חדשות
לראות את השבי מעיניהם של החטופים
הדוקטורנטית ליאת אריאל מביה"ס לחינוך, אשר בן דודה שלומי זיו חטוף בעזה מה 7.10, יזמה את פרוייקט "המשקפיים של שלומי", אשר מדמה, באמצעות משקפי מציאות מדומה, את חוויית השבי והגיהנום שחווים החטופים למעלה מ-140 יום. מכון אקורד החל במחקר שמטרתו לבחון את האופן בו מציאות מדומה יכולה לשנות פרספקטיבה וכחלק מהמטרה להגביר תמיכה ציבורית בשחרור החטופים.
ביום שני, 26.02.2024, יוצב בפורום קמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית דוכן עם משקפי מציאות מדומה שיאפשרו למשתתפים לחוות את הזוועות שחשים החטופים בעזה. מוזמנות ומוזמנים להשתתף במחקר ולקחת חלק במאבק להשבת החטופים.
* ההשתתפות בניסוי מוגבלת למשתתפים בוגרים, ללא אבחנה או תסמינים של תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) או הפרעות אפילפטיות/נוירולוגיות
בוגר העברית - מנהל השרות המטאורולוגי
ד״ר עמיר גבעתי מונה לתפקיד מנהל השרות המטאורולוגי לאחר שוועדת האיתור לבחירת מנהל השירות המטאורולוגי המליצה למנותו לתפקיד.
ד"ר גבעתי הוא מומחה אקלים, שימש כמנהל יחידת המחקרים של רשות המים והיה אחראי, בין היתר, על הובלת פרוייקטים הידרואולוגיים. הוא גם שימש כסמנכ"ל ומדען ראשי בחברת "ניהול משאבי סביבה", והיה אחראי על פיתוח כלים בנושא השפעות מזג אוויר עבור רשויות בארץ ובעולם.
ד"ר גבעתי הוא בעל תואר ראשון בגאוגרפיה ויחסים בין-לאומיים, תואר שני בגאוגרפיה ותואר דוקטור במדעי האטמוספירה, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
ברכותינו!
צילום: לינקדאין
חוקרות וחוקרים בעברית יצרו הרכב של ננו-חלקיקים שהצליח להשמיד תאי לימפומה בעכברים
חוקרות וחוקרים מבית החולים הדסה עין כרם ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בחנו במחקריהם כיצד תאים סרטניים לומדים לחמוק מאפופטוזיס (תהליך שבו תא ממית את עצמו באופן מתוכנן) וכך תורמים להתפתחות גידולים ממאירים. במחקר משתתפים: פרופ’ דינה בן-יהודה, רופאה מומחית להמטולוגיה, מכהנת כפרופסור בקתדרה להמטולוגיה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ומנהלת המערך ההמטולוגי במרכז הרפואי הדסה; פרופ’ שמעון בניטה, השלים את התואר הראשון, השני והדוקטורט בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית ואף ניהל אותו; ד"ר טאהר נסאר, השלים תואר ראשון פעמיים (כימיה ורוקחות), תואר שני ודוקטורט בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית. כיום חוקר עמית ובכיר במחלקה לרוקחות, מנהל מעבדת מחקר ויזם בחברות הזנק בארץ בתחום הפארמה, בעיקר פיתוח ננו-טכנולוגיה וסינתזה של תרופות בתחום הסרטן, מחלות דלקתיות והשמנת יתר; ד"ר ריקי פרלמן, השלימה תואר ראשון, שני ושלישי באוניברסיטה העברית והשתלמות בתר-דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס; ד"ר איהאב עבד אלרחמן, השלים תואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון ותואר שני ודוקטורט במחלקה לגנטיקה של האדם בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית.
