מה מבינה הבינה המלאכותית?

מאמר מרתק בעתון "הארץ" של בוגר העברית, ד"ר גדעון לב, בנושא הבינה המלאכותית. ד"ר לב הוא פסיכולוג קליני, פילוסוף וחוקר תודעה. מחברם של הספרים "אהבה", "אמת אהבה אמונה: מבט פסיכואנליטי והיסטורי על משמעות החיים" ושל שורת מאמרים על הקשרים בין פסיכואנליזה, רוח ואמונה שהתפרסמו בכתבי עת בין-לאומיים. ד"ר לב מלמד בתוכנית הבין-לאומית למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב ובבתי ספר לפסיכותרפיה באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן. מטפל בקליניקה פרטית בחיפה ובבנימינה. הוא בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה של האוניברסיטה העברית. 

הבינה המלאכותית פרצה לתודעה הציבורית לפני קצת פחות משנתיים, עם השקת ChatGPT בנובמבר 2022, וקצב ההתקדמות שלה מאז היה אדיר. בחודשים האחרונים החלו מערכות AI לפתור בעיות מורכבות במתמטיקה, לחזות את מזג האוויר, לתכנן תרופות חדשות ולספק אבחנות רפואיות לא פחות טוב מבני אדם. מודלי השפה הגדולים זינקו אף הם ביכולתם להפיק טקסטים, תמונות, סרטונים ואפילו פודקאסטים. באמצע החודש שעבר חשפה OpenAI את המודל האחרון שלה, GPT–4o1, שלטענת החברה מסוגל בפעם הראשונה לחשוב ולהסיק מסקנות.

אבל מהי הבינה המלאכותית הזאת? זה מונח חמקמק וכללי למגוון טכנולוגיות שמאפשרות למחשבים לעשות פעולות שאצל בני אדם נחשבות לביטוי של אינטליגנציה. אולם האם המחשבים אינטליגנטיים? מודלי שפה גדולים, למשל, מוזנים בכמויות עצומות של טקסטים בתקופת אימון שלעיתים נמשכת חודשים ושעלותה מגיעה עד עשרות מיליוני דולרים. על סמך מיליארדי מילים שהוזנו לתוכם, הם לומדים איזו מילה אמורה, מבחינה סטטיסטית, להופיע אחרי רצף של מילים אחרות. מדובר במתמטיקה מורכבת ויעילה מאוד, אולם האם האלגוריתמים מבינים את המושגים שהם משתמשים בהם באופן כה מרשים?

"עברו כמעט 80 שנה מאז הציע טיורינג את המבחן, ויש לנו מערכות ממוחשבות שמנהלות שיחה, כך שאי אפשר להבחין בינן ובין בני אדם. אבל האם זה מראה אינטליגנציה? לא ברור. המטרה זזה כל הזמן" אומרת פרופ' שרית קראוס. פרופ' קראוס, בוגרת האוניברסיטה העברית, מומחית לבינה מלאכותית מאוניברסיטת בר אילן, מגדירה AI כתחום שמנסה לפתור בשיטות היוריסטיות בעיות שהסיבוכיות שלהן מאוד גדולה. אלגוריתמים היוריסטיים, היא מסבירה, הם כאלה שאי אפשר לספק הוכחה שיעבדו, או לחילופין מה יהיה גודל הטעות שלהם, אבל בדרך כלל הם עובדים היטב. "העניין הוא שאי אפשר לפתור בעיות קשות מאוד בפרק זמן סביר אם רוצים גם להוכיח את נכונות הפתרונות שלהן", היא אמרה. "היוריסטיקה אומרת שאי אפשר להיות בטוחים בתוצאה. בדרך כלל היא תהיה מאוד טובה, אבל לא תמיד, ואי אפשר לדעת מראש. אגב, זו גם הדרך שבה בני אדם מקבלים החלטות".

קראוס מעריכה כי כבר היום נראים ניצנים של AGI בתחום. "מודלי שפה גדולים עושים המון משימות של שפה — הם מתרגמים, מסכמים, מסבירים, בלי שבנינו מודל ספציפי לכל משימה. זה מתקרב לאינטליגנציה כללית. השאלה אם יהיה אפשר להרחיב את זה משפה למשימות אחרות היא שאלה שמתלבטים בה". קראוס אופטימית לגבי השפעתה של הרחבה כזאת על שוק העבודה. "עד היום הטכנולוגיה האריכה לנו את החיים ועשתה אותם קלים יותר, אבל עדיין יש לנו מה לעשות, זה לא שכולם הפכו למובטלים. אני חושבת שגם אחרי פיתוח AGI יהיו לנו משימות, אבל קשה מאוד לנבא את העתיד".

"כלים הפכו אותנו למי ולמה שאנחנו. יכול להיות ש־AI ישנה את המצב האנושי במידה קריטית ודרמטית, אבל אם מסתכלים אחורה, לאורך ההיסטוריה תמיד חשבו כך על התפתחויות טכנולוגיות", מספר פרופ' יוחאי עתריה. לדברי פרופ' עתריה, גם הוא בוגר העברית, ככל שיתפתח התחום של AI יתרחבו השפעותיו על החברה והכלכלה האנושית, בדומה להשפעות של רשת האינטרנט וייתכן שאף יותר. "נכון שמדי פעם יש הבטחות יתר של אנשי ה־AI, אבל זו הבטחה אמיתית, והאימפקט על חיינו יהיה מאוד ניכר", הוא מדגיש. "התרחיש הסביר הוא שנכדינו יסתכלו במבט חומל ומרחם על החיים המאוד פשוטים ודלים שלנו ועל הצרות שעימן נאלצנו להתמודד".

פרופ' יוחאי עתריה, מומחה לפילוסופיה של הטכנולוגיה מהמכללה האקדמית תל חי, מוסיף כי הפנטזיה על מכונה שתפתור את כל צרותיו של האדם, לצד החרדה מכך שתהפוך את האדם למיותר, מלוות את האנושות זה שנים רבות. "אנחנו בטוחים שאנחנו מאוד חדשניים, אבל הדברים הללו קיימים כבר לפחות 300–400 שנים".

לכתבה המלאה >>>