שבוע ירידי קריירה של העברית 2025 - קמפוס הר הצופים
ב', 12/05/202510:30
In the Press
מגנילרן מאחדת כוחות עם חברה קוריאנית
21 פברואר, 2022
מגנילרן (MagniLearn), חברת הסטארט-אפ הישראלית בתחום הבינה המלאכותית והשכלה, חתמה על הסכם הפצה עם חברה מדרום קוריאה Belt English - חברה מובילה בתחום החינוך הקוריאני.
מגנילרן הוקמה על ידי פרופ' ארי רפופורט, שהוביל מחקר פורץ הדרך של האוניברסיטה העברית בירושלים בעיבוד שפה טבעית, מדע קוגניטיבי וחינוך, יחד עם לאנה טוקוס - מנכ"לית החברה ומיכל עציון, CTO וסמנכ"לית מחקר ופיתוח. שלושתם בוגרי האוניברסיטה העברית.
קרא עוד
שתי החברות איחדו כוחות ביולי 2021 ושילבו את פלטפורמת הלמידה של מגנילרן בבתי ספר בסיאול, בונדנג ואולסן. שיתוף הפעולה הוכרז כהצלחה גדולה וכעת הפלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית תופץ במאות בתי ספר ברחבי הארץ.
"עם הכוונה של קוריאה לחינוך מבוסס טכנולוגיות ותיאוריות מדעיות קוגניטיביות, שיתוף פעולה זה הוא התאמה מושלמת בין שתי החברות", אמרה לאנה טוקוס.
הטכנולוגיה של מגנילרן תוצע בבתי ספר קוריאניים בשנה הקרובה ותאפשר להם להקל על למידה של השפה האנגלית בצורה מקוונת ומותאמת אישית, המבוססת נתונים ועומדת בתקן הבין-לאומי ללימוד שפות - CEFR.
קראו פחות
קלאסיק: חברת המחשוב הקוונטי גייסה 33 מיליון דולר
20 פברואר, 2022
חברת הסטארט-אפ הישראלית קלאסיק (Classiq), שמפתחת כלי פיתוח תוכנה למחשבים קוונטיים, הודיעה על גיוס של 33 מיליון דולר בהובלת הפניקס, שמביא את סך גיוסיה ל-48 מיליון דולר מאז הקמתה ב-2020. מחשב קוונטי, המבוסס על עקרונות תורת הקוונטים, אמור לספק עוצמת מחשוּב גדולה לאין שיעור ביחס למחשבים רגילים, כולל מחשבי העל החזקים ביותר. בעולם יש מספר חברות וענקיות שנמצאות כיום במירוץ לבנות מחשב קוונטי שימושי וחזק - אך יש עדיין מכשולים רבים בדרך. אחד מהם הוא בצד התוכנה: עדיין קשה מאוד לכתוב תוכנה ויישומים עבור מחשבי קוונטום. קלאסיק מנסה לפתור את הבעיה הזו - והיא פיתחה פלטפורמה שמקלה על מתכנתים לכתוב תוכנה עבור מחשבים קוונטיים.
קרא עוד
מייסדי החברה הם ניר מינרבי (מנכ"ל), בוגר תלפיות של האוניברסיטה העברית ובעל תארים בפיזיקה והנדסת חשמל; ד"ר יהודה נוה (טכנולוג ראשי), מומחה לפיזיקה קוונטית ובוגר שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית, שהקים והוביל את צוות תוכנות המחשוב הקוונטי ב-IBM חיפה; ואמיר נוה (מנהל פיתוח האלגוריתמים), אף הוא בוגר תלפיות ובעל תארים בפיזיקה והנדסת חשמל מהאוניברסיטה העברית - וגם בנו של ד"ר נוה.
קראו פחות
פרופ' רות הכהן - זוכת פרס רוטשילד לשנת 2022
16 פברואר, 2022
ב-1959 יסדה יד הנדיב את פרסי רוטשילד במטרה לתמוך, לעודד ולקדם את המדעים ואת מדעי הרוח בישראל. הפרסים מוענקים כאות הוקרה על פרסומים מקוריים וחשובים בתחומי הידע הבאים: מתמטיקה, מדעי המחשב והנדסה, כימיה ופיסיקה, מדעי החיים, מדעי היהדות, מדעי הרוח והחברה. השנה אחת הזוכות היא פרופ' רות הכהן - חוקרת מוזיקה ותרבות, פרופסור בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים מחזיקת הקתדרה על שם ארתור רובינשטיין ובוגרת האוניברסיטה.