לדברי פרופ’ בניטה, “המטרה במחקר זה הייתה למקד את החלבון הקטן tLivin בתאים הסרטניים מבלי לפגוע בתאים הבריאים. לפיכך השתמשנו בננו-טכנולוגיה ויצרנו הרכב של tLivin וליגנד של CD40 שהצליח להתביית רק על התאים הסרטניים שמבטאים ביתר את הקולטנים ל-CD40. כך למעשה פיתחנו טיפול אפשרי ללימפומה שהיא סוג של סרטן הדם. אנו מקווים שטיפולים המשלבים tLivin וליגנד של CD40, עם או בלי כימותרפיה, כלואים בננו-חלקיקים ייבחנו בניסויים קליניים בהמשך ויהיו חלק מננו-רפואה מותאמת אישית לסרטן”.
לדברי ד”ר נסאר, “למעשה פיתחנו מערכת אספקת תרופות משולבת עם חלבונים פעילים שיכולה לטפל בסרטן מפושט ועמיד לכימותרפיה. חלקיקי הננו תוכננו ונרקחו כדי להעביר תרופות ישירות לתאים הסרטניים. דיוק זה משפר את היעילות ומפחית תופעות לוואי. בנוסף, ננו-חלקיקים יכולים לשחרר תרופות בהדרגה וכך מאפשרים טיפול מותאם אישית בסרטן עם תוצאות משופרות”.
בוגר העברית מונה למבקר הפנים של כלל החזקות וכלל ביטוח
תומר דוד נבחר לתפקיד מבקר הפנים של כלל החזקות וכלל ביטוח לאחר תהליך מיון יסודי ומקצועי על ידי ועדת איתור של החברה. תומר החל את דרכו בחברה לפני כ-14 שנה. בשנתיים האחרונות, כיהן כחשבונאי ראשי של הקבוצה ובמהלך 4 השנים האחרונות ניהל את תחום ה-SOX.
תומר בעל ניסיון בעבודת ביקורת בגופים פיננסיים מורכבים, בממשקים עם תחום הביקורת בחברה, עם רגולטורים ועם הדירקטוריון וועדותיו. מתוקף תפקידיו בחברה, תומר הינו בעל היכרות עם מערכות הארגון והבנה מעמיקה בתהליכים מיכוניים, ותפעוליים מורכבים, ניסיון ניהולי רב וראייה מערכתית רחבה. הוא אמור להיכנס לתפקידו בחודש יוני הקרוב, לאחר תהליך חפיפה סדור, ובכפוף לאישור הממונה על רשות שוק ההון.
תומר דוד בעל תואר ראשון בכלכלה ובחשבונאות של האוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר M.B.A במנהל עסקים של המכללה למנהל.
ברכותינו!
צילום: לינקדאין
משלחת של האוניברסיטה העברית לטיפוח קשרים אקדמיים בהודו
משלחת מכובדת של האוניברסיטה העברית בירושלים ביקרה לאחרונה בהודו כדי לחזק את הקשרים האקדמיים עם מספר אוניברסיטאות מובילות. הביקור נועד לטפח הזדמנויות לשיתוף פעולה במחקר, חילופי סטודנטים ואנשי סגל, ושיתוף ידע ומומחיות בתחומים אקדמיים שונים.
את המשלחת הוביל פרופ' אורון שגריר, סגן הנשיא לבין-לאומיות. בין חברי המשלחת: פרופ' שלמה מגדסי, יו"ר מרכז היזמות, המכון לכימיה והמרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה; פרופ' שאול בורדמן, דיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של רוברט ה. סמית; פרופ' מיכל גולדברג, סגנית דיקן למחקר ולבין-לאומיות, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע.
הביקור כלל פגישות עם נציגים מכמה אוניברסיטאות הודיות בולטות: Indian Institute of Technology Delhi; All India Institute of Medical Sciences; Tata Institute of Fundamental Research; Indian Institute of Technology Bombay; Indian Institute of Science; National Centre for Biological Sciences; Indian Institute of Management Bengaluru.
