In the Press
מהפכה בתחום האנרגיה הסולארית
הפרופסור שהמציא את עגבניית השרי ממציא לנו עוד פטנטים, והפעם הוא רותם את הידע שלו בגידולים חקלאיים למאמץ העולמי לעבור לחשמל ירוק. המיזם שכבר מתבשל בהצלחה במעבדה שלו הוא פאנל זכוכית דק בציפוי אדום שיתאפשר למקם מעל שטחים חקלאיים נרחבים ביותר, בלי לגרוע מתפוקת החקלאים. ומי שתל את הרעיון הזה בראשו של פרופ' חיים רבינוביץ'? איש צעיר שהרכיב משקפי שמש מבריקים וחלף על פניו ברחוב. "הסתכלתי על האיש הזה ואמרתי לעצמי: רגע, הוא משתמש בחלק מהאור כדי לראות, והחלק האחר חוזר לסביבה והולך לאיבוד, כמו שהצמח צריך רק עשירית מכמות האור כדי לייצר פוטוסינתזה. למה שלא ננצל את האור האבוד הזה כדי לייצר חשמל?", סיפר רבינוביץ' ל"כלכליסט".
רבינוביץ', פרופסור מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית (ובוגר שלה), שיתף ברעיון שלו את פרופ' ליעוז אתגר מהמכון לכימיה באוניברסיטה, ויחד הם פיתחו אב־טיפוס של תא סולארי חדשני, שנועד לכיסוי מלא של שטחים חקלאיים (חממות, מטעים, שדות) ומקווי מים, באופן שיאפשר ייצור חשמל בלי לפגוע באור המגיע לגידולי החממות, ובלי לגזול שטחים פתוחים. לפי החוקרים, הפיתוח, שיעילותו הוכחה טכנולוגית במעבדה, יפחית את עלות האנרגיה לקוט"ש בישראל ב־75%, ובמקביל יקטין את הוצאות החקלאים ויגדיל את הכנסותיהם, וכמובן – יסייע למדינה להשיג את יעדי המעבר לאנרגיה מתחדשת.
התא הסולארי שפיתחו השניים מבוסס על גביש פרובסקייט המיוצר בתהליך פשוט וקל יחסית מחומרים זולים וזמינים בשיטה הדומה להדפסת נייר, בניגוד לתאים הסולאריים שבהם נעשה היום שימוש ברחבי העולם, הדורשים כרייה של מתכות יקרות והליך ייצור מורכב. "אנחנו לא משתמשים בסיליקון", הם מסבירים, "המצע העיקרי הוא זכוכית וחומרים זולים יותר. מפחיתים את עלות ייצור הפאנלים בחצי, ואין צורך במפעלי ענק. אפשר לייצר בצורה מקומית פשוטה יותר. זאת זכוכית דקה עם ציפוי אדום שמצמידים לחלון, אפשר לחבר אותה ישירות לגריד. בתוך כשלוש שנים נוכל להתקין את הפאנלים שלנו בחממות ראשונות".
אנחנו מחפשים מנהלת או מנהל קהילת בוגרות ובוגרים ישראליים באנגליה!
כחלק מהמאמצים המתמשכים של הידידים הבריטיים של האוניברסיטה העברית (BFHU), ארגון הבוגרים הישראלי והאגף לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, לחבר מחדש ולחזק את קהילת בוגרי האוניברסיטה הישראלים דוברי עברית ברחבי העולם, אנו מחפשים מנהלת או מנהל קהילת בוגרי העברית בלונדון, אנגליה.
מדובר בחצי משרה בכפיפות לראש תחום ישראל ולראש מדור בוגרים בישראל, בתיאום מלא עם הנהלת BFHU. אחריותך תכלול פיתוח, עיצוב, תכנון ויישום של תא בוגרים מקומי וקהילה, תוכניות ופעילויות מעורבות לטיפוח וחיזוק הקשר בין האוניברסיטה לבוגריה, בדגש על בוגרות ובוגרים מובילים. אחריות על הנעה למעורבות בוגרים, איסוף נתונים ומערכות ניהול מידע וכן הפקה של אירועי בוגרים בלונדון. ניהול פעילות הבוגרים בתיאום שוטף עם ה-BFHU, לרבות הגדרת יעדים משותפים לטווח קצר וארוך ושיתוף משאבים ארגוניים.
