"מדינת ישראל והחברה הישראלית מצויה במלחמה ומתמודדת עם אירועי טראומה קשים ומורכבים בסדרי גודל שלא הכרנו, זוהי קריאה לחברה בכללותה ולקהילת התקשורת והעיתונאים בפרט – אנא שימו לב לילדים.
מי ששם לב לילדים לא מראיין אותם על הטראומה שחוו בעודה כה עוצמתית וטריה. מי ששם לב לילדים לא מציף את הטראומה שאותה חוו. מי ששם לב לילדים לא "משתמש" בזוועות שלהם כדי לייצר באזז תקשורתי או לגייס דעת קהל.
התקשורת מהווה בימים אלו כלי חשוב לחיזוק החוסן של החברה הישראלית, תפקידה בהנגשת ידע והעלאת מודעות חברתית לאסונות והזוועות שפקדו משפחות וילדים משמעותי מאין כמותו. יחד עם זאת חשוב שהבאת סיפורי השורדים והקורבנות של אירועי המלחמה תעשה באחריות ותוך שמירה על שלומם הנפשי.לצד ההכרה בחשיבות הרבה באיסוף הסיפורים והנצחתם, אנו מבקשים להדגיש כי כאשר מדובר בילדים צעירים שחוו ועודם חווים טראומה, טרם בשלה השעה לחשיפה מחודשת של סיפורם בזירה הציבורית.
זוהי קריאה לכלל גופי התקשורת - שימו לב לילדים."
מתוך מאמרו של פרופ' אשר בן אריה, דיקן ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש ברוואלד, האוניברסיטה העברית ומנכ"ל מכון חרוב (בוגר שלושה תארים של האוניברסיטה העברית) שפורסם בעתון מעריב.