מה חדש?

הטבות לבוגרים

Skytrip - discount for HUJI alumni

סקייטריפ

מגוון הנחות בסקייטריפ - טיסות בשמי הארץ!

קרא עוד

בסקייטריפ אנו מציעים מגוון של טיסות חוויה, במטוסים קלים בשמי הארץ. בנוסף אנו מדריכים בקורסי טיס הנדרשים להשגת רישיונות טייס שונים.

אנו פועלים משדות התעופה הבאים בישראל:

  • שדה התעופה הרצליה
  • שדה התעופה בחיפה
  • שדה התעופה בראש פינה

וגם מהמנחתים הבאים:

  • מנחת מגידו שבעמק יזרעאל
  • מנחת פיק ברמת הגולן
  • מנחת קריית שמונה
  • מנחת שדה תימן שליד באר שבע.

אז אם יש לכם חלום להיות טייסים, או שאתם מחפשים מתנה מקורית ומרגשת למישהו יקר, אנו מציעים לכם בהנחה את הפעילויות הבאות:

  1. "טייס ליום אחד" – שיעור טיסה חד-פעמי למי שתמיד חלם להיות טייס, או שמחפש מתנה מיוחדת למישהו קרוב ויקר. השיעור יכלול: תדריך לפני הטיסה שבו נלמד את מי שיבוא לטוס את היסודות של הטסת המטוס מדגם ססנה 172, טיסה שאת משך הזמן שלה אתם יכולים לקבוע, והסרטת הטיסה בצילום לא מקצועי כדי שתהיה לכם מזכרת ממנה.

בוגרי העברית זכאים להנחה ל 5% מהמחירון שלנו + לא נגבה מכם תשלום בעבור הסרטת הטיסה.

  1. טיסות בשמי הארץ – הטיסות מיועדות לעד שלושה נוסעים במטוס והן ממריאות (וגם נוחתות) בשדה התעופה של חיפה. (לצערנו, מאז סגירת שדה דב, אין במרכז הארץ שדה תעופה שמאפשר את ביצוען). אתם יכולים לקבוע את משך הזמן לטיסה (המינימום הוא שעה) ולהשתתף בבחירת המסלול.

בוגרי האוניברסיטה זכאים להנחה של 8% מהמחירון שלנו לטיסות האלה.

  1. טיסה רומנטית – רוצים לקחת את בת  או בן הזוג שלכם לטיסה בשקיעה? לחגוג יום הולדת, יום נישואין, או להציע נישואין? נשמח להציע לכם טיסה רומנטית אשר תמריא משדה התעופה בחיפה בשקיעה ותיערך מעל שפת הים של צפון הארץ.

בוגרי האוניברסיטה זכאים להנחה של 8% מהמחירון שלנו לטיסה רומנטית.

  1. קורס טיס אזרחי – רוצים להחזיק ברישיון טייס פרטי אשר יאפשר לכם לשכור (או לקנות) מטוס קל, ולקחת את החברים או המשפחה לטיסות בארץ או לחו"ל? בואו אלינו לקורס טיס אזרחי ואנחנו כבר נדאג שתצאו ממנו טייסים.

בוגרי האוניברסיטה זכאים להנחה של 5% מהמחירון שלנו לטיסות בקורס הטיס.

  1. יש לכם רעיונות נוספים שאפשר לממש באמצעות טיסות? נשמח לעזור לכם לממש אותם אם תצרו איתנו קשר באמצעות האתר.

לקבלת פרטים נוספים על:

"טייס ליום אחד": https://bit.ly/38Rktjt

טיסות בשמי הארץ: https://bit.ly/3fnGb12

טיסה רומנטית: https://bit.ly/3fs6fIr

קורס טיס אזרחי: https://bit.ly/3eoEOOr

* ההטבה בהצגת כרטיס בוגר

.

 

קראו פחות
Yizhar Omassi - Personal Guidance

הכוונה תעסוקתית וייעוץ בתחומי לימוד – הנחה ייחודית לבוגרי העברית

יזהר עומסי – יועץ תעסוקה ומאמן פיתוח קריירה לצעירים. בגיל 30 יזהר החליט שהוא רוצה שינוי בקריירה.

