חדשות
מחקר חדש של ד"ר שירלי הרשקו
המחקר, שפורסם בכתב העת "Journal of Attention Disorders", נוהל על ידי ד"ר שירלי הרשקו, מומחית ללקויות למידה ומנהלת המרכז לאבחון ותמיכה בסטודנט בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה שבאוניברסיטה העברית, בשיתוף עם חוקרים נוספים מהאוניברסיטה - ד"ר יהודה פולק מהחוג לחינוך, פרופ' עדינה מאיר מבית הספר לריפוי בעיסוק, ד"ר אנה ארוניס ופרופ' איל ארט מהפקולטה לחקלאות; יחד עם פרופ' סמואל קורטז מאוניברסיטת סאות'המפטון שבבריטניה.
במחקר לקחו חלק 203 סטודנטים מהאוניברסיטה העברית, שסעדו באופן קבוע באחת הקפיטריות בקמפוס ברחובות. הם נשאלו מה הם אכלו מדי יום במשך שמונה ימים, וכן נתבקשו לציין אם הם סובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD). 85 מהם ציינו שהם סובלים מההפרעה. ממצאי המחקר הראו כי רוב מי שציין שהוא סובל מהפרעה זו קנה מזונות פחות בריאים, כאשר תוצאות הפוכות נמצאו אצל קבוצת סטודנטים ללא הפרעת קשב וריכוז. במחקר עלה כי 73% מבעלי הפרעת קשב וריכוז בחרו במזון הפחות בריא, לעומת 25% בלבד בקבוצת הביקורת.
לכתבה המלאה >>>
צילום: אופיר רכבוך
חכמה שלאחר מעשה - מחקר חדש של בוגרי העברית
מחקר חדש של פרופ' תומר ברודי מהפקולטה למשפטים והמחלקה ליחסים-בינלאומיים באוניברסיטה העברית, ושל ד"ר ענבר לוי מבית הספר למשפטים באוניברסיטת מלבורן באוסטרליה, בוגרת הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית:
ספטמבר 2009. שתי משאיות טאליבן שהובילו דלק נתקעות על גדת נהר באזור קונדוז שבצפון אפגניסטן. המשאיות נגנבו מכוחות נאט"ו. בעקבות התקלה ברכבים החלו עשרות אזרחים סקרנים להתגודד באזור. זמן קצר לאחר מכן, מטוס קרב אמריקני הפציץ את המכליות לאחר שהגיב לקריאה של כוחות קואליציה גרמניים, שסברו שמדובר בהתקהלות של לוחמים. באותה תקיפה נהרגו על פי הערכות שונות למעלה ממאה בני-אדם, רובם אזרחים.
בחקירה שהתקיימה לאחר האירוע בעקבות התוצאות הקשות בשטח הוחלט כי קציני הצבא הגרמניים שהובילו את המתקפה באפגניסטן לא יועמדו לדין. התובע הפדרלי הגרמני מצא כי החלטתם הייתה סבירה על סמך המידע שהיה בידיהם.
ואכן, על פי המשפט הבינלאומי, נמדדים פעולותיהם של מפקדי צבא רק על פי המידע שהיה זמין להם בעת קבלת ההחלטות, ולא על פי התוצאות בשטח. לפיכך, לתוצאות התקיפה בפועל אמורה להיות השפעה מועטה בהערכת חוקיות ההחלטה (למשל, אם ההחלטה לתקוף הייתה מידתית וסבירה בהתייחס לאפשרות של פגיעה באזרחים, שאינם מותרים לתקיפה ישירה כמטרה).
קביעה זו חשובה מכיוון שתוצאות צבאיות יכולות להיות מושפעות מאירועים אקראיים ובעיקר מגורמים שאינם בשליטת מקבלי ההחלטות הצבאיות בזמן אמת.