"אנו שמחים על ההזדמנות לחזק את הקשרים שלנו עם אוניברסיטאות הודיות מובילות ולפתח דרכים לשיתוף פעולה. ביקור זה מייצג מחויבות לטיפוח קשרים אקדמיים, קידום חילופי תרבות ותרומה להשכלה גבוהה והידע העולמי. אנו מאמינים כי באמצעות עבודה משותפת נוכל ליצור הזדמנויות משמעותיות לסטודנטים ולסגל מישראל ומהודו", אמר פרופ' אורון שגריר.
בהתייחסותו לקשרים הקיימים עם האוניברסיטאות ההודיות, הוסיף, "שיתוף הפעולה המשגשג שלנו עם מוסדות להשכלה גבוהה הודים מובילים, העשיר באופן משמעותי את הנוף האקדמי באוניברסיטה העברית בירושלים. באמצעות שותפויות מוסדיות אסטרטגיות, החוקרים והיזמים המובילים שלנו עוסקים בשיתופי פעולה משמעותיים עם עמיתיהם ההודים ומשלבים את עולמות המחקרשלהם עם חדשנות מעשית.”
עגבניות שרי ישראליות שמייבשות את עצמן
לא רק שמדענים ישראלים יצרו את עגבניות השרי המודרניות, הפופולריות כל כך ברחבי העולם, אלא שכעת חוקרים בסטארט-אפ בתחום הפודטק Supree ייצרו זן של הפרי שאף מתייבש על הגפן כשהוא גדל בשמש.
"לעגבניות יש תכונה של סדקים זעירים הנקראים מיקרו-סדקים", סיפרה ל-NoCamels סמנכ"לית אסטרטגיה וצמיחה של החברה יאנה וולדמן (בוגרת האוניברסיטה העברית). "זו תכונה ידועה ולא המצאנו אותה, אבל ידענו שבגידול קלאסי מוציאים אותה מהזנים".
זן העגבניות Supree נוצר במיוחד כדי לשמר את הסדקים הזעירים אשר מתרחבים עם הזמן ומאפשרים ללחות בתוך הפרי להתאדות באופן טבעי. זה שומר על הטעם והצבע שהופכים את עגבניות השרי לכל כך מושכות, וגם משמר את היתרונות התזונתיים, כמו נוגדי חמצון וויטמינים, שהופכים אותן למזון-על.
עד להבשלת העגבניות, הן מאבדות כ-80 אחוז ממשקלן באמצעות אידוי. הם נקצרים לפני שכל תכולת המים של הפרי תתאדה. בעוד שהעגבניות עשויות לעבור תהליך ייבוש מוגבל נוסף, לא מוסיפים בתהליך הייבוש חומרים משמרים אחרים שאינם טבעיים.
Supree היא חברת בת של NRGene Technologies (נוסדה על ידי בוגר האוניברסיטה העברית - ד"ר גיל רונן), מנס ציונה, אשר מיפתה בעבר את הגנום של תפוחי אדמה מתוקים, לחם ואפילו פסטה. הסטארט-אפ מתמחה בייבוש עצמי של פירות וירקות, תוך שימוש בטכנולוגיה המתקדמת של NRGene ובפיתוחים של בינה מלאכותית.
בוגרת העברית מונתה ל-CHRO ב-Travelier
יעל יהודאי מונתה לתפקיד סמנכ"לית משאבי אנוש בקבוצת הטראוול-טק Travelier ותוביל את ניהול משאבי האנוש בשש חברות הקבוצה ברחבי העולם, המעסיקות כיום מעל 500 עובדים ונמצאת בתהליכי צמיחה וגיוס.
יהודאי עבדה בשמונה השנים האחרונות בענקית הגיימינג Playtika ושימשה בתפקידה האחרון כסמנכ"לית משאבי אנוש של החברה. יהודאי היתה אחראית על הובלת מערך ה-HR הגלובלי, בארגון המונה מעל 4,000 עובדים הפזורים ב-17 משרדי החברה ברחבי העולם. במקביל לעבודתה, שימשה יהודאי כמנטורית בהתנדבות בפרויקט "מדברות" היוצר מפגשים בין מנהלות בכירות ובין נשים המבקשות ללמוד ולפתח קריירה משמעותית בעולם העסקי.
יעל בעלת תואר ראשון בכלכלה וניהול ותואר שני בייעוץ ארגוני מהאוניברסיטה העברית.
Travelier משמשת כ-HQ של חברת Bookaway אשר הוקמה בשנת 2017 על ידי נועם טויסטר, דיויד יצחקי ועומר טשכמר, שלושתם חובבי טיולים בעולם שנחשפו לפער בין היכולות הטכנולוגיות לבין יישומן במדינות שונות והחליטו למצוא פתרון אשר יגשר עליו. החברה מובילה מהפכה בהרגלי הזמנת תחבורה בין עירונית ומאפשרת למיליוני תיירים ונוסעים מקומיים לתכנן מראש את הנסיעות, להזמין מקום ולהימנע ממפח נפש ותקלות כתוצאה מתפוסת יתר או פער בין הציפיות לחווית הנסיעה, בדומה למהפכה שעברו תעשיות הטיסות והמלונות בעשורים הקודמים. בתקופת הקורונה רכשה Travelier חברות הפועלות בתחומים דומים בעולם וצמחה במהירות וכיום החברה מובילה בתחום הזמנת כרטיסי נסיעה אונליין לתחבורה בין עירונית בעולם.
לכתבה המלאה >>>
קרדיט: אוהד רומנו
בואו להיות קב"נים בצה"ל
תמיד חלמתם לחולל שינוי בחיים של אנשים ולעזור להם באמצעות טיפול נפשי? להשתלב בסביבה ערכית ומשמעותית, להרגיש שייכות ולהתפתח אישית ומקצועית?
יש לנו מקום בשבילך!
בימים אלו של לחימה מתמשכת אנו מזמינים אתכם ואתכן, בוגרות ובוגרי תואר ראשון או שני בעבודה סוציאלית ובוגרי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, לחזור לשירות קבע ולהיות חלק ממשפחה גדולה ומתפתחת של קב״נים מעולים בחזית העשייה:
- מגוון רחב של תפקידים מרתקים ביחידות סגורות ופתוחות בכל רחבי הארץ
- תנאי ההעסקה מצוינים, רכב צמוד בתפקידים קדמיים
- חזרה לשירות קבע בצה"ל בהיקף של משרה מלאה
- צמיחה והתפתחות מקצועית מובטחת - יום לימודים בשבוע והדרכה אישית
פרסי רוטשילד 2024
זוכי פרס רוטשילד לשנת 2024 נבחרו בדצמבר 2023 על ידי ועדה אקדמית בראשות פרופ' יוסף (יוסי) קלפטר. פרופ' קלפטר הוא חתן פרס רוטשילד במדעי הכימיה (2004), חתן פרס ישראל (2020) ונשיא אוניברסיטת תל אביב לשעבר (2009-2019).
טקס הענקת הפרס וסימפוזיון מתוכננים לספטמבר 2024 בספרייה הלאומית.
בוגרת אחת ושני בוגרים של האוניברסיטה העברית זכו בפרס היוקרתי:
מתמטיקה: פרופ' תמר ציגלר, האוניברסיטה העברית בירושלים
מדעי הכימיה: פרופ' אורי בנין, האוניברסיטה העברית בירושלים
מדעי הסביבה: פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן למדע
ב-1959 יסדה קרן "יד הנדיב" את פרסי רוטשילד במטרה לתמוך, לעודד ולקדם את המדעים ואת מדעי הרוח בישראל. הפרסים מוענקים כאות הוקרה על פרסומים מקוריים וחשובים בתחומי הידע הבאים: מתמטיקה, מדעי המחשב והנדסה, כימיה ופיסיקה, מדעי החיים, מדעי היהדות, מדעי הרוח והחברה.
אני, אחרי 7 באוקטובר - מאמר של בוגר העברית, פרופ’ שחר ארזי
מאמר נפלא של פרופ' שחר ארזי מהמחלקה למדעי המוח של האוניברסיטה העברית בירושלים (ובעל שלושה מתאריו מהעברית):