שבוע ירידי קריירה של העברית 2025 - קמפוס הר הצופים
ב', 12/05/202510:30
In the Press
תכנית להכשרה חינוכית – טיפולית לגיל הרך
14 נובמבר, 2022
תפקיד המדריכות והמדריכים הוא להדריך וללוות צוותים חינוכיים במעונות היום ובפעוטונים, לגילאי לידה עד 3 שנים. מדובר בתפקיד הנמצא בראש ההיררכיה המקצועית בתחום הגיל הרך. משתתפי ומשתתפות התכנית ירכשו ידע והכשרה בתחומים התפתחותיים, התנהגותיים ופסיכולוגיים של הגיל הרך, מיומנויות הדרכה, תקשורת בין-אישית ויחסים בעבודת צוות, הנחיית קבוצות וסוגיות נבחרות בגיל הרך. כל זאת, תוך התנסות מעשית בשטח (פרקטיקום) בהדרכת צוותים במעונות במקביל לפיקוח וליווי התנסות מקצועי.
זוהי תכנית חדשה אשר נבנתה בהלימה לתפקיד כפי שהוגדר ע"י משרד החינוך לאחרונה, במוסד אקדמי מוביל המאושר לשם כך ע"י משרד החינוך!
קרא עוד
התכנית נפתחת ביום ראשון ה-20.11.22. נשארו שתי מקומות אחרונים להרשמה!
בוגרות ובוגרי העברית זכאים ל-10% הנחה!
לפרטים נוספים על התכנית באתר >>>
טופס השארת פרטים >>>
לפרטים נוספים:
טל: 02-5880128 / 02-5882036
מייל: talh@savion.huji.ac.il
קראו פחות
קורס ייעוץ רפואי בחברות פארמה
10 נובמבר, 2022
חברות התרופות בישראל מציעות קריירה משמעותית, מהנה ומתגמלת בתפקידי ייעוץ רפואי לבוגרי PhD במדעי החיים, בוגרי רפואת שיניים, וטרינריה, רוקחות ורפואה. תפקיד הייעוץ הרפואי הוא הגשר הקריטי בין הקהילה הרפואית לחברות הפארמה. דרך המפגשים המקצועיים עם רופאים, אחיות ועוד, היועצים הרפואיים מקדמים אופציות טיפוליות חדשניות ומדייקים את המוצרים לפי צרכי הציבור בשטח. המפגשים מעשירים את הרופאים בידע ומחזירים פידבקים על תוצאות הטיפולים, ובכך הם מאפשרים תמיכה מדעית בפעילות של חברות התרופות.
כדי להתגבר על חסם הניסיון בכניסה לתפקידים אלה, פארמה אקדמי ישראל מכשירה אקדמאים לתפקידי הייעוץ הרפואי, ופותחת להם את הדלת לתעסוקה בחברות תרופות. בפארמה אקדמי, מעריכים מאוד את הרקע האקדמי המעמיק שאתם, בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית, מביאים אתכם ואתכן, ומבינים שאתם צריכים ידע וכלים ממוקדים לתפקידים בחברות המתאימות. בפארמה אקדמי מתמקדים במיומנויות וידע שנצברים בדרך כלל בחצי השנה הראשונה בעבודה, מתוך הכרות מעמיקה עם חברות התרופות, דרישות התפקידים והסטנדרטים הגבוהים שלהם.
קרא עוד
קורס הייעוץ הרפואי נפרס על פני 10 מפגשים של 4 שעות, פעמיים בשבוע ותוך חודש מקנה לכם את הידע, הכלים והמיומנויות להשתלב בתעשיית הפארמה במחלקה הרפואית. חברות התרופות כבר מצפות לפגוש את הבוגרות ובוגרי הקורס והדובדבן שבקצפת – בוגרי הקורס שימצאו עבודה דרך פארמה אקדמי, יוכלו לקבל מחברת התרופות החזר חלקי (עד 50%) של שכר הלימוד.
הקורס הקרוב ייפתח בדצמבר 2022 ויסתיים בינואר 2023. יתקיים בשעות אחר הצהריים, באזור המרכז.
פארמה אקדמי ישראל תשמח להעניק הטבה בגובה 5% משכר הלימוד לבוגרות ובוגרי העברית הנרשמים לקורס יעוץ רפואי.
