טכנולוגיית CRISPR, חסה ופתרון ל"רעב סמוי"

חוקרי האוניברסיטה העברית השתמשו בטכנולוגיית עריכת הגנים CRISPR כדי לפתח זן חסה מועשר באלמנטים תזונתיים מה שיכול להוות פריצת דרך משמעותית בפתרון בעיית המחסור במיקרו-נוטריינטים ברחבי העולם. מחסור במיקרו-נוטריינטים, המכונה לעיתים "רעב סמוי", משפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם, במיוחד באזורים שבהם הגישה למזון מגוון ועשיר באלמנטים תזונתיים מוגבלת. רעב סמוי מתייחס לצורת תת-תזונה שבה אנשים סובלים ממחסור במיקרו-נוטריינטים חיוניים למרות שיש להם מספיק קלוריות כדי לענות על צרכי האנרגיה הבסיסיים שלהם. 

המחקר, בהובלת בוגר העברית פרופ' אלכסנדר ויינשטיין מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית' באוניברסיטה העברית, פורסם בכתב העת המדעי Plant Biotechnology Journal והדגים כיצד שינויים גנטיים מדויקים יכולים להגדיל משמעותית את רמות הוויטמינים והנוגדי חמצון החיוניים בחסה מבלי להשפיע על צמיחתה או תנובתה.

זן החסה החדש שפותח הכיל פי 2.7 יותר בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A), תרכובת חיונית לראייה, תפקוד מערכת החיסון ובריאות העור. הוא גם הכיל רמות גבוהות יותר של זאקסנטין, נוגד חמצון חזק שמגן מפני נזקי אור כחול וניוון מקולרי הקשור לגיל, וכן עלייה מרשימה פי 6.9 בחומצה אסקורבית (ויטמין C), שתומכת בתפקוד מערכת החיסון ומשפרת את ספיגת הברזל. מהמחקר עולה כי למרות השינויים הגנטיים הללו, החסה שמרה על צמיחה, מראה ופרודוקטיביות נורמליים. לפי החוקרים, שינויים גנטיים דומים עשויים להיות מיושמים בעתיד גם על גידולים בסיסיים אחרים, כמו אורז, חיטה ותירס.

למאמר המלא >>>