גילעד נבו, בעל תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ותואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, שניהם מהאוניברסיטה העברית, הוציא לאור את ספרו "כבודו במקומו מונח…"
גילעד הוא, כהגדרתו, "חרזן" מושבע לכל עת ועט, מקפיד על קוצו של י', ולא רק בשמו. חידונאי מ"זן אחר".
"מאז הגיעי לגיל העמידה, כשאני יושב לכתוב ולנסח דברים, הניסוחים בראשי ובמחשבתי, לעיתים קרובות, 'דוחקים' בי לסיימם בחרוזים", מספר גילעד, "ואת החרוזים הללו שילבתי בכתיבת רמזים לפתרון חידות טריוויה בנושאים שונים - מעין 'ספורט אתגרי מחשבתי' אם תרצו". במשך מספר שנים כתב ופרסם גילעד - כולל כשנה במסגרת העיתון הדיגיטלי של "הארץ" - תמצית של אירועי השבוע החולף מכותרות העיתונים ברמזים בחרוזים.
במקביל הרבה לכתוב חידות ולהביא את סיפורם של מקומות שונים לאורכה ולרוחבה של ארצנו. כעת, כאמור, הוא מכנס את חידות אלו לספר בשם "כבודו במקומו מונח" - על ההיסטוריה והגיאוגרפיה של ארץ ישראל ומדינת ישראל.
"המטרה של החידות בספר היא כמובן למצוא מהו האתר ומה האירוע המשמעותי שהיה בו או בקרבתו, זאת, בעזרת ניתוח אסוציאטיבי ("תסמיך" בעברית) של משחקי מילים, צליל או כתיב דומה, משחקי אותיות, ביטויים ועוד".
כשגילעד נשאל על מקור ההשראה שלו, הוא נוקב בשמו של הנשיא לשעבר יצחק נבון ז"ל. "הייתי הרל"ש שלו בעת היותו שר החינוך", הוא נזכר בנוסטלגיה, "ואת 'הצידה' לחיים שלמדתי ממנו ניתן לתמצת לאמירה: 'אופן דיבורו והתנסחותו של אדם מלמדים על יכולת החשיבה שלו: אם מחשבתו מסודרת – דיבורו מסודר ובנוי כהלכה – על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון'. בנוסף, למדתי ממנו על החשיבות וההנאה מהכרת נפלאותיה של השפה
העברית והיכולות השונות לשימוש בה".