נולד בשנת 1968 בחולון. נשוי, אב לשתי בנות. מתגורר במודיעין. גדל במשפחה דתית, אביו נולד באוסטריה ואימו מתוניס. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ובישיבה הגבוהה "עטרת כהנים" בירושלים. שירת ביחידת המסתערבים שמשון שפעלה ברצועת עזה, יחידה מקבילה לדובדבן שפעלה ביהודה ושומרון. בעל תואר ראשון במשפטים ממכללת רמת גן ותואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית, בה שימש גם עורך משנה של כתב העת "משפטים". כעת נמצא לקראת סיום לימודי דוקטורט באוניברסיטת אדם מיצקביץ' בפוזנן שבפולין במחלקה לסוציולוגיה. במסגרת מחקרו הוא בוחן כלים לקידום חברה סובלנית. במשך כעשור עבד כעיתונאי במוסף 7-ימים של ידיעות אחרונות, שם פרסם כתבות תחקיר בנושאים חברתיים שעוררו תהודה רבה. בין השאר חדר לארגון אי"ל לפני רצח רבין ושהה במחיצת יגאל עמיר ואבישי רביב. במסגרת כתבה אחרת אושפז בכפייה בבית החולים לחולי נפש אברבנאל ובכך הצביע על כשלים בהליך האשפוז הכפוי בישראל. במקביל לעבודתו בידיעות אחרונות שימש כתב ומגיש ב"קול ישראל", בעיקר ברשת ב', והיה הכתב הראשון שפרץ לשידור ודיווח מהכיכר על רצח יצחק רבין.
לאחר התמחות בפרקליטות היה, במשך כשנתיים, בעל משרד עורכי דין בתל אביב ולאחר מכן שימש מנהל המחלקה המשפטית של עמותת "טבקה" המסייעת ליוצאי אתיופיה והוביל מאבקים משפטיים נגד גזענות ואפליה של בני העדה. בנוסף, שימש מנכ"ל תחנת הרדיו החרדית ספרדית "קול ברמה". היה מנכ"ל "פנים - איגוד ארגוני יהדות ישראלית", המאגד כשישים ארגונים המקדמים יהדות מתונה וחברתית (עלמא, קולות, אלול, מכון הרטמן ועוד).
בשנת 2015 הקים את מרכז הינם ומאז עומד בראשו. הארגון, שזכה בפרס האחדות מידי נשיא המדינה, מקדם סובלנות חברתית באמצעות תוכניות המפגישות אנשים מזהויות שונות להיכרות משמעותית. לארגון בית מדרש לסובלנות בכפר אבו גוש, שבו מבקרים אלפי לומדים בכל שנה להיכרות סביב ודרך הלימוד. קנר מלמד במכללה למנהל קורסים באתיקה ומדיניות ציבורית לתלמידי שנה ג' בחינוך, וממשיך לשרת כקצין במילואים בתפקיד תובע צבאי בתיקים ביטחוניים.
ציטוטים:
...לימודי משפטים נוגעים בהמון תחומים בחיים. לא הייתי בטוח שאני ארצה לעסוק בעריכת דין, בשבילי הלימודים היו פלטפורמה להרבה דברים אחרים...
...כששבעתי מלהיות עיתונאי החלטתי לחזור למשפטים...
...לעיתונאות התגלגלתי במקרה, זה לא היה החלום שלי, פשוט אחד הדברים שנראו לי מעניינים. חבר אחד במילואים הכיר ביני לבין העורכת בידיעות אחרונות וכך התחלתי לכתוב למוסף 7 ימים כעיתונאי חוקר...
...לא צריך לפחד מטעויות בבחירת תחום הלימודים, זה לא שחרצת את גורלך. אפשר ללמוד משהו אחד ולעסוק במשהו אחר לגמרי. צריכים פרופורציות. השאלה הגדולה זה מה הייעוד שלך. רבים לא מצליחים למצוא את התשובה הנכונה לשאלה הזו אבל לרובם יש כיוון ולשם צריכים ללכת...
...היתרון של עיתונאי חוקר הוא שבניגוד למגישי חדשות הנגררים אחר האירועים השוטפים הוא יכול לבחור נושא ולהתמקד בו. אני התעניינתי בקבוצות מוחלשות, באלימות נגד נשים, בחיילים הסובלים מהתעללות...
...אין לי עניין בעצם הניהול של ארגון גדול. יש לי עניין בהשפעה הרחבה שיכולה להיות לו, ביחוד בנושאים חברתיים...
...אם אתה רוצה באמת לדעת משהו אתה צריך להיות חלק ממנו. לראות את הכל במו עיניך, להתנסות. כשרציתי לדעת מה קורה בתוך מוסד לחולי נפש התאשפזתי למשך ארבעה ימים באברבנאל...