ההטבה בתוקף עד ל-31.01.23. ט.ל.ח.
לפרטים נוספים:
אתר האינטרנט >>>
דף הלינקדאין >>>
דך הפייסבוק >>>
ווטסאפ: 052-3178007
מייל: info@pharma-academy.co.il
קראו פחות
משלחת האוניברסיטה העברית לוועידת האקלים במצרים
7 נובמבר, 2022
גם השנה ישתתפו חוקרים וחוקרות מהמרכז לקיימות של האוניברסיטה העברית בוועידת COP27, יחד עם גורמים מממשלת ישראל ונציגי חברות סטארט אפ ישראלים העוסקים בטכנולוגיית אקלים, חקלאות, שימוש בר-קיימא במים ועוד.
ועידת האו"ם לשינויי האקלים לשנת 2022, המכונה בדרך כלל ועידת הצדדים של UNFCCC, או COP27, מתקיימת בשארם א-שייח, מצרים. יותר מ-90 ראשי מדינות ונציגי 190 מדינות צפויים להשתתף בוועידה העולמית, המתקיימת מדי שנה מאז הסכם האקלים הראשון של האו"ם בשנת 1992. מטרת הוועידה לדון בנושא הקריטי של התחממות כדור הארץ, פליטת גזי חממה והתמודדות עם שינויי אקלים.
במסגרת הסכם פריז משנת 2015, התחייבו מדינות העולם לשמור על התחממות כדור הארץ "הרבה מתחת" ל-2 מעלות צלזיוס בהשוואה לרמות הקדם-תעשייתיות, ואם אפשר, לעצור ב-1.5 צלזיוס. למרות זאת, דו"ח האו"ם בחודש שעבר הזהיר שהעולם עשוי להיות בדרך לעלייה של 2.5 מעלות צלזיוס בטמפרטורות העולמיות עד סוף המאה.
חוקרות ובוגרות האוניברסיטה העברית בוועידה
קרא עוד
ד"ר שרון שלזינגר, מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מבקשת לפתח תאי גזע של פרה לגידול בתרבית כך שנוכל לייצר בשר טעים ובריא, ללא סבל ובשיטות מקיימות וירוקות. המושב יעסוק בשיטות חדשניות ליצור מזון לאוכלוסיית העולם העתידית, הצפויה לגדול לכ-10 מיליארד בני אדם עד 2050. החקלאות כיום תורמת לשינויי האקלים וגם מושפעת משינויי האקלים, ומול הביקוש העולמי הגובר והתחרות על משאבים, אנו נדרשים להתאים את מערכת ייצור המזון שלנו. אחד הפתרונות המוצעים, המקשר בין חקלאות, אנרגיה וביטחון תזונתי, הוא השימוש בחקלאות תאית לייצור מוצרים כמו דגים, חלב ובשר ללא גידול חיות, ובהתבסס על גידול תאים במעבדה. ד"ר שלזינגר תרכז את המושב שיעסוק בחלבונים אלטרנטיביים ביום חמישי, ה-10 בנובמבר בשעות 13:00-14:30 בביתן הישראלי.
ד"ר יעל מנדליק, מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, חוקרת מגוון ביולוגי ושרותי מערכת אקולוגית. ד"ר מנדליק תשתתף במושב העוסק בהשפעות משבר האקלים על המגוון הביולוגי במערכות יבשתיות טבעיות, עירוניות, חקלאיות ואקווטיות. זאת במסגרת מחקרה העוסק במאביקי בר (דבורים, זבובים ועוד חרקים) ושרותי האבקה שהם מספקים לחקלאות ולצמחי בר במגוון של סביבות טבעיות וחקלאיות. ההרצאה תתקיים ביום רביעי, ה-16 בנובמבר בשעות 10:00-11:30, בביתן הישראלי.
