כתבה מרתקת ב"הארץ" על הדרך הארוכה של פרופ' רם רייפן בחיפושיו אחר פתרון לבעיית ההזנה של האונושות והקטנת הנזק האקלימי שגורמת החקלאות. פרופ' רייפן, מבית הספר לתזונה באוניברסיטה העברית, מציע שהתשובה הטובה ביותר היא הקטנית הפופולרית ביותר בישראל. לאחר כ-15 שנים שבהן חקר עם שותפים את החומוס, הוא הגיע למסקנה שהצמח מציע את הדרך המזינה ביותר והידידותית ביותר לסביבה לספק מזון לאוכלוסיית העולם.
כדי להפיץ את בשורת החומוס הקים רייפן את הסטארט-אפ ChikP, בשיתוף עם חברת יישום של האוניברסיטה העברית. ChikP משווקת את האיזולט לחברות מזון גדולות. כבר היום יש כמה חברות בארה"ב ובאירופה שמוצריהן מבוססים רק על החלבון של ChikP. עם זאת, האתגר הגדול של החברה הוא העלות הגבוהה של האיזולט, שיקר כיום יותר מבשר. כמו במקרים רבים אחרים, החדירה לשוק מותנית במחיר תחרותי, שאותו קשה להשיג כשמדובר במוצר חדש שמיוצר בכמויות קטנות יחסית. "יש שלושה גורמים מרכזיים שלפיהם אנשים בוחרים אוכל", פירט רייפן: "טעם, טעם וטעם".
במשרדי החברה בנס ציונה הוקמה מעבדה בניהולו של טכנולוג המזון מאור דהן, שמשתמש במכשור חדיש כדי לבחון את פוטנציאל הטעם של האיזולט. "אנחנו לא רוצים לייצר לקהל הרחב, אלא להראות לחברות מזון מה אפשר לעשות עם זה", הסביר דהן. ומסתבר שאפשר לעשות לא מעט. בצלחת חד-פעמית מתכלה הגיש דהן, למשל, תבשיל בולונז טעים להפליא. "מבחינה תזונתית, זה זהה לאכילת בשר", אמר דהן. "רק בלי הכולסטרול ובלי השומן הרווי ובלי האנטיביוטיקה". "ובלי הנזק לסביבה!" הוסיף רייפן. המרקם והטעם אכן כמעט זהים לבשר, ולדברי דהן בולונז החומוס אינו מכיל חומרי טעם וצבע או מספרי E למיניהם שיש בתחליפי בשר רבים אחרים.
ארוחת החומוס המפתיעה נמשכה עם גבינה צהובה ("עם הרבה פחות מייצבים בהשוואה לתחליפי גבינה אחרים"), דגני בוקר מחומוס ("בדגנים רגילים אין כמעט כלום, כאן יש 20% חלבון"), חלב חומוס שמוקצף נהדר לקפה ואחלה גלידת חומוס. רק בדבר אחד ChikP לא נוגעת – בחומוס ממש. "אנחנו עושים מזון לספורטאים וגם ממרחים עם הרבה חלבון", אמר רייפן, "אבל לא חומוס כממרח. את זה נשאיר לאבו חסן".