קרא עוד
מנימוקי הוועדה: מחקרה של רות הכהן על "תולדות הצליל" - ובמיוחד ההגדרה של מוזיקה יהודית כ"רעש" על ידי הנוצרים באירופה מודרנית המוקדמת - שינה באופן בלתי הפיך את הדרכים שבהן אנו חושבים ומגיבים למוזיקה. היא הרחיבה את תחום המוזיקה ביחס לתהליכים קוגניטיביים, פוליטיקה, פילוסופיה ואסתטיקה תרבותית הומניסטית רחבת היקף.
ברכותינו!
לשאר הזוכות והזוכים >>>
צילום: הדס פרוש/האוניברסיטה העברית
קראו פחות
פרסי היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול
14 פברואר, 2022
כמדי שנה מעניק משרד התרבות והספורט את פרסי היצירה לסופרים ומשוררים הכותבים בשפה העברית, כאות הוקרה על פועלם בתחומי הספרות השונים: שירה, סיפורת, מחזה, מסה, ביקורת ועריכה ספרותית. מטרת הפרס, היא הבעה הוקרה והערכה לספרות העברית ועודד מצוינות בכתיבה הספרותית העברית. ועדת השיפוט של פרסי היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול החליטה להעניק את הפרס ל-14 זוכות וזוכים, ולזוכה אחד בקטגוריה החדשה ליוצרים שורדי שואה. הפרס בשווי כולל של 600,000 ₪ יתחלק באופן שווה בין הזוכים ולכל אחת ואחד יוענק פרס בסך 40,000 ₪.
השנה 6 בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית זכו בפרס היוקרתי ונימוקי ועדת השיפוט:
קרא עוד
הלה בלום
בשני ספרי הפרוזה שלה מזמינה הסופרת הילה בלום את קוראיה להתבוננות ספרותית מטלטלת ומפעימה בקשרי משפחה, בחידה הכרוכה תמיד בקיומו של הזולת, גם זה הקרוב ביותר, גם זה אשר הוא עצמך ובשרך – ילדך. בספרה הראשון "הביקור" (2011) טוותה הילה בלום ביד אמן דרמת מתח משפחתית. בספרה השני "איך לאהוב את ביתך" מתבוננת הסופרת בקשר שבין אם לבת בעוצמה, בהעמקה, באומץ ובחכמה יוצאי דופן. יש בפרוזה של הילה בלום צרוף נדיר של יופי פיוטי, של מבט דק מן הדק בעולמות של רגש ושל תעוזה הניכרת באופן בו היא מנכיחה את האימה ואי הודאות והדאגה הכרוכות בקשרים האנושיים הגרעיניים ביותר.
נורית גרץ
בצד הישגיה כחוקרת רבת מוניטין של הספרות העברית והקולנוע הישראלי פיתחה נורית גרץ ערוץ ייחודי של כתיבה ספרותית הנשענת על בסיס תיעודי. אחרי "אל מה שנמוג" (1997), החותר לשחזור שורשי משפחתה בפולין, פרסמה את "על דעת עצמו" (2008), תיאור רחב של פרקים בחיי בן זוגה, עמוס קינן. ההיכרות האינטימית עם הגיבור מצטרפת למחקר ביוגרפי מדוקדק, לקריאת עומק ביצירתו ולהשלמת פערים פרי הדמיון היוצר. שילובים דומים מתממשים בספרים "ים ביני ובינך" (2015) על דמות האהוב העלום של רחל המשוררת, ו"מה שאבד בזמן" (2020), עדות אינטימית על ידידותה של המחברת עם עמוס עוז. גרץ משחזרת ביד אמן ובתנופה יצירתית פרשיות חיים ומרקמי יחסים בין דמויות הקרובות ללבה, והתוצאה היא מכלול מקורי המאתגר את החלוקות המקובלות בין סוגות הפרוזה.