קרא עוד
באותה תקופה עבד באל על ונהנה מהעשייה אבל החלום להיות עצמאי, בער בו. הוא לא ידע מה הוא רוצה לעשות, אך הבין שצריך לחפש קודם כל 'פנימה' ואז לחפש 'בחוץ'. ולא הפוך. להתבונן 'פנימה', להכיר את עצמו, ואז לחפש 'בחוץ' מקצוע שמתאים לו. יזהר מאמן תעסוקה לצעירים בארגונים מובילים בארץ וכעצמאי, ובשנים האחרונות בעזרת ידע וכלים שרכש, ייעץ, אימן וליווה צעירים רבים בשלבים השונים של הקריירה בעולם העבודה המשתנה.

ייעוץ לבחירת תחום לימודים

התהליך מכוון לסייע בבחירת תחום לימודים; הכשרה מקצועית, לימודי תעודה או תואר אקדמי מתקדם. התהליך מעט שונה מהדרך בה הרוב בוחרים תחום לימודים; בחירת תחום ומוסד לימודים והתאמתו לבן אדם מסוים.

כאן, הופכים את הסדר:

  • מבצעים חקירה פנימית ולאחר מכן, חיצונית.
  • החקירה הפנימית כוללת זיהוי ואבחון נטיות, כישורים תעסוקתיים (במה אני טוב, מה אני אוהב), ערכים, שיקולים (מה חשוב לי במקום העבודה) ותמונת עתיד (מה אני רוצה).
  • רק לאחר מכן ניגשים לחקירה של תחום הלימודים או העיסוק ולבסוף בוחרים מוסד לימודים.

הכוון תעסוקתי

תהליך קצר וממוקד שנועד לסייע לצעירים למצוא עבודה לאחר הלימודים, על ידי רכישת ידע וכלים בתהליך חיפוש העבודה; בניית קורות חיים, הכנה לראיון עבודה טלפוני ופרונטלי, כתיבת פרופיל בלינקדאין וחשיפה למקורות חיפוש עבודה. 

מה זה כולל?

  1. שיחת הכרות ללא עלות וללא תשלום שבו נבחן את הצרכים והרצונות של הבוגר (איפה הוא היום, לאן רוצה להגיע ומה נדרש).
  2. במידה ונראה שיש התאמה ורצון נקבעת פגישת המשך, נקיים תיאום ציפיות ונתחיל בתהליך הכוון תעסוקתי או ייעוץ לבחירת תחום לימודים.
  3. הפגישות מתקיימות אחת לשבוע או שבועיים ב'און ליין' בעזרת אמצעים דיגיטליים כגון: ZOOM/SKYPE, גוגל דרייב, גוגל TASKS ועוד. 
  4. משך התהליך תלוי בצרכים והרצונות של הבוגר.


הנחה מיוחדת לבוגרי העברית וקרובי משפחה: 15%
ההנחה בהצגת כרטיס בוגר

לפרטים: 054-6656318 | www.yizharomassi.com

קראו פחות
Jerusalem Cinematheque

סינמטק ירושלים

הנחה 145 ₪ על מנוי שנתי ועוד!

קרא עוד

סינמטק ירושלים, הינו מוסד תרבות פלורליסטי ומרחיב אופקים מהמובילים בישראל, השואף להעשיר את חיי התרבות בירושלים ובישראל ופועל כבר למעלה מ-30 שנה לטיפוח אמנות הקולנוע ולקידום היצירה הקולנועית הישראלית והבינלאומית. הסינמטק מציג מדי שנה למעלה מ-1,200 סרטים, לצד שפע של תוכניות תרבות וקולנוע איכותיות כגון מפגשי יוצרים, קורסים בנושאי קולנוע, סדרות מופת לשוחרי מוסיקה קלאסית (קונצ'רטו לקולנוע) ואופרה (זכויות שידור בלעדיות של המטרופוליטן אופרה בניו יורק), פעילויות העשרה לבתי ספר, סרטים והרצאות לילדים ולכל המשפחה ועוד.. 
בסינמטק ירושלים שוכן הארכיון הישראלי לסרטים, הגדול במזרח התיכון, ובו שמורים למעלה מ-33 אלף סרטים מישראל ומהעולם.