נשמע לך? נשמח לשמוע על כך! יש לך חבר או חברה שיכולים להתאים - נשמח אם יקבלו קישור למשרה! את כל הפרטים רכזנו ב-PDF:
הנבחרת הכלכלית של ישראל בעולם
מינהל סחר חוץ פותח לך דלת לעבודה הכי טובה בעולם! זו ההזדמנות שלך להצטרף לנבחרת הכלכלית של ישראל בעולם הנספחות והנספחים הכלכליים המכהנים כדיפלומטים ומייצגים את ישראל ב-44 מוקדי פעילות עסקית וכלכלית דוגמת ארגון הסחר העולמי (ה-WTO) וה-OECD. במסגרת תפקידם, עוסקים הנספחות והנספחים הכלכליים בקידום האינטרסים של כלכלת ישראל והחברות העסקיות במשק באמצעות קידום היצוא הישראלי לשוקי יעד, משיכת השקעות זרות לישראל, קידום הסכמי סחר בין-לאומיים עם מדינות וגושי סחר וטיפול בחסמי סחר ורגולציה.
יש לך תואר ראשון? רוצה להמריא לקריירה בין-לאומית? לסייע לחברות ישראליות לפרוץ לשווקים חדשים? להיחשף לעולם המוסדות הפיננסיים ושיתופי הפעולה הגלובליים? לייצג את ישראל, חדשנותה ומובילותה הטכנולוגית בפורומים וכנסים בין-לאומיים? מינהל סחר חוץ פותח עבורך דלת לקריירה בין-לאומית ומזמין להצטרף לקורס צוערים הצפוי להיפתח בספטמבר 2023!
לפרטים והגשת מועמדות >>>
מינה סליגמן - מנהלת שיווק ואסטרטגיה של לנובו ישראל
לנובו ישראל הודיעה על מינויה של מינה סליגמן לתפקיד מנהלת שיווק ואסטרטגיה של החברה. במסגרת תפקידה תוביל סליגמן את השיווק, הדיגיטל, האסטרטגיה והתקשורת של החברה בכל תחומי הפעילות, המוצרים, המותגים והפלטפורמות שלה בארץ, במגזר העסקי והפרטי ובעולמות הגיימינג וכן מול מגוון השותפים והמפיצים, לרבות פעילויות קו-מרקטינג עם השותפות האסטרטגיות של לנובו, ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט ואינטל.
בעבר, שימשה סליגמן כראש מערך השיווק התאגידי בלאומי קארד, שם הובילה את תחומי השיווק והדיגיטל של כלל מוצרי החברה במעבר והמיתוג מחדש למקס, שימשה כסמנכ"לית השיווק והאסטרטגיה של גלובס, ו-CMO בחברת סייבר רדיפלו.
סליגמן היא בוגרת תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ומנהל עסקים ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית וכן קיבלה מלגת הצטיינות מהאוניברסיטה העברית ללימודים בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת יורק בקנדה.
ברכותינו!
בּבּוֹטיִם – רובוטים המבוססים על יצורים ביולוגיים זעירים
פרוייקט הבּבּוֹטיִם יוצא לדרך! הפרויקט מוקדש ליצירת רובוטים המבוססים על יצורים זעירים כמו תולעים או חרקים, המתוכנתים לבצע משימות שימושיות בסביבות ביולוגיות מורכבות, בתוך הקרקע, על גבי צמחים ואפילו בתוך הגוף שלנו. פרוייקט הבבוטים, הממומן על ידי מועצת החדשנות של אירופה, ינוהל על ידי מאגד בין-לאומי של מומחים בנוירוביולוגיה, ביולוגיה סינתטית, התנהגות בעלי חיים, רובוטיקה ואתיקה יחד עם חברה מסחרית מתחום האגרוטק.