נעה ידלין
נעה ידלין היא סופרת מחוננת וברוכת כישרון, המציעה בספריה מבט סאטירי וביקורתי על מוקדי כח שונים של החברה הישראלית. ספריה "חיי מדף" (2010) "בעלת הבית" (2013), "שטוקהולם" (2016) ו"אנשים כמונו" (2019) מזמנים לקורא חוויית קריאה מענגת ו"קלילה" שבאותה שעה עצמה מכוונת חיצים חדים של ביקורת אל הקשרים מגוונים של אורחות חיינו כאן ועכשיו. זו ספרות חכמה ומשוכללת מאוד, שניכר בה קשב דק לשפה ומבט חכם וחודר לעולם הפנימי של היחיד תוך מודעות גדולה להקשרים חברתיים וסוציולוגיים.
יעקב מאיר
בשני ספרי הפרוזה שלו שראו עד כה מתגלה יעקב מאיר כיוצר מקורי, יחודי חכם ורב קסם. בספר הביכורים שלו "גם ציפור" (2012) תאר מאיר את מסען של דמויות שונות מירושלים לגליל על רקע מלחמת לבנון וסיפור הפינוי מגוש קטיף. בפרוזה עדינה וחכמה מאיר הספר ארועים היסטוריים מאז'ורים מבעד לתנועת הנפש והעלילה הנטווית בין שניים. ברומן "נחמיה" (2019) – פורש מאיר סיפור מסע המתרחש בתקופה סוערת בהיסטוריה היהודית – במזרח אירופה של המאה ה–17 על רקע צמיחת התנועה השבתאית. זהו רומן המהלך בגדולות. יש בו שילוב וירטואוזי של מסורות ספרותיות שונות (הספרות היהודית הקומית בעברית וביידיש, הספרות ההלכתית, ז'אנר סיפורי המסע). ניכרת בו הכרות עמוקה ואינטימית עם עולם הספר היהודי, עם ההיסטוריה של התקופה, ועם נפש האדם. המטען התרבותי העצום עימו מגיע יעקב מאיר אל מעשה היצירה הוא עושר השמור לבעליו לטובתו ובמעשה יצירה גדול משמש לו מצע ליצירה רעננה, מצחיקה, מעוררת מחשבה ועתירת קסם.
שירה סתיו
שירה סתיו פרסמה שני ספרי שירה: ספר הביכורים "לשון אטית" (2012) ו"שריר הלב" (2019). ספרים אלה מצטרפים לפועלה של סתיו כחוקרת ספרות ("אבא אני כובשת: אבות ובנות בשירה העברית החדשה" ועוד) וכמתרגמת (קרקעית חיינו: קובץ מקיף משירי המשוררת האמריקנית שרון אולדס ועוד). כתיבתה של סתיו בסוגות השונות היא עתירת חכמה ואומץ ויופי. בספר הביכורים שלה סיפרה סתיו בלשונה השירית המאופקת והסוחפת כאחת סיפור חניכה שיש בו סבך ומורכבות של היפרדות ועקירה. בספר שיריה השני שיש בו מעבר מן ה"לשון" (המוזכרת בכותרת הספר הראשון) אל ה"לב" ("שריר הלב" – כותרת הספר) יש מעקב רוטט אחר תנועה של קירבה ומרחק ביחסים אנושיים קרובים.
אלי שמואלי
אלי שמואלי פרסם עד כה שני ספרים בפרוזה, "אישוליים" (2015) ו"המשורר והחשפנית" (2020), וספר שירים אחד, "האל שהכזיב הוא אתה" (2017). בשלושתם הוא מתברר כמתבונן רגיש וקשוב להמיית היומיום, שמצליח למצוא את הפואטי גם בהישרדות אנושית קשה ושוחקת. בעבודות אפורות, בדירות מתפוררות, בבדידות בלתי פוסקת. לשמואלי יכולת נדירה ללכוד את הפכים הקטנים ביותר בנפש האנושית, בהיכרות של האדם עם עצמו, וביכולת שלו להתנסח מול העולם החיצוני. גם כשהוא לוקח את קוראיו יד ביד בצינורות המחלידים של עולב השיגרה, שמואלי מצליח תמיד למצוא יופי והומור ולרקום מהם ספרות מלאה, אנושית ורב-שכבתית.