פרופ' אפרת מורין, חוקרת בתחום ההידרולוגיה מהמכון למדעי כדור הארץ בפקולטה למדעי הטבע, בוחנת בין השאר את הקשר בין סופות גשם ושיטפונות, גם בהקשר של שינויי האקלים. פרופ׳ מורין תשתתף במושב שכותרתו Flood adaptation. המושב יעסוק בהיבטים השונים של צמצום סיכוני השיטפונות ובפרט באתגרים הנובעים מההתחממות הגלובלית ומעיור מואץ. המושב כולל נציגים מגופים שונים הקשורים בחיזוי והערכות לשיטפונות. המושב יתקיים ביום שלישי, ה-15 בנובמבר בשעות 19:00-21:00 בביתן הישראלי
קראו פחות
האוניברסיטה העברית משיקה את מרכז הפודטק למחקר ופיתוח
6 נובמבר, 2022
עד לפני שנים אחדות, הדיון הציבורי על משבר המזון היה מוגבל למדינות העולם השלישי. עם זאת, מצבור אירועים גלובליים שהשפיעו על היצע חקלאי ומעבר סחורות - כמו מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה ומשבר האקלים המתעצם - גרמו גם למדינות מפותחות לעמוד בפני חוסרים תזונתיים שהעמידו את הדיון על משבר המזון בקדמת הבמה העולמית. בתוך כך, תעשיית המזון מן החי האחראית לפליטת 20% מגזי החממה בעולם, לשימוש נרחב באנטיביוטיקה (73% מכלל השימוש העולמי) ולניצול לא יעיל של שטחי אדמה ומים, ממשיכה לצמוח, והצריכה העולמית של מזון מן החי גבוהה היום מאי פעם. הצורך במציאת פתרונות יצירתיים למשבר ביטחון המזון העולמי, הפך ממשי מאין כמותו. בתוך כך, האוניברסיטה העברית בירושלים הצטרפה למאמץ העולמי והכריזה על הקמת מרכז הפודטק למחקר ופיתוח הראשון מסוגו בישראל.
מטרת המרכז היא לייצר חממה רעיונית ומחקרית, על מנת לספק פתרונות חדשניים לצורך ההולך וגובר של ביטחון תזונתי. המרכז החדש יעסוק במחקר והוראת סטודנטים לחדשנות ויזמות בתחום המזון, וישלב חוקרים מתחומי ידע מגוונים כגון מדעי המזון והתזונה, מדעי הצמח, מדעי הקרקע והמים, מדעי בעלי חיים, ביוטכנולוגיה, ביוכימיה, ביו-הנדסה, רוקחות, כימיה, פיזיקה ועוד. המרכז יניח את התשתית היישומית לפיתוחים שיקלו על האנושות, כמו מזון חלופי ואיכותי כולל חלבון ושומן ממקורות תאיים מן החי, ייצור חלב ללא תלות בבקר, השבחת הגידולים השונים והתאמתם לאקלים משתנה, הארכת תוקף ושרידות מוצרי מזון טריים וחקלאות עירונית.
קרא עוד
על פי נתוני מכון המחקר GFI Israel, שפועל להאצת המחקר והחדשנות הטכנולוגית בתחום החלבונים האלטרנטיביים, נכון למחצית הראשונה של 2022, ישראל נמצאה במקום הראשון בעולם בהשקעות בסקטור החלבון מהצומח, עם 166 מיליון דולר, סכום המהווה 22% מההשקעות העולמיות בתחום העומדות על 717 מיליון. בהשקעות בחברות בתחום החלבון האלטרנטיבי בכלל, ישראל נמצאת במקום השני בעולם אחרי ארה"ב עם 320 מיליון דולר, כ-18% מסך ההשקעות העולמיות העומדות על 1.755 מיליארד.
המובילות הישראלית בתחום מתבססת רבות על מחקר אקדמי. סך ההשקעות בסטארטאפים בתחום החלבון האלטרנטיבי שמוסחרו על ידי חברות מסחור הטכנולוגיה במוסדות להשכלה גבוהה בין השנים 2016-2022, עמד על 582 מיליון דולר. מתוכן 70% (428 מיליון דולר) הושקעו בחברות שמוסחרו על ידי האוניברסיטה העברית. ביניהן בולטת חברת פיוצ'ר מיט שגייסה כ-390 מיליון דולר ומוערכת על ידי העיתונות הכלכלית העולמית כאחת מהחברות הקרובות ביותר להשקת מוצר לשוק בתחום הבשר המתורבת. חברות נוספות הן: סבוריט, וילק, ועוד. כמו כן האוניברסיטה העברית מובילה גם במספר חברות ההזנק שמוסחרו בישראל, בהשוואה לאוניברסיטאות אחרות.
