In the Press

בנוסף, חוקרים וחוקרות אזרחי אוקראינה כמו גם תלמידים ותלמידות לתואר מוסמך ודוקטורט, שלומדים במוסדות אקדמיים באוקראינה, מוזמנים להמשיך את פעילות המחקר במסגרת האוניברסיטה העברית. ההזמנה היא לשהות באוניברסיטה לתקופה של עד ארבעה חודשים, שבמהלכה תוצע לאורחים ולאורחות שיימצאו מתאימים לכך מלגה, וכן שהות חינם במעונות האוניברסיטה למשך ארבעה חודשים. 

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית ציין כי: "אנו באוניברסיטה העברית לא נשארים אדישים אל מול האסון המתרחש באוקראינה, ושולחים מסר של חיזוק ועמידה איתנה לעם באוקראינה. ליבנו עם העם האוקראיני ועם הסבל הנורא המתרחש שם שנובע מהתנהגות ברברית שאינה מתקבלת על הדעת". 

לפרטים נוספים >>>

בתחום מדעי החיים:

פרופ' רפאל מלאך -  בוגר תואר שני בנוירובילוגיה מהפקולטה לרפואה

פרופ' חרמונה שורק - בוגרת תואר ראשון בביו-כימיה ומיקרו-ביולוגיה מהפקולטה למדעי הטבע

בתחום מדעי החברה:

פרופ' רות לפידות - בוגרת תואר ראשון במשפטים מהפקולטה למשפטים

פרופ' אמנון רובינשטיין - תואר שני במשפטים מהפקולטה למשפטים

בתחום מדעי הרוח:

פרופ' גדעון שלח-לביא - תואר ראשון בארכיאולוגיה והמזרח הקרוב הקודם ולימודי אסיה מהפקולטה למדעי הרוח

ברכותינו!

מייסדי החברה הם ניר מינרבי (מנכ"ל), בוגר תלפיות של האוניברסיטה העברית ובעל תארים בפיזיקה והנדסת חשמל; ד"ר יהודה נוה (טכנולוג ראשי), מומחה לפיזיקה קוונטית ובוגר שלושה תארים מהאוניברסיטה העברית, שהקים והוביל את צוות תוכנות המחשוב הקוונטי ב-IBM חיפה; ואמיר נוה (מנהל פיתוח האלגוריתמים), אף הוא בוגר תלפיות ובעל תארים בפיזיקה והנדסת חשמל מהאוניברסיטה העברית - וגם בנו של ד"ר נוה.

לכתבה המלאה >>>

הלה בלום 
בשני ספרי הפרוזה שלה מזמינה הסופרת הילה בלום את קוראיה להתבוננות ספרותית מטלטלת ומפעימה בקשרי משפחה, בחידה הכרוכה תמיד בקיומו של הזולת, גם זה הקרוב ביותר, גם זה אשר הוא עצמך ובשרך – ילדך. בספרה הראשון "הביקור" (2011) טוותה הילה בלום ביד אמן דרמת מתח משפחתית. בספרה השני "איך לאהוב את ביתך"  מתבוננת הסופרת בקשר שבין אם לבת בעוצמה, בהעמקה, באומץ ובחכמה יוצאי דופן. יש בפרוזה של הילה בלום צרוף נדיר של יופי פיוטי, של מבט דק מן הדק בעולמות של רגש ושל תעוזה הניכרת באופן בו היא מנכיחה את האימה ואי הודאות והדאגה הכרוכות בקשרים האנושיים הגרעיניים ביותר.

נורית גרץ
בצד הישגיה כחוקרת רבת מוניטין של הספרות העברית והקולנוע הישראלי פיתחה נורית גרץ ערוץ ייחודי של כתיבה ספרותית הנשענת על בסיס תיעודי. אחרי "אל מה שנמוג" (1997), החותר לשחזור שורשי משפחתה בפולין, פרסמה את "על דעת עצמו" (2008), תיאור רחב של פרקים בחיי בן זוגה, עמוס קינן. ההיכרות האינטימית עם הגיבור מצטרפת למחקר ביוגרפי מדוקדק, לקריאת עומק ביצירתו ולהשלמת פערים פרי הדמיון היוצר. שילובים דומים מתממשים בספרים "ים ביני ובינך" (2015) על דמות האהוב העלום של רחל המשוררת, ו"מה שאבד בזמן" (2020), עדות אינטימית על ידידותה של המחברת עם עמוס עוז. גרץ משחזרת ביד אמן ובתנופה יצירתית פרשיות חיים ומרקמי יחסים בין דמויות הקרובות ללבה, והתוצאה היא מכלול מקורי המאתגר את החלוקות המקובלות בין סוגות הפרוזה.

