סיפורה של בוגרת העברית וסטודנטית לתואר שני אריאל כהן ופעילותה למען החיילים בזמן מלחמה:
שמי אריאל כהן, בוגרת תואר ראשון בכימיה וביולוגיה של העברית וסטודנטית שנה שניה לתואר מוסמך בקבוצתו של ד"ר יונתן צור מן המכון למדעי החיים, שם אנו חוקרים מיוזה ופוריות. בעקבות מאורעות ה-7.10 השתנו חיי ב-180 מעלות.
בבוקר השבת השחורה חברי ואני התעוררנו לצלילי אזעקות שהציפו את ירושלים. תוך זמן קצר הבנו שמשהו לא בסדר - ידיד יקר שלנו, דוד נאמן, שירד בלילה הקודם למסיבת ״נובה״ ברעים עם בת זוגו, שלח לנו הודעה קצרה וברורה: ״משהו נורא קרה. תתפללו בשבילי״. במהירות התארגנו כמה מן החברים וירדו דרומה בניסיון להציל אותו, כאשר הם מצוידים באקדחים ווסטים. באזור שדרות הם נתקלו במחסום שלא אפשר להם להמשיך. שניים מהם, שהינם חובשים והיו חמושים, עלו על אמבולנסים, ועזרו להציל חיים רבים במשך כל אותו יום.
למחרת הם יצאו שוב לאזור המסיבה, בהבנה שהם יוצאים לחפש את הגופה שלו. בדרך הם פגשו אח מגויס של אחד מהם, ופשטו את אחד הווסטים שהיו להם כדי לתת לו. כך עלתה ההבנה שקיים מחסור אדיר בציוד מציל חיים לחיילים - וסטים, חוסמי עורקים וציוד רפואי נוסף. מאותו רגע, נכנסנו כולנו לפעולה.
ניצלנו קשרים אישיים שהיו לנו, ועשינו המון שיחות עם נציגי ופעילי קהילות יהודיות מניו יורק. כעבור יומיים ב-9.10 יצא מארצות הברית לארץ המשלוח הראשון שלנו, שהכיל תשעה טון ציוד הכרחי, והקמנו את ארגון Soldiers Save Lives. תוך פחות מחודש גייסנו מעל מיליון דולר. רוב התרומות הגיעו מיהדות ארצות הברית, אבל היו גם תרומות רבות בארץ. אנשים פשוט הקשיבו לסיפור של דוד ז"ל ושלנו, ורצו לעזור ולעשות טוב. הכסף שגייסנו שימש לייבוא של למעלה מ-135 טון ציוד הכרחי כגון וסטים, חוסמי עורקים וציוד רפואי נוסף.
כך הפכתי ברגע אחד מסטודנטית, שהמחקר האקדמי הינו העיסוק העיקרי שלה, למנהלת הלוגיסטית של הארגון. תוך כדי תנועה למדתי איך לעבוד מול המכס בארץ, ואני בקשר רציף עם בכירים ממערכת הבטחון, כדי להבין מה נחוץ, ואיך אנחנו יכולים להשתלב ולהועיל.
בשבוע השני למלחמה חזרתי גם לעבוד במעבדה. בעיקרון קשה מאוד לשלב את שתי המשימות הללו - הקריירה האקדמית, שתמיד חלמתי עליה, והשליחות שלי למען המדינה - אבל אין מצב שאפסיק, אני פשוט מתמודדת.
כאמור, הקמנו את ארגון Soldiers Save Lives לזכרו של דוד נאמן שנרצח במסיבה, ולכבוד בת זוגו שנפצעה, ונמצאת עדיין בשיקום. דוד היה בחור עליז וחייכן שגרם לכל אחד מאיתנו להרגיש שהוא החבר הכי טוב שלו. הוא היה פשוט קרן אור של בן אדם. הדרך שבה הוא נגע בכולנו בהירתמות המוחלטת שלו, כל פעם שאחד מאיתנו היה צריך אותו, הינה מקור השראה עבורנו ועבור הארגון שהקמנו לזכרו.
במסגרת פעילותנו אנחנו צריכים אתכם! אנחנו ממשיכים לגייס כספים לעשרות פרויקטים מצילי חיים בתאום עם משרד הביטחון, ובלי תרומתכם לא נגיע רחוק.
קראו עוד עלינו ועל דוד באתר https://www.soldierssavelives.org
אני מקווה שתרצו גם אתם לתרום. כמו כן, עזרו לנו להגיע לאנשים נוספים, שתפו את הפוסט!