...חדרתי לארגון של יגאל אמיר, הייתי ממש חבר שם, כחודשיים לפני רצח רבין. ניסיתי להבין עד כמה הארגון באמת מסוכן והאם יש אפשרות לרצח פוליטי. למעשה, חיפשתי את יגאל עמיר בלי שידעתי את שמו. הוא הקדים אותי, לצערי...
...הייתי הכתב הראשון שדיווח על רצח רבין וגם חיברתי בין ארגון איל לבין יגאל עמיר. הבנתי מיד שאני מכיר איתו...
... עיתונות חוקרת חשובה מאוד בחברה דמוקרטית, אבל מאלצת את העיתונאי לעסוק בחלקים השליליים של החיים. אני רציתי לעסוק גם במשהו טוב, ביצירה חיובית...
...אני מאוד אוהב את ש"י עגנון, הוא היה חבר טוב של סבתא שלי שנספתה בשואה. אני אוהב את הרוח הנשקפת מהסיפורים שלו, את ההומור הדק, את הרגש שזה מעורר בי. הוא ללא ספק אחד מגדולי הסופרים של העם היהודי...
...בעמותת "טבקה" עסקנו גם בתביעות משפטיות במקרים של אפליה וגזענות כנגד בני העדה האתיופית וסיוע משפטי למי שאינם יכולים לשכור עורך דין. כמנהל המחלקה המשפטית ניסיתי להוביל מהלכים בעלי השפעה - תביעות קבוצתיות, עתירות לבג"צ ועוד...
...כשאני שומע את הביטוי "ברוך השם", במיוחד מאנשים שאני בספק רב אם הם בכלל מאמינים באלוהים, העממיות של הביטוי והעובדה שהוא מחבר בין אנשים, כבר מחממת את הלב...
...כשהקמתי את "הינם" – זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת עסקתי במה שאני רוצה לעשות. כשאתה עובד בארגון שלא אתה הקמת, גם אם מטרותיו חשובות וקרובות אלייך, זה שונה. כשאתה מקים ארגון משלך – אתה יכול להתמקד במה שבאמת חשוב לך, במה שבוער בך...
...כשאני שומע שלילה גורפת של אדם או מגזר אני תוהה עד כמה השולל באמת מכיר את מה ששלל. לרוב השלילה מתבססת על פחדים, ואלו כמעט תמיד נולדים מבורות...
...לדעתי הקיטוב החברתי, השנאה בין המחנות והשבטים היא הסוגיה החשובה ביותר היום בחברה הישראלית. לא מספיק ארגונים עוסקים בזה, אנחנו מדברים על סדר כוח של פלוגה כשאנחנו צריכים כאן כמה אוגדות...
...משמעות השם "הינם" – הנה הם כאן. חרדים, חילונים, ערבים, יוצאי אתיופיה, מתנחלים. הם חיים כאן, בארץ הזאת, אז בואו נכיר אותם. אם רוצים לקדם סובלנות חברתית אמתית, חשוב קודם להכיר את הזהויות השונות שמהן מורכבת החברה הישראלית...
...ישנם ארגונים נוספים העוסקים בתחום שיכוך הקיטוב וקידום חברה משותפת. חלקם מנסים למצוא פתרונות לקונפליקטים בין הקבוצות השונות בחברה. טוב משותף, מכנה משותף. זה חשוב, כמובן, אבל לא פחות חשוב ליצור בסיס של סובלנות חברתית, ואז גם הפתרונות יותר אפקטיביים. במקום המרדף הבלתי פוסק אחר מכנה משותף, צריך ללמוד לחיות בהעדרו. הרי תמיד נהיה חברה רבת זהויות ורבת מחלוקות. לא צריך לפחד מכך. מחלוקת זה לא דבר רע. מחלוקת זו תנועה, זה חיים. הגמרא מלאה מחלוקות. מה שצריך זה לדעת איך לחלוק בכבוד ובלי שנאה. ליצור אווירה בריאה, יחס אמפטי ואנושי כלפי האחר...
...הבעיה הגדולה בחברה הישראלית היא בורות. בורות מעוררת פחדים מהלא נודע. "אני לא מכיר אותו אבל שמעתי עליו דברים נוראיים"...
...אני אוהב לשיר ואולי אלמד לנגן על פסנתר. זה כלי שיכול לרגש אותי עד דמעות...
...בחרתי ללמוד סוציולוגיה לתואר שלישי כי רציתי לבחון כלים מדעיים לקידום חברה סובלנית. תחושת הבטן, שאיתה עבדנו עד עכשיו טובה וחשובה אבל בסוף אתה חייב לבסס את מה שאתה עושה ברמה המחקרית..
...אנחנו לא מאמינים במפגשים קצרים כמקדמי סובלנות. כל המסלולים ב"הינם" עניינם היכרות משמעותית, תהליכית, עמוקה עם האחר ותמיד בסביבתו שלו...
...אם תכיר אדם לעומק, על כל רבדיו, בשלב מסוים תפסיק לראות את החרדי, הערבי או המתנחל ותראה מולך אדם. כשזה קורה זה כמו נס. ואז, גם אם אתה חולק עליו או שאורח חייך שונה מאוד משלו, אתה כבר לא תשנא אותו. זה כל הרעיון של "הינם". לנטרל את השנאה מהמחלוקות בחברה...