מדי קיץ מתקיים בסינמטק פסטיבל הקולנוע הבינלאומי של ירושלים – חגיגת הקולנוע הגדולה והיוקרתית בישראל, בהשתתפות כ-70 אלף מבקרים ומאות בכירים ויוצרים מתעשיית הקולנוע מהארץ ומחו״ל.
בחנוכה, עורך הסינמטק באווירת חג ססגונית את פסטיבל הקולנוע היהודי הבינלאומי, בהשתתפות כ- 20 אלף מבקרים מישראל ומחו״ל.

הסינמטק ממוקם בחלק העליון של בריכת הסולטן, ממנו נשקף נוף מרהיב של חומות העיר העתיקה, אתרים היסטוריים חשובים וקרבה לאטרקציות פופולריות בעיר.
טלפון: 02-5654333 / קופות: 9377*
כתובת: דרך חברון 11, ירושלים
אתר אינטרנט: www.jer-cin.org.il
ימים ושעות פעילות: הסינמטק פתוח 7 ימים בשבוע. קופות הסינמטק פתוחות בכל יום מהשעה 10:00. ההקרנות מתקיימות בשעות שונות של היום, יש להתעדכן מול אתר האינטרנט.
נגישות לבעלי מוגבלויות: חניה מיוחדת בקרבת הסינמטק בהצגת תו נכה.

 

בוגרי העברית זכאים להנחה בגובה 145 ₪ על מנוי שנתי, 10% הנחה על סדרות קורסים של סינמטק ירושלים ו-10% הנחה על שידור ישיר של האופרות מניו יורק. ההנחה היא בהצגת כרטיס בוגר.

 

 

קראו פחות
לכל ההטבות >

הבוגרים שלנו

לירון עזריאלנט

לירון עזריאלנט

לירון עזריאלנט
נולדה בתל אביב. נשואה, עוד מעט תהיה לאמא לילדה. למדה בתיכון עירוני ד' בתל אביב. התגייסה בגיל 17 במסגרת תכנית תלפיות אך עזבה את התוכנית וסיימה את שירותה הצבאי בחיל מודיעין ביחידת מחקר ופיתוח ב־8200, שם ביצעה הוכחות היתכנות לטכנולוגיות חדשות. השלימה את לימודיה לתואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. היא בין הבוגרים הצעירים ביותר בתכנית לתואר שני כפול של המכון הטכנולוגי במסצ'וסטס (MIT) – במדעי המחשב ובמנהל עסקים.

קרא עוד
עבדה כיועצת מיזוגים ורכישות בחברות הייעוץ העסקי המובילות בעולם – ביין אנד קומפני באטלנטה ו־PwC בניו יורק ומנהלת השקעות בכירה בשלוחה הישראלית של קרן ההון סיכון בלאמברג קפיטל. כשהייתה בת 30 בלבד, הקימה לירון עזריאלנט את Meron Capital (מירון קפיטל) ומשמשת כשותפה מנהלת.

ב-14.06.2019 לירון תשתתף בפאנל בוגרות האוניברסיטה העברית מתחומי הטכנולוגיה והחדשנות במפגש חד פעמי ובוגרי העברית נכנסים בחינם! הירשמו עכשיו - http://bit.ly/2JpOtsU

ציטוטים:

...כשיצאתי מתכנית תלפיות ורציתי להמשיך מיד לתואר מתימטיקה/פיסיקה "אזרחי" גיליתי שהמערכת לא ממש בנויה לזה. אבל האוניברסיטה הייתה ממש גמישה, נתנו לי להגיש תרגילים בפקס, לבנות תוכנית לימודים אישית וממש הלכו לקראתי כך שסיימתי את התואר תוך שלוש וחצי שנים מהגיוס...

...הייתי רוצה לדעת לבנות דברים...

...מאוד אהבתי את מתמטיקה ופיזיקה אבל הרגשתי שזה לא מספיק קונקרטי...

...לא רציתי להישאר מתכנתת, רציתי להתעסק גם בניהול כך שהתכנית הכפולה ב-MIT הייתה Nobrainer...

...אף פעם לא משך אותי להיות עורכת דין...

