מה זה שומן ויסצרלי ולמה הוא חשוב?

מחקר חדש, בהובלת הדוקטורנטית הדר קליין, ד"ר הילה זליכה ופרופ' איריס שי מאוניברסיטת בן גוריון (שלושתן בוגרות האוניברסיטה העברית), על חשיבות השומן הוויסצרלי (שומן בטני עמוק) בהקשר של ירידה במשקל ובריאות כללית. בעוד ששומן תת-עורי (השומן שנמצא מתחת לעור) יכול להיות ניטרלי או אפילו מועיל, השומן הוויסצרלי מהווה סיכון בריאותי משמעותי. שומן זה מקיף איברים חיוניים כמו הכבד, הלבלב והמעיים, והוא קשור למחלות לב, סוכרת ודלקות כרוניות.
השומן הוויסצרלי פעיל מבחינה מטבולית ומשפיע על עמידות לאינסולין, דלקות וסיכון קרדיו-וסקולרי מוגבר. לעומת זאת, השומן התת-עורי משמש כמאגר אנרגיה ויכול להיות בעל תכונות מגנות במקרים מסוימים. מחקרים מראים כי השומן הוויסצרלי משחרר כמויות גבוהות יותר של חומצות שומן חופשיות וציטוקינים פרו-דלקתיים, מה שמשפיע ישירות על חילוף החומרים בכבד ועל דלקת מערכתית. אנשים בעלי אותו משקל או BMI יכולים להיות בעלי כמויות והתפלגויות שונות של שומן ויסצרלי. חלקם עשויים לשאת נפח מוחלט גבוה של שומן ויסצרלי, בעוד שאחרים עשויים להיות בעלי יחס גבוה יותר של שומן ויסצרלי לעומת השומן הבטני הכולל.
פרופ' שי מציינת כי ממצאים אלו מציעים מסגרת חדשה להערכת הצלחת ירידה במשקל - לא רק כמה שומן יורד, אלא איזה סוג של שומן יורד וכיצד הוא משפיע על הבריאות המטבולית. הדוקטורנטית הדר קליין מסבירה המשמעות הקלינית: "שני אנשים עם אותו BMI יכולים להיות בעלי סיכונים מטבוליים שונים לחלוטין בהתבסס על איך השומן הוויסצרלי שלהם מתפזר. המחקר שלנו מראה שהבדלים אלו חשובים כאשר מעריכים סיכונים קרדיו-מטבוליים". ד"ר הילה זליכה, מדגישה את החשיבות של התאמת התערבויות לירידה במשקל לדפוסי התפלגות השומן האישיים.
במחקרן, שילבו החוקרות נתונים משני ניסויים מבוקרים אקראיים שנמשכו 18 חודשים (DIRECT-PLUS ו-CENTRAL) וניתחו את הנתונים של 572 משתתפים לפני ואחרי התערבויות תזונתיות לירידה במשקל. מחקר זה הוא אחד מהמחקרים הגדולים ביותר שנעשו אי פעם על ירידה במשקל באמצעות MRI. באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת, החוקרות הצליחו למדוד את השינויים בשומן הוויסצרלי בצורה מדויקת ואת היחס שלו לשומן הבטני הכולל ובכך לספק תובנות על איך דינמיקות השומן הוויסצרלי משפיעות על הבריאות הקרדיו-מטבולית. תוצאות המחקר הראו כי גם הפחתות מוחלטות וגם יחסיות בשומן הוויסצרלי הובילו לשיפורים משמעותיים ברמות הטריגליצרידים, בקרת רמת הסוכר בדם ותפקוד הכבד. איבוד שומן ויסצרלי מוחלט היה קשור באופן חזק יותר להפחתת רמות הלפטין והתנגדות לאינסולין, מה שקריטי למניעת מחלות מטבוליות כמו סוכרת.