חדשות
115 מיליון שקל יושקעו במאגד טכנולוגי-מדעי לקידום טכנולוגיות קוונטיות
115 מיליון שקל יושקעו על ידי המדינה במאגד טכנולוגי-מדעי באופיו שאמור לקדם במקביל שתי טכנולוגיות קוונטיות - יונים לכודים ומוליכי על - ולבדוק מי מהן טובה יותר.
המאגד הטכנולוגי - הוא יוזמה מחקרית שבה רשות החדשנות מעודדת אקדמיה מצד אחד וחברות מן הצד השני לשבת ביחד ולפתח פתרונות. הצדדים מגישים לרשות החדשנות יעד ותוכנית עבודה, ורשות החדשנות ממנת 65% מהפרויקט מתקציבה, לפי אבני דרך של הפיתוח. המטרה בפרויקט הזה היא שבעוד כשלוש שנים יהיה מחשב קוונטי כחול לבן מלא פועל בישראל באחת מהטכנולוגיות לפחות.
הפיתוח הטכנולוגי ייתמך על ידי קבוצות אקדמיות מובילות ממגוון גופי מחקר: האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן, אוניברסיטת בר אילן, הטכניון ובית החולים סורוקה. תוצרי המאגד עתידים לכלול הדגמות טכנולוגיות מערכתיות של מערכות מחשוב קוונטי ברמה של עשרות קיוביטים, שעל פי רשות החדשנות "יסייעו לקדם את התעשיות הישראליות אל השורה הראשונה בחזית המדעית והטכנולוגית". לצורך הקמת המאגד חברו חמש חברות טכנולוגיה ישראליות: חטיבת אלתא של התעשייה האווירית, רפאל, קוונטום ארט, קלאסיק וקדמה.
"המטרה לשבת סביב שולחן אחד ולהתחיל לבנות ליבה קוונטית", מסר אביב זאבי, סמנכ"ל ומנהל חטיבת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות, "המאגד כולל חברות מתחום הליבה הקוונטית, בשיתוף אלתא ו-IQM, יכולות בתחום תיקון השגיאות, שבזה תעסוק חברת קדמה, וחברת קלאסיק תעסוק בהנגשה לאלגוריתמיקה. בשונה מתוכנית מעבדת הקוונטום, המטרה בפרויקט הזה היא פיתוח ידע ולא לתת שירות לתעשייה".
קדמה מסרה שהיא "גאה להיות חלק מהפרוייקט של רשות החדשנות לבניית מחשב קוונטי כחול לבן ולפתח את מערכת ההפעלה הייחודיות הכוללת את תוכנות להבנת ותיקון השגיאות. מערכת הפעלה זו תאפשר למחשבים אלו יכולות עיליות על פני מחשבים הקיימים בעולם".
רוב המייסדים של חברות הקוונטום השותפות במאגד - בוגרי האוניברסיטה העברית.
רועי עוזרי ועמית בן קיש - קוונטום ארט
פרופ' דורית אהרונוב וד"ר אסיף סיני - קדמה
אמיר נוה, ד"ר יהודה נוה וניר מינרבי - קלאסיק
אופיר עזריאל - מנכ"ל אסטרוסקייל ישראל
אופיר עזריאל מונה למנכ"ל חברת אסטרוסקייל ישראל, מובילת השוק בשירות לוויינים וקיימות מסלולית ארוכת טווח. הוא יחליף את אריה הלזבנד שהודיע על פרישתו וישמש מעתה כיועץ בכיר לחברה העולמית.
עזריאל בוגר תוכנית "תלפיות" של האוניברסיטה העברית, בעל ניסיון של 20 שנה בתעשיית החלל הישראלי. בשבע השנים האחרונות מילא את תפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות וסגן נשיא להנדסה, במסגרת אסטרוסקייל ישראל ובגלגולה הקודם כאפקטיב ספייס, טרם נרכשה על ידי אסטרוסקייל העולמית. הוא ליווה את הלזבנד במהלך תהליכי הרכישה והמיזוג של החברה ופעל יחד עימו לבניית מעבדה לתכנון מכני, ייצור והרכבה של מערכות חלל תקניות ומעבדה רובוטית לראיה ממוחשבת. התוצרים הסופיים של שני המתקנים החדשים ישולבו בלווייני השירות של אסטרוסקייל, המתוכננים להאריך חיים של לוויני תקשורת.