...הייתי רוצה לנגן על גיטרה...

...החוויה בתלפיות הייתה מאוד יוצאת דופן...

...ירושלים היא עיר מאוד יפה, קצת מאכזבת בסופי שבוע אבל ראשון עד חמישי היא מקסימה...

...הרמה האקדמאית היא יוצאת דופן. ללמוד ב-MIT לתואר שני אחרי העברית... לא היה קל אבל הייתי מוכנה ליותר...

...היה חסר לי קצת קורסים "עגולים" יותר. ב-MIT מחייבים אותך לקחת קורסים משלימים שונים. בעברית אפשר היה לסיים את התואר מבלי לשים מספיק דגש על דברים כמו השתתפות בשיעור, דיבור מול קהל ושיעורי העשרה, וזה חבל לדעתי...

...אולי הייתי רוצה להעמיק יותר בתעשייה, לבלות יותר זמן בחברות יצרניות ממש. צריך מיקס של הכל...

...כבר אין "לייפרס", האדפטציה נהיית הרבה יותר חשובה...

...צריכים ללמוד משהו כמה שיותר כללי, כמו מתמטיקה...

...הייתי רוצה לנהל סטארט אפ...

...מדעי המחשב זה סוג של תואר שפותח את הראש...

...לקלוט ולהבין אנשים זה מה שהכי חשוב. זה מה שעוזר לי גם בחיים וגם בעבודה...

...אני מעריצה את אמא שלי. היא מאוד מאוד מאוד חזקה, נחמדה אבל גם חזקה וקשוחה. אני רואה את זה גם ביחס של אחרים אליה – הם גם אוהבים אותה וגם קצת מפחדים ממנה. היא לא קרייריסטית אבל ברגע מסוים פשוט הבינה שהיא צריכה לעשות את זה. ופשוט עשתה...

...אנשים נורא נתפסים לסופרלטיבים ולחדשנות לשם חדשנות, כל ה-Uber for this, Innovative, Cutting Edge. פשוט תסבירו מה אתם עושים...

...אנשים שאומרים "אני אעשה ככה וככה" וזה קורה – מדליקים אותי. יכולת ביצוע זה כישרון...

...אני לא אוהבת חד-צדדיות. כשאנשים מסרבים או לא מצליחים לראות סיטואציה מהצד השני...

...לא אוהבת את המילה Inspirational...

...דיזנגוף סנטר. גדלתי שם. זה גם קניון אבל גם מבוך עם מערת עטלפים, גן אורגני...

...לא הייתי רוצה להצטרף לכת...

...הדבר הראשון שהייתי עושה זה לאסור פייק ניוז. הייתי מארגנת מנגנון שהיה בודק מה אמתי ומה לא...

...עוזרת אישית אוטומטית, זה מה שחסר לי...

...אמא שלי חושבת שאני עדיין מתכנתת...

 

קראו פחות
Yaron Kanner

ירון קנר

Yaron Kanner
נולד בשנת 1968 בחולון. נשוי, אב לשתי בנות. מתגורר במודיעין. גדל במשפחה דתית, אביו נולד באוסטריה ואימו מתוניס. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ובישיבה הגבוהה "עטרת כהנים" בירושלים. שירת ביחידת המסתערבים שמשון שפעלה ברצועת עזה, יחידה מקבילה לדובדבן שפעלה ביהודה ושומרון. בעל תואר ראשון במשפטים ממכללת רמת גן ותואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית, בה שימש גם עורך משנה של כתב העת "משפטים". כעת נמצא לקראת סיום לימודי דוקטורט באוניברסיטת אדם מיצקביץ' בפוזנן שבפולין במחלקה לסוציולוגיה. במסגרת מחקרו הוא בוחן כלים לקידום חברה סובלנית. במשך כעשור עבד כעיתונאי במוסף 7-ימים של ידיעות אחרונות, שם פרסם כתבות תחקיר בנושאים חברתיים שעוררו תהודה רבה. בין השאר חדר לארגון אי"ל לפני רצח רבין ושהה במחיצת יגאל עמיר ואבישי רביב. במסגרת כתבה אחרת אושפז בכפייה בבית החולים לחולי נפש אברבנאל ובכך הצביע על כשלים בהליך האשפוז הכפוי בישראל. במקביל לעבודתו בידיעות אחרונות שימש כתב ומגיש ב"קול ישראל", בעיקר ברשת ב', והיה הכתב הראשון שפרץ לשידור ודיווח מהכיכר על רצח יצחק רבין.