בכנס ההשקה שנערך בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, ציין פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה כי: "מעמדה המוביל של ישראל בתחום הפודטק נשען ברובו על הפעילות המחקרית של מוסדות האקדמיה בתחומי הביוטכנולוגיה והחקלאות, ובראשן האוניברסיטה העברית. במציאות שבה שינויי האקלים משנים כבר היום את היצע המזון, שטחי הגידול ושרשרת האספקה, הצורך בייצור מזון מתחליפים אלטרנטיביים הוא קריטי. הקמת מרכז הפודטק למחקר ופיתוח באוניברסיטה העברית ייתן מענה לצורך זה ויפעל לייצור תשתית מחקרית פורצת דרך שתיתן מענה לאתגר המרכזי שעומד בפני האנושות כולה".
ניר גולדשטיין, מנכ"ל מכון המחקר GFI Israel (ובוגר האוניברסיטה): "המובילות הישראלית בפודטק העולמי נמצאת בסכנה, ומכוני מחקר הם חלק מהפתרון. למדינת ישראל היה יתרון התחלתי, אך בשנים האחרונות החלו המעצמות הגדולות להשקיע מאות מיליונים בתחום. ישראל מתמחה בפיתוח יזמות, כשמעל 50% מהסטארטאפים בתחום קמים על בסיס מחקר אקדמי. אם אנחנו רוצים להמשיך להוביל עולמית לטווח הארוך, נדרשת הקמה של מרכזי מחקר מולטי דיציפלינארים, שיספקו את הידע, התשתית והמימון לתעשיית המזון העתידית".
קראו פחות
חומוס ובעיית המזון
30 אוקטובר, 2022
כתבה מרתקת ב"הארץ" על הדרך הארוכה של פרופ' רם רייפן בחיפושיו אחר פתרון לבעיית ההזנה של האונושות והקטנת הנזק האקלימי שגורמת החקלאות. פרופ' רייפן, מבית הספר לתזונה באוניברסיטה העברית, מציע שהתשובה הטובה ביותר היא הקטנית הפופולרית ביותר בישראל. לאחר כ-15 שנים שבהן חקר עם שותפים את החומוס, הוא הגיע למסקנה שהצמח מציע את הדרך המזינה ביותר והידידותית ביותר לסביבה לספק מזון לאוכלוסיית העולם.
כדי להפיץ את בשורת החומוס הקים רייפן את הסטארט-אפ ChikP, בשיתוף עם חברת יישום של האוניברסיטה העברית. ChikP משווקת את האיזולט לחברות מזון גדולות. כבר היום יש כמה חברות בארה"ב ובאירופה שמוצריהן מבוססים רק על החלבון של ChikP. עם זאת, האתגר הגדול של החברה הוא העלות הגבוהה של האיזולט, שיקר כיום יותר מבשר. כמו במקרים רבים אחרים, החדירה לשוק מותנית במחיר תחרותי, שאותו קשה להשיג כשמדובר במוצר חדש שמיוצר בכמויות קטנות יחסית. "יש שלושה גורמים מרכזיים שלפיהם אנשים בוחרים אוכל", פירט רייפן: "טעם, טעם וטעם".
קרא עוד
במשרדי החברה בנס ציונה הוקמה מעבדה בניהולו של טכנולוג המזון מאור דהן, שמשתמש במכשור חדיש כדי לבחון את פוטנציאל הטעם של האיזולט. "אנחנו לא רוצים לייצר לקהל הרחב, אלא להראות לחברות מזון מה אפשר לעשות עם זה", הסביר דהן. ומסתבר שאפשר לעשות לא מעט. בצלחת חד-פעמית מתכלה הגיש דהן, למשל, תבשיל בולונז טעים להפליא. "מבחינה תזונתית, זה זהה לאכילת בשר", אמר דהן. "רק בלי הכולסטרול ובלי השומן הרווי ובלי האנטיביוטיקה". "ובלי הנזק לסביבה!" הוסיף רייפן. המרקם והטעם אכן כמעט זהים לבשר, ולדברי דהן בולונז החומוס אינו מכיל חומרי טעם וצבע או מספרי E למיניהם שיש בתחליפי בשר רבים אחרים.