לרשימה המלאה של הזוכות והזוכים >>>
ברכותינו!
קראו פחות
בוגרת העברית מונתה לתפקיד דוברת ומנהלת יח"צ של המכון הישראלי לדמוקרטיה
8 פברואר, 2022
נועה ברק-וושלר נבחרה לכהן כמנהלת מערך התקשורת והשיווק של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ותהיה אחראית על ניהול הדוברות ויחסי הציבור לרבות הקמפיינים הציבורים, נכסים דיגיטליים, מיתוג המכון ועוד.
בשלוש השנים האחרונות ניהלה נועה ברק-וושלר את מערך הדוברות, ההסברה ויחסי הציבור של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל הישראלית, שם בנתה והוציאה לפועל את התכנית האסטרטגיה השיווקית והתקשורתית של המשרד. הייתה אחראית על בניית קמפיינים במדיה המסורתית ובמדיה הדיגיטלית, יזמה כתבות ופרסומים על המשרד וסוכנות החלל הישראלית, הפיקה כנסים ואירועים בין-לאומיים, וניהלה את צוות הדוברות.
קרא עוד
קודם לכן עבדה מעל עשרים שנה בתקשורת הישראלית, בתאגיד השידור הציבורי וברשות השידור, במגוון תפקידים עיתונאיים בכירים בטלוויזיה וברדיו: עריכה והגשת תכניות אקטואליה בהן תכנית "יומן השבוע" ותכנית התחקירים "מבט שני", כתבות תחקיר ודוקומנטריה, הגשה ועריכת תכניות רדיו, בהן "חדשות הלילה" ו-"הכל דיבורים" ועוד.
לברק-וושלר, תואר ראשון בהצטיינות בתקשורת וביחסים בין-לאומיים ותואר שני בתקשורת פוליטית מהאוניברסיטה העברית, והיא תחליף בתפקידה את מיכל כהן שמונתה לראש אגף שיווק ותקשורת של האוניברסיטה העברית (וגם בוגרת האוניברסיטה).
ברכותינו!
צילום: יח"צ
למקור >>>
קראו פחות
יוזמה חשובה של בוגרי ובוגרות העברית
3 פברואר, 2022
ההיי־טק הישראלי נהנה מפריחה חסרת תקדים: רק בשנה האחרונה סטארט־אפים גייסו יותר מ-25 מיליארד דולר והונפקו יותר מ-20 חברות ישראליות בוול סטריט. מי שנהנה מכך היו בעלי המניות של החברות, ובהם מייסדים ועובדים שמכרו מניות בהיקף של מיליארדי דולרים. עובדה זו עוררה שיח ציבורי בנוגע להשפעה על הכלכלה הישראלית בכלל, ועל הפערים החברתיים־כלכליים הגדלים בפרט.
מתוך השיח הזה צמחה יוזמה חדשה בשם "אחד.שמונה", שנועדה לגרום להיי־טקיסטים לתרום לקהילה באמצעות הקצאת 1.8% מהמניות או האופציות שברשותם, לטובת השקעה בעמותות שונות שייבחרו על ידי חברי המיזם. את המיזם מובילים בוגרים בכירים בקהילת ההיי־טק הישראלית, ובהם יניב ריבלין, עומר זרחיה, סתו ארז, אביטל שטרנגולד, מאיה עזריה ואמילי ברג. משקיעים בכירים בתעשייה נרתמו אף הם לפרויקט והתחייבו לסייע ולתרום לו.