קרא עוד
לאחר התמחות בפרקליטות היה, במשך כשנתיים, בעל משרד עורכי דין בתל אביב ולאחר מכן שימש מנהל המחלקה המשפטית של עמותת "טבקה" המסייעת ליוצאי אתיופיה והוביל מאבקים משפטיים נגד גזענות ואפליה של בני העדה. בנוסף, שימש מנכ"ל תחנת הרדיו החרדית ספרדית "קול ברמה". היה מנכ"ל "פנים - איגוד ארגוני יהדות ישראלית", המאגד כשישים ארגונים המקדמים יהדות מתונה וחברתית (עלמא, קולות, אלול, מכון הרטמן ועוד).

בשנת 2015 הקים את מרכז הינם ומאז עומד בראשו. הארגון, שזכה בפרס האחדות מידי נשיא המדינה, מקדם סובלנות חברתית באמצעות תוכניות המפגישות אנשים מזהויות שונות להיכרות משמעותית. לארגון בית מדרש לסובלנות בכפר אבו גוש, שבו מבקרים אלפי לומדים בכל שנה להיכרות סביב ודרך הלימוד. קנר מלמד במכללה למנהל קורסים באתיקה ומדיניות ציבורית לתלמידי שנה ג' בחינוך, וממשיך לשרת כקצין במילואים בתפקיד תובע צבאי בתיקים ביטחוניים.

ציטוטים:

...לימודי משפטים נוגעים בהמון תחומים בחיים. לא הייתי בטוח שאני ארצה לעסוק בעריכת דין, בשבילי הלימודים היו פלטפורמה להרבה דברים אחרים...

...כששבעתי מלהיות עיתונאי החלטתי לחזור למשפטים...

...לעיתונאות התגלגלתי במקרה, זה לא היה החלום שלי, פשוט אחד הדברים שנראו לי מעניינים. חבר אחד במילואים הכיר ביני לבין העורכת בידיעות אחרונות וכך התחלתי לכתוב למוסף 7 ימים כעיתונאי חוקר...

...לא צריך לפחד מטעויות בבחירת תחום הלימודים, זה לא שחרצת את גורלך. אפשר ללמוד משהו אחד ולעסוק במשהו אחר לגמרי. צריכים פרופורציות. השאלה הגדולה זה מה הייעוד שלך. רבים לא מצליחים למצוא את התשובה הנכונה לשאלה הזו אבל לרובם יש כיוון ולשם צריכים ללכת...

...אני אוהב משימות. פרויקטים חדשים סוחפים אותי...

...היתרון של עיתונאי חוקר הוא שבניגוד למגישי חדשות הנגררים אחר האירועים השוטפים הוא יכול לבחור נושא ולהתמקד בו. אני התעניינתי בקבוצות מוחלשות, באלימות נגד נשים, בחיילים הסובלים מהתעללות...

...אין לי עניין בעצם הניהול של ארגון גדול. יש לי עניין בהשפעה הרחבה שיכולה להיות לו, ביחוד בנושאים חברתיים...

...אם אתה רוצה באמת לדעת משהו אתה צריך להיות חלק ממנו. לראות את הכל במו עיניך, להתנסות. כשרציתי לדעת מה קורה בתוך מוסד לחולי נפש התאשפזתי למשך ארבעה ימים באברבנאל...

...חדרתי לארגון של יגאל אמיר, הייתי ממש חבר שם, כחודשיים לפני רצח רבין. ניסיתי להבין עד כמה הארגון באמת מסוכן והאם יש אפשרות לרצח פוליטי. למעשה, חיפשתי את יגאל עמיר בלי שידעתי את שמו. הוא הקדים אותי, לצערי...

...הייתי הכתב הראשון שדיווח על רצח רבין וגם חיברתי בין ארגון איל לבין יגאל עמיר. הבנתי מיד שאני מכיר איתו...