ארוחת החומוס המפתיעה נמשכה עם גבינה צהובה ("עם הרבה פחות מייצבים בהשוואה לתחליפי גבינה אחרים"), דגני בוקר מחומוס ("בדגנים רגילים אין כמעט כלום, כאן יש 20% חלבון"), חלב חומוס שמוקצף נהדר לקפה ואחלה גלידת חומוס. רק בדבר אחד ChikP לא נוגעת – בחומוס ממש. "אנחנו עושים מזון לספורטאים וגם ממרחים עם הרבה חלבון", אמר רייפן, "אבל לא חומוס כממרח. את זה נשאיר לאבו חסן".
קראו פחות
נושפים – ומגלים מחלות
30 אוקטובר, 2022
פרופ' יעל חורי-חדד, רופאת שיניים ומנהלת המחלקה לשיקום הפה בפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית בירושלים ובית החולים הדסה, חוקרת כיצד המיקרוביום שבחלל הפה משפיע על התפתחות מחלות אורליות – כגון עששת, מחלת חניכיים (דלקת סביב השיניים) ופריאימפלנטיטיס (דלקת סביב השתלים) – ואת הקשר שבין המחלות הללו למחלות כלליות, מערכתיות. "הקשר בין בריאות חלל הפה לבריאות מערכות הגוף כבר הוכח", היא אומרת. "כל פציעה או דימום בחלל הפה (למשל בחניכיים), אפילו מצחצוח שיניים, עשויים לאפשר לחיידקים, גם פתוגניים (מחוללי מחלות), להגיע משם לזרם הדם. לכן אדם שסובל ממחלות זיהומיות (דלקתיות) בחלל הפה עשוי לסבול יותר ממחלות כרוניות (למשל מחלות לב, סוכרת ואלצהיימר). שכן ידוע שבבסיס מחלות אלו קיים מנגנון דלקתי, והדלקת בפה עלולה להחמיר אותן".
באחד ממחקריהם האחרונים החליטו פרופ' חורי-חדד וצוותה, שכולל את רופאת השיניים ד"ר מאיסה חאיק, לבחון את הקשר שבין הרכב החיידקים בחלל הפה למולקולות נדיפות (גזים שננשפים בנשימה). אומרת פרופ' חורי-חדד: “אם אדם סובל ממחלה דלקתית בפה, המולקולות שהוא נושף יכילו רכיבים שמקורם בחיידקים המזהמים ובתוצרי הדלקת הנלווית. כך, המולקולות הללו יכולות להיות "טביעת אצבע" של מחלות אורליות, ובאמצעותן אנחנו יכולים לאבחן אותן בשלב מוקדם".
קרא עוד
במסגרת המחקר, נתנו החוקרים ל-90 מטופלים – 30 בריאים, 30 עם עששת ו-30 עם מחלת חניכיים – לנשוף לתוך שתי שקיות אוויר; שקית אחת נבחנה באף אלקטרוני – מתקן בגודל מחשב נייד שפיתח פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון, אשר מכיל צינורית שנושפים לתוכה וננו-חיישנים שכל אחד מהם נקשר לתרכובות אורגניות מסוימות. שקית האוויר השנייה נבחנה במכשיר כרומטוגרפיה של גז (ספקטרומטריית מסה), שמפריד בין מולקולות נדיפות, מזהה ומכמת אותן. בשתי הבדיקות גילו החוקרים כי כל קבוצת מטופלים מאופיינת במולקולות נדיפות אחרות, וכי יש מולקולות שמאפיינות את החולים בלבד.
בעקבות תוצאות אלה החליטו החוקרים לערוך מחקר גדול יותר, שמתקיים בימים אלה, בתמיכת הקרן הלאומית למדע. במסגרת זו ייבחנו המולקולות הנדיפות של 300 מטופלים שמצבם הרפואי לא ידוע במכשיר ששמו סניפון, שפותח גם הוא בידי פרופ’ חוסאם חאיק. פרופ’ חורי-חדד אומרת שמדובר במכשיר בינה מלאכותית שגודלו כשל סמארטפון. "אפשר ללמד אותו לזהות מולקולות נדיפות, לאפיין אותן לפי מחלות אורליות שונות ולכמת אותן. המטרה היא שכל אדם יוכל להשתמש בו באופן שגרתי או תקופתי, בביתו או במרפאה – לנשוף לתוכו ולדעת (למשל באמצעות צבע מסוים שמתקבל לאחר הנשיפה) אם חל שינוי במצב הפה שלו. כלומר, זה אמור להיות כלי נגיש וקל לשימוש שיתרום לאבחון מוקדם של מחלות אורליות, ובהן אף סרטן הפה".