קרא עוד
באחד.שמונה, הכוונה להתחיל מלמטה, מהעובדים, כפי שנעשה ביוזמת הנתינה של וורן באפט וביל גייטס. כל עובד יכול להצטרף ללא תלות במעמדו, באמצעות חתימה על מסמך לא משפטי (Pledge), ובו המשקיעים מצהירים על רצון להעביר 1.8% מהאופציות שלהם לטובת צבר הכסף של קהילת אחד.שמונה. בין ההתחייבות לתרומה בפועל יכול לעבור זמן ממושך, לפעמים כמה שנים, מכיוון שחלק מהחברות עדיין פרטיות, ולא בטוח שתהיה דרך להנזיל את המניות, והאתגר הוא להגיע לכמות מהותית של עובדים. מנהלי המיזם מתכננים להשיק אותו באירוע חגיגי בשבועות הקרובים. בהשקה המתוכננת ישתתפו בכירים בתעשייה, והיא תלווה בקמפיין ממוקד בלינקדאין הקורא לכל העובדים בתעשייה להצטרף.
מי שהתחייב לתרום את כספו ייקח חלק גם בהחלטה לאן יועבר הכסף שייצבר. במסגרת אחד.שמונה תוקם ועדת השקעות, שתהיה מורכבת משורה של אנשי מפתח מהתעשייה, והיא תבחר עשרה מיזמים. מנהלי המיזם מבטיחים כי בוועדת ההשקעות יהיה ייצוג מלא לכל הפריפריות, וכן שוויון מגדרי מלא. למנהלי המיזמים שנבחרו תהיה האפשרות לנסות לשכנע את חברי ועדת ההשקעות בכך שהמטרה שהם פועלים למענה ראויה לכסף, באמצעות הצגה בסגנון הרצאת TED ב"דמו דיי" מיוחד שייערך אחת לרבעון. לאחר הצגת עשרת המיזמים יצביעו חברי ועדת ההשקעות של אחד.שמונה בפלטפורמה דיגיטלית ייעודית ויקבעו כיצד יחולק הכסף שנצבר במיזם.
בהמשך מתכננים במיזם לרתום את עובדי ההיי־טק לתרום בדרכים נוספות, מלבד באמצעות כסף. "אין סיבה שלא ננצל את המוחות הטובים שיש בהיי־טק כדי לעזור למיזמים הנבחרים, אם זה בשיווק, בהיבטים טכנולוגיים או בכל אופן אחר", אומרים בהנהלת המיזם.
קראו פחות
הסטארט-אפ הישראלי לטיפול בגלאוקומה
31 ינואר, 2022
גלאוקומה – המחלה שגורמת לאנשים לאבד את הראייה שלהם בהדרגה ולא מורגשת על ידי החולים עד שלא נהיה מאוחר מדי. המחלה הכרונית מובילה לעיוורון בלתי הפיך, ומשפיעה על בני 40+ בכל העולם. הטיפול נעשה בטיפות (שלרוב אנשים שוכחים) או ניתוח עיניים יקר מאוד שרק מספר קטן של רופאים המתמחים בתחום מסוגלים לבצע. בחברת בלקין ויז'ן, שנוסדה על ידי ד"ר מיכאל בלקין (בוגר האוניברסיטה העברית), סבורים כי אולי הפתרון נמצא במערכת טיפול לייזר אוטומטית עם יכולות למידה עצמית, בעלות נמוכה יחסית וטיפול שנתי של מספר דקות כדי לעזור למנוע או לעכב את אובדן הראייה.
קרא עוד
"העין היא כדור קטן מאוד עם נוזל תוך עיני שצריך להישאר בלחץ מסוים. אם הלחץ גבוה מדי, הוא דוחף את העצב האופטי המעביר מסרים למוח וגורם לנזק המתורגם לעיוורון", הסבירה דריה למאן-בלומנטל, מנכ"לית בלקין ויז'ן (ואף היא בוגרת העברית). "זה קורה בהדרגה. שדה הראייה מתכווץ, אבל החולים לא מודעים להידרדרות זו. רק ברגע שהם מתחילים לחוות ראיית מנהרה, הם מבינים שמשהו לא בסדר. זה בלתי הפיך, ולא ניתן לטיפול פשוט. במקרה של קטרקט, העדשה בעין מזדקנת ונהיית מעורפלת עם הגיל, אבל ניתן להחליפה בעזרת ניתוח. למרבה הצער, במקרה של גלאוקומה, עצבים אופטיים לא ניתן לשחזר. טיפולים קלאסיים לגלאוקומה מתמקדים בהורדת הלחץ בעין, באמצעות טיפות עיניים או ניתוח, אבל הם לא יעילים מספיק ויקרים מאוד.”