אסטרוסקייל היא החברה היחידה בעולם כיום המתמקדת בלעדית באספקת שירותים בחלל הן במסלול לווייני נמוך והן במסלול גיאוסינכרוני. החברה מפתחת פתרונות לוויינים במגוון גדלים שישמשו למגוון משימות בחלל, דוגמת הארכת חיי לוויינים, סילוק פסולת חלל ושינוי מיקום לוויינים בעודם במסלולם בחלל. בסיס החברה ממוקם ביפן עם נוכחות בארה"ב, בריטניה, סינגפור וישראל.
ברכותינו!
למקור >>>
50 + 1 חוקרות וחוקרים משפיעים שיכולים לעזור לעצב את הפוליטיקאים של המאה ה-21
בקרן א-פוליטית (Apolitical Foundation) מנסים ללמוד מחוקרות וחוקרים מרחבי העולם כיצד לטפח בצורה הטובה ביותר פוליטיקאים מייצגים ומושכלים. הקרן הכינה רשימה של 50+1 חוקרים משפיעים מרחבי העולם. רשימה זו כללה במקור 50 חוקרות וחוקרים אך הורחבה כדי לתת זרקור מיוחד לדר' אנדריאה רומל. ברשימה נכללו רק חוקרת אחת וחוקר אחד ישראלים ושניהם בוגרי האוניברסיטה העברית! איזה כבוד!
ברשימה נכללו: דר' יעל שומר, מרצה בכירה בבית הספר למדעי המדינה, ממשל ועניינים בין-לאומיים מאוניברסיטת תל אביב וחוקר שלנו - פרופ' גדעון רהט, יושב ראש המחלקה למדעי המדינה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
דר' שומר בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בין-לאומיים, תואר שני במדעי המדינה בהצטיינות שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובעלת תואר דוקטור במדעי המדינה מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס.
פרופ' רהט בעל תואר ראשון, שני ודוקטורט במדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית.
ברכותינו!
תרנגולת שמטילה נקבות בלבד
חברת Poultry by Huminn, אשר הוקמה בשיתוף חברת Huminn ומכון וולקני, דיווחה על הישג המשמעותי - היא הצליחה להביא לפתרון לבעיית רווחת החי החמורה בתעשיית העופות, ומייתרת כל צורך במיונם והשמדתם של כ-7 מיליארד אפרוחים זכרים בני יומם בכל שנה, הנחשבים "תוצר לוואי מיותר" בתעשיית ביצי המאכל.
החברה, יחד עם צוות חוקרים ממכון וולקני בראשות בוגר העברית ד״ר יובל צינמון הגיעו לפתרון המבוסס על טכנולוגיה שמעבירה תכונה ביולוגית לכרומוזומי המין של התרנגולת גולדה, כך שכל העוברים הזכרים שלה לא מתפתחים. בדרך זו, בנוסף לשיפור רווחת החי - מפחיתים כמעט במחצית את המשאבים הרבים הדרושים להדגרה, ואת עלויות המיון והשמדת האפרוחים הזכרים.
בשנים האחרונות ניכרת דרישה הולכת וגוברת לפתור את הסוגייה מצד רגולטורים ועמותות ברחבי העולם. בחודש פברואר 2022 החליטה ממשלת צרפת כי החל משנת 2023 יאסר לחלוטין הרג של אפרוחים זכרים בשטחה. החלטה זו מתווספת להחלטה גרמנית כי החל מ-2024 תאסור הרג אפרוחים זכרים.
בוגרת נוספת של העברית, ד"ר יערית ויינבג, מנכ"לית החברה אמרה: "בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי במודעות ברחבי העולם בכל הנוגע לרווחת החי, אך מנגד לא נמצאו פתרונות מעשיים להפסקת התופעה המצערת של הרג האפרוחים הזכרים. אנחנו גאים ונרגשים להיות הראשונים בעולם להציע פתרון יעיל, עם תרומה משמעותית לכל שרשרת הערך, וכל זאת כאשר המדע הישראלי במרכז".
ד"ר יובל צינמון: "היקף שוק המטילות בעולם נאמד בכ-7 מיליארד תרנגולות מטילות ובעבור כל אחת מהן מושמד אפרוח זכר. ייצור ביצי המאכל בעולם נאמד בלמעלה מ- 2 טריליון ביצים לשנה - מעל 80 מיליון טון. נפלה בחלקי הזכות לעמוד בראש צוות חוקרים מעולים ומסורים, שפיתח פתרון יישומי לסוגיה המשפיעה במימדיה על כל אדם ועל בעלי חיים רבים כל כך".