ד"ר ענבר לוי, חוקרת מבית הספר למשפטים באוניברסיטת מלבורן באוסטרליה, בוגרת הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית ששימשה בעברה כיועצת משפטית בפרקליטות הצבאית, מדגישה כי "כאשר התוצאה שלילית, אנשים נוטים יותר לומר שההחלטה הייתה מראש שגויה או לא חוקית, בלי לקחת בחשבון את מגבלות האינפורמציה שהייתה למקבל ההחלטה בזמן אמת. זוהי, למעשה, הטיה פסיכולוגית, מכיוון שצריך לשפוט התנהגות בצורה אובייקטיבית, על פי הדרך ולא על פי התוצאה – כי התוצאה עלולה לנבוע ממידע שלא היה ניתן להשגה, אקראיות או פשוט מזל רע".
ניסוי טכנולוגי משותף לפורשה וחברת סטארט-אפ של בוגרי העברית
בחודש אוגוסט 2019 השקיעה פורשה 2 מיליון דולר בחברת טרי-איי. הגיוס הראשוני הושלם בהובלת אינטל קפיטל ובהשתתפות מריוס נכט וגרוב ונצ'ורס.
בוגר העברית חתן פרס ישראל לחקלאות וסביבה
פרופסור דני זמיר הוא חתן פרס ישראל לשנת 2020. פרופ' זמיר נולד בירושלים ( 1950) וגדל בתל-אביב. תחומי מחקרו עוסקים בהשבחת צמחים ובפיתוח כלים חדשניים לעזרת הטיפוח הגנטי תוך שימוש בעיקר בעגבנייה כצמח מודל, הן למחקרים בסיסיים והן לטיפוח זנים משופרים. הכלים החדשניים האלה כללו שימוש בסמנים ביוכימיים ומולקולאריים למיפוי גנטי, יצירת סידרת קווי עגבנייה ייחודיים (קווי אינטרוגרסיה), שמהווים כלי חשוב למחקר גנטי ויישומי בצמחים, ופיענוח של הבסיס הגנטי והמולקולרי של תכונות כמותיות ושל אינטראקציות גנטיות מורכבות כמו און-כלאיים (הטרוזיס) ואפיסטאזיס.
פרופ' זמיר הקים בפקולטה לחקלאות מערך טיפוח של זני ורד וזני ליזיאנטוס המתבססים על גישות גנטיות וגנומיות חדשניות.פרופ' זמיר עוסק גם בטיפוח מעשי של זני עגבניות. על בסיס ידע מקורי הוא הקים לפני כעשרים שנה את חברת הזרעים (א.ב. זרעים). במסגרת החברה, ובשיתוף עם חברת "יישום" של האוניברסיטה העברית, טופח אחד מזני עגבניות התעשייה המובילים של קליפורניה.
פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, אמר "אנו גאים בהישגיו של פרופ' דני זמיר ובזכייתו בפרס ישראל המעידה על המצוינות האקדמית שלו ושל חוקרי האוניברסיטה העברית".
מנימוקי הוועדה: "פרס ישראל בתחום חקר החקלאות, חקר מדעי הסביבה לשנת תש"ף מוענק לפרופ' דני זמיר על טיפוח והשבחה של זני עגבניות וגידולים אחרים. פרופ' זמיר פיתח אוכלוסייה של עגבניות תרבותיות שמכילות קטעי DNA ממני בר של עגבנייה המקנים עמידות לעקות כמו יובש ומלח ועמידות כנגד מחלות צמחים. פרופ' זמיר הינו חוקר מוביל בתחום, בעל הכרה בינלאומית ושיתופי פעולה בינלאומיים, הוא תרם ותורם רבות לחקלאות ישראל והעולם."
ברכותינו!
בוגר העברית - סמנכ"ל בכיר באלעד מערכות
צביקי גולדברג מונה לסמנכ"ל בכיר, מנהל חטיבת התוכנה ומנהל האסטרטגיה של אלעד מערכות. במסגרת תפקידו יוביל את אסטרטגיית החברה להרחבת סל הפתרונות בעולמות ה-Customer Engagement בהם החברה מתמחה, ויפעל לחיזוק הפעילות סביב מיקוד זה. גולדברג – שהגיע מחברת מטריקס, בה עבד ב-19 שנים האחרונות כשבתפקידו האחרון שימש סמנכ"ל חטיבת הדיגיטל והטכנולוגיות, ושהוא בעל תואר שני במדעי המחשב של האוניברסיטה העברית – בתפקידו החדש כמנהל חטיבת התוכנה באלעד מערכות יהיה אחראי בין היתר על פעילויות הפיתוח והדיגיטל, האקדמיה, ה-BI והאנליטיקה באמצעות פעילות חברת אקסלנדו שנרכשה לאחרונה.