... עיתונות חוקרת חשובה מאוד בחברה דמוקרטית, אבל מאלצת את העיתונאי לעסוק בחלקים השליליים של החיים. אני רציתי לעסוק גם במשהו טוב, ביצירה חיובית...

...מבין כל המידות, אני אוהב מאוד את המידה "עין טובה". זו גישה כוללת לחיים – אנשים בעלי עין טובה רואים טוב, מדברים טוב, עושים טוב...

...אני מאוד אוהב את ש"י עגנון, הוא היה חבר טוב של סבתא שלי שנספתה בשואה. אני אוהב את הרוח הנשקפת מהסיפורים שלו, את ההומור הדק, את הרגש שזה מעורר בי. הוא ללא ספק אחד מגדולי הסופרים של העם היהודי...

...בעמותת "טבקה" עסקנו גם בתביעות משפטיות במקרים של אפליה וגזענות כנגד בני העדה האתיופית וסיוע משפטי למי שאינם יכולים לשכור עורך דין. כמנהל המחלקה המשפטית ניסיתי להוביל מהלכים בעלי השפעה - תביעות קבוצתיות, עתירות לבג"צ ועוד...

...כשאני שומע את הביטוי "ברוך השם", במיוחד מאנשים שאני בספק רב אם הם בכלל מאמינים באלוהים, העממיות של הביטוי והעובדה שהוא מחבר בין אנשים, כבר מחממת את הלב...

...כשהקמתי את "הינם" – זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת עסקתי במה שאני רוצה לעשות. כשאתה עובד בארגון שלא אתה הקמת, גם אם מטרותיו חשובות וקרובות אלייך, זה שונה. כשאתה מקים ארגון משלך – אתה יכול להתמקד במה שבאמת חשוב לך, במה שבוער בך...

...כשאני שומע שלילה גורפת של אדם או מגזר אני תוהה עד כמה השולל באמת מכיר את מה ששלל. לרוב השלילה מתבססת על פחדים, ואלו כמעט תמיד נולדים מבורות...

...לדעתי הקיטוב החברתי, השנאה בין המחנות והשבטים היא הסוגיה החשובה ביותר היום בחברה הישראלית. לא מספיק ארגונים עוסקים בזה, אנחנו מדברים על סדר כוח של פלוגה כשאנחנו צריכים  כאן כמה אוגדות...

...משמעות השם "הינם" – הנה הם כאן. חרדים, חילונים, ערבים, יוצאי אתיופיה, מתנחלים. הם חיים כאן, בארץ הזאת, אז בואו נכיר אותם. אם רוצים לקדם סובלנות חברתית אמתית, חשוב קודם להכיר את הזהויות השונות שמהן מורכבת החברה הישראלית...

...ישנם ארגונים נוספים העוסקים בתחום שיכוך הקיטוב וקידום חברה משותפת. חלקם מנסים למצוא פתרונות לקונפליקטים בין הקבוצות השונות בחברה. טוב משותף, מכנה משותף. זה חשוב, כמובן, אבל לא פחות חשוב ליצור בסיס של סובלנות חברתית, ואז גם הפתרונות יותר אפקטיביים. במקום המרדף הבלתי פוסק אחר מכנה משותף, צריך ללמוד לחיות בהעדרו. הרי תמיד נהיה חברה רבת זהויות ורבת מחלוקות. לא צריך לפחד מכך. מחלוקת זה לא דבר רע. מחלוקת זו תנועה, זה חיים. הגמרא מלאה מחלוקות. מה שצריך זה לדעת איך לחלוק בכבוד ובלי שנאה. ליצור אווירה בריאה, יחס אמפטי ואנושי כלפי האחר...

...מספרים, מסמכים ודברים טכניים מוציאים את ההנאה מהעולם ואותי מדעתי...

...הבעיה הגדולה בחברה הישראלית היא בורות. בורות מעוררת פחדים מהלא נודע. "אני לא מכיר אותו אבל שמעתי עליו דברים נוראיים"...

...אני אוהב לשיר ואולי אלמד לנגן על פסנתר. זה כלי שיכול לרגש אותי עד דמעות...

