check
חדשות | ארגון בוגרי העברית

חדשות

Israel Science Foundation awarded grants to 7 Hebrew University alumni

שבעה פרופסורים בוגרי העברית יקבלו מענקי "מחקרים פורצי דרך" של הקרן הלאומית למדע

12 ספטמבר, 2022


11 פרופסורים מהאוניברסיטה העברית, ממכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב והטכניון השתתפו בטקס בבית הנשיא בירושלים, שבו הוכרז על מתן מענקי "מחקרים פורצי דרך" של הקרן הלאומית למדע. המענקים נועדו לממן מספר קטן של חוקרים מעולים בכל תחומי הדעת בהתבסס על הצלחתם בעבר ועל כיוונם המחקרי העתידי.

נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בנאומו: "התכנסנו כאן על מנת לברך את זוכי המענקים למחקרים פורצי דרך של הקרן הלאומית למדע. אך עוד יותר מכך, אנו ניצבים כאן על מנת להפגין את תמיכתנו הממשית במסעם הארוך, והכמעט בלתי-נתפס, אל תוך עתידנו". הנשיא הוסיף כי "מה שהנשים והגברים הללו השיגו - אגב שנים של התמודדות עם נתונים ופיענוח של ההיסטוריה, החברה, והטבע; של התנגדות מצד עמיתיהם ומשפחותיהם; של התגברות על מכשולים רבים וספקות עצמיים; של כישלונות וטעויות, לכאורה - בקיצור, מה שהחוקרים הללו עשו ישנה את חיינו". הנשיא סיכם ואמר: "זוכי המענקים היום, ביחד עם זוכי מענקים אחרים מהקרן הלאומית למדע, מייצגים את המיטב של המחקר המדעי. הודות לקרן הלאומית למדע, החוקרים הישראלים ממשיכים לעמוד בחזית פריצות הדרך אשר משפרות את בריאות האדם, תורמות לבניית חברות מכילות ומשגשגות, ומעמיקות את הבנתנו את קיומנו. הקרן הלאומית למדע גם תורמת למחקר של אולי האתגר הגדול מכולם: משבר האקלים. וכפי שהסכמי אברהם הראו, למדע יש את הכוח לקרב בין אנשים, באופן חוצה-גבולות ואמונות, ובכך להמחיש שוב את החיוניות של שיתוף הפעולה האזורי החדש".

קרא עוד

מתוך 11 הזוכות והזוכים - 7 הם בוגרי האוניברסיטה העברית!

  • פרופ' אלישבע באומגרטן, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על תולדות יהודי אשכנז מסוף המאה ה-13 עד לתחילת המאה ה-15
  • פרופ' חגי ברגמן, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על הקשר בין הפרעות שינה לבין מחלות ניורולוגיות כגון פרקינסון
  • פרופ' גלעד הרן, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר לפיתוח כלים למחקר המצב האנרגטי של חלבונים
  • פרופ' דן יקיר, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר על השפעות המערכות האקולוגיות באפריקה על האקלים
  • פרופ' אריאל כנפו-נעם, האוניברסיטה העברית: לקידום מחקר על ההתפתחות ההתנהגותית של ילדים
  • פרופ' טובה מילוא, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר בתחום הביג-דאטה
  • פרופ' מאיר שחר, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר בתחום הדת והסביבה בסין

הזוכות והזוכים הנוספים:

  • פרופ' אילן מרק, הטכניון: לקידום מחקר בתחום ה"כיראליות" הכימי.
  • פרופ' רותם שורק, מכון ויצמן למדע: למחקר בתחום מערכות החיסון של בקטריות נגד וירוסים.
  • פרופ' עמוס תנאי, מכון ויצמן למדע: לקידום מחקר בתחום התבגרות הדם.
  • פרופ' קרן אברהם, אוניברסיטת תל אביב: לקידום מחקר לטיפול בחרשות.

ברכותינו!

למקור >>>

קראו פחות
IBM-Technion and the Hebrew University of Jerusalem Joint venture announced

האוניברסיטה העברית והטכניון בשיתוף פעולה עם חברת IBM לקידום הבינה המלאכותית

11 ספטמבר, 2022


הטכניון והאוניברסיטה העברית בירושלים חתמו על שיתוף פעולה עם חטיבת המחקר של חברת IBM לקידום יכולות הבינה המלאכותית ושימושיה.  שיתוף הפעולה הוכרז במסגרת ועידה שקיימה IBM בתל אביב, במלאת 50 שנה להקמת מעבדת המחקר של החברה בישראל.