פרופ' יעל חורי-חדד בעלת תואר דוקטור לרפואת שיניים ודוקטורט במדעים ביו-רפואיים ברפואת שיניים של האוניברסיטה העברית.
קראו פחות
שי באב"ד מונה למנכ"ל שטראוס
30 אוקטובר, 2022
דירקטוריון שטראוס הודיע על מינוי של שי באב"ד למנכ"ל הקבוצה. באב"ד ייכנס לתפקיד ב-1 בדצמבר ויחליף את גיורא בר-דעה שילווה אותו בחודשים הקרובים. מחברת שטראוס נמסר: "באב"ד, שכיהן בשנים האחרונות במגוון תפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי, מביא עמו לתפקיד ניסיון רב המשלב ראייה עסקית מקומית ובין-לאומית, עם הבנה עמוקה וניסיון רב בגיבוש תהליכי רגולציה ויישום רפורמות בתחומים רבים".
בתפקידו האחרון שימש באב"ד כמנכ"ל חברת האחזקות אלון רבוע כחול – מחברות האחזקה הגדולות בישראל. לפני כן כיהן במשך 5 שנים כמנכ"ל משרד האוצר. בין השנים 2013-2014 כיהן באב"ד כמנכ"ל הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה, ובשנים 2005-2012 ביצע מגוון רחב של תפקידי ניהול בכירים - מקומיים ובין-לאומיים - בחברת צים. בין היתר שימש כמנכ"ל צים ישראל והמזרח הקרוב וכן כראש אגף התקציבים והכלכלה של חברת צים.
באב"ד מתגורר בהוד השרון נשוי לשני ואב לשלוש בנות וממשיך לשרת כמג"ד (סא"ל) בגדוד גולני במילואים של חטיבת רמת הגולן. הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה ומשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני בכלכלה ומימון מאוניברסיטת - LSE (London School of Economics) וכן בוגר קורס מנהלים בכירים מאוניברסיטת הרווארד.
קרא עוד
עופרה שטראוס יו"ר דירקטוריון קבוצת שטראוס: "אני שמחה לבשר על מינויו של שי באב"ד למנכ"ל החדש של קבוצת שטראוס – מינוי מנכ"ל הוא רגע מרגש לכולנו. שי יחליף את גיורא בר דעה שיחד עם ההנהלה הוביל בשנה האחרונה את בניית החזון והאסטרטגיה של הקבוצה לשנים הקרובות. שי יצטרף לקבוצה המדהימה של המנהלים ואנשי החברה במסע להמשך צמיחה ומצוינות. שי מביא עמו ניסיון בניהול מערכות מורכבות, הכרות עם הכלכלה והמשק בישראל ובעולם אשר בשילוב הידע והניסיון של עשרות המנהלים בשטראוס, יאפשרו לנו לקחת את הקבוצה קדימה בשנים הבאות".
באב"ד מסר לאחר המינוי כי "אני מודה לדירקטוריון שטראוס ולעומדת בראשו, עופרה שטראוס על הבעת האמון. שטראוס הינה אחת החברות המובילות והחשובות במשק הישראלי, אשר מהווה אבן דרך בתעשייה הישראלית ובהיסטוריה של מדינת ישראל - חברה המשלבת בתוכה ערכים, ציונות ועשייה יוצאי דופן. אני נרגש מההזדמנות לקבל עלי את תפקיד מנכ"ל הקבוצה ולהוביל אותה יחד עם אנשיה לצמיחה ולמצוינות בשנים הבאות".
ברכותינו!