...בחרתי ללמוד סוציולוגיה לתואר שלישי כי רציתי לבחון כלים מדעיים לקידום חברה סובלנית. תחושת הבטן, שאיתה עבדנו עד עכשיו טובה וחשובה אבל בסוף אתה חייב לבסס את מה שאתה עושה ברמה המחקרית..

...אין לנו אג'נדה מגזרית, פוליטית או דתית מלבד קידום סובלנות. אנחנו עיוורי צבעים וזהויות ומחברים את כולם עם כולם...

...אנחנו לא מאמינים במפגשים קצרים כמקדמי סובלנות. כל המסלולים ב"הינם" עניינם היכרות משמעותית, תהליכית, עמוקה עם האחר ותמיד בסביבתו שלו...

...אם תכיר אדם לעומק, על כל רבדיו, בשלב מסוים תפסיק לראות את החרדי, הערבי או המתנחל ותראה מולך אדם. כשזה קורה זה כמו נס. ואז, גם אם אתה חולק עליו או שאורח חייך שונה מאוד משלו, אתה כבר לא תשנא אותו. זה כל הרעיון של "הינם". לנטרל את השנאה מהמחלוקות בחברה...

...אנשים אוהבים להגיד "אתה טועה ולא מבין עד כמה שאתה טועה". אני מאוד מאמין בצניעות בוויכוחים. גם אם אדם חושב אחרת ממך זה לא בהכרח אומר שהוא טועה...

...אחד הפרויקטים הראשונים שלנו היה "אחי ישראלי". צעירים אחרי צבא, ממגוון זהויות, גרים ביחד בקומונה במשך ארבעה חודשים, כל חודש במגזר אחר – חודש בכפר ערבי, חודש בהתנחלות, חודש בקהילה חרדית וחודש בשכונה של יוצאי אתיופיה. הם באים בלי מטרות. לא כתיירים שרוצים ליהנות, לא כמשלחת אנתרופולוגית שבאה לחקור את "התרבות של הילידים" ובטח לא כמי שבאים להציל את הקהילה. באים פשוט להיות עם אנשים שונים מאתנו ולהכיר אותם דרך חיי היום יום...

... נחשפתי בצבא למספיק ריגושים וסכנות בשביל חיים שלמים. אין לי צורך בריגושים נוספים...

...פיתחנו קורס מסע לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית. קורס אקדמי לכל דבר, המקנה נקודות זכות, אך מלבד הרצאות המבוא והסיכום זה קורס שמתנהל כולו מחוץ לקמפוס, תוך כדי נדודים בין קהילות שונות. וכך, במקום לשמוע הרצאה על האישה בחברה הערבית אתה יושב בביתה של אישה ערביה, אוכל עם משפחתה ארוחת ערב ולומד מקרוב על עולמה...

...בקורסים שלנו משתתפים גם צעירים מתיכונים, גם בכירים ממשרדי ממשלה, גם אנשים מבוגרים...

...המרכז באבו גוש, עיקר פעילותו הוא בית המדרש לסובלנות. גם הוא, כמו הארגון כולו, חסר זהות ושייכות מגזרית. גם הלומדים וגם המלמדים הם בעלי זהויות שונות, וכולם מרגישים שזה ביתם. "מקום של אף אחד הוא מקום של כולם". אף אחד לא אורח. זה מייצר אווירת שוויון שחשובה אם רוצים שאנשים יכירו סביב ודאך הלימוד המשותף...

...לימודי משפטים מעוררים אותך למחשבה מוסרית, פילוסופית, מה נכון, מה ראוי. הם  מעלים שאלות. מאוד אהבתי את המשפט העברי ועד היום אני עוסק בהשוואת המשפטי העברי למשפט המודרני...

...לירושלים יש נשמה יתרה וגם האוניברסיטה העברית הממוקמת בירושלים מרגישה את הנשמה הזו. אתה לא רק בא ללמוד אלא גם לפגוש המון אנשים מגוונים ומעניינים. גם חרדים, גם ערבים, גם חילוניים...

...כל מה שיפה ואסטטי מעורר בי רגש...

