In the Press

פרופ' שלמה מגדסי, חוקר במכון לכימיה ובמרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית, מונה לחבר באקדמיה הלאומית לממציאים של ארה"ב (NAI), הכוללת כ-1,400 חברים המייצגים כ-250 אוניברסיטאות ומוסדות מחקר. פרופ' מגדסי, עוסק בתחום החומרים, ובמיוחד בחלקיקים, ויישומיהם, בין היתר בתחומי אנרגיה והדפסת תלת מימד. לאורך השנים, פרסם פרופ' מגדסי כ-300 פטנטים כשחלקם הפכו למוצרים, תהליכים תעשייתיים ואף חברות סטארט אפ.

עם קבלת המינוי, הודה פרופ' מגדסי  לחברות וחברי האקדמיה האמריקנית וציין: "זהו כבוד גדול עבורי להיות חבר בקהילה האקדמית של הממציאים בארה"ב, אשר ממחישה את השילוב הנפלא בין מחקר אקדמי ויישומים תעשייתיים ואת רוח החדשנות באוניברסיטה העברית. אני מודה לחברי קבוצת המחקר שלי ולתמיכת האוניברסיטה במהלך השנים אשר אפשרו להגיע להכרה זו".

Noname Security הוקמה בתחילת 2020 על ידי בוגר העברית עוז גולן, המשמש כמנכ"ל החברה, ושי לוי, המשמש כ-CTO. הטכנולוגיה של החברה מספקת מענה כולל לאבטחה של ממשקי תוכנה שנחשבים לאחת מנקודות התורפה העיקריות ברשתות מחשבים תאגידיות. ממשקי תוכנה (API) הם החיבורים בין האפליקציות ושירותי הרשת השונים המאפשרים להם "לדבר" ביניהם. כך למשל, כשרוכשים ברשת או באפליקציה מוצר ומזינים את מספר האשראי דרך פייפאל, החיבור בין סליקה של פייפאל לאישור התשלום בחנות המקוונת מתבצע דרך אותו ממשק תוכנה - זה שהחברה מאבטחת. 

בניגוד לפתרונות הקיימים בשוק, שמסתפקים בהגנה פסיבית והתראה בזמן אמת בלבד, הפתרון של Noname Security מסוגל לבצע סריקה של המערכות הקשורות לממשק ולוודא שהן לא מכילות חולשות או פרצות אבטחה שעשויות להתבטא במהלך השימוש. מדובר בגישה שונה מרוב הפתרונות בשוק המתבססים אך ורק על ניתוח של תנועות ברשת המחשוב הארגונית במטרה להצביע על תקיפות פעילות. הפתרון של החברה מסוגל לבצע ניתוח של ההגדרות, התצורה, תנועות הרשת בזמן אמת וגם הקוד עצמו על מנת לאבחן את המגוון הרחב ביותר של בעיות אבטחה.

בדיקת דם חדשה, שקיבלה את הכינוי "ביופסיה נוזלית", פותחה באוניברסיטה העברית ומאפשרת לאתר פעילות חיסונית ודלקתית ברקמות. הבדיקה תאפשר להימנע מביופסיות מכאיבות ובדיקות הדמיה יקרות. נכון לעכשיו, הדרך העיקרית לבחון את בריאות המערכת החיסונית היא בדיקת דם הסופרת תאי דם לבנים בגוף, אך בדיקות אלו אינן תמיד מספיק יסודיות. זה לא מותיר לחולים ברירה אלא לבחור באמצעים פולשניים.

השיטה החדשה פותחה על ידי חוקרי העברית כדי לנטר תהליכים חיסוניים מורכבים בתוך רקמות ואיברים מרוחקים. השיטה מסתמכת על שני עקרונות ביולוגיים בסיסיים. ראשית, תאים גוססים משחררים שברי DNA לזרם הדם. שנית, ה-DNA של כל סוג תא מכיל דפוס כימי ייחודי.

ד"ר שלומי קוטלר, בוגר תכנית תלפיות לתואר ראשון ותואר שני במתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ודוקטורט ממכון ויצמן, הצליח להראות שזירה קוונטית של מערכות גדולות וזכה בתואר היוקרתי של כתב העת Physics World לפריצת הדרך של השנה בפיזיקה. זו הפעם הראשונה שמחקרו של מדען ישראלי נבחר לפריצת הדרך של השנה בדירוג היוקרתי. 

במחקר הראה ד"ר קוטלר כי אפשר לבצע שזירה קוונטית בין מערכות גדולות. שזירה קוונטית (entanglement) היא מצב שבו שני עצמים מקושרים ביניהם, כך שהתכונות או המצב של שניהם מסונכרנים, והם נשארים מסונכרנים גם כשמפרידים ביניהם. המחקר של קוטלר ועמיתיו נבחר מבין עשר פריצות הדרך של השנה שנכנסו לרשימה הסופית של כתב העת.