צילום: ויקטור לוי
כתבה מלאה
ServiceNow רוכשת את Loom Systems
Loom Systems הוקמה ב-2015 בידי גבי מנחם (מנכ"ל), דרור מן (סגן נשיא למוצרים ובוגר העברית) ורוני ליהמן, הטכנולוג הבכיר של החברה. החברה מתמקדת בניתוח אוטומטי של מידע קיים במערכות המידע הארגוניות כדי לחזות תקלות במערכות התוכנה הארגונית לפני שלקוחות נתקלים בהן ומציעה סדר פעולות על מנת לפתור אותן. המערכת של החברה מתבססת על טכנולוגיה של בינה מלאכותית עם מנגנוני למידה עצמאיים כך שאינה דורשת זמן לימוד מהמפעיל ומאפשרת הטמעה קצרה אצל לקוחות גדולים. החברה מעסיקה כיום 35 עובדים וגייסה עד היום 16 מיליון דולר מ-Flint Capital, JVP, Meron Capital ו-Global Brain. מנכל"ית של Meron Capital, לירון עזריאלנט, גם היא בוגרת האוניברסיטה העברית.
סכום הרכישה עומד על פי הערכות על כ-70 מיליון דולר. ServiceNow היא חברה ציבורית הנסחרת בשווי של כ-60 מיליארד דולר. היא עוסקת בפתרונות מבוססי ענן לניהול פעולות המחשוב הארגוני ומתמחה בניהול המחשוב ע"י מיכון וניהול של יחסי השירות בארגונים גלובליים. בעזרת הפלטפורמה של ServiceNow, לקוחות החברה יוצרים אפליקציות מותאמות ומפתחים את מודל שירות המחשוב לתחומי שירות נוספים בארגון ומחוצה לו.
צילום: Loom Systemsכתבה מלאה
תוכניות OPEN של מרכז החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית
בוגרי ובוגרות האוניברסיטה העברית, הצטרפו אלינו לתכנית ייחודית של HUJI Innovate בה תקבלו ידע, כלים מעשיים וליווי מקצועי מהתעשייה שיאפשרו להפוך כל מחקר, רעיון או אתגר למיזם.
תכניות OPEN מלוות את המשתתפים בשלבים הראשוניים של פיתוח מיזם החל מפיתוח הרעיון ובחינת התאמתו לשוק, פיתוח מודל עסקי ופיתוח ראשוני של המוצר. התכנית משלבת ידע תיאורטי וסדנאות מעשיות, ייעוץ וליווי של יזמים, משקיעים ומומחים מובילים מהתעשייה שיסייעו למשתתפים בפיתוח המיזם. בחודש מרץ הקרוב ייפתחו 3 תכניות שיתמקדו בפיתוח מיזמים מעולמות הבריאות והרפואה, מיזמים מתחומי החקלאות, המזון והסביבה, ותכנית לפיתוח מיזמים מבוססי טכנולוגיה או מחקר. ניתן להירשם לתכניות עד יום ו' ה-31.1.2020
פרטים מלאים על התכניות השונות ניתן לקבל כאן >> http://bit.ly/30K9KTY
שלושה מתוך חמשת זוכי פרס רוטשילד - בוגרי העברית
שלושה בוגרים של האוניברסיטה העברית זכו בפרס רוטשילד היוקרתי לשנת 2020.
- פרופ' חנה מרגלית מהפקולטה לרפואה, היא כלת פרס במדעי החיים. חנה היא מהחוקרים המובילים בעולם בתחום הביואינפורמטיקה, והיא עוסקת במחקר שמשלב ביואינפורמטיקה, ביולוגיה חישובית וחקר מערכות ביולוגיות.