עינב נקסון - הנספחת הכלכלית בהונג קונג
לפני כשלושה חודשים עינב נקסון מונתה לתפקיד הנספחת הכלכלית וראשת נספחות משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי בהונג-קונג. עינב בוגרת קורס נספחים של המשרד הכלכלה והתעשייה לשנת 2020, שימשה בתפקידה האחרון כצוערת בדסק אירופה במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה. במסגרת זו קידמה פרויקטים רבים ומגוונים, לרבות פרוייקטים בתחום התשתיות הלאומיות והתחבורה החכמה. טרם הצטרפותה למסלול להכשרת נספחים כלכליים, שימשה עינב כמנהלת פרויקט הנתיבים המהירים לגוש דן בחברת "ענבל" – זרוע ביצוע של אגף החשב הכללי (חשכ"ל) במשרד האוצר. עינב בעלת תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ומינהל עסקים ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון וחקר ביצועים, שניהם מהאוניברסיטה העברית.
מאחלים הצלחה רבה בתפקיד החדש!
המנכ"ל החדש של BIRD - קרן המחקר והפיתוח התעשייתית הדו-לאומית (ארה"ב-ישראל)
חבר הנאמנים של קרן BIRD בחר בירון לוטן לשמש כמנהל החדש של הקרן. לוטן יחליף את דר' איתן יודילביץ', המכהן בתפקיד מאז 2006.
קרן בירד מקדמת שיתופי פעולה בין חברות אמריקאיות וישראליות במגזרים טכנולוגיים שונים לפיתוח מוצרים משותפים. בנוסף למתן מענקים של עד 1.5 מיליון דולר, הקרן מסייעת בעבודה עם חברות לזיהוי שותפים אסטרטגיים פוטנציאליים ומפגישה בין שותפים פוטנציאליים.
ירון לוטן מביא לקרן ניסיון רב שנים בתפקידי ניהול מרכזיים עם חברות טכנולוגיה מובילות. כיום הוא משמש כסגן יושב ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. לוטן בעל תואר ראשון במתמטיקה וכלכלה ותואר שני בכלכלה, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
ברכותינו!
אקווינום גייסה 35 מיליון דולר
חברת אקווינום, העוסקת בטיפוח ובהשבחת זרעים לתעשיית המזון, גייסה 35 מיליון דולר. הסבב נוהל במטרה להאיץ את מסחור מרכיבי החלבון מהצומח, אותם מפתחת החברה, והובל על ידי Synthesis Capital - קרן השקעות גלובלית המתמקדת בחברות המשנות את תחום המזון והחלבונים. סך גיוסי ההון של אקווינום עד כה עומד על כ-71 מיליון דולר. במרכז המחקר והפיתוח של החברה בקיבוץ גבעת ברנר מועסקים 39 מתוך 51 עובדיה.
את החברה יסד ד"ר גיל שלו, בעל תואר דוקטור בגנטיקה של צמחים מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. הישגיו המחקריים כוללים פיתוח טכנולוגיית רצף משולבת לגידול וגילוי גנים חדשים של צמחים ושילובי גנים. אקווינום תשתמש בהון שגויס בסבב האחרון כדי להאיץ את מסחור מרכיבי החלבון מהצומח שהיא מפתחת, האמורים להימכר לחברות מזון באמצעות ספקי חומרי גלם רב-לאומיים. עוד ישמש ההון מהסבב הנוכחי למסחור של זני הסויה והאפונה בעלי רמת החלבון הגבוהה, להוספת משרות מפתח בחברה ולהמשך מחקר ופיתוח של גידולי מקורות חלבון נוספים.
"במהלך החצי השנה האחרונה היינו בתהליך של גיוס וזה לא היה פשוט כי השווקים הראו כיוון אחר", סיפר לכלכליסט ד"ר שלו. "הצלחנו בסוף לסגור עם משקיע מוביל למרות התנודתיות בשוק וגם בתחום שלנו, שראה פגיעה רבה. אני מאמין שבחרו שהמשקיעים ראו בנו ערך בנו ולא הסתכלו על טווח קצר. הם רצו פתרונות מתאימים לתעשיית המזון שמחפשת מוצר טעים, איכותי ובמחיר סביר. אנחנו משפרים איכות ומורידים עלות של עיבוד. המטרה שלנו להגיע למצב שכל המוצרים מבוססי הצומח יהיו זולים יותר מעלויות הבשר. וכשאתה מוזיל את עלויות הפקת החלבון, המחירים יורדים".
רז הרצברג - סמנכ"לית אסטרטגיית המוצר של Wiz
רז הרצברג הצטרפה ל-Wiz עם הקמתה לפני כשנתיים וחצי, לאחר שהובילה צוות מנהלי מוצר במיקרוסופט. כאשר אסף רפפורט (אף הוא בוגר העברית) ושותפיו מאדאלום החליטו לעזוב את מיקרוסופט לטובת הקמת Wiz, לרז היה טבעי להצטרף אליהם. כך הפכה הרצברג לאחת מעשרת העובדים הראשונה של Wiz שקמה במרץ 2020.