ההצעה של בלקין, המכונה "Eagle", מספקת 120 פולסי לייזר אוטומטיים לאזורים שונים בעין תוך כמה שניות. נכון לעכשיו, הטיפול נחקר במחלקה לרפואת עיניים במרכז הרפואי שיבא, ולאחרונה בניסוי קליני באירופה ובישראל.
קראו פחות
נבחרת המנהיגות המבטיחה של גלובס 2022
31 ינואר, 2022
פורסמו תוצאות פרויקט המנהיגות הצעירה של גלובס - רשימת 40 צעירים מבטיחים עד 40. הגשת המועמדות לפרויקט המנהיגות הצעירה של גלובס הייתה פתוחה לכולן ולכולם. גלובס חרת על דגלו ערכים של ייצוג הולם לכל הקולות והגוונים בחברה. הרשימה כוללת את הגברים והנשים מכל קצוות החברה הישראלית אשר מובילים שינוי בימים מורכבים אלו, את המנהיגות והמנהיגים ששמו עצמם בחזית ההתמודדות העסקית, החברתית, הסביבתית, החינוכית, המדעית והרפואית, את היזמות והיזמים ששינו כיוון ואת אנשי הניהול, החברה, הרגולציה והכלכלה שחושבים ופועלים מחוץ לקופסה.
השנה נכללו ברשימה 12 בוגרות ובוגרים של האוניברסיטה העברית מתוך יותר מ-2,000 מועמדים ומועמדות. בואו להכיר:
קרא עוד
דבי פרקש אולך - סמנכ"לית בכירה ואקטוארית ראשית, בריאות וחיסכון ארוך טווח, כלל ביטוח ופיננסים
רז הרצברג - מנהלת מוצר ראשית בוויז
מירי שמואלי - סמנכ"לית ארגון, תכנון, תקצוב ובקרה במשרד לביטחון הפנים
שירה ברלינר פולג - מ"מ ראש מה"ט ומנהלת תחום תעסוקת חרדים במשרד הכלכלה
קסאיי דמוזה פרנזמן - מנהלת תחום תוכניות חברתיות־כלכליות במטה לשילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה
אלעד מלכא - מייסד ומנכ״ל הלובי הציבורי ״האינטרס שלנו״
מוחמד היבי - שותף במחלקה המקצועית של חטיבת הביקורת בדלויט ישראל ומנהל את משרד הפירמה בנצרת
מורן שניידר רוזנבלום - ראשת אשכול חקיקה, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים
עינת גמזו לביא - מנהלת יחידת כלכלה ותקציבים בחברת מקורות
אור חרוש - סמנכ"ל ומנהל מטה, קבוצת הפניקס
פיראס קזמוז - משנה למנכ"ל וסמנכ"ל כספים בקינג סטור
סוזן עאוני חסן - משנה למנכ"ל בארגון ג'וינט-תבת
ברכותינו!
קראו פחות
ד"ר מור ניצן קיבלה מענק מהמועצה האירופית למחקר
25 ינואר, 2022
קרוב ל-400 חוקרים צעירים בתחילת הקריירה זכו במענקים של המועצה האירופית למחקר (ERC), ביניהם - ד"ר מור ניצן - חוקרת מבטיחה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מענקים אלה, בשווי ממוצע של 1.5 מיליון אירו כל אחד, יסייעו לחוקרים צעירים ושאפתניים להשיק פרויקטים משלהם, להקים את הצוותים שלהם ולרדוף אחר הרעיונות הטובים ביותר.
ERC הוא ארגון הממון האירופאי המוביל למחקרים פורצי דרך. ההצעות שנבחרו מכסות את כל תחומי המחקר, מיישומים רפואיים של בינה מלאכותית, למדע השליטה בחומר באמצעות אור, לעיצוב משטר משפטי הוגן. השנה, חוקרות מתחומים שונים זכו בכ-43% מענקים, עלייה מ-37% בשנת 2020 ואחוז הגבוה ביותר עד כה.
