מענקי מועצת המחקר האירופית (ERC), העומדים על כ-2 מיליון אירו לכל מחקר, הינם מענקים יוקרתיים ותחרותיים שניתנים במסגרת תכנית Horizon Europe של האיחוד האירופי, לחוקרים וחוקרות פורצי דרך. הזוכים נבחרים מבין אלפים בכל רחבי אירופה בזכות הצעות המחקר החדשניות שלהם. בסך הכול יקבלו את המענק 321 חוקרות וחוקרים מ-37 מדינות, רובם מהאיחוד האירופי, מתוך 2,222 הצעות שהוגשו. את המענקים קיבלו 52 חוקרים מגרמניה, 32 מאיטליה, 31 מצרפת ו-31 מבריטניה. בישראל במענקים זכו 24 חוקרות וחוקרים כששמונה מתוכם הם בוגרים ובוגרות של האוניברסיטה העברית!
להלן הרשימה:
פרופ' איל בן-צבי, מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה של העברית
במעבדתו של פרופ' בן צבי, נחקרת ההתפתחות העוברית של מחסומי המוח, מפותחות שיטות חדשניות לחקר מחסום הדם-מוח. הפרויקט יאפשר לגלות כיצד מתאפשרת כניסה אסורה של תאי מערכת החיסון למוח ויצירת נזק מוחי במחלות אוטו-אימוניות כמו זאבת וטרשת נפוצה.
פרופ' ענבל גושן, ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח של העברית
במעבדתה של פרופ' גושן, חוקרים מה עומד בבסיס המעבר מזיכרון עדכני למרוחק, וכיצד פעילות עצבית משפיעה על ההתנהגות.
פרופ' יעקוב חנא, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית של המכון ויצמן למדע
הפרויקט עוסק בהבנת המנגנונים שמעורבים ביכולת העצמית המרהיבה של תאי גזע עובריים להפוך למודל מלאכותי של עוברים הגדלים מחוץ לרחם ללא שימוש בזרע וביצית. הבנה זו תוביל לשיפור איכות ויעילות המודל העובר המלאכותי שפותח במעבדתו של פרופ' יעקוב חנא.
פרופ' מיטל לנדאו מהפקולטה לביולוגיה של הטכניון
חוקרת עמילואידים - סיבים חלבוניים המעורבים במחלות זיהומיות אך עשויים גם לסייע בטיפול במחלות אלה. במחקר הנוכחי היא תחקור את תפקידם של עמילואידים במחלות זיהומיות כמו גם במחלות נוירודגנרטיביות.
פרופ' לימור לנדסמן, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב
פרופ' לנדסמן, מהמחלקה לביולוגיה תאית והתפתחותית, חוקרת את תפקוד תאי הבטא, תאים המפרישים את ההורמון אינסולין, החשוב לבקרת רמת הסוכר בדם, ופגיעה בהם מובילה לסוכרת.
פרופ' טלי קריסטל מהחוג לסוציולוגיה של אוניברסיטת חיפה
פרופ' קריסטל קיבלה את המענק על מחקר בנושא התפלגות ההכנסות במקום העבודה - תפקידם של יחסי הכח, קונפליקט ופשרה.
פרופ' נטע רגב-רוצקי, מהמחלקה למדעים ביומולקולריים של המכון ויצמן למדע
המחקר של פרופ' נטע רגב-רוצקי עוסק בשאלת התקשורת הבין-תאית של הטפילים: זיהוי ובידוד של מולקולות תקשורת חדשות יתרמו בפענוח שאלות חשובות שעד היום נשארו בגדר תעלומה ויעזרו להבין את מחזור החיים המורכב כל כך של טפיל המלריה בתוך גוף האדם.
ד״ר שילה רוזנווסר, מהפקולטה לחקלאות של העברית
ד"ר רוזנווסר מקבל את המענק על מחקרו בתחום שיפור הפרודוקטיביות של היבול. קבוצת המחקר שלו בוחנת כיצד אותות הקשורים לתנאי הסביבה מתורגמים לשינוי במצב החיזור הסלולרי, מוחשים על ידי חיישני חיזור, ומשודרים למסלולים ביולוגיים כדי לשמור על הומאוסטזיס על ידי תיאום פעילויות סלולריות.
גאווה אמיתית!
ברכותינו גם ליתר החוקרות והחוקרים המכובדים!
- ד"ר יניב אלקובי
- פרופ' נדב אמדורסקי
- פרופ' גל בנימיני
- פרופ' ניר בר-גיל
- פרופ' אמנון בר שיר
- ד"ר גרהם דה-רויטר
- ד"ר רוני דהן
- ד"ר יובל הרט
- ד"ר אריקה וייס
- פרופ' ניר יוסף
- פרופ' מירי ימיני
- ד"ר עמנואל ננטה
- פרופ' אסיה רולס
- פרופ' תום שינברג
- פרופ' הילה שמיר
- פרופ' אבי שרודר