כצעד ראשון בפיתוח הטכנולוגיה, מאגד הבבוטים יתמקד בתולעת סי אלגנס, שאורכה 1 מ״מ בלבד, ועריכת שינויים גנטיים במערכת העצבים שלה שיגרמו לתולעים לפעול כקבוצה, שמטרתה לזהות ולחסל חיידקים מעוררי מחלה. על מנת להבטיח בטיחות מירבית, יוצוידו תולעי הבבוט במערכת הכלה ביולוגית רב-שכבתית, שתשלוט באופן הדוק על פעולותיה והתפשטותה. במקביל, תוקם מערכת רגולטורית לפיתוח ושימוש בבבוטים, שתאפשר יישומים עתידיים.
בתור בחינה ראשונית של הטכנולוגיה, יבדקו החוקרים את התנהגות הבבוטים בסביבה של חקלאות אנכית, שתאפשר מעקב אחרי השתלבות התולעים וביצועיהן בתוך מערכת אקולוגית מבודדת. החזון של המומחים המעורבים -ליצור בבוטים שישתלבו בעתיד במגוון רב של תחומים, כולל גידולי שדה, שמירה על הסביבה ואולי גם רפואה.
חברי מאגד הבבוטים הינם: אליו טוצ׳י מאוניברסיטת נמור שבבלגיה, איתי רבינוביץ׳ חוקר ובוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, ויטו טריאני ממועצת המחקר הלאומית האיטלקית, יאן קוזאן וסרינה דינג ממכון מקס פלאנק לחקר התנהגות בעלי חיים שבגרמניה, מוניקה שולץ ממכון מקס פלאנק לחקר הנוירוביולוגיה של ההתנהגות, גרמניה, מתי האירי מאוניברסיטת אאלטו שבפינלנד, וקרלו זאנלה מחברת זרו האיטלקית לחקלאות אנכית.
115 מיליון שקל יושקעו במאגד טכנולוגי-מדעי לקידום טכנולוגיות קוונטיות
115 מיליון שקל יושקעו על ידי המדינה במאגד טכנולוגי-מדעי באופיו שאמור לקדם במקביל שתי טכנולוגיות קוונטיות - יונים לכודים ומוליכי על - ולבדוק מי מהן טובה יותר.
המאגד הטכנולוגי - הוא יוזמה מחקרית שבה רשות החדשנות מעודדת אקדמיה מצד אחד וחברות מן הצד השני לשבת ביחד ולפתח פתרונות. הצדדים מגישים לרשות החדשנות יעד ותוכנית עבודה, ורשות החדשנות ממנת 65% מהפרויקט מתקציבה, לפי אבני דרך של הפיתוח. המטרה בפרויקט הזה היא שבעוד כשלוש שנים יהיה מחשב קוונטי כחול לבן מלא פועל בישראל באחת מהטכנולוגיות לפחות.
הפיתוח הטכנולוגי ייתמך על ידי קבוצות אקדמיות מובילות ממגוון גופי מחקר: האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן, אוניברסיטת בר אילן, הטכניון ובית החולים סורוקה. תוצרי המאגד עתידים לכלול הדגמות טכנולוגיות מערכתיות של מערכות מחשוב קוונטי ברמה של עשרות קיוביטים, שעל פי רשות החדשנות "יסייעו לקדם את התעשיות הישראליות אל השורה הראשונה בחזית המדעית והטכנולוגית". לצורך הקמת המאגד חברו חמש חברות טכנולוגיה ישראליות: חטיבת אלתא של התעשייה האווירית, רפאל, קוונטום ארט, קלאסיק וקדמה.