...נהגתי להיכנס לפקולטה למשפטים דרך הגן הבוטני. זו דרך מעט ארוכה יותר אבל שווה את זה. אתה עובר דרך גן יפה, מגיע לבניין הפקולטה המיוחד, עובר ליד הספרייה עם פסל הרמב"ם בכניסה, נכנס לאודיטוריום. הייתה שם אווירה מיוחדת, זה הרגיש עבורי כמו שבת תמידית...

...בעיניי, אני בר מזל בכך שאני מסוגל ליהנות מהמון תחומים שאין ביניהם קשר. מוזיקה, ספרות, נגרות, גננות. לא מזמן סיימתי לבנות גינה ארכיאולוגית אצלנו במרכז. לדעתי אדם שתחומי העניין והעשייה שלו מגוונים - נהנה יותר מהחיים...

...לא יכול להיות שאין סיכוי. אם יש רצון מוצאים את הדרך...

...עובדים על פרויקט חדש בבית מדרש - "סעודת ראד חודש". זה מפגש בין שבעה אנשים שונים לחלוטין הנפגשים לדיון מעמיק בנושא מסוים. החלק המעניין הוא שאסור לספר שאתה הולך לדיון הזה ואסור לספר מה נאמר במסגרת הדיון. אנחנו לא רוצים להפוך את השיחות האלו לאירוע תקשורתי אלא לעורר שיח אמתי בין אנשים בכירים שיחושו סוף סוף משוחררים מכבלי המגזר או התפקיד שאליו הם כבולים ויקיימו דיון אמתי. זו מעין מעבדת ניסוי חברתית שבוחנת האם אפשר לקיים דיון עמוק, בלי סיסמאות וקלישאות, אם מוציאים מהמשחק השפעות חיצוניות לדיון כמו שיקולי תדמית או מחויבות מגזרית...

...הייתי רוצה לדעת לבשל כמו אשתי. למזלי ידעתי עם מי להתחתן...

...מושב אדרת בעמק האלה. שם הזמן עוצר מלכת...

...תהיו בני אדם, כל השאר כבר יבוא לבד...

 



 

קרדיט צילום: נורית יעקובס ינון

קראו פחות
Assaf Rapaport

אסף רפפורט

Assaf Rapaport

מונה למנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט, שנתיים בלבד לאחר שהצטרף לחברה וכשהוא עצמו רק בן 34.

קרא עוד

בקצרה:

  • למד בתיכון אליאנס בתל אביב
  • בוגר תכנית תלפיות
  • בשנת 2005 סיים תואר ראשון בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית בירושלים
  • שירת בצה"ל כמהנדס תוכנה ומנהל פרויקטים ביחידת 8200
  • בעל תואר שני במדעי המחשב מהטכניון
  • בשנת 2012 הקים את חברת הסטארטאפ "אדאלום" יחד עם שני חברים אשר נמכרה ביולי 2015 למיקרוסופט תמורת320  מיליון דולר
  • נבחר לרשימת הצעירים המבטיחים עד גיל 40 בישראל (The Marker)
  • נמנה עם אנשי השנה של גלובס, יחד עם חבריו לייסוד אדאלום, עמי לוטבק ורועי רזניק
  • רפפורט חבר בארגוןLGBTech  שמטרתו היא העלאת המודעות במגזר העסקי בכלל, ובהייטק בפרט, לצרכיהם ורגישויותיהם של עובדים מקהילת הלהט"ב
  • בשנת 2016 ייסד תכנית מלגות עבור הקהילה הטרנסג'נדרית

ציטוטים:

  • "תוכנה כשירות היא בטוחה, אבל האופן שבו חברות משתמשות בה אינו בטוח"
  • "מיקרוסופט מעצימה את האנשים שלה, גדלה יחד איתם ומאתגרת אותם להשיג יותר"
  • "הצלחה היא מה שיקרה קדימה - לא המחויבות שלפיה גייסת את כסף"
  • "כשלקוח שמלווה את החברה בכל תהליך הפיתוח בסוף חותם על צ'ק זה פידבק מצוין"
  • "מיקרוסופט היא אחת הרוכשות הכי טובות עבור מפתחים"
  • "כמות היזמים שגדלה בישראל בתחום האבטחה הוא נכס עצום"

 

קראו פחות
עוד סיפורי בוגרים >