קרא עוד
ד"ר מור ניצן, מבית הספר למדעי המחשב והנדסה באוניברסיטה העברית, קיבלה מענק בסך 1,484,125 אירו עבור הפרויקט שלה ב"פענוח היבטים מרובים של זהות תאית מנתונים חד תאיים".
"תכנית המחקר שלי תתמודד עם אתגר הליבה בעידן החד-תאי, ותהפוך את הנתונים המורכבים הגדלים באופן אקספוננציאלי לתובנות ועקרונות לביולוגיה הבסיסית של מערכות רב-תאיות. היא תקדם את ההבנה והשליטה שלנו בהתנהגות רקמות קולקטיבית, ותחשוף את ההיבטים המרובים של זהות תאית בבריאות ובמחלה, ובכך צפויה להיות בעלת ערך הן למחקר בסיסי והן למחקר עתידי", הסבירה ניצן.
ד"ר מור ניצן בוגרת תואר ראשון בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי קוגניציה, תואר שני ודוקטורט בפיזיקה ופוסט-דוקטורט בבית הספר למדעי המחשב והנדסה, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. היא הייתה עמיתת מחקר ג'ון הארוורד וג'יימס ס. מקדונל באוניברסיטת הרווארד. כיום היא מרצה בכירה בבית הספר למדעי המחשב והנדסה באוניברסיטה העברית בירושלים, ועובדת בשיתוף עם המכון רקח לפיזיקה והפקולטה לרפואה.
קראו פחות
Redefine Meat גייסה 135 מיליון דולר
25 ינואר, 2022
חברת הסטארט-אפ הישראלית Redefine Meat, יצרנית מוצרי בשר על בסיס צמחי גייסה 135 מיליון דולר בסבב האחרון. הכסף נועד למימון קווי ייצור בישראל ובהולנד וגם להרחבת את השותפויות שלה עם מסעדות ברחבי העולם.
עד כה גייסה החברה כ-180 מיליון דולר וממשיכה את המגמה של החודשים האחרונים של השקעות גדולות (למעלה מ-100 מיליון דולר) בחברות מזון ישראליות. Future Meat, חברת הבשר המתורבת הישראלית שנוסדה בשנת 2018 על ידי פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית וממוקמת ברחובות, היא חברת ביו-טכנולוגיה שמייצרת מוצרי עוף, כבש ובשר העשויים מתאי בעלי חיים, גייסה 347 מיליון דולר בחודש דצמבר, ההשקעה הגדולה ביותר בחברת בשר מתורבתת עד כה. ביולי האחרון גייסה חברת סטארט-אפ ישראלית בשם Aleph Farms (מייסדת שותפה ו-CSO בחברה היא ד"ר שולמית לבנברג, בוגרת העברית) 105 מיליון דולר.
קרא עוד
Redefine Meat היא חברה מובילה בתחום בשר המבוסס צמחים. חברה נוספת בתחום היא SavorEat (אחד המייסדים הוא בוגר העברית פרופ' עודד שוסיוב), ושחקנית חדשה - Plantish (שבה שני בוגרים הם בין המייסדים: הילה אלימלך - סמנכ"ל מו"פ ורון סיקסיק - CSO), שחשפו לאחרונה פילה סלמון המבוסס חלבונים מן הצומח.
Redefine Meat נוסדה על ידי יזמים אשחר בן-שטרית (בוגר האוניברסיטה העברית) ואדם להב, והציגה את הסטייק המודפס הראשון שלה ב-2018. המוצרים, העשויים מתערובת של חלבון אפונה, סויה, סלק, חומוס ושומן קוקוס, עשירים בחלבון, לא מכילים כולסטרול וזהים בנראות, טעם ואופן הבישול לדבר האמיתי.
"השגנו רמה של עליונות בטעם ובמרקם שהפתיעו אפילו כמה מהשפים המוכרים ביותר בעולם, והיכולות הטכנולוגיות הייחודיות שלנו מאפשרות לנו להחליף כל חלק של הפרה בפעם הראשונה בהיסטוריה", אמר בן-שטרית.
מקור >>>
צילום: Redefine Meat
קראו פחות