In the Press

התכנית מיועדת לישראלים ופלסטינים בשנות העשרים והשלושים המוקדמות של חייהם, במימון מלא, במסגרתה מקימים סטארטאפים וכן ארגונים ללא מטרות רווח. כל אחת מהחברות שהוקמו במסגרת התכנית קיבלה מענק של $50,000-$70,000. התכנית מתקיימת באוניברסיטת Brandeis, אוניברסיטת MIT המפורסמת ו-MassChallenge, האקסלרטור הגדול בעולם. בימים אלו נפתחה ההרשמה למחזור הבא של התכנית. זו הזדמנות מדהימה למוכשרים שביזמי העברית!

מפרץ אילת יעיל משמעותית בספיגת גזי החממה מהאטמוספירה בהשוואה למקומות אחרים בעולם, כמו האוקיינוס השקט. כך עולה ממחקר חדש, שנערך בהובלת בוגר האוניברסיטה העברית, פרופ' עדי טורפשטיין מהמכון למדעי כדור הארץ. במחקר, שהתפרסם בכתב העת Global Biogeochemical Cycles, הוצגה שיטת ניתוח ראשונה מסוגה של יעילות המשאבה הביולוגית באוקיינוסים, שיכולה לסייע לחברות מסחריות לצמצם את ריכוזי פחמן דו חמצני באטמוספירה.

החוקרים שיערו כי בגלל טמפרטורות המים הגבוהות במפרץ אילת, התמוססות החומר האורגני תהיה מהירה, ולכן מעט מאוד ממנו יצליח להיות מסולק לקרקעית. להפתעתם, ממצאי המחקר הראו כי המשאבה הביולוגית באזור פועלת ביעילות גבוהה מאוד של כ-20% - נתון גבוה משמעותית מהצפוי. "ההבדל בין היעילות הצפויה של המשאבה הביולוגית לבין זו שנצפית בפועל, היא סוג של פתרון קלינטק טבעי, שבמקרה הזה קשור בנוכחות גבוהה של חלקיקי אבק במים", מסכם פרופ' טורפשטיין.

חברות התרופות בישראל מציעות קריירה משמעותית, מהנה ומתגמלת בתפקידי ייעוץ רפואי לבוגרי PhD במדעי החיים, בוגרי רפואת שיניים, וטרינריה, רוקחות ורפואה. תפקיד הייעוץ הרפואי הוא הגשר הקריטי בין הקהילה הרפואית לחברות הפארמה. דרך המפגשים המקצועיים עם רופאים, אחיות ועוד, היועצים הרפואיים מקדמים אופציות טיפוליות חדשניות ומדייקים את המוצרים לפי צרכי הציבור בשטח. המפגשים מעשירים את הרופאים בידע ומחזירים פידבקים על תוצאות הטיפולים, ובכך הם מאפשרים תמיכה מדעית בפעילות של חברות התרופות.

כדי להתגבר על חסם הניסיון בכניסה לתפקידים אלה, פארמה אקדמי ישראל מכשירה אקדמאים לתפקידי הייעוץ הרפואי, ופותחת להם את הדלת לתעסוקה בחברות תרופות. בפארמה אקדמי, מעריכים מאוד את הרקע האקדמי המעמיק שאתם, בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית, מביאים אתכם ואתכן, ומבינים שאתם צריכים ידע וכלים ממוקדים לתפקידים בחברות המתאימות. בפארמה אקדמי מתמקדים במיומנויות וידע שנצברים בדרך כלל בחצי השנה הראשונה בעבודה, מתוך הכרות מעמיקה עם חברות התרופות, דרישות התפקידים והסטנדרטים הגבוהים שלהם. 

עד לפני שנים אחדות, הדיון הציבורי על משבר המזון היה מוגבל למדינות העולם השלישי. עם זאת, מצבור אירועים גלובליים שהשפיעו על היצע חקלאי ומעבר סחורות - כמו מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה ומשבר האקלים המתעצם - גרמו גם למדינות מפותחות לעמוד בפני חוסרים תזונתיים שהעמידו את הדיון על משבר המזון בקדמת הבמה העולמית. בתוך כך, תעשיית המזון מן החי האחראית לפליטת 20% מגזי החממה בעולם, לשימוש נרחב באנטיביוטיקה (73% מכלל השימוש העולמי) ולניצול לא יעיל של שטחי אדמה ומים, ממשיכה לצמוח, והצריכה העולמית של מזון מן החי גבוהה היום מאי פעם. הצורך במציאת פתרונות יצירתיים למשבר ביטחון המזון העולמי, הפך ממשי מאין כמותו. בתוך כך, האוניברסיטה העברית בירושלים הצטרפה למאמץ העולמי והכריזה על הקמת מרכז הפודטק למחקר ופיתוח הראשון מסוגו בישראל.

מטרת המרכז היא לייצר חממה רעיונית ומחקרית, על מנת לספק פתרונות חדשניים לצורך ההולך וגובר של ביטחון תזונתי. המרכז החדש יעסוק במחקר והוראת סטודנטים לחדשנות ויזמות בתחום המזון, וישלב חוקרים מתחומי ידע מגוונים כגון מדעי המזון והתזונה, מדעי הצמח, מדעי הקרקע והמים, מדעי בעלי חיים, ביוטכנולוגיה, ביוכימיה, ביו-הנדסה, רוקחות, כימיה, פיזיקה ועוד. המרכז יניח את התשתית היישומית לפיתוחים שיקלו על האנושות, כמו מזון חלופי ואיכותי כולל חלבון ושומן ממקורות תאיים מן החי, ייצור חלב ללא תלות בבקר, השבחת הגידולים השונים והתאמתם לאקלים משתנה, הארכת תוקף ושרידות מוצרי מזון טריים וחקלאות עירונית.