בינה מלאכותית משפיעה על חיי היום יום של כולנו והיא מנוע צמיחה מרכזי בעולם העסקי. כמויות הדאטה ההולכת וגדלות דורשות מארגונים לפתח יכולת טכנולוגית מתקדמת בכדי להשמיש בינה מלאכותית בקנה מידה רחב – אתגר המצריך השקעה רבה במחקר ופיתוח. לאור העובדה שבישראל יש מחסור חמור בבעלי תואר מתקדם במדעי המחשב, והצורך הגובר של האקדמיה במימון ובהבאת מיומנויות וכישורים מהעולם העסקי, החליטה חטיבת המחקר של IBM להשיק שיתוף פעולה עם הטכניון והאוניברסיטה העברית.

קרא עוד

במסגרת שיתוף הפעולה, שיתפרס על פני שלוש שנים, ייערכו  מחקרים למציאת פתרונות חדשים בעולם הבינה המלאכותית בשלושה תחומים עיקריים: עיבוד שפה טבעית, האצת גילויים לפיתוח תרופות ומחשוב רב-ענני (Multi-Cloud) שיתמוך בחישובי בינה מלאכותית מבוזרים. IBM תממן את עבודת המחקר שיבצעו דוקטורנטים בפקולטות שונות בטכניון ובאוניברסיטה העברית בהשקעה של מיליוני שקלים.  

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, ציין כי: "השילוב של חברת טכנולוגיה מובילה כמו IBM יחד עם החוקרים והחוקרות המצויינים שלנו, הוא שילוב שנותן מענה אופטימלי למהפכת המידע והמהפכה החישובית. עם הביקוש ההולך וגובר לרופאים חישוביים המתמחים בלמידה ממוחשבת אלגוריתמיקה ומדעי המחשב, החיבור לחברת הטכנולוגיה IBM כבר בשלבים מוקדמים של המחקר, יוביל לפריצות דרך יוצאות דופן במדע וברפואה".

פרופ' קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, אמר: "לטכניון ולמעבדת המחקר של IBM קשרים הדוקים וחמים כבר שנים רבות, עוד מאז הקמתה. בשנים האחרונות מתקיימת בטכניון פעילות מעמיקה ונרחבת ב-AI במגוון תחומים. שיתוף הפעולה עם IBM, אותו יובילו חוקרים העוסקים בתחום, יהווה מכפיל כוח למחקר ולפיתוח בתחום. אנו מברכים על שיתוף הפעולה המחקרי שיתרום רבות לשני הגופים".

ד"ר איה סופר, מנהלת המעבדה בישראל וסגנית נשיא עולמית לבינה מלאכותית בחטיבת המחקר של IBM ובוגרת האוניברסיטה העברית, בירכה על שיתוף הפעולה: "תעשיית ההייטק הישראלית מקבלת היום חיזוק משמעותי להמשך הצלחתה. שיתוף הפעולה עם הטכניון והאוניברסיטה העברית יוליד כאן כישרונות חדשים ומלומדים, אשר יבצעו מחקרים פורצי דרך למינוף הבינה המלאכותית ושיפור חיינו. אני גאה בחטיבת המחקר העולמית של IBM שהחליטה להשקיע במהלך החשוב הזה שיזמנו". 

קראו פחות
Shai Sabbah - The Connection Between Light and Depression

חשיפה לאור מסייעת בטיפול בתסמיני דיכאון

8 ספטמבר, 2022


חשיפה לאור תורמת לבריאות רק כשהיא מתרחשת ב"זמן הנכון", כלומר בשעות היום. לעומת זאת, חשיפה לאור בשעות הלילה עלולה להוביל לדיכאון וחרדה, והיא מעלה את הסיכון למחלות שונות כמו סרטן, מחלות לב וכלי דם, התמכרויות ועוד. מחקר חדש בהובלתו של ד"ר שי סבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית מוצא כי עוצמת תאורה משנה את הפעילות באזורי מוח שמעורבים בוויסות מצב הרוח, הרגש, הזיכרון וקבלת החלטות.

