חדשות

להלן רשימת הבוגרות והבוגרים שזכו במענק:

ד״ר רבקה בקנשטיין, ממכון רקח לפיסיקה של האוניברסיטה העברית תקבל את המענק על מחקרה שעוסק במטה-חומרים קוונטיים מלאכותיים לשם עיבוד של אינפורמציה קוונטית.

ד"ר בן אנגלהרד מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט של הטכניון יקבל את המענק עבור DopamineLearnLoops: לולאות הלמידה של מערכת הדופמין.

פרופ' נעם גדרון, מהמחלקה למדע המדינה והתוכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה של העברית, יקבל את המענק על מחקרו שבוחן כיצד זהויות לאומיות מעצבות את הקיטוב הפוליטי במדינות המערב  כיום וגם האם הן עשויות ליצור מכנה משותף בין אזרחים מקצוות הפוכים של הקשת הפוליטית.

ד"ר אור (מיכאל) הרשקוביץ, ממכון איינשטיין למתמטיקה של העברית, יקבל את המענק על מחקר בדבר תכונותיה ושימושיה של זרימת העקמומיות הממוצעת.

ד"ר רועי לבני מביה"ס להנדסת חשמל של אוניברסיטת תל אביב, מתמקד במחקרו, שעליו קיבל את מענק ה-ERC, בתיאוריה של למידה ובפרט בהבנה של מנגנון ההכללה אצל מערכות לומדות.

ד"ר יובל שגם, מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך של הטכניון, יקבל את המענק לפיתוח Q-ChiMP - מדידה מדויקת של הפרת סימטריית תמונת מראה במולקולות כיראליות באמצעות פיתוח טכנולוגיות שליטה קוונטיות ולכידה.

ד"ר אפרת שמע-יעקבי, מהמחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית של מכון ויצמן למדע, על מחקרה של האפיגנטיקה של תאי סרטן – כלומר השינויים המתרחשים בסרטן באריזה של החומר הגנטי בגרעין התא ובבקרה על ביטוי גנים.

ד"ר תמר שטיין, מהמכון לכימיה ומרכז פריץ-האבר לדינמיקה מולקולרית של העברית, תקבל את המענק על מחקרה העוסק בפיתוח כלים חדשים ללימוד התהליכים המתרחשים כתוצאה ממפגש בין מולקולות גדולות עם קרינה, בתנאי קיצון הקיימים בחלל.

ד"ר גלי אומשויף-נבו, מביה"ס לרוקחות של העברית, תקבל את המענק על מחקרה הבוחן את התהליכים הביולוגים הגורמים לתחלואה הכפולה של דיכאון וחרדה.

ברכותינו!

להלן שמות בוגרי ובוגרות העברית שנבחרו להצטרף לאקדמיה:

פרופ' מיכל אירני, מדעי המחשב, מכון ויצמן למדע
פרופ' ישראל גרשוני, היסטוריה מודרנית של המזרח התיכון, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' לאונה טוקר, ספרות אנגלית, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' שרה סטרומזה, שפה וספרות ערבית ומחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' שמואל פיינר, היסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן

ברכותינו!

פרופ' עמי ציתרי, החוקר הראשי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הביע התלהבות מההשלכות הפוטנציאליות של המחקר, וקבע "הממצאים שלנו שופכים אור על הקשר החשוב בין הקלאוסטרום וקליפת המוח הקדמית, המווסתים את הצריכה של פנטניל." פרופ' ציתרי הוסיף וסיפר על ההשלכות המעשיות שיש למחקר ואמר "לתוצאות המחקר יש פוטנציאל להשלכות קליניות, הן בתחום הדיאגנוסטי והן בתחום הטיפולי. על ידי הרחבת הידע שלנו על התהליכים העצביים המעורבים בהתמכרות, חוקרים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות יכולים לפעול לפיתוח אסטרטגיות מניעה וטיפול יעילות יותר, גם באמצעים תרופתיים וגם באמצעים אחרים."

במסגרת המחקר התבסס גם הישג טכני בדמות יצירה של מערכת אוטומטית לחקר התנהגות ממכרת. המערכת הזו צפויה לאפשר לחוקרי התמכרות ברחבי העולם לייעל את הזיהוי הן של הפוטנציאל הממכר של תרופות לפני שהן נכנסות לשימוש קליני בבני אדם, והן של זיהוי תרופות המווסתות התמכרות. בצוות המחקר היו שותפים, מלבד פרופ' ציתרי (בוגר תואר ראשון במדעי החיים של העברית ובעל דוקטורט ממכון ויצמן) שעמד בראשו, גם ד"ר אנה טרם (בוגרת תואר ראשון בביו-טכנולוגיה של מכללת הדסה ותואר שני ודוקטורט מהאוניברסיטה העברית) ויונתן פתאל, שיזם את הפרויקט כתלמיד תיכון.