- פרופ' גי סטרומזה, מהפקולטה למדעי הרוח (החוג לחקר הדתות) עוסק בחקר הדינמיקה של מפגש הדתות באימפריה הרומית ובשלהי העת העתיקה. הוא מומחה בעל שם עולמי בחקר הנצרות הקדומה ובאפיון השפעתה של היהדות על התפתחות הדתות החדשות, ובכללן הנצרות והאסלאם.
- פרופ' מיכל אירני, ממכון ויצמן למדע, היא כלת הפרס בתחום המדעים. מיכל מתמקדת בחקר הבינה המלאכותית.
פרס רוטשילד נוסד ב-1959 על ידי קרן יד הנדיב במטרה לתמוך ולקדם את המדע בישראל. כיום הוא אחד הפרסים היוקרתיים ביותר אשר מוענקים לחוקרים ישראלים. השנה הוענק הפרס לשלושה זוכים נוספים: ירון זילברברג בכימיה ופיסיקה (מכון ויצמן), נעמה ברקאי במדעי החיים (מכון ויצמן), ואחרונה חביבה – פרופ' מיה בר הלל במדעי החברה שאף היא חברת סגל באוניברסיטה העברית.
הפקולטה למשפטים של העברית – מעלה רמה
לפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית היו הרבה סיבות לחגוג ב-2019 – מקום 37 בעולם במדד הבינלאומי לתחום המשפטים המפורסם על ידי Times Higher Education World University Rankings, מקום 36 בעולם במדד הבינלאומי לתחום המשפטים המפורסם על ידי דירוג שנחאי של אוניברסיטת שנחאי ג׳יאטונג. הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית היא היחידה מבין המוסדות הישראליים המדורגת במאיה הראשונה, והראשונה בעולם מבין הפקולטות ששפת ההוראה שלהן אינה אנגלית.
וסיום מזהיר של השנה האזרחית - הצלחה אדירה בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי-הדין - 94% מן הבוגרים עברו את הבחינה בהצלחה.
הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית היא הפקולטה למשפטים המובילה בישראל.
ברכותינו!
ראשת הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של מגזר המיעוטים החדשה
לירון הנץ מונתה לתפקיד ממלאת מקום ראש הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי. הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים הוקמה ב- 2007 כדי לשלב את הערבים, הדרוזים והצ'רקסים בחברה ובכלכלה הישראלית. הרשות פועלת לשיפור ברווחתה הכלכלית של אוכלוסיית המיעוטים ולקידום השוויון הכלכלי. עם פיזור הכנסת בדצמבר 2018 הוקפאו הליכי האיתור מפאת הקושי לאייש את התפקיד במינוי קבע בתקופת ממשלת מעבר. מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי החליט להטיל את התפקיד על סמנכ"ל אסטרטגיה, תכנון ומדיניות לירון הנץ, באופן זמני, למשך שלושה חודשים.
בחמש השנים האחרונות הקצתה הרשות כ-15 מיליארד ₪ לטובת המגזר הערבי במסגרת תוכנית חומש. התוכנית מסתיימת בסוף השנה הנוכחית, והמטרה היא לבנות תכנית חדשה ל- 2021 שתימשך על פני חמש שנים.
הנץ מביאה עמה ניסיון עשיר בעולמות תוכן של כלכלה וחברה - פיתוח מנועי צמיחה, "צמיחה מכלילה" וצמצום פערים חברתיים. הנץ, בוגרת תכנית הצוערים לשירות המדינה, עורכת דין בהכשרתה ובעלת תואר ראשון במשפטים וחטיבה במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית ובעלת MBA ועוסקת בשלוש וחצי השנים האחרונות בין היתר בהובלה וליווי תהליכי תכנון מעמיקים ברשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במסגרתו נקבעים כיווני הפעולה לרבות בהיבטי תקצוב ותפעול. בנוסף הנץ הינה חברה בפורום הערכת המצב הלאומית של ממשלת ישראל בהובלת המועצה הלאומית לכלכלה ובפורמים ממשלתיים ובין מגזריים נוספים וכן שימשה כמנהלת פרויקטים לאומיים במשרד ראש הממשלה.