"המטרה לשבת סביב שולחן אחד ולהתחיל לבנות ליבה קוונטית", מסר אביב זאבי, סמנכ"ל ומנהל חטיבת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות, "המאגד כולל חברות מתחום הליבה הקוונטית, בשיתוף אלתא ו-IQM, יכולות בתחום תיקון השגיאות, שבזה תעסוק חברת קדמה, וחברת קלאסיק תעסוק בהנגשה לאלגוריתמיקה. בשונה מתוכנית מעבדת הקוונטום, המטרה בפרויקט הזה היא פיתוח ידע ולא לתת שירות לתעשייה".
קדמה מסרה שהיא "גאה להיות חלק מהפרוייקט של רשות החדשנות לבניית מחשב קוונטי כחול לבן ולפתח את מערכת ההפעלה הייחודיות הכוללת את תוכנות להבנת ותיקון השגיאות. מערכת הפעלה זו תאפשר למחשבים אלו יכולות עיליות על פני מחשבים הקיימים בעולם".
רוב המייסדים של חברות הקוונטום השותפות במאגד - בוגרי האוניברסיטה העברית.
רועי עוזרי ועמית בן קיש - קוונטום ארט
פרופ' דורית אהרונוב וד"ר אסיף סיני - קדמה
אמיר נוה, ד"ר יהודה נוה וניר מינרבי - קלאסיק
אופיר עזריאל - מנכ"ל אסטרוסקייל ישראל
אופיר עזריאל מונה למנכ"ל חברת אסטרוסקייל ישראל, מובילת השוק בשירות לוויינים וקיימות מסלולית ארוכת טווח. הוא יחליף את אריה הלזבנד שהודיע על פרישתו וישמש מעתה כיועץ בכיר לחברה העולמית.
עזריאל בוגר תוכנית "תלפיות" של האוניברסיטה העברית, בעל ניסיון של 20 שנה בתעשיית החלל הישראלי. בשבע השנים האחרונות מילא את תפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות וסגן נשיא להנדסה, במסגרת אסטרוסקייל ישראל ובגלגולה הקודם כאפקטיב ספייס, טרם נרכשה על ידי אסטרוסקייל העולמית. הוא ליווה את הלזבנד במהלך תהליכי הרכישה והמיזוג של החברה ופעל יחד עימו לבניית מעבדה לתכנון מכני, ייצור והרכבה של מערכות חלל תקניות ומעבדה רובוטית לראיה ממוחשבת. התוצרים הסופיים של שני המתקנים החדשים ישולבו בלווייני השירות של אסטרוסקייל, המתוכננים להאריך חיים של לוויני תקשורת.
אסטרוסקייל היא החברה היחידה בעולם כיום המתמקדת בלעדית באספקת שירותים בחלל הן במסלול לווייני נמוך והן במסלול גיאוסינכרוני. החברה מפתחת פתרונות לוויינים במגוון גדלים שישמשו למגוון משימות בחלל, דוגמת הארכת חיי לוויינים, סילוק פסולת חלל ושינוי מיקום לוויינים בעודם במסלולם בחלל. בסיס החברה ממוקם ביפן עם נוכחות בארה"ב, בריטניה, סינגפור וישראל.
ברכותינו!
למקור >>>
50 + 1 חוקרות וחוקרים משפיעים שיכולים לעזור לעצב את הפוליטיקאים של המאה ה-21
בקרן א-פוליטית (Apolitical Foundation) מנסים ללמוד מחוקרות וחוקרים מרחבי העולם כיצד לטפח בצורה הטובה ביותר פוליטיקאים מייצגים ומושכלים. הקרן הכינה רשימה של 50+1 חוקרים משפיעים מרחבי העולם. רשימה זו כללה במקור 50 חוקרות וחוקרים אך הורחבה כדי לתת זרקור מיוחד לדר' אנדריאה רומל. ברשימה נכללו רק חוקרת אחת וחוקר אחד ישראלים ושניהם בוגרי האוניברסיטה העברית! איזה כבוד!
ברשימה נכללו: דר' יעל שומר, מרצה בכירה בבית הספר למדעי המדינה, ממשל ועניינים בין-לאומיים מאוניברסיטת תל אביב וחוקר שלנו - פרופ' גדעון רהט, יושב ראש המחלקה למדעי המדינה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
דר' שומר בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בין-לאומיים, תואר שני במדעי המדינה בהצטיינות שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובעלת תואר דוקטור במדעי המדינה מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס.