קרא עוד

המחקר הנוכחי, שהתפרסם בכתב העת המדעי Proceedings of the National Academy of Sciences והתבצע בשיתוף פעולה של האוניברסיטה העברית עם המחלקה למדעי המוח שבאוניברסיטת בראון שבארה"ב, התבסס על מחקרי עבר בחיות שמצאו כי ישנם חלקים במוחם של בעלי חיים, הרגישים לעוצמת האור בסביבה. המחקרים חשפו כי ישנה רשת עצבית בקליפת המוח, שמעבר של אור דרכו משפיע על מצב הרוח. הפעלה מוגברת של הרשת העצבית הובילה לדיכאון, ולעומת זאת, השתקה של הרשת העצבית הגנה על החיות מפני דיכאון.

במחקר הנוכחי, החוקרים בחנו האם קיימת רשת עצבית דומה בקרב בני אדם, והאם גם בקרבם הפעילות העצבית בקליפת המוח מושפעת מעוצמת האור בסביבה. לשם כך, השתמשו ד"ר סבח וצוות החוקרים בשיטה המכונה "דימות תפקודית" (fMRI), המודדת את זרימת הדם במוח ומשמשת כמדד לפעילות עצבית. עשרים מתנדבים השתתפו בניסוי שבמהלכו הם הוכנסו לסורק fMRI אשר מדד את פעילות המוח שלהם בתגובה לתאורה בעוצמות אור שונות. החוקרים גילו 26 אזורי מוח שונים שהפעילות העצבית בהם עלתה או ירדה ככל שעוצמת התאורה השתנתה. המחקר גילה כי חשיפה לאור דיכאה את הפעילות העצבית במוח.

ד"ר סבח מוסיף כי "להפתעתנו, השפעת האור על הפעילות העצבית הייתה ארוכת טווח והפעילות העצבית באזורים אלו נשארה נמוכה אפילו לאחר שהאור כבה. כלומר, גם חשיפה קצרה לאור יכולה להשפיע על הפעילות בקליפת המוח הקדמית". ד"ר סבח סיכם את המחקר וטען כי החשיפה לאור משפיעה על בני האדם באופן דומה להשפעתם של תרופות נוגדות דיכאון, "ידוע שהפעילות העצבית באזורים אלו בקליפת המוח הקדמית, שנמצאו רגישים לאור, גבוהה יותר בבני אדם הסובלים מדיכאון. לעומת זאת, מתן תרופות נוגדות דיכאון והתאוששות מדיכאון מוביל לירידה בפעילות העצבית. לכן, בדומה להשפעה של נוגדי דיכאון, גם אור מדכא את הפעילות העצבית באזורי מוח אלו".

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות
Maj.Gen. Herzi Halevy - Chief of IDF

בוגר העברית נבחר לתפקיד הרמטכ"ל ה-23

5 ספטמבר, 2022


סגן הרמטכ"ל, אלוף הרצי הלוי, נבחר לתפקיד הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל. שר הביטחון בני גנץ הודיע על החלטתו לראש הממשלה יאיר לפיד ולרמטכ"ל אביב כוכבי והיא התקבלה בתום התייעצויות שנערכו בחודשיים האחרונים. במהלך השבוע הקרוב יעביר שר הביטחון את שמו של הלוי לוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה, בראשות שופט בית המשפט העליון (בדימוס) מני מזוז (בוגר העברית בעצמו). בכפוף לאישורה - יעבור המינוי לאישור הממשלה.

"האלוף הלוי הינו הקצין המתאים ביותר", אמר גנץ. "זאת, גם מבחינת הניסיון המבצעי העשיר שיש לו במגוון זירות פעולה וגם מבחינת יכולותיו הפיקודיות וגישתו לסוגיות צבאיות שונות, אותן הוכיח לאורך שנות שירותו בשטח ובמטה".

קרא עוד

הלוי בעל תואר ראשון בפילוסופיה ומנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שני בניהול משאבים לאומיים מהאוניברסיטה לביטחון לאומי בוושינגטון, נשוי ואב לארבעה ילדים. הרמטכ"ל היוצא, רב-אלוף אביב כוכבי, אף הוא בוגר תואר ראשון בפילוסופיה של האוניברסיטה העברית.

