באוניברסיטה העברית אמרו כי אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, חלבון בשם Nsp2, התגלה כ"סרבן" לפיענוח מבני. הדבר היה מפתיע במיוחד מכיוון שמדובר בחלבון שעל פניו הוא בעל מאפיינים "רגילים" הדומים לאלפי חלבונים אחרים. בנוסף, כמעט שלא ידוע דבר על תפקידו בהתרבות הנגיף. החלבון עורר את סקרנותם של מספר חוקרות מהאוניברסיטה העברית, ביניהן חוקרת נגיפי קורונה מהמכון למדעי החיים פרופ' מיכל ליניאל, בוגרת האוניברסיטה וד"ר דינה שניידמן מהמחלקה לכימיה ביולוגית וביה"ס למדעי המחשב, וגם ד"ר ניר קליסמן, בוגר תכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית, מהמכון למדעי החיים.
חוקרי האוניברסיטה ציינו כי חקירה של המבנה החדש הראתה שהוא מכיל שלושה אתרים לקישור של אבץ. אבץ הוא יון חיוני לפעולת מכונת השכפול של הקוד הגנטי של הנגיף. היה ידוע כי בתוך התא המותקף הנגיף יוצר מעין מתחמים מבודדים בהם פועלות מכונות השכפול בנפרד משאר חלקי התא. כמו כן, עבודות קודמות הראו כי Nsp2 מועבר לאזורי שיכפול מבודדים אלה. לכן שיערו החוקרות כי אחד התפקידים של ה-Nsp2 הוא לדאוג לאספקת אבץ באזורי השכפול המבודדים. "כנראה שהחלבון מספק אבץ לאברון הייחודי בציטופלסמת התא, שבה משתכפל הווירוס בתוך התא", הבהירו החוקרות.
החוקרות הוסיפו כי המבנה של החלבון הנחקר מעניק נקודת מבט נוספת ומעניינת על ההתפתחות האבולוציונית המואצת של הנגיף הנוכחי. בנגיפי הקורונה המוכרים לאדם, כדוגמת אלו הגורמים להצטננות פשוטה מדי חורף, יש רק אתר אחד לקישור אבץ. לעומתם, בתת-משפחת הנגיפים הנוכחית (אשר גרמו את מגפת ה-SARS ב-2002 באסיה, ואחראיים למגיפה הנוכחית), התגלו במחקר שלושה אתרי קישור, ויש רמזים מבניים שאתר קישור רביעי מתפתח ומתעצב בנגיף ה-SARS-COV-2.
ד"ר קליסמן, שלקח חלק מרכזי במחקר, מסביר כי "גם בשני המקרים האלה, גילינו שבתוך התא נוצרים סוגי מבנים שעד היום לא הצליחו לחקור אותם היטב בשיטות חוץ תאיות. התא יוצר סביבה מורכבת מאוד, שקשה לנו מאוד לשחזר במבחנה".
ד"ר שניידמן סיכמה: "השיטה שבה השתמשנו נראית מבטיחה ביותר וכדאית לבחינת חלבונים רבים. בעוד שהנגיף יכול להסתדר בלי Nsp1 - Nsp2 הוא חלבון חיוני בנגיף הקורונה ובעזרתו הוא מצליח להערים על המערכת החיסונית. עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי להמשיך ולחקור לא רק חלבוני הנגיף עצמם, כי אם בעיקר את השותפים שלהם מתוך התא האנושי. הדרך עוד ארוכה ומפותלת מאוד, אבל התחילה עם בשורות טובות". פרופ' ליניאל הבהירה כי "זאת רק ההתחלה. בהמשך יהיה צורך לחקור את הנגיף השלם בהקשר התאי כדי לדמות את כל חלבוני הנגיף והאינטראקציות ביניהם".
.