...אנשים אוהבים להגיד "אתה טועה ולא מבין עד כמה שאתה טועה". אני מאוד מאמין בצניעות בוויכוחים. גם אם אדם חושב אחרת ממך זה לא בהכרח אומר שהוא טועה...
...אחד הפרויקטים הראשונים שלנו היה "אחי ישראלי". צעירים אחרי צבא, ממגוון זהויות, גרים ביחד בקומונה במשך ארבעה חודשים, כל חודש במגזר אחר – חודש בכפר ערבי, חודש בהתנחלות, חודש בקהילה חרדית וחודש בשכונה של יוצאי אתיופיה. הם באים בלי מטרות. לא כתיירים שרוצים ליהנות, לא כמשלחת אנתרופולוגית שבאה לחקור את "התרבות של הילידים" ובטח לא כמי שבאים להציל את הקהילה. באים פשוט להיות עם אנשים שונים מאתנו ולהכיר אותם דרך חיי היום יום...
...פיתחנו קורס מסע לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית. קורס אקדמי לכל דבר, המקנה נקודות זכות, אך מלבד הרצאות המבוא והסיכום זה קורס שמתנהל כולו מחוץ לקמפוס, תוך כדי נדודים בין קהילות שונות. וכך, במקום לשמוע הרצאה על האישה בחברה הערבית אתה יושב בביתה של אישה ערביה, אוכל עם משפחתה ארוחת ערב ולומד מקרוב על עולמה...
...בקורסים שלנו משתתפים גם צעירים מתיכונים, גם בכירים ממשרדי ממשלה, גם אנשים מבוגרים...
...המרכז באבו גוש, עיקר פעילותו הוא בית המדרש לסובלנות. גם הוא, כמו הארגון כולו, חסר זהות ושייכות מגזרית. גם הלומדים וגם המלמדים הם בעלי זהויות שונות, וכולם מרגישים שזה ביתם. "מקום של אף אחד הוא מקום של כולם". אף אחד לא אורח. זה מייצר אווירת שוויון שחשובה אם רוצים שאנשים יכירו סביב ודאך הלימוד המשותף...
...לימודי משפטים מעוררים אותך למחשבה מוסרית, פילוסופית, מה נכון, מה ראוי. הם מעלים שאלות. מאוד אהבתי את המשפט העברי ועד היום אני עוסק בהשוואת המשפטי העברי למשפט המודרני...
...לירושלים יש נשמה יתרה וגם האוניברסיטה העברית הממוקמת בירושלים מרגישה את הנשמה הזו. אתה לא רק בא ללמוד אלא גם לפגוש המון אנשים מגוונים ומעניינים. גם חרדים, גם ערבים, גם חילוניים...
...נהגתי להיכנס לפקולטה למשפטים דרך הגן הבוטני. זו דרך מעט ארוכה יותר אבל שווה את זה. אתה עובר דרך גן יפה, מגיע לבניין הפקולטה המיוחד, עובר ליד הספרייה עם פסל הרמב"ם בכניסה, נכנס לאודיטוריום. הייתה שם אווירה מיוחדת, זה הרגיש עבורי כמו שבת תמידית...
...בעיניי, אני בר מזל בכך שאני מסוגל ליהנות מהמון תחומים שאין ביניהם קשר. מוזיקה, ספרות, נגרות, גננות. לא מזמן סיימתי לבנות גינה ארכיאולוגית אצלנו במרכז. לדעתי אדם שתחומי העניין והעשייה שלו מגוונים - נהנה יותר מהחיים...
...עובדים על פרויקט חדש בבית מדרש - "סעודת ראד חודש". זה מפגש בין שבעה אנשים שונים לחלוטין הנפגשים לדיון מעמיק בנושא מסוים. החלק המעניין הוא שאסור לספר שאתה הולך לדיון הזה ואסור לספר מה נאמר במסגרת הדיון. אנחנו לא רוצים להפוך את השיחות האלו לאירוע תקשורתי אלא לעורר שיח אמתי בין אנשים בכירים שיחושו סוף סוף משוחררים מכבלי המגזר או התפקיד שאליו הם כבולים ויקיימו דיון אמתי. זו מעין מעבדת ניסוי חברתית שבוחנת האם אפשר לקיים דיון עמוק, בלי סיסמאות וקלישאות, אם מוציאים מהמשחק השפעות חיצוניות לדיון כמו שיקולי תדמית או מחויבות מגזרית...
...הייתי רוצה לדעת לבשל כמו אשתי. למזלי ידעתי עם מי להתחתן...
...מושב אדרת בעמק האלה. שם הזמן עוצר מלכת...
...תהיו בני אדם, כל השאר כבר יבוא לבד...
קרדיט צילום: נורית יעקובס ינון