נעה ידלין 
נעה ידלין היא סופרת מחוננת וברוכת כישרון, המציעה בספריה מבט סאטירי וביקורתי על מוקדי כח שונים של החברה הישראלית. ספריה "חיי מדף" (2010) "בעלת הבית" (2013), "שטוקהולם" (2016) ו"אנשים כמונו" (2019) מזמנים לקורא חוויית קריאה מענגת ו"קלילה" שבאותה שעה עצמה מכוונת חיצים חדים של ביקורת אל הקשרים מגוונים של אורחות חיינו כאן ועכשיו. זו ספרות חכמה ומשוכללת מאוד, שניכר בה קשב דק לשפה ומבט חכם וחודר לעולם הפנימי של היחיד תוך מודעות גדולה להקשרים חברתיים וסוציולוגיים.

יעקב מאיר 
בשני ספרי הפרוזה שלו שראו עד כה מתגלה יעקב מאיר כיוצר מקורי, יחודי חכם ורב קסם. בספר הביכורים שלו "גם ציפור" (2012) תאר מאיר את מסען של דמויות שונות מירושלים לגליל על רקע מלחמת לבנון וסיפור הפינוי מגוש קטיף. בפרוזה עדינה וחכמה מאיר הספר ארועים היסטוריים מאז'ורים מבעד לתנועת הנפש והעלילה הנטווית בין שניים. ברומן "נחמיה" (2019) – פורש מאיר סיפור מסע המתרחש בתקופה סוערת בהיסטוריה היהודית – במזרח אירופה של המאה ה–17 על רקע צמיחת התנועה השבתאית. זהו רומן המהלך בגדולות. יש בו שילוב וירטואוזי של מסורות ספרותיות שונות (הספרות היהודית הקומית בעברית וביידיש, הספרות ההלכתית, ז'אנר סיפורי המסע). ניכרת בו הכרות עמוקה ואינטימית עם עולם הספר היהודי, עם ההיסטוריה של התקופה, ועם נפש האדם. המטען התרבותי העצום עימו מגיע יעקב מאיר אל מעשה היצירה הוא עושר השמור לבעליו לטובתו ובמעשה יצירה גדול משמש לו מצע ליצירה רעננה, מצחיקה, מעוררת מחשבה ועתירת קסם.    

שירה סתיו
שירה סתיו פרסמה שני ספרי שירה: ספר הביכורים "לשון אטית" (2012) ו"שריר הלב" (2019). ספרים אלה מצטרפים לפועלה של סתיו כחוקרת ספרות ("אבא אני כובשת: אבות ובנות בשירה העברית החדשה" ועוד) וכמתרגמת (קרקעית חיינו: קובץ מקיף משירי המשוררת האמריקנית שרון אולדס ועוד). כתיבתה של סתיו בסוגות השונות היא עתירת חכמה ואומץ ויופי. בספר הביכורים שלה סיפרה סתיו בלשונה השירית המאופקת והסוחפת כאחת סיפור חניכה שיש בו סבך ומורכבות של היפרדות ועקירה. בספר שיריה השני שיש בו מעבר מן ה"לשון" (המוזכרת בכותרת הספר הראשון) אל ה"לב" ("שריר הלב" – כותרת הספר) יש מעקב רוטט אחר תנועה של קירבה ומרחק ביחסים אנושיים קרובים.

אלי שמואלי 
אלי שמואלי פרסם עד כה שני ספרים בפרוזה, "אישוליים" (2015) ו"המשורר והחשפנית" (2020), וספר שירים אחד, "האל שהכזיב הוא אתה" (2017). בשלושתם הוא מתברר כמתבונן רגיש וקשוב להמיית היומיום, שמצליח למצוא את הפואטי גם בהישרדות אנושית קשה ושוחקת. בעבודות אפורות, בדירות מתפוררות, בבדידות בלתי פוסקת. לשמואלי יכולת נדירה ללכוד את הפכים הקטנים ביותר בנפש האנושית, בהיכרות של האדם עם עצמו, וביכולת שלו להתנסח מול העולם החיצוני. גם כשהוא לוקח את קוראיו יד ביד בצינורות המחלידים של עולב השיגרה, שמואלי מצליח תמיד למצוא יופי והומור ולרקום מהם ספרות מלאה, אנושית ורב-שכבתית.

לרשימה המלאה של הזוכות והזוכים >>>

ברכותינו!