פרופ' רהט בעל תואר ראשון, שני ודוקטורט במדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית.
ברכותינו!
תרנגולת שמטילה נקבות בלבד
חברת Poultry by Huminn, אשר הוקמה בשיתוף חברת Huminn ומכון וולקני, דיווחה על הישג המשמעותי - היא הצליחה להביא לפתרון לבעיית רווחת החי החמורה בתעשיית העופות, ומייתרת כל צורך במיונם והשמדתם של כ-7 מיליארד אפרוחים זכרים בני יומם בכל שנה, הנחשבים "תוצר לוואי מיותר" בתעשיית ביצי המאכל.
החברה, יחד עם צוות חוקרים ממכון וולקני בראשות בוגר העברית ד״ר יובל צינמון הגיעו לפתרון המבוסס על טכנולוגיה שמעבירה תכונה ביולוגית לכרומוזומי המין של התרנגולת גולדה, כך שכל העוברים הזכרים שלה לא מתפתחים. בדרך זו, בנוסף לשיפור רווחת החי - מפחיתים כמעט במחצית את המשאבים הרבים הדרושים להדגרה, ואת עלויות המיון והשמדת האפרוחים הזכרים.
בשנים האחרונות ניכרת דרישה הולכת וגוברת לפתור את הסוגייה מצד רגולטורים ועמותות ברחבי העולם. בחודש פברואר 2022 החליטה ממשלת צרפת כי החל משנת 2023 יאסר לחלוטין הרג של אפרוחים זכרים בשטחה. החלטה זו מתווספת להחלטה גרמנית כי החל מ-2024 תאסור הרג אפרוחים זכרים.
בוגרת נוספת של העברית, ד"ר יערית ויינבג, מנכ"לית החברה אמרה: "בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי במודעות ברחבי העולם בכל הנוגע לרווחת החי, אך מנגד לא נמצאו פתרונות מעשיים להפסקת התופעה המצערת של הרג האפרוחים הזכרים. אנחנו גאים ונרגשים להיות הראשונים בעולם להציע פתרון יעיל, עם תרומה משמעותית לכל שרשרת הערך, וכל זאת כאשר המדע הישראלי במרכז".
ד"ר יובל צינמון: "היקף שוק המטילות בעולם נאמד בכ-7 מיליארד תרנגולות מטילות ובעבור כל אחת מהן מושמד אפרוח זכר. ייצור ביצי המאכל בעולם נאמד בלמעלה מ- 2 טריליון ביצים לשנה - מעל 80 מיליון טון. נפלה בחלקי הזכות לעמוד בראש צוות חוקרים מעולים ומסורים, שפיתח פתרון יישומי לסוגיה המשפיעה במימדיה על כל אדם ועל בעלי חיים רבים כל כך".
עינב נקסון - הנספחת הכלכלית בהונג קונג
לפני כשלושה חודשים עינב נקסון מונתה לתפקיד הנספחת הכלכלית וראשת נספחות משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי בהונג-קונג. עינב בוגרת קורס נספחים של המשרד הכלכלה והתעשייה לשנת 2020, שימשה בתפקידה האחרון כצוערת בדסק אירופה במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה. במסגרת זו קידמה פרויקטים רבים ומגוונים, לרבות פרוייקטים בתחום התשתיות הלאומיות והתחבורה החכמה. טרם הצטרפותה למסלול להכשרת נספחים כלכליים, שימשה עינב כמנהלת פרויקט הנתיבים המהירים לגוש דן בחברת "ענבל" – זרוע ביצוע של אגף החשב הכללי (חשכ"ל) במשרד האוצר. עינב בעלת תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ומינהל עסקים ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון וחקר ביצועים, שניהם מהאוניברסיטה העברית.
מאחלים הצלחה רבה בתפקיד החדש!