חשיפה לאור תורמת לבריאות רק כשהיא מתרחשת ב"זמן הנכון", כלומר בשעות היום. לעומת זאת, חשיפה לאור בשעות הלילה עלולה להוביל לדיכאון וחרדה, והיא מעלה את הסיכון למחלות שונות כמו סרטן, מחלות לב וכלי דם, התמכרויות ועוד. מחקר חדש בהובלתו של ד"ר שי סבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית מוצא כי עוצמת תאורה משנה את הפעילות באזורי מוח שמעורבים בוויסות מצב הרוח, הרגש, הזיכרון וקבלת החלטות.
המחקר הנוכחי, שהתפרסם בכתב העת המדעי Proceedings of the National Academy of Sciences והתבצע בשיתוף פעולה של האוניברסיטה העברית עם המחלקה למדעי המוח שבאוניברסיטת בראון שבארה"ב, התבסס על מחקרי עבר בחיות שמצאו כי ישנם חלקים במוחם של בעלי חיים, הרגישים לעוצמת האור בסביבה. המחקרים חשפו כי ישנה רשת עצבית בקליפת המוח, שמעבר של אור דרכו משפיע על מצב הרוח. הפעלה מוגברת של הרשת העצבית הובילה לדיכאון, ולעומת זאת, השתקה של הרשת העצבית הגנה על החיות מפני דיכאון.
במחקר הנוכחי, החוקרים בחנו האם קיימת רשת עצבית דומה בקרב בני אדם, והאם גם בקרבם הפעילות העצבית בקליפת המוח מושפעת מעוצמת האור בסביבה. לשם כך, השתמשו ד"ר סבח וצוות החוקרים בשיטה המכונה "דימות תפקודית" (fMRI), המודדת את זרימת הדם במוח ומשמשת כמדד לפעילות עצבית. עשרים מתנדבים השתתפו בניסוי שבמהלכו הם הוכנסו לסורק fMRI אשר מדד את פעילות המוח שלהם בתגובה לתאורה בעוצמות אור שונות. החוקרים גילו 26 אזורי מוח שונים שהפעילות העצבית בהם עלתה או ירדה ככל שעוצמת התאורה השתנתה. המחקר גילה כי חשיפה לאור דיכאה את הפעילות העצבית במוח.
ד"ר סבח מוסיף כי "להפתעתנו, השפעת האור על הפעילות העצבית הייתה ארוכת טווח והפעילות העצבית באזורים אלו נשארה נמוכה אפילו לאחר שהאור כבה. כלומר, גם חשיפה קצרה לאור יכולה להשפיע על הפעילות בקליפת המוח הקדמית". ד"ר סבח סיכם את המחקר וטען כי החשיפה לאור משפיעה על בני האדם באופן דומה להשפעתם של תרופות נוגדות דיכאון, "ידוע שהפעילות העצבית באזורים אלו בקליפת המוח הקדמית, שנמצאו רגישים לאור, גבוהה יותר בבני אדם הסובלים מדיכאון. לעומת זאת, מתן תרופות נוגדות דיכאון והתאוששות מדיכאון מוביל לירידה בפעילות העצבית. לכן, בדומה להשפעה של נוגדי דיכאון, גם אור מדכא את הפעילות העצבית באזורי מוח אלו".
לכתבה המלאה >>>