בראיון של הניו יורק טיימס, בשנת 2013, הלוי אמר כי הוא מצא שלימודי הפילוסופיה מועילים בהרבה לאנשי צבא מלימודי מנהל עסקים. "אנשים נהגו לומר לי שמנהל עסקים הוא בשביל החיים המעשיים והפילוסופיה היא בשביל הרוח", אמר אז הלוי לעיתון, "במשך השנים מצאתי שזה בדיוק ההפך – מצאתי הרבה יותר שימושים מעשיים לפילוסופיה".

ברכותינו!

צילום: צה"ל

קראו פחות
Startup Mapping Project - fresh.fund, AWS, DreamIt

מיפוי הסטארטאפים הגדול הגיע לאוניברסיטה העברית!

1 ספטמבר, 2022


אל תפספסו הזדמנות להיכלל במיפוי הסטארטאפים הגדול בהובלת AWS ,fresh.fund ו-Dream It!
יזמים ויזמיות, בכל ורטיקל או תחום, שלמדו באוניברסיטה העברית, מוזמנות ומוזמנים להירשם בקישור כדי להופיע במיפוי  >>>
מכירים או מכירות מיזם שפשוט חייב להיות חלק מהמיפוי? הפיצו הלאה או מלאו את טופס הממליצים >>>

קרא עוד

מוזמנים גם לפנות אלינו בכתובת המייל - contact@startup-mapping.com

קראו פחות
Adina Shapira - Chairwoman of the Friends of the Israel Museum

עדינה שפירא מונתה ליו"ר אגודת ידידי מוזיאון ישראל

30 אוגוסט, 2022


עו"ד עדינה שפירא מונתה לתפקיד יו"ר אגודת הידידים של מוזיאון ישראל בירושלים. אגודת הידידים תומכת בפעילות הרחבה של המוזיאון דרך מעורבות פעילה, טיפוח קשרים עם שוחרי האומנות והתרבות והפצת דבר המוזיאון לציבור הרחב. קרוב לעשור ששפירא חברה בוועדה לרכישת אמנות ישראלית עכשווית "כאן ועכשיו" של מוזיאון ישראל וכן הייתה מעורבת בפעילות נוספת של המוזיאון עם דגש על הנגשת פעילותו לכלל הציבורים השונים בישראל. שפירא במקצועה עורכת דין שותפה במשרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות' ומתמחה בייצוג לקוחות בעסקאות מיזוגים ורכישות ובעסקאות השקעה בין-לאומיות.

קרא עוד

בנוסף לעבודתה המשפטית שפירא מעורבת בשלל עמותות, תוכניות וארגונים פילנתרופים בישראל. היא מכהנת כדירקטורית בקרן המשפחתית Bader Philanthropies וייסדה את המשרד הפילנתרופי מובדראת. בנוסף מכהנת בדירקטוריון הישראלי של עמותת רשת התורמים ובדירקטוריון הבין-לאומי של רשת התורמים היהודים (Jewish Funders Network), יושבת ראש דירקטוריון ימק"א בין-לאומית ירושלים וחברת הועד המנהל של עמותת עונת התרבות בירושלים. שפירא משמשת בוועדת המיזוגים והרכישות של ה-International Bar Association.

לאחרונה רכשה קבוצת הרכישה של אגודת ידידי מוזיאון ישראל יצירות עבודות אמנות ישראלית עבור המוזיאון הכוללות 17 עבודות מאת 8 אמנים ישראלים. בין היצירות שרכש המוזיאון: "אנשי כדור הארץ" של האמנית הישראלית המצליחה בעולם מיכל רובנר, חמש יצירות חדשות מאת חתן פרס ישראל דני קרוון, היצירה "טפט" של האמנית הישראלית-אירנית אלהם רוקני ועוד.

למקור >>>
צילום: מושיק ברין

קראו פחות
Honorable Avital Chen - President of the Communal Courts

השופט אביטל חן מונה לנשיא בתי המשפט הקהילתיים

30 אוגוסט, 2022


נשיאת בית-המשפט העליון, השופטת אסתר חיות מינתה השבוע בהסכמת שר המשפטים גדעון סער, את השופט הבכיר אביטל חן לתפקיד נשיא בתי המשפט הקהילתיים

השופטת אסתר חיות: "פרויקט בתי המשפט הקהילתיים הוא אחד החשובים שמובילה הרשות השופטת. זהו מודל חדשני אשר חותר לשיקום במסגרת הקהילה כאמצעי למניעת פשיעה חוזרת. עבור המשתתפים בפרויקט נבנית תוכנית שיקום ייחודית, המופעלת בליווי ובשילוב של גורמי התביעה, הסנגוריה, שירות המבחן וגורמי הרווחה ובהובלת השופטים הקהילתיים ורכזי בתי המשפט הקהילתיים, במטרה לסייע לנאשמים לצאת ממעגל הפשיעה ולשקם את חייהם.