צילום: ויקיפדיה
כתבה מלאה >>>
קראו פחות
סטארט-אפ של בוגרי העברית זוכה בפרס "תוכנת הבנייה של השנה"
25 אוקטובר, 2022
חברת סטארט-אפ ישראלית העוסקת בטכנולוגיית בנייה - Buildots, זכתה בפרס "תוכנת הבנייה של השנה" בפרסי הבנייה בלונדון 2022 ב"לונדון בנייה" - תערוכת הבנייה והעיצוב המובילה בבריטניה. החברה הגיעה גם לגמר בקטגוריות "חדשנות במוצר של השנה" וב"חדשנות טכנולוגית של השנה". על ידי איסוף נתונים באמצעות מצלמות 360 מעלות המותקנות בכובע קשיח ועיבוד הנתונים באמצעות בינה מלאכותית, בונים מאפשרים לצוותי הבנייה לקבל החלטות מושכלות שיכולות לשפר את יעילות המשאבים, להפחית שגיאות יקרות ולחסוך זמן. שלושת מייסדי החברה הם בוגרי האוניברסיטה העברית: רועי דנון, אביב לייבוביץ ויקיר סודרי. שלושתם בוגרי תכנית תלפיות.
אינה גרדינר - שרת החינוך והילדים של האי ג'רזי
25 אוקטובר, 2022
לא בכל יום אישה ישראלית, עולה מחבר העמים, מגיעה להיות שרה בממשלה מקומית של מדינה באיים הבריטיים. אינה גרדינר מונתה ביוני האחרון לתפקיד שרת החינוך והילדים של האי ג'רזי והעניקה ראיון בלעדי לעלונדון.
לא כולם יודעים זאת אבל ג'רזי, האי הגדול ביותר מבין קבוצת איי התעלה (תעלת למאנש), איננו חלק מהממלכה הבריטית או האיחוד האירופי אלא שטח חסות של הכתר הבריטי עם פרלמנט עצמאי, בדומה לאי מאן שבין בריטניה לאירלנד. ככזה, יש לג'רזי ממשלה מקומית נפרדת לחלוטין מזו של הממלכה המאוחדת. היום האי כבר אינו מקלט מס, אך עדיין מוכר כמדינה בעלת מיסוי נמוך. באי חיים כמאה אלף תושבים ועכשיו מכהנת בפרלמנט שלו שרה ישראלית, בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית, אינה גרדינר.
מתוק יותר, לא תמיד טעים יותר
25 אוקטובר, 2022
האם מתוק תמיד טעים יותר? מחקר חדש שנערך על ידי קים אסאו, בפיקוחה של פרופסור מאשה ניב, מומחית לטעם בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית' (שתיהן בוגרות העברית), ניתח אלפי ביקורות של לקוחות על מוצרי מזון שנמכרו ברשת ומצא כי הסוקרים נוטים לתת ציונים נמוכים יותר למוצרים הנחשבים "מתוקים מדי".
הצוות בחן כ-560,000 ביקורות על 31,000 מוצרי מזון שנמכרו ב חנויות מקוונות המובילות של אמזון ואיי-הרב ומצא כי 10% מהביקורות מתייחסות למתיקות המוצרים. לאחר מכן השתמשו החוקרות בלמידת מכונה ובעיבוד שפה טבעית כדי לסווג את התגובות לפי רמת המתיקות. "7-16% מהביקורות שבדקנו הצביעו על ממתיקות יתר", אמרה פרופ' ניב והסבירה: "זה חשוב מכיוון שלקוחות שהתלוננו על מוצרים מתוקים מדי העניקו להם ציונים נמוכים משמעותית מאשר לקוחות שלא התלוננו על מתיקות יתר. בנוסף, הביקורות שמזכירות ממתיקות יתר הגיעו מלקוחות שונים ורק עבור חלק מהמוצרים אותם לקוחות ניסו, ולא מ"מתלוננים סדרתיים".
"חברות מזון שמייצרות סוכריות, חטיפים ומשקאות קלים חייבות לשים לב גם לביקוש למוצרים פחות מתוקים", ציינה אסאו. "זה חשוב לא רק מטעמי בריאות הציבור (לספק לציבור בעל העדפות אלו אוכל פחות מתוק ובריא יותר), אלא גם עבור חברות המזון עצמן כדי שיוכלו להתפאר בקו מוצרים בריא יותר ולמכור את המוצרים הבריאים האלה ללקוחות שמוצאים אותם טעימים יותר".
פרופ' ניב סיכמה כי "למרות הדעה הרווחת, לא כולם חושבים שמתוק פירושו טעים. יש כאן הזדמנות לגוון את רמות המתיקות במוצרים וליצור גרסאות בריאות יותר המותאמות יותר להעדפות של קבוצות לקוחות מסוימות".
קרא עוד
קראו פחות