רז שירתה ביחידה 504 המסווגת במודיעין ואחרי השחרור עבדה בסטארט־אפ ג'ינג'ר שנמכר לאינטל. סיימה תוכנית ששילבה תואר במדעי המחשב באוניברסיטה העברית עם שנה של לימודי עיצוב בבצלאל. עד כה היא שימשה כמנהלת מוצר ראשית ב-Wiz וכעת מונתה לסמנכ"לית אסטרטגיית המוצר של החברה. בתפקידה החדש, רז תמשיך להוביל את אזורי המוצר השונים ותיקח הובלה בנוסף גם על צוות השיווק והמיצוב של Wiz בשוק אבטחת הענן.
Wiz נחשבת לאחת החברות המהירות בעולם: החברה הוקמה במרץ 2020 וגייסה 600 מיליון דולר תוך 18 חודשים, שהביאו אותה לשווי של 6 מיליארד דולר. בגיוסים השתתפו הקרנות סקויה, אינדקס, אינסייט פרטנרס, גרין אוקס, סיילספורס וסייברסטארטס. מגזין פורבס בחר באוגוסט האחרון ב-Wiz כאחת ממאה חברות הענן המובילות בעולם.
יפעת עובדיה-לוסקי - האישה הראשונה בתפקיד יו"ר קרן קיימת לישראל מאז היווסדה
דירקטוריון קק"ל בחר ביפעת עובדיה-לוסקי כיו"ר קק"ל. זו הפעם הראשונה שבראשות הארגון עומדת אישה. בתפקידה האחרון עמדה בראש המחלקה לעברית ולתרבות בהסתדרות הציונית העולמית. היא כיהנה בעבר כמנכ״לית הליכוד העולמי במשך למעלה מארבע שנים והייתה לאישה הראשונה גם בתפקיד זה. בנוסף, כיהנה בתפקידים מגוונים במגזר הציבורי.
יפעת עובדיה-לוסקי מסרה: ״החלטתם של חברי דירקטוריון קק״ל לבחור לראשונה אישה לעמוד בראש הארגון הציוני החשוב היא היסטורית ונושאת עמה בשורה. כמי שפועלת במוסדות הלאומיים זה למעלה משני עשורים אני גאה שנבחרתי להוביל מפעל ציוני חשוב מאין כמותו ומודעת לאחריות הלאומית המוטלת על כתפיי״.
יפעת עובדיה-לוסקי בעלת תואר שני בהצטיינות במנהל ומדיניות החינוך מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון בספרות עברית ובהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית.
ברכותינו!
קרדיט צילום: ההסתדרות הציונית העולמית
בואו להתמקצע ביזמות וחדשנות!
יש רכזות ורכזים בקהל? מנהלות ומנהלים מסוגים שונים? מכירים כאלה? הפעם יש לנו בשורה גם בשבילכן ובשבילכם!
מרכז החדשנות והיזמות באוניברסיטה העברית משיק את קטלוג התוכן - מהיום תוכלו למצוא (ולהזמין בקלות) הרצאות וסדנאות בתחום היזמות והחדשנות שרקחו לטובתכם ולטובתכן מיטב המוחות. משיחות עם מאות רכזות ורכזים, מנהלות ומנהלים, בתוך האוניברסיטה ומחוצה לה, לכל אורך ועומק הסקטורים בישראל (עסקי, טכנולוגי, אקדמי, ציבורי וכל מה שבאמצע) אנו מזהים את החתירה והרצון לרכוש ידע וכלים בתחום היזמות והחדשנות. תחום זה הינו מתחומי התוכן החשובים, הצומחים, וכאלו שדורשים לא רק הגיון בריא, פתיחות ותעוזה, אלא גם הרבה know how - אישי, מחלקתי וארגוני.
ההרצאות והסדנאות המצויות באתר הן בדיוק בשביל המטרה הזו, באופן המותאם לרמתו הנוכחית של הקהל (מתחילים/מתקדמים) והמתאים עצמו לאופי העברת התוכן הנדרש (הרצאה/סדנה). בשבועות הקרובים יצטרפו תכנים רבים לקטלוג התוכן, כך שממליצים לדגום אותו מדי פעם ולהתעדכן. מזמינים אתכם ואתכן להזמין את ההרצאה הראשונה למסגרת שלכם. לאזהרה - מנסיוננו, אחרי אחת, די קשה להפסיק :-)