מפתח מולקולרי מדויק לבניית תרופות העתיד

פרופ' דמיטרי צבליחובסקי, יחד עם אליחי קוניבסקי ודבורה לוי (כולם בוגרים), מהאוניברסיטה העברית, מצאו פתרון כימי אלגנטי המחליף כוח ברוטלי בהנדסה מולקולרית מדויקת לייצור תרופות. במשך עשרות שנים, כימאים התנהלו כקבלנים נטולי חזון. בניסיון לחבר את הידית המולקולרית המבוקשת, קבוצת הדיכלורומתיל, לתרכובות רפואיות מורכבות, הם הפעילו שיטות תעשייתיות אגרסיביות. שימוש במתכות כבדות וקרינה לרוב החריב את התרופה עצמה בתהליך. כעת, במחקר שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Communications, הצוות הוכיח שניתן להתנהל אחרת. 

במקום לכפות שינויים מבניים, החוקרים השתמשו בחומצת אמינו טבעית ונפוצה בשם פרולין. חומר זה מתפקד למעשה כמכונה מולקולרית זעירה הנקשרת למולקולת המטרה ומנווטת אותה לתצורה תלת-ממדית ספציפית ביותר. המערכת הזו מכילה מנגנון בקרת איכות מובנה, סלקציה קפדנית המכונה שער סטריאו-כימי. רק סידור מרחבי מושלם ומדויק מאפשר להתקדם בתהליך וליצור תוצר טהור לחלוטין. סידור פגום נדחה הצידה, מנוטרל וחוזר למרכיביו המקוריים ללא נזק. עבודה נקייה. אפס פסולת מיותרת. קומפטנטיות מושלמת. זוהי שירה הנדסית במיטבה. 

התגלית המרהיבה הזו מעניקה למדעני הפארמה פלטפורמה מתוכנתת ואמינה לתכנון וייצור אנטיביוטיקה של הדור הבא ותרכובות נוירו-אקטיביות המסוגלות להשפיע באופן ישיר על קולטני סרוטונין במוח. במקום להילחם באמביוולנטיות האלקטרונית של החומר הקיימת בטבע. מומחי המכון לחקר התרופות רתמו אותה ביעילות חסרת רחמים לטובת עקרונות עיצוב חדשניים. הצוות המוכשר סיפק כלי מעשי ויעיל המאפשר עתה ליצור תרופות מורכבות שלפני כן נחשבו לבלתי ניתנות להשגה.

למחקר המלא >>>