אירועי החודשים האחרונים השפיעו גם על האופן שבו אנו קוראים טקסטים יווניים-רומיים עתיקים. נראה שהטריגרים מופיעים בכל מקום. בני ערובה במיתוס ובהיסטוריוגרפיה, זעם השירה האפית של הגיבור, קולות של חברים ואויבים כאחד, לוחמים שנפלו וערים שנבזזו, כולם מרגישים קרובים מדי לב. אולי הגישה המקצועית שלנו טשטשה את העובדה שאותם טקסטים שקראנו עם המרחק הנדרש למחקר, היו במשך דורות גם בני לוויה נאמנים בעתות אובדן?
ביום שלישי, 19 במרץ, 2024, יתכנסו חוקרים וסטודנטים מהארץ ומהעולם כדי לשתף הרהורים על טקסטים שהפכו למשמעותיים במיוחד לאור האירועים האחרונים. איך החוויה של צער קהילתי עמוק משפיעה על הדרך בה אנו קוראים טקסטים שהכרנו לנצח? האם טקסטים יווניים ולטיניים עתיקים יכולים לעזור לנו להתמודד עם המציאות המצערת? האם הם, בדרך כלשהי, מספקים הדרכה כאשר אנו עוברים מצבים מוסריים בלתי אפשריים? והאם ראוי לחפש נוחות באובייקטים של המחקר שלנו? סדנה זו תספק הזדמנות לשקף את הרלוונטיות של הקלאסיקה כאן ועכשיו.
הסדנה בהובלת:
- פרופ' אנדריאה רוטשטיין, המחלקה ללימודים קלאסיים, האוניברסיטה העברית
- פרופ' מאיגסטינה קאלוס, עמיתת המכון הישראלי ללימודים מתקדמים, אוניברסיטת ליסבון, אוניברסיטת הלסינקי
- מר דמיטרי אזרוחי, המחלקה ללימודים קלאסיים, האוניברסיטה העברית