קרא עוד
לאחר מספר שנים שבהן פעל הפרויקט בהצלחה כפיילוט על פי החלטת הממשלה, נחקק לאחרונה חוק סדר הדין הפלילי המעגן בחקיקה את פעילות בתי המשפט הקהילתיים. אני מברכת על מינויו של השופט הבכיר אביטל חן כנשיא בתי המשפט הקהילתיים. השופט חן הוא בעל ניסיון רב כנשיא וכשופט בתחומי משפט שונים וכן שימש כממונה על העברת ניהול בתי המשפט הקהילתיים לאחריות מלאה של הנהלת בתי המשפט. אני מאחלת לנשיא אביטל חן הצלחה רבה בתפקיד."

השופט אביטל חן בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

למקור >>>
צילום: דוברות הרשות השופטת

קראו פחות
HaYechida - Long Term Shlichut for HUJI Alumni

שליחות משנה חיים של הסוכנות היהודית לקהילות היהודיות ולקמפוסים בחו"ל!

22 אוגוסט, 2022


היחידה לשליחות של הסוכנות היהודית מוציאה מדי שנה מעל 2000 שליחים ושליחות לקהילות היהודיות, הקמפוסים ומחנות הקיץ ברחבי העולם, בעיקר צפון אמריקה ואירופה, אך גם אוסטרליה, דרום אפריקה, בריה"מ לשעבר ואמל"ט. תפקיד השליחות והשליחים הוא לחבר בין ישראל ליהדות התפוצות ולהביע את קולם הישראלי במקום בו הם נמצאים כשליחים. בקמפוסים של מוסדות חינוך העבודה נעשית במסגרת ארגון הלל המקומי כשעיקרה הוא יצירת אירועים המחברים את קהל הסטודנטיות והסטודנטים היהודים לישראל. בקהילות יהודיות הם עובדים במסגרת מנהלים קהילתיים (JCC) בתפוצות עם אוכלוסיות מגוונות, מעבירים הדרכות, פעילויות בלתי פורמליות, מפיקים אירועים שקשורים לחגים ומועדים בישראל ועוד. שליחי הוראה (בעלי תעודת הוראה ושנתיים ניסיון בכיתה במקצועות רבי מלל) מלמדים עברית בבתי ספר יהודים ברחבי העולם. ישנם גם שליחים ושליחות תנועתיים שמייצגים את תנועות הנוער בארץ ומרכזים את פעילות התנועות בחו"ל (לדוגמה: הצופים העולמי, הבונים דרור, בני עקיבא, השומר הצעיר וכו'). השליחות היא משרה מלאה של שנתיים – שלוש בחו"ל, כוללת משכורת, דיור, הוצאות, טיסות, ויזה, הכשרות ועוד. 

לא מעט בוגרות ובוגרי העברית היו לשליחים מטעם הסוכנות היהודית ומספרים על החוויה כעל אחת מן המשמעותיות בחייהם שגם תרמה להם רבות.

קרא עוד


יואב ירון, בוגר תואר ראשון בספרות השוואתית ומדעי היהדות. שליח הסוכנות היהודית בסטמפורד, קונטיקט:

"כשלמדתי ספרות באוניברסיטה העברית גיליתי כיצד יצירות שנכתבו בתרבות אחרת ובזמן אחר מקושרות ליצירות אחרות בת זמננו. המארג העצום הזה של היצירה האנושית מוביל לרשת אדירה של חיבורים, סיפורים, חוויות ומנהגים שבמובן מסוים קשורים אחד לשנייה. ככה אני גם רואה את העולם היהודי, שכולנו קשורים אחד לשני וכל שצריך זה לחפש קצת את נקודות הקשר ועל בסיסם להרחיב את הקשר. זו הסיבה שאני בחרתי לצאת לשליחות, להכיר חלקים נוספים בעם ולחפש את הקשרים בין כולנו".


