצדורה היא שהרופא הרבה פעמים מנתח נבדק עם גידול מבלי לדעת בוודאות מה מצבו. הוא שולח את הרקמה לפתולוג ורק בדיעבד מחליטים מה היה שם", מסביר פרופ' מצר. "השאיפה היא שיהיה אפשר להגיד מה המצב של הנבדק בעזרת שיטות כמותיות לפענוח בדיקות -MRI, עוד לפני הניתוח להוצאת הרקמה".