לכתבה המלאה >>>

חברת ANINA Culinary Art שמה לעצמה משימה להפוך "ירקות מכוערים" שלרוב נזרקים, לארוחות טעימות ובעלות ערך תזונתי. החברה נוסדה על ידי ענת נתן, מנכ"לית החברה ובוגרת תואר ראשון בתקשורת ועיתונאות ובכלכלה ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק, שניהם מהאוניברסיטה העברית, אסתי בראנץ, מנהלת תחום האימפקט והקרייטיב, בוגרת תואר ראשון מבצלאל ומידן לוי, מנהל מוצר, גם הוא בוגר בצלאל.

חברת Daika Wood הציגה את החומר החדשני שלה – עץ הנוצר דרך מחזור של פסולת עץ ושומר על תכונות ומאפיינים המקוריים של העץ. החברה נוסדה על ידי ד"ר מיכאל לאיני, מנכ"ל החברה ובוגר תואר ראשון, שני ודוקטורט בכימיה, כולם מהאוניברסיטה העברית.

מייסדי Quai.MD הציגו מערכת בינה מלאכותית המשתלבת בתהליך העבודה של הרופאים ומסייעת להם להעניק את האבחון הטוב והמהיר ביותר. החברה נוסדה על ידי שלומי עוזיאל, מנכ"ל החברה ובוגר תואר ראשון במדעי המחשב ופיזיקה של העברית, תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ואף היה במסלול ישיר לדוקטורט בעברית אך טרם סיים; גולן יונה, CTO של החברה ובוגר תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה וכן בתוכנית למצטיינים "אמירים" ותואר שני במדעי המחשב, שניהם של האוניברסיטה העברית; פרופ' חן שפירא, CMO של החברה ובעלת תואר דוקטור לרפואה מהטכניון.

פרופ' חיים רבינוביץ', מייסד ו-CTO RumaFeed, הציג טכנולוגיה מולקולרית להפסקת הייצור של רעלים בעלוות תפוחי אדמה ובכך מאפשרים הוספת 200-150 מיליון טונות חציר למאזן העולמי של מזון לבעלי-חיים ולמנוע השמדת מיליוני טון של תפוחי אדמה בכל שנה. פרופ' רבינוביץ' בעל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית.

פרופ׳ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, אמר: "אני גאה ביכולות של האוניברסיטה העברית לרתום את הידע המדעי לקידום טכנולוגיה המיטיבה עם האנושות. אין ספק שהידע והכלים שהתלמידים והתלמידות שלנו רוכשים כאן, בעברית, והיכולת לעבוד באופן אינטרדיסציפלינרי, מעניקים להם את היכולת להוביל את הדור הבא של יזמים טכנולוגיים העומדים בחזית הקידמה האנושית, בייחוד בכל הקשור לנושא הקיימות ומציאת דרכים להתמודדות עם משבר האקלים".

גייל אספר, יו״ר וחברת מועצת הנאמנים של קרן אספר, הוסיפה: "תודה לחברות הסטארט-אפ המגוונות שהגישו את מועמדותן לפרס אספר לשנת 2023. אנו מאמינים כי העתיד ליצירת אימפקט חיובי על החברה, הסביבה ולמען אנושות טובה יותר, תתרחש באמצעות שימוש בטכנולוגיות חדשניות שיומצאו על ידי יזמים ויזמיות, אנו שמחים להמשיך ולתמוך בחברות מתחילות ובכך להביע את הערכתנו ותמיכתנו ביוזמות חדשניות למען הכלל".

ד״ר אמנון דקל, מנכ״ל מרכז החדשנות של האוניברסיטה העברית, בירך ופירט על הנימוקים לזכייה: "תודה לכל הסטארט-אפים שהשתתפו בתחרות ועל המאמצים שלכם לשפר את העולם. אתם נמצאים בחזית בניית מחר טוב יותר על ידי יצירת מיזמים עסקיים תוך קידום מודלים חשובים לעולם מקיים יותר".

ברכותינו לזוכות ולזוכים!