עודד גברעם, בוגר תואר ראשון בעבודה סוציאלית. היה שליח הסוכנות היהודית לבריטניה וכיום מנהל את מסלול השליחות בקמפוסים ברוב העולם. עובד סוציאלי קהילתי ומדריך סטודנטים לעבודה סוציאלית קהילתית מטעם האוניברסיטה העברית. עובד בתחום הפיתוח הקהילתי בארץ ובחו"ל במשך יותר מעשור:

"בשבילי העבודה בסוכנות נותנת לי אתגרים מקצועיים מרתקים, אפשרות לחבר קבוצות שונות מרחבי העולם, לראות את הצעירים איתם אני עובד מתפתחים ומגלים את הזהות האישית, הייחודית שלהם. העבודה ויציאה לשליחות אפשרה לי הזדמנויות שלא חלמתי עליהם".

לכל הפרטים וההזדמנויות בקרו באתר של השליחות >>>

קראו פחות
Shanghai Rating 2022 - HUJI is number one in Israel and 77th worldwide

דירוג שנגחאי 2022 - העברית מדורגת במקום ה-77 בעולם!

16 אוגוסט, 2022


האוניברסיטה העברית עלתה 13 מקומות ודורגה השנה במקום ה-77, מבין 100 האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם והראשונה מבין מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, כך לפי מדד שנגחאי לשנת 2022. 

את רשימת חמש האוניברסיטאות המובילות בעולם פותחת הרווארד, לאחריה סטנפורד, MIT, קיימבריג', וברקלי שבקליפורניה. בדומה לשנה שעברה, גם השנה מדורגות שלוש אוניברסיטאות ישראליות במאה המוסדות המובילים בעולם. לצד האוניברסיטה העברית, שמדורגת במקום ה-77, מדורגים הטכניון ומכון ויצמן שניהם במקום ה-83. זהו הישג מצוין לאקדמיה הישראלית, ובמיוחד לאוניברסיטה העברית. דרוג האוניברסיטה העברית השנה הוא דירוג שיא של מוסד אקדמי ישראלי מאז 2016.

קרא עוד


כזכור, לפני כחודש פורסם מדד שנגחאי לפי תחומי לימוד לשנת 2022, ובו דורגה האוניברסיטה העברית במקום ה-17 בעולם בתחומי המתמטיקה והתקשורת (עלייה של 7 ו-8 מקומות בהתאמה, בהשוואה לאשתקד), במקום ה-30 בעולם בתחום המשפטים וה-48 במדיניות ציבורית. האוניברסיטה העברית מדורגת במקום הראשון בישראל בתחומים: מתמטיקה, מדעי כדור הארץ, מדעי האטמוספירה, ננו-מדע וננוטכנולוגיה, מדעי הסביבה, משאבי מים, מדעי המזון, חקלאות, רפואת שיניים, טכנולוגיה רפואית, כלכלה, משפטים, מדע המדינה, תקשורת ומדיניות ציבורית בדירוג העולמי.

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, ציין כי: "מגמת העלייה בדירוג האוניברסיטה העברית במדד שנגחאי היא עדות למצוינות אקדמית ומחקרית של חוקרי וחוקרות האוניברסיטה העברית. הישגינו בתחומי ידע רבים ומגוונים, ובהם: פיתוח תרופות מצילות חיים והקמת חברות משפיעות בתעשייה, מציבים את ישראל בקדמת המדע ברמה הבינלאומית ועל כך גאוותנו ותודתנו לחוקרות ולחוקרי האוניברסיטה".  

פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה: "האוניברסיטה העברית היא מוסד שמחויב למצויינות במחקר ובהוראה ולקידום שוויון. עבודת החוקרים והחוקרות שלנו כוללת מחקר בסיסי ויישומי, בחזית הידע המדעי, לקידום האנושות. בזכות ציבור הסטודנטים המעולה באוניברסיטה העברית, תשתיות המחקר המתקדמות ושיתופי הפעולה הבינלאומיים, והסגל המינהלי והאקדמי המצוין, לאוניברסיטה שם בינלאומי מצוין. האוניברסיטה העברית היא שם דבר בעולם המדע והמצוינות שלה תורמת לקידום הכלכלה והחברה בישראל".  

מדד שנגחאי שמפורסם מדי שנה, נחשב לאחד הדירוגים האמינים ביותר בתחום האקדמיה. הדירוגים מתייחסים לאיכות המחקר במוסדות האקדמיים ומבוססים על אינדיקטורים שונים, בהם מספר חברי הסגל והבוגרים שזכו בפרסי נובל ומדליות פילד, והיקף ואיכות הפרסומים בכתבי העת המובילים. הדירוג כולל כ-2,500 אוניברסיטאות. מבין 100 המוסדות המובילים,39 הם בארה"ב, 9 בסין, 8 בבריטניה, 7 באוסטרליה, 5 בקנדה, 4 בצרפת ו-4 בגרמניה, וכאמור 3 בישראל.

לדירוג המלא של כל האוניברסיטאות >>> 

קראו פחות
Sanotize Covid Spray - Dr. Gili Regev

תרסיס האף המקצר את הקורונה בחצי

8 אוגוסט, 2022


מחקר חדש פורסם בכתב העת Lancet מתאר פיתוח חדשני שעשוי לעזור בהקטנת התחלואה ובריפוי מהיר יותר באנשים בסיכון גבוה. ממצאי המחקר העלו כי התרופה, שמשווקת בישראל בשם אנוביד (NONS), מצמצמת את העומס הוויראלי בקרב חולי קורונה מאומתים בשיעור של 94 אחוזים תוך יממה, וב-99 אחוזים לאחר שתי יממות בקרב חולים בסיכון גבוה.

קרא עוד

במחקר, שנערך בהודו, אנשים בני 18-70 שחלו בקורונה עם תסמינים קלים עד בינוניים הוגרלו לקבלת התרסיס או תרופת דמה (פלצבו). המשתתפים נדרשו להשתמש בתרסיס שש פעמים ביום במשך שבעה ימים. הקבוצה שעליה התבצע ניתוח התוצאות היו אלה שהוגדרו בסיכון גבוה להחמרת מחלה - אנשים שאינם מחוסנים, בני 45 ומעלה, או שהיו להם מחלות רקע. כדי שהתוצאות יהיו אמינות, נבדק עומס המחלה בתחילת הטיפול, על ידי בדיקת עומס השכפולים הוויראלים, ובסוף הטיפול. המחקר בדק את השינוי בעומס הנגיפי וגילה כי מי שהשתמש בתרופה שכפל פחות עותקים של הווירוסים ובכך עומס המחלה על הגוף ירד. בנוסף נמצא שהחומר הגנטי התפנה מהר יותר בקבוצת הנבדקים שקיבלה את התרופה לעומת קבוצת הפלצבו - 3 ימים לעומת 7 ימים. החוקרים הסיקו מכל הנתונים האלה כי התרכובת ניטריק אוקסיד NO בתרסיס אף עוזרת לפנות את הווירוס מהגוף מהר יותר. למעשה, הזמן החציוני לבדיקת PCR שלילית היה שלושה ימים לאחר תחילת הטיפול בקבוצה שקבלה את התרסיס, לעומת 7 ימים בקבוצת הפלצבו.

כאמור, תרסיס האף אנוביד נמכר כבר כעת בישראל ללא מרשם, ברשתות הפארם ובבתי מרקחת, ומאושר לשימוש כתכשיר רפואי להגנה מפני וירוסים. בעקבות הניסוי, קיבל התרסיס אישור לשימוש בהודו כתרופה תחת מרשם בקרב מבוגרים שאומתו כחולי קורונה ונמצאים בסיכון להחמרת המחלה. כמו כן, NONS אושר לשימוש כתכשיר רפואי באירופה, הונג קונג, סינגפור, תאילנד, בחריין, אינדונזיה ונפאל.

"למיטב ידיעתנו, אין אף טיפול אנטי ויראלי ביתי שמצליח להמיר תוצאת PCR חיובית לשלילית במהירות כזו", אמרה לאחר פרסום התוצאות ד"ר גילי רגב, מייסדת שותפה ומנכ"לית SaNOtize, החברה הקנדית שפיתחה את התרופה. היא הוסיפה כי "הפרסום מראה ש-NONS הוא תרסיס יעיל ובטוח, שמצמצם במהירות את עומס הווירוסים והיכולות הללו הופכות אותו לנשק עוצמתי בארגז הכלים הרפואי הנדרשים לניהול קורונה ולמניעת התפרצויות עתידיות". ד"ר גילי רגב בוגרת תואר ראשון ושני ודוקטורט בביוכימיה ומדעי המזון בהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